חיזבאללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בארגון החיזבאללה בלבנון. לערך העוסק בארגון החיזבאללה בתורכיה, ראו חיזבאללה (תורכיה).

דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו הוא חיקוי של הלוגו של משמרות המהפכה האיסלאמית

הסכסוך הישראלי-לבנוני

עימותים עיקריים:

מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)

מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה

הכוחות בסיכסוך:

צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות

אש"ף | אמל | חיזבאללה | סוריה | צבא לבנון

יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)

מושגים:

רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד

חוות שבעא

אישים ישראלים בולטים:

יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר

אריאל שרון | רפאל איתן | מפקדי מלחמת לבנון | אהוד ברק

אישים לבנוניים נוצרים:

סעד חדאד | אנטואן לאחד | באשיר ג'ומאייל

אישים לבנוניים מוסלמים:

עבאס מוסאווי | חסן נסראללה | מוחמד חוסיין פדלאללה

אישים ערביים:

חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל

רקע הסטורי:

גדר הצפון

ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

לוחם חיזבאללה עם דגל

חיזבאללה (בערבית: ‮حزب الله‬ - "מפלגת האל") הוא ארגון גרילה וטרור שיעי ומפלגה פוליטית בלבנון. הוקם, מצויד, ממומן ומאומן על ידי איראן ומהווה למעשה את הזרוע הארוכה שלה. נתמך על ידי הפלג השיעי בלבנון ועל ידי סוריה. דוגל באיסלאמיזציה של לבנון, בהשמדת מדינת ישראל ותגבור הכוחות האיסלאמיים בעולם. מאז הקמתו לוחם במדינת ישראל.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ייסוד

חיזבאללה הוקם על-ידי השייח סייד מוחמד חוסיין פדלאללה בתחילת שנות ה-80, בעקבות כניסת צה"ל ללבנון. אחד מהיוזמים המרכזיים היה שגריר איראן בדמשק, עלי-אכבר מוחתשמי-פור. [1] מקור שמו של הארגון, שתרגומו המילולי הוא "מפלגת האל", הוא בסורת אלמאידה, פסוק 55 בקוראן: "ومن يتول الله ورسوله واللذين امنوا فان حزبالله هو الفالبون" - "ואשר ישימו מבטחם באללה, בשליחו [הנביא מוחמד] ובאלו המאמינים, אלו הם מפלגת האל והם יגברו". הסיפא של הפסוק מופיע על הלוגו המפורסם של הארגון (ראה תמונה בצד שמאל של עמוד זה).

המזכיר הכללי (תוארו של העומד בראש הארגון) הראשון היה סובחי טופיילי. תוך זמן קצר הוא הוחלף בעבאס מוסאווי. להקמת הארגון סייעו לוחמי "משמרות המהפכה" האיראניים. לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי, מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה" ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים כנגד מרכזי יהדות בתפוצות, כנגד לוחמי צה"ל וכנגד תושבי ישראל.

בהשראה איראנית ובהשגחה סורית היה החיזבאללה לאחד מאויביה המרים של ישראל, ואף שכלפי חוץ מצהיר הארגון שמטרתו היא סילוק הכובש מאדמת לבנון ברוח הג'יהאד, נאבקים לוחמי החיזבאללה מתוך אמונה כי יוכלו למנוע את קיומה של "היישות הציונית", כדבריהם, בארץ ישראל.

[עריכה] סקירה היסטורית

ראשיתו של ארגון החיזבאללה בארגוני טרור שיעים שפעלו בלבנון תחת שמות רבים וביניהם: "הארגון להגנת המשוחררים", "המאבק לחופש", "הג'יהאד האיסלאמי" ו"המדוכאים עלי אדמות". ארגונים אלו הפעילו פעולות טרור כנגד זרים, שכללו חטיפות ורציחות של עיתונאים זרים, פיצוץ השגרירות האמריקנית, הריגת אנשי המארינס האמריקני, אסון צור השני כנגד ישראל, ואף טרור בינלאומי ובו חטיפת מטוסים, שבהם חטיפת מטוס TWA. בין השנים 1991-1988 החל שלב המיסוד וההתבססות בלבנון בעיקר בלוחמה וניצחון כנגד ארגון אמל השיעי, עד לחתימת הסכם "דמשק השני", שבו הובררה עליונותו של החיזבאללה על אמל. בין השנים 1995-1991 תיעל החיזבאללה את המאבק שלו כנגד ישראל כולל פיגועים ביעדים יהודיים בחו"ל ובהם פיצוץ השגרירות בארגנטינה וניסיון נפל לפוצץ את שגרירות ישראל בבריטניה (26/7/94).

[עריכה] שנות השמונים

השבעת טירונים במועל יד לארגון בנובמבר 2001 בביירות

לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982, שלחה איראן כמה מאות קציני משמרות המהפכה לאזור הבקאע שבמזרח לבנון כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג'יהאד כנגד הכוחות הישראליים ולהקים רפובליקה איסלאמית בלבנון.

כוחות אלו שכנעו את סייד מוחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידאולוגי מאיראן. הארגון החדש היווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטיים פרו־איראנים וחייליהם.

מרבית ההתקפות כנגד חיילי צה"ל בלבנון בין השנים 1982 - 1984 בוצעו על ידי ארגון בשם "הארגון המהפכני לצדק". בשנת 1985, הודיעה החיזבאללה ("מפלגת האל") באופן רשמי על קיומה במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון.

לאחר נסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון והקמת אזור הביטחון בדרום המדינה, הפך החיזבאללה לאויב מספר אחד של צה"ל וצד"ל, אף יותר מאמל והארגונים הפלסטיניים למיניהם. הארגון החל להפעיל את נשק הקטיושות נגד יישובי צפון ישראל. ממשלת לבנון, בהנחיה מדמשק, נמנעה מלפעול נגד הארגון.

בשנת 1987 הצליחו כוחות החיזבאללה בפיקודו של חסן נסראללה להרחיק את כוחות אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות. אולם סוריה התערבה והכריחה את המיליציות להפסיק להילחם. בשנת 1989, התחדשה הלחימה בין החיזבאללה לאמל. באביב 1990 הקים החיזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.

[עריכה] שנות התשעים

אזורי השליטה העיקריים של החיזבאללה בדרום לבנון ובבקאע

שנות התשעים מאופיינות במאבק כנגד הציונות ובשחרור לאומי של לבנון מידי ה"כובש הישראלי". לאחר התבססות השלטון המרכזי בלבנון בחסות סורית, ולאחר פירוק המליציות העדתיות מנשקן, ובשל שאיפתו ללגיטימיות בינלאומית, הפסיק החיזבאללה את פעילותו בתוך לבנון ומחוץ לה, ותיעל את עצמו להמשך המלחמה בישראל, בעיקר בתחומי לבנון אך גם בפגיעה במוסדות ישראלים ברחבי העולם, בעיקר כפיגועי נקמה.

בשנת 1992 החל החיזבאללה בפעילות פוליטית בלבנון, ונציגיו נבחרו לפרלמנט הלבנוני. במהלך שנות התשעים החיזבאללה גרם לשני עימותים גדולים למול ישראל. הראשון מבצע דין וחשבון מ-25 עד ה-31 ביולי 1993, יצא אל הפועל לאחר שורת התקפות של חיזבאללה כנגד צה"ל וישובי הצפון, נמשך שבעה ימים, וגרר גל של מאות אלפי פליטים לבנוניים. בסופו של המבצע הגיעו הצדדים הלוחמים להפסקת אש זמנית ולהסכם הבנות בין ישראל ללבנון. ואילו השני, מבצע ענבי זעם בין ה-11 ל-27 באפריל 1996, יצא אל הפועל לאחר שהחיזבאללה הפר את הבנות דין וחשבון והתקיף ברקטות את ישובי הצפון. במהלך מבצע זה ישראל התקיפה בתותחים ובמטוסים את לבנון והטילה מצור ימי עליה, ואילו החיזבאללה הגיב בעיקר בירי של מאות רבות של רקטות (777 במספרם).

המבצע הופסק בשל לחץ בינלאומי בשל הפגזת כפר כנא, וישראל, לבנון וסוריה הגיעו להסכם שכונה הבנות ענבי זעם, שעיקרו היה אי פגיעה באזרחים ובתשתית משני צידי הגבול, מה שאיפשר לחיזבאללה להמשיך להתקיף את כוחות צה"ל, מבלי להפר את ההסכם. המאבק בישראל כוון כעת לנוכחות צה"ל ברצועת הביטחון והוא מתמקד במטעני צד, תקיפות ראווה של מוצבים וניסיונות חיסול של בכירים בצה"ל, במטרה לגרום לישראל לסגת מדרום לבנון. יעד שהצליח להגשים בסופו של דבר לאחר שדעת הקהל בארץ נטתה לכיוון יציאה מלבנון.

[עריכה] לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי

לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 אחז החיזבאללה שליטה באזור זה. אנשיו פרסו, בסיוען של איראן וסוריה, אלפי רקטות בדרום לבנון, רקטות המאיימות על צפון ישראל. מדינת ישראל מצד אחד, והחיזבאללה ותומכיו מצד שני, היו מודעים למחירו של עימות רחב, וכל אחד מהצדדים ידע שאף הצד השני מודע למחיר זה, ומכלכל את צעדיו בהתאם. מצב זה יצר מאזן אימה, שנמשך עד מחצית 2006.

אזור הר דב היווה בתקופה זו את זירת הלחימה העיקרית בין חיזבאללה לישראל. במורדותיו של ההר מצוי האזור המכונה "חוות שבעא". אזור זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ואולם, בעת נסיגת צה"ל אל הגבול הבינלאומי טענה ישראל כי אזור זה נכבש מידי סוריה ולכן הוא אינו רלוונטי כלל לנסיגה מרצועת הבטחון אלא למשא ומתן עתידי עם ממשלת סוריה. האו"ם קיבל באופן רשמי את עמדתה של ישראל וקבע כי היא השלימה את נסיגתה מלבנון, ואולם, החיזבאללה לא קיבל עמדה זו וממשיך לראות בחוות שבעא שטח לבנוני כבוש, שבו רשאי הארגון לפעול גם במסגרת כללי המשחק ומאזן האימה הקיים מול ישראל.

מוצב חיזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב. הדגל השחור מונף מכיוון שהתמונה צולמה בימי העשוראא.

במסגרת כללי משחק אלה, ביצעו לוחמי חיזבאללה התקפות טילי נ"ט מפעם לפעם, בעיקר באזור חוות שבעא. בין פעולותיהם החמורות בתקופה זו: חטיפתם, ב-7 באוקטובר 2000, של שלושה חיילי צה"ל באזור הר דב, וחטיפת אלחנן טננבאום כשבוע אחר כך. טננבאום, וגופותיהם של שלושת החיילים, שכנראה נהרגו במהלך החטיפה, הוחזרו ב-29 בינואר 2004, לאחר משא ומתן ממושך, בתמורה לשחרור מאות אסירים, רובם פלסטיניים, על-ידי ישראל.

פעמים רבות פתחו לוחמי החיזבאללה בירי נ"מ, לטענתם בתגובה לטיסות סיור של מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי דרום לבנון. פעמים אחדות פתחו לוחמי החיזבאללה באש לעבר חיילי צה"ל והרגום. כמו כן, הטמינו אנשי החיזבאללה זירות מטענים לאורך הגבול עם ישראל ולעתים אף בתוך שטח ישראל, במטרה לערער את הביטחון בגבול ישראל.

עוד לפני אינתיפאדת אל-אקצה החל החיזבאללה לסייע לארגוני הטרור הפלסטיניים באמצעות אספקת אמצעי לחימה והחדרת מומחי טרור, מאמץ שהוגבר בשנים האחרונות. חיזבאללה פעיל בעיקר בקרב חוליות תנזים וגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון, חוליות שאף גייסו נשים וילדים לביצוע פיגועי התאבדות. חלק מפעולות אלו סוכלו על-ידי צה"ל.

שמו של החיזבאללה נקשר בעבר גם לביצוע פיגועים בחו"ל. עימאד מוע'ניה, מתכנן פיגועי חו"ל של הארגון, הוא המבוקש השני בחשיבותו (לאחר אוסאמה בן לאדן) ברשימות יעדי המודיעין של שירותים חשאיים במדינות המערב.

[עריכה] הסלמת המאבק ב-2006

ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

ב-12 ביולי 2006 חטף חיזבאללה 2 חיילי צה"ל והרג עוד שמונה בהתגלגלות האירועים. צה"ל הגיב בהתקפת מטרות חיזבאללה ותשתית בלבנון. חיזבאללה החל בהפגזה כבדה ומדורגת של רקטות ארטילריות מסוגים שונים על יישובי הצפון והצליח להגיע עד חיפה, נצרת, טבריה, ואף בסביבות עפולה וחדרה.

במהלך 33 ימי לחימה, הארגון הפגיז את צפון מדינת ישראל במספר שיא של 3,970 רקטות, כאשר הוא משתק וזורע הרס רב בצפון ישראל, בעיקר בקרית שמונה, נהריה, מעלות וביערות הצפון שעלו באש. צה"ל מצידו תקף בעיקר את אזור ביירות (בעיקר רובע הדאחייה), דרום לבנון והבקעא באמצעות אלפי הפצצות ממטוסים, ממסוקים ומסטי"לים והפגיז את דרום לבנון באמצעות תומ"תים בכמאה וחמישים אלף פגזי ארטילריה. פעילות שגרמה לכמיליון פליטים לבנונים עד סוף המלחמה ולכאלף הרוגים. צה"ל פגע קשות בתשתיות לאומיות כמו גשרים, תחנות כוח, מאגרי דלק ונמל התעופה של ביירות, כדי שיהוו מנוף לחץ כנגד החיזבאללה. בשלב מתקדם של הלחימה, צה"ל הכניס כוחות קרקעיים לדרום לבנון, שניהלו קרבות קשים עם אנשי חיזבאללה בכפרים שונים. צה"ל הצליח לפגוע בתשתיות חיזבאללה שונות, בהם מפקדות רבות, לפגוע ברקטות לטווח הרחוק, להרוס את קו הביצורים הקרוב לגבול, להרוג יותר מ-700 אנשי חיזבאללה שמהווה חלק ניכר מהכוח הסדיר שלו, בהם כמה בכירים בדרגי שטח, ולתפוס נשק רב, כאשר החיזבאללה מיסב לו 119 חיילים ו-44 אזרחים הרוגים, ואף פוגע בסטי"ל, מסוק תובלה מדגם יסעור וכ-40 טנקי מרכבה ונגמ"שים.

עד לתחילת הפסקת האש שאותה ביקשה לבנון, בתמיכה של החיזבאללה, הארגון גילה יכולת עמידה ולא נשבר. צה"ל לא הצליח להפסיק את ירי הרקטות, לשחרר את החיילים החטופים, לפרק את החיזבאללה מנשקו, לא לשבור את שרשרת הפיקוד שלו, ואף לא לגרום לו לעלות צפונה לנהר הליטני. עם זאת ראשיו היו במחתרת כל זמן הלחימה, ואחריה צבא לבנון התפרס באזורים שהיו סגורים בפניו עד כה: דרום לבנון ורובע הדאחייה בביירות, בעוד החיזבאללה קיבל על עצמו להצניע את נשקו וכוח רב לאומי נפרס ביחד עם צבא לבנון לכפות אמברגו נשק על החיזבאללה. בעוד שדעת הקהל העולמית בהשפעת התקשורת התייצבה ברובה כנגד פעולות ישראל, נוצרה לראשונה קואליציה בין מדינות ערב המתונות ובין מדינות מפתח באירופה וארצות הברית, שיצאו כנגד חיזבאללה ופטרוניו והתקבלו החלטות בפורומים בינלאומיים שונים לרבות האו"ם שלמעשה מגנות את החיזבאללה, כובלות את ידיו ומצמצמות את מרחב פעילותו. בלבנון מצד אחד חלק מהשיעים חיזקו את תמיכתם בארגון, אך גורמים אחרים, כמו הנוצריים והדרוזים בעיקר, הביעו התנגדות גלויה לחיזבאללה ולסוריה. ביקורת כנגד הארגון נשמעה גם ברשתות תקשורת ערביות, ונראה שמעמדו בלבנון נחלש בעקבות העימות, מה שגרם לנאסראללה להתפתל, להצטדק ולהתחשבן עם גורמים לבנוניים ברשתות הטלוויזיה הערביות. בתום העימות הכריז הארגון על ג'יהאד של בניה, במטרה לשקם את ההרס ואת מעמדו הציבורי.

בעקבות העימות התברר בפועל כי לחיזבאללה יש יכולות מבצעיות נרחבות, מוטיבציה ויכולת שרידות גבוהות, וכלי נשק מגוונים ומתקדמים, וכי הוא חורג מעבר להגדרה של ארגון טרור מקובל, ולמעשה הוא מהווה כוח צבאי של ממש, המופעל בידי איראן, ומהווה שלוחה קדמית שלה באזור הים התיכון.

[עריכה] כלי נשק וארסנל תחמושת

רקטת זלזאל 2 מתוצרת איראן. הרקטה בעלת הטווח הארוך ביותר שנמצאת לידיעת ישראל בידי החיזבאללה.

רקטות נ"ט של חיזבאללה שנתפסו במבצע שינוי כיוון. בתמונה ניתן לראות רקטות RPG-7 בעל רש"ק חלול דו-שלבי (טאנדם).

החיזבאללה מצויד בנשק מגוון מסוגים שונים. מכיוון שהוא ארגון ממודר וחשאי, קשה לדעת במה הוא בדיוק מצויד; אולם ניכר כי מגיעים אליו כלי נשק ממקורות שונים, בעיקר מברית המועצות לשעבר, מאיראן ומסוריה. במסגרת ההצטיידות שלו בולטת העובדה שהוא עושה שימוש רב בטילים ורקטות בהיבטים רבים של הלחימה החל מהתחום הטקטי וכלה בתחום האסטרטגי. ציודו של החיזבאללה חורג מציוד של ארגון טרור ולמעשה הוא מצוייד כמו זרוע של מדינה ריבונית.

במסגרת מבצע שינוי כיוון נחשפים כלי נשק שונים הנמצאים ברשותו, ובהם:

• נק"ל אישי מגוון ובו רובי קלצ'ניקוב, רובי צלפים שונים.
• רימוני יד, חומר נפץ תקני ומטעני חבלה מתוחכמים ביותר.
• אמצעי תצפית ומעקב שונים: משקפות, מצלמות וידאו במעגל סגור, ציוד תרמי לראיית לילה, מכשירי האזנה משוכללים.
• מרגמות בקטרים שונים.
• תותחים ללא רתע.
• אלפי רקטות נ"ט וטילי נ"ט מסוגי לאו, RPG (כולל RPG-29 החדיש), סאגר ומילאן.
• טילי נ"ט מתקדמים מסוג פאגוט, מטיס וקורנט בעלי ראש נפץ כפול (טנדם), המסוגלים לחדור את טנקי המרכבה החדישים ביותר.
• אלפי רקטות ארטילריות בקטרים שונים, הנקראים בטעות "קטיושות". בין המסוכנות שבהן:
  • רקטת גראד ל-20 ק"מ;
  • רקטת גראד 122 מ"מ משופרת לטווח של עד כ-40 ק"מ;
  • רקטה 220 מילימטר סורית שמחומשת בראש הקרבי שלה ב-40,000 גולות ברזל, שעשויות להתפזר לטווח של עד 800 מטר בעת הפיצוץ;
  • רקטות ארוכות טווח מסוג פג'ר-3 ופג'ר-5 המגיעות לטווחים של עד כ-75 ק"מ וראש קרבי של 45 ו-90 ק"ג בהתאמה;
  • רקטות 302 מ"מ סוריות המגיעות לטווח 100 ק"מ, אותן מכנה חיזבאללה בשם "חייבר 1";
  • טילי קרקע-קרקע איראניים מסוג זילזאל לטווחים של 100 עד 200 קילומטר, בעלי ראש קרבי במשקל שבין 400 ל-600 ק"ג;
• טילי קרקע-ים מתקדמים מונחי מכ"ם מסוג C-802, שהופעלו כנגד סטי"לים של חיל הים;
• טילי קרקע-אוויר מדגם SA-7, שהופעלו כנגד מסוקי ומטוסי חיל האוויר הישראלי;
• תותחי נ"מ בקטרים שונים;
• כעשרה מזל"טים איראניים מדגם מרסאד, שנעשה בהם שימוש מספר פעמים, בעיקר לפעולות ביון, התגרות ולוחמה פסיכולוגית. ביום האחרון למלחמה ב-2006 עשה הארגון שימוש בשני מזל"טי תופת, שלא צלח.

[עריכה] טקטיקה

שלט גדול ממדים מטעם החיזבאללה שהוצב בדרום לבנון ומציג את "קדושי" החזבאללה ומנהיגיו. ניתן לראות במרכז התמונה ציור של כיפת הסלע.

הטקטיקה שנוקט החיזבאללה דומה לטקטיקה של ארגוני גרילה אחרים: פעולה בקבוצות קטנות, היטמעות והסתוות בתוך אוכלוסייה האזרחית.

[עריכה] פעילות במסגרות קטנות

טקטיקה מרכזית שמשמשת את הארגון היא פעילות של כוח קטן ואיכותי. חיזבאללה זיהה את חוסר יכולתו לפעול במסגרות גדולות ולכן הוא פועל במסגרת חוליות או לכל היותר מחלקות קטנות מאומנות ומצויידות היטב במתכונת קומנדו. גם בהטמנת מטעני חבלה, וגם בפיגועים איכותיים. דפוס פעילות קבוע בהפעלת החוליות הוא שימוש רב בטילי נ.ט., דבר שצה"ל התקשה לתת מענה טוב כנגדו בעימות ב-2006, שבו נורו כאלף טילים אנטי טנקים, רובם מתוצרת רוסית, כנגד כוחות צה"ל חי"ר ושיריון.

[עריכה] חטיפות

החטיפות היו חלק מסממניו של הארגון ומהטקטיקה שלו, שכן לפני חטיפת חיילי צה"ל הוא גם חטף אזרחים מערביים והחזיקם כבני ערובה, במטרה להפיק רווחים שונים מהחטיפות. הסיפור הידוע ביותר בהקשר זה הוא חטיפתו של טרי וייט שליח הכנסייה האנגליקנית שיצא במטרה לשחרר אזרחים מערביים שהוחזקו כבני ערובה ונלכד בעצמו והוחזק בשבי החיזבאללה במשך חמש שנים כבול בשלשלאות בצינוק תת קרקעי קטן.

את שיטת החטיפות הפעיל הארגון כמה פעמים כנגד ישראל, ואף שנכשל מספר פעמים כמו באירוע בכפר רג'ר, הצליח פעמיים להפתיע באמצעות פעולה התקפית ממוקדת ולחטוף חיילי צה"ל שסיירו על גדר המערכת, לאחר שהתקיף אותם במטען צד או באש טילים במארב מתוכנן היטב, כאשר הוא מפעיל ברקע הרעשה של כל הגזרה, כדי להסוות את הפעילות.

[עריכה] היטמעות באוכלוסייה אזרחית אוהדת

הארגון עושה שימוש רב באוכלוסייה אזרחית שהצליח לרכוש את לבה באמצעות פעילות צדקה וחינוך "וולונטרית" ותוך איומי הפחדה. לא רק שהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית לביצוע פעילות התקפית, ונסוג מהזירה חזרה אל תוך האוכלוסייה האזרחית, בטרם יוכל האויב להגיב. פעיליו קובעים את מגוריהם בין אזרחים, מאחסנים נשק במרתפי בתים אזרחיים, ואף ממקמים בונקרים תת-קרקעיים בתוך שכונות מגורים, כפי שנעשה בשכונת הדאחיה בביירות בידי בכירי הארגון, מתוך כוונה להניא את האויב מלתקוף אותם, בשל החשש מפגיעה באזרחים. למעשה, חיזבאללה משתמש באזרחים כמגן אנושי, דבר האסור על פי החוק הבינלאומי.

בעת מלחמת לבנון השנייה, החיזבאללה הירבה להתערב באוכלוסייה אזרחית מקומית ועקב כך נפגעו אזרחים רבים. בנוסף, אנשי הארגון איימו על אוכלוסייה אזרחית לבל יעזו לעזוב את ביתם כפי שנתבעו על ידי צה"ל. החיזבאללה ביצע ירי רקטות לעבר ישראל מחצרות בתיהם של אזרחים ואף ממסגדים. לטענת ישראל, נעשה שימוש במסגדים גם לאחסון נשק וכמחסה ללוחמים, וכאשר חיל האוויר הישראלי פגע במקומות אלו, הוא הואשם בפגיעה בקודשי האיסלאם. בעקבות הפגיעה בארבעת משקיפי האו"ם מכוח יוניפי"ל באזור אל-חיאם בידי ישראל במסגרת אותה מלחמה, התברר כי לוחמי החיזבאללה השתמשו במשקיפים כבמגן חי וירו באופן מכוון מקרבתם.

[עריכה] פעילות כנגד אוכלוסייה אזרחית

החיזבאללה זיהה את הבטן הרכה של ישראל כאוכלוסייה האזרחית, והקים ארסנל של נשק רב של רקטות וטילים לא מדויקים, המיועדים לתקוף ריכוזי אוכלוסייה ולהוות מאזן אימה שיהפוך את אזרחי ישראל לבני ערובה בידיו. בין השנים 2000 ל-2003, הצליח לבצע 33 פעולות צבאיות נקודתיות בגבול עם ישראל כנגד חיילים ואזרחים בתואנות שונות. פעולות שגרמו למותם של 5 חיילים ו-6 אזרחים ולפציעתם של עשרות. כמו כן, בוצעו ארבעה ניסיונות חטיפה, ששניים מהם הצליחו (שלושה חיילים בהר דוב ואזרח ישראלי בחו"ל). ישראל לא הגיבה כנגד כל הפעולות הללו, בשל החשש שהארגון יפעל כנגד האוכלוסייה האזרחית. לאחר חטיפת החיילים ב-2006, כאשר ישראל נכנסה לעימות עם החיזבאללה, הארגון מימש את איומיו והתקיף את העורף הישראלי באלפי רקטות קטלניות במטרה לגרום לאבידות, לזרוע אווירת פחד באוכלוסייה ולהביא להפסקת הפעילות הצבאית של ישראל כנגדו, ואכן הצליח לשתק את הפעילות האזרחית בצפונה של מדינת ישראל.

[עריכה] ניסיון להימנע מעימותים ישירים

אף שלעתים ביצע פעילות התקפית כנגד מוצבים, פעילות שלרוב נכשל בה ועניינה היה מורלי בעיקרו, הטקטיקה המרכזית של ארגון החיזבאללה הייתה להתמודד באופן עקיף עם צה"ל בפיצוץ מרחוק של מטעני צד ומטעני קלע בצירים. בשל פעילות זו, בשלב מסוים הוכנסו והוצאו חיילי צה"ל מלבנון דרך האוויר באמצעות מסוקי תובלה.

גם בעימות במלחמת לבנון 2006 המשיך הארגון להפעיל טקטיקה זו. בירי מרחוק של טילי נ"ט, צלפים, והפעלת מטעני צד. אף שהיו גם עימותים חזיתיים, רובם היו בשל יוזמת צה"ל, שתקף מפקדות ובונקרים.

אף שהארגון דוגל בהתאבדות לשם פגיעה באויב, לרוב אינו פועל בשיטה זו אלא אם כן השיטה היא אפקטיבית, כפי שפעל כנגד השגרירות האמריקנית וחיל הנחתים האמריקאי, ובאמצעות פיצוץ מכוניות ואף משאיות תופת שבהן נוהגים מחבלים מתאבדים, פעילות שהביאה את האמריקנים להוציא את צבאם מלבנון.

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 החל הארגון להתמסד ובנה קווי מוצבים מבוצרים היטב בסמוך לגבול ישראל. יחד עם זאת, נבנו מחסני נשק בתוך בתים פרטיים של האוכלוסייה המקומית.

[עריכה] לוחמה פסיכולוגית

לארגון מספר אתרים ביניהם אתר בעברית שבאמצעותו הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל הישראלית

מכיוון שמדובר בארגון קטן שאין לו עוצמה צבאית כשל מדינה, טקטיקה נוספת ומרכזית שהארגון עושה בה שימוש רב היא לוחמה פסיכולוגית - באמצעות אמצעי התקשורת שלו: רשת הטלוויזיה אל-מנאר, הרדיו רדיו נור, כתבי העת "אל-אנתקאד" הפוליטי ו"בקית אללה" הדתי, ובאמצעות שורה של אתרי אינטרנט. הארגון שוקד על בניית תדמית של ארגון בלתי מנוצח, שהצליח לגבור על ישראל בלבנון; החיזבאללה צילם פיגועים והתקפות על חיילי צה"ל ותקיפות ראווה של מוצבים ושידר אותם באל-מנאר. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית הרבה מנהיג החיזבאללה, חסן נסראללה, להשתלח בישראל, ללעוג לה ולאיים על אזרחיה בשימוש בכלי נשק שונים, ואף הרבה לגדף את ישראל וארצות הברית בכינויים שונים. במסגרת לוחמה זו קיים הארגון ביום ירושלים מצעדים, בהם דורכים אנשי הארגון על דגלי ארצות הברית וישראל. רשת הטלוויזיה אל-מנאר אף שידרה ב-2003 סדרה סורית אנטישמית בשם "הפזורה" (א-שתאת), גרסה ויזואלית של עלילות הדם, שבה נראות, בין היתר, סצינות מבחילות של יהודים המבצעים רצח ריטואלי. בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר החיזבאללה שיגר מספר רקטות פג'ר 5 משופר לאזור עפולה, הוא כינה אותן בשם ח'ייבר1 כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי לקרב ח'ייבר, שבו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר. פעולה זו, שלא נגרם בה כל נזק ממשי אך היה לה הד תקשורתי ותעמולתי בתקשורת הישראלית, מדגימה יפה את דפוס הפעולה של הארגון.

[עריכה] אימונים והכשרה

אימונים בסיסיים נערכים בבקאע, במהלך קורס של 45 ימים בהם לומדים מיומנויות לחימה בסיסיות, שימוש בנשק, חבלה, קשר ועוד.
לאיראן נשלחים לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חיזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חיזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות. [2]

[עריכה] אידאולוגיה

האידאולוגיה של ארגון זה הינה איסלאמיסטית קיצונית מבית מדרשה של איראן, ואפשר לראות בארגון גרורה איראנית לכל דבר ועניין, ולראות בהצהרת הכוונות האירניות כמשקפות את כוונותיו של הארגון. לארגון מטרות אסטרטגיות רחבות טווח הכוללת השמדתה של ישראל, עיקור כוחה והשפעתה של ארצות הברית בעולם, הפיכת לבנון למדינה איסלאמית דתית בדומה לאיראן, וייצוא המהפכה האיסלאמית ליתר העולם.

הארגון מנסה לטשטש ולעדן את מטרותיו ולהציג את עצמו כמגן לבנון ואת הסכסוך עם ישראל על רקע טריטוריאלי. במסגרת תפיסת עולמו הוא רואה במלחמה בישראל מלחמת קודש דתית, במטרה לסלקה מהטריטוריה האיסלאמית ("דאר אל-איסלאם") וכמי שמקיים את מצוות האיסלאם על הצד הטוב ביותר. לארגון היבט אנטישמי חריף ביותר. בתעמולה הארסית שלו הוא משווה את ישראל לנאציזם, ומכנה אותה "גידול סרטני", "חיידק מסוכן" ו"מדינת צאצאי החזירים והקופים". גם שנאתו לארצות הברית, המכונה בפיו "השטן הגדול", הינה תהומית, והיא זוכה מצד בכירי הארגון למטח גידופים ולגלוגים, בצד פיגועים שבוצעו כנגד מטרות אמריקניות. לארגון גם פן גזעני חריף, ואפשר לראות ביטוי לו באחד הנאומים של המייסד השיח פדאללה שהתבטא שאף במקרה שיהודי ישראל יתאסלמו כולם, הם בכל מקרה יצטרכו לעזוב את מדינת ישראל לאחר "שיחרורה" בידי הכוחות האיסלמיים. [3]

מכיוון שהאידאולוגיה שלו כה עמוקה ודתית, הוא מוכן להשתמש בכל האמצעים כדי להשיג את יעדיו, כולל פגיעה באזרחים משני הצדדים, ובמיוחד בקידוש מעשה ההתאבדות לשם קידוש שם אללה (אסתשהאד) במסגרת מלחמת המצווה (ג'יהאד), כדרך הקצרה ביותר להגיע לאלוהים. יתרה מזאת, הוא מזהה את האזרחים כצד החלש של החברה הישראלית, ולכן מוצא צידוקים לתקוף אותם ולאיים עליהם, ובאמצעותם לנסות ולהפיל את מדינת ישראל. בשל הצלחותיו ונועזותו הפך חיזבאללה למקור השראה עבור ארגוני טרור ערביים אחרים ועבור תנועות איסלאמיות קיצוניות. עדות לכך שהמאבק האמיתי אינו על גבולה של לבנון, אפשר לראות בעניינו הרציני להבעיר את שטחי יהודה שומרון ועזה ולהוות גוף תומך, מסייע ומעודד לארגוני הטרור הפלסטיניים.

[עריכה] מבנה

פיגוע התאבדות של החיזבאללה באמצעות משאית תופת בבסיס חיל הנחתים האמריקני בביירות ב-23 באוקטובר 1983, גרם למותם של 241 חיילים, ויצר ענן עשן שנראה למרחק רב.

בדומה לארגון החמאס, בראשות החיזבאללה עומדת סמכות רוחנית בראשות השייח' מוחמד חוסיין פדלאללה, יחד עם מועצת חכמים קטנה המכונה ה"שורא" שמקבלת החלטות עקרוניות. מתחתם מזכ"ל החיזבאללה, העומד בראש השורא המבצעת ("מג'לס שורא אל-קראר"), שבה חברים תשעה אנשים ובהם שני איראנים, ואלה מתרגמים את ההחלטות המדיניות של השורא הרוחנית להחלטות מבצעיות.

נכון ל-2006 החברים הלבנונים במועצה הם המזכ"ל: חסן נסראללה, סגנו: עימאד פאיז מוע'ניה, שהיה מעורב בפעילות טרור בינלאומית, מוחמד יזבכ, נעים קאסם, אבראהים אמין א-סיד, האשם צפי א-דין וחוסיין ח'ליל.

המועצה המבצעת אחראית למעשה לשני ארגונים הפועלים במקביל: האזרחי והצבאי. האזרחי אחראי על שיפוט, הסברה, פעילות מדינית ופוליטית, ופעילות חינוך, צדקה ורווחה, ובהם הקמת בתי ספר ומדרשות, תפעול בתי חולים, ושירותים סוציאליים שונים כולל תמיכה במשפחות שהידים. הארגון מחזיק תנועת נוער והוא מבצע אינדוקטרינציה אף בקרב פעוטות באמצעות חוברות צביעה.

הארגון הצבאי שאחראי על המנגון הצבאי של החיזבאללה מורכב ממאגר של אלפי מתנדבים שעברו הכשרה צבאית בסיסית, ומאות נוספים של לוחמי קבע מקצועיים בתשלום, שקיבלו לרוב הכשרה מסודרת באיראן. למידע נוסף על מבנה הארגון וראשיו (קובץ וורד)

יחידות הקיימות במנגנון הצבאי של החיזבאללה:

• חטיבת "נצר" ("ניצחון") לירי רקטות קרקע-קרקע לטווח טקטי (קצר), היא יחידת המונה כ-500 אנשים, התופסים את הקו הקדמי ומוצבים שונים בין הכפרים במזרח ובמרכז הגזרה. חטיבה זו אחראית למירב השיגורים של הקטיושות שנחתו ברצועה הצפונית של מדינת ישראל.
  • יחידות איוש מוצבים המתבססות על מקומיים שעוברים אימון צבאי, שלאחר המשמרת שלהם במוצב, חוזרים אל הכפר. יחידות אלו נותנות גיבוי ליחידות המיוחדות בפעולתן באזור.
  • יחידות המופעלות במסגרת גזרת לחימה בכפר, בכ-170 כפרים מדרום לנהר הליטני.
  • מערך חוליות נ"ט המפוזרות בכל דרום לבנון, שמטרתן לעכב התקדמות קרקעית של כוחות שריון וחי"ר.
• חטיבת טילים אסטרטגיים (ארוכי טווח) באזור צור. אנשיה מפעילים את הרקטות הסוריות בקוטר 220 מ"מ, וכן קטיושה משופרת בקוטר 122 מ"מ, שאיראן הגדילה את טווח הירי שלה מכ-22 ק"מ ל-35 ק"מ. רקטות אלו פגעו בחיפה.
• מנגנוני מודיעין וביטחון:
  • יחידת מודיעין מסכל - יחידה שתפקידה לאבטח את פעילות הארגון, למנוע זליגת מידע מהארגון, לסכל ולחשוף סוכנים זרים, ולשמור על חייהם של בכירי הארגון. היחידה מפעילה מאבטחים, מתקני חקירות ובתי כלא. ידוע על מספר פעמים שבהן הצליחה היחידה לתפוס סוכנים זרים, כנראה של ישראל. במסגרת ההנחיות של המודיעין המסכל, הארגון אסר להשתמש בתקשורת אלקטרונית להודעות מבצעיות, ועשה שימוש באופנועים להעברת הודעות, כדי להקשות על יירוט ההודעות באמצעות האזנה.
  • יחידת איסוף מודיעינית שעוסקת באיסוף מידע באמצעות ריגול, באמצעות האזנה לרשתות תקשורת צה"ליות, השגת מפות ובאמצעות הפעלת מצלמות. יחידה זו גייסה לשורותיה את סגן אלוף עומר אל הייב, שמילא תפקידים בכירים בצה"ל, שהעביר לה מידע רב ואביזרים שונים. [4]
  • "יחידה 1800" - אחראית לגיוס, מימון והפעלת חוליות פיגועים של פלסטינים. בראשות חאג' ח'ליל חרב. יחידה זו הייתה אחראית להחדרת המחבלים הפלסטינים בגבול הצפון ליד קיבוץ מצובה במרץ 2002, פיגוע שבו נהרגו חמישה אזרחים ישראליים וקצין צה"ל.
• יחידות עילית מיוחדות שבסיסן בבקאע, המוקפצות לצורך פעילויות מיוחדות. יחידות כאלו שימשו בחטיפת החיילים הישראלים.

[עריכה] מימון

היקף הפעילות הכספית של החיזבאללה הן הצבאית והן האזרחית נאמד בכ-200 מיליון דולר לשנה. מקורות המימון שלו הם:

• איראן - למעלה מ-100 מיליון דולר באמצעות גופים ממשלתיים: משמרות המהפכה ומשרד החוץ, וקרנות צדקה חצי-ממשלתיות. יש האומדים את היקף הכספים שהועברו מאיראן לחיזבאללה בשנים 1982-2006 בכשלושה מיליארד דולר.
• פעילות פלילית בלבנון וברחבי העולם, המבוצעת על ידי פעילי חיזבאללה, בעיקר בתחום הסחר בסמים וזיוף כספים.
• גיוס כספים בלבנון וברחבי העולם באמצעות קרנות צדקה וקהילות שיעיות. היקף התרומות נאמד במיליונים בודדים. המוקדים העיקריים הם בחוף השנהב וב"משולש הגבולות" באמריקה הלטינית.
• פעילות עסקית לגיטימית, כגון עסקי נדל"ן, סחר בנפט, ובעלות על עסקים קטנים.
• תקצוב מממשלת לבנון, באמצעות "סיעת הנאמנות להתנגדות" - נציגת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, למימון פרויקטים בקרב ריכוזי האוכלוסייה השיעית השייכים לארגון.

ארגון חיזבאללה משתמש בין היתר בחברות לבנוניות לשם הלבנת פעולותיו ברחבי העולם. בין החברות העיקריות חברת "ביאט אל מאל" וחברת "יוסאר". ב-7 בספטמבר 2006 הקפיא משרד האוצר האמריקני את נכסיהם בארצות הברית והטיל חרם כלכלי על חברות אלו. [5]

[עריכה] פשיעה

כדי לבסס את כוחו הכלכלי והפוליטי של הארגון, חלק מאנשי החיזבאללה עוסקים בענפי פשיעה שונים, המכניסים להם כסף קל. לבנון ידועה כמדינת סמים, וארגון החיזבאללה שולט בתחום זה: אנשיו המגיעים מקרב חמולות שיעיות עוסקים בגידול, יבוא חומרי גלם, ייצור והפצת סמים קלים וסמים קשים. עשרות מעבדות קיימות בפרט באזור העיירה בעלבק, הנחשבת לבירת הסמים של לבנון. על פי הערכות אמריקאיות וישראליות, באזור הבקאע מגדלים סמים בשטח של כ-‎50 אלף דונמים, שמפיקים בין 250 ל-300 טון. בתחום זה, המגלגל כמיליארד דולר לשנה, ישנם רווחים יפים לארגון. על פי הערכות של גורמי שלטון ישראליים, מדי שנה מוברחים דרך הגבול הלבנוני כעשרה טון חשיש לישראל, תחת עיניהם הפקוחות של אנשי חיזבאללה ובסיועם. סמים קשים יותר מוברחים מלבנון דרך הגבול הירדני. חיזבאללה השתמש גם בבלדרות סמים כדי לתגמל רשתות מודיעין בצפון ישראל, והעביר רווחים מתחום זה לארגוני טרור פלסטיניים. לחיזבאללה עניין אסטרטגי מובהק להציף את מדינת ישראל בסמים. ^{[1] [2]}

תחום פשיעה נוסף הוא זיוף כספים והפצתם (במיוחד דולרים), באמצעות טכנולוגיה איראנית. העיירה בריתאל שבשליטת החיזבאללה נחשבת למרכז הזיוף הלבנוני, ובה כ-15 בתי דפוס המתמחים בזיופים. בתחום זה ניכרת זיקה ברורה בין איראן לחיזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הועברו מאיראן מכונות משוכללות לזיוף כסף לחיזבאללה, שהפיקו זיופים באיכות גבוהה ביותר (Super Dollar). בעקבות לחץ אמריקני על סוריה, הוצאו מכונות אלו במחצית שנות התשעים. עם זאת, המשיכה הדפסתם של זיופים איכותיים פחות. הארגון ממנף את היכולות הטכניות של הזיוף לתחום המבצעי, לצורך זיוף תיעוד הכולל בין היתר זיוף דרכונים.

תחום נוסף הוא גניבה, הברחות, והונאות, בפרט גניבת מכוניות אירופיות, הברחתן ללבנון בדרכי הים וסחר בהן. פעילות מסוג זה נחשפה על ידי משטרת ספרד בנובמבר 2001, אז נעצרו שם גורמים הקשורים לחיזבאללה אשר עסקו בזיוף, הונאה וסחיטה. בשנת 2002 נחשפה בארצות הברית ("פרשת שרלוט") רשת לבנונית שהבריחה סיגריות באזור צפון קרוליינה, ואשר נהגה להעביר חלק מן הרווחים למימון פעילות החיזבאללה. ^{[3] [4]}

[עריכה] ההכרה בחיזבאללה כארגון טרור

החיזבאללה הוכרז כארגון טרור על ידי ארצות הברית [6], ישראל, בריטניה [7], קנדה [8] [9], אוסטרליה [10] והולנד; משרד החוץ של ארצות הברית מציין שהחיזבאללה אחראי למותם של יותר מ-300 אזרחים אמריקאים, יותר מ-200 מהם היו נחתים אמריקאים בלבנון. האיחוד האירופי לא הכריז על החיזבאללה כעל ארגון טרור, למרות שמספר דיפלומטים אירופים אמרו שהוא עשוי לעשות כן בעתיד [11]. רוסיה החלה רק בראשית המאה ה-21 להרכיב רשימה של ארגונים שהיא מסווגת כטרוריסטים, שתהיה כנראה דומה לרשימה האירופית. [12].

ב-4 בינואר 2005 החליט בית משפט בדיסלדורף שבגרמניה לאשר גירושו של פעיל חיזבאללה מהמדינה. בית המשפט קבע כי הארגון מוביל את המאבק בישראל "תוך זלזול ברוטאלי בחיי אדם". [13] התקשורת המערבית בדרך כלל מתארת את החיזבאללה כ"קבוצה מיליטנטית" (militant group) ‏[14] הקשורה ל"טרוריזם". מקורות אחרים, בעיקר במדינות ערביות במזרח התיכון, אינם רואים בחיזבאללה ארגון טרור.

החיזבאללה הכחיש קשר לפעולות טרור מסוימות, ביניהן פיגועי ה-11 בספטמבר [15] והריגת ניק ברג [16], אך באותו זמן תמך בחמאס באופן פעיל [17]. החמאס נחשב על ידי מדינות רבות לארגון טרוריסטי, ועל כן תמיכה בו היא הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1373, לפי אותן מדינות. החיזבאללה טוען שחמאס אינו ארגון טרוריסטי אלא ארגון התנגדות לכיבוש הישראלי, למרות שארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה והאיחוד האירופי הגדירו כולם את החמאס כארגון טרוריסטי. החיזבאללה טען גם שמעולם לא ביצע פעולות טרור, והצדיק את פעולותיו האלימות כצעדים הגנתיים לפעולות ישראליות. מדיניות "הגנתית" זו אינה מתיישבת עם מעורבותו, כפי שנטען, בפיצוץ מטרות יהודיות וישראליות אזרחיות בארגנטינה למשל, בהן נהרגו 124 בני אדם.

ב-2005 החלו מדינות שונות באירופה לאסור את שידור ערוץ אל-מנאר של חיזבאללה באירופה, בשל ההסתה האנטישמית שהוא משדר. כמו כן, בחודש מרץ 2005 הכריז האיחוד האירופאי שחיזבאללה הוא ארגון טרור, אך ההחלטה הייתה הצהרתית בלבד והיא לא מחייבת לנקוט פעולות כנגד חיזבאללה או כספיה באירופה.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה חל כרסום במעמדו של החיזבאללה בעולם הערבי, ונשמעו קולות בכירים בסעודיה ובמצרים שטענו כי החיזבאללה הוא למעשה ארגון טרור ולא תנועת התנגדות לגיטימית. [18]. מטיפים סונים קראו לו בעיוות שמו "המפלגה האלילה", וטענו שהוא איננו משרת את האל אלא את רצון איראן להשתלט על העולם הערבי.

[עריכה] פעולות טרור ופעולות צבאיות בולטות של חיזבאללה

ארגון חיזבאללה ביצע מגוון פעולות טרור בלבנון, בישראל ובחו"ל. להלן פעולות טרור בולטות של הארגון:

• שני פיגועי התאבדות בשגרירות האמריקנית בביירות: ב-18 באפריל 1983: (63 הרוגים), ובספטמבר 1984 (20 הרוגים).
• פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה ב-17 במרץ 1992, שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים.
• פיגוע תופת בבניין מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה ב-18 ביולי 1994, שהביא למותם של 86 ארגנטינאים, יהודים וקתולים.
• ירי מסיבי של רקטות ארטילריות על יישובי צפון ישראל.

[עריכה] פעולות צבאיות

• פיגוע התאבדות במחנה הנחתים האמריקנים ב-23 באוקטובר 1983: 241 הרוגים.
• בשנות התשעים קיים החיזבאללה לחימה עיקשת בכוחות צה"ל בדרום לבנון, והביא, בסופו של דבר, לנסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי ב-24 במאי 2000.

[עריכה] ראו גם

• ארגון טרור
• מלחמת לבנון
• מלחמת לבנון השנייה

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של ארגון החיזבאללה בלבנון
• אתר החיזבאללה בעברית
• על החיזבאללה במרכז למורשת המודיעין
• תומר ריבל, חיזבאללה - בין גרילה לטרור
• רפי בוכניק, מבט אחר על איום הרקטות של החיזבאללה, באתר "אומדיה"
• רן פרחי, חיזבאללה והפוליטיקה הלבנונית, באתר "אומדיה"
• זיו מאור, האיום הארטילרי של החיזבאללה - סקירה, באתר "אומדיה"

• צבי בראל, האימפריה הכלכלית של חיזבאללה, בעיתון הארץ

• אלי אשכנזי, כמעט חטיפה - אירוע צוק מנרה, בעיתון הארץ

[עריכה] סימוכין

1. ^ פרוטוקול מישיבת וועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים
2. ^ הארץ: דובר ישראלי באו"ם: חיזבאללה מעביר רווחים מסמים לטרור
3. ^ המכון למורשת המודיעין - פרק ז' פשיעה וטרור, הפעילות הפלילית של "החיזבאללה"
4. ^ כך מנהל החזבאללה את המלחמה נגד ישראל, יוסי מלמן