אמל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: ערך זה מכיל פרטים רבים שאינם נכונים - מחייב עדכון ושינוי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
  |
| עימותים עיקריים: |
| מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל) |
| מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה |
| הכוחות בסיכסוך: |
| צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות |
| אש"ף | אמל | חיזבאללה | סוריה | צבא לבנון |
| יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון) |
| מושגים: |
| רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד |
| חוות שבעא |
| אישים ישראלים בולטים: |
| יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר |
| אריאל שרון | רפאל איתן | מפקדי מלחמת לבנון | אהוד ברק |
| אישים לבנוניים נוצרים: |
| סעד חדאד | אנטואן לאחד | באשיר ג'ומאייל |
| אישים לבנוניים מוסלמים: |
| עבאס מוסאווי | חסן נסראללה | מוחמד חוסיין פדלאללה |
| אישים ערביים: |
| חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל |
| רקע הסטורי: |
| גדר הצפון |
| ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון |
אמל, (בערבית: امل, ראשי תיבות בערבית: افواج المقاومة اللبنانيّة, אפואג' אלמקאומה אללבנאניה, "גדודי ההתנגדות הלבנונית"; פירוש השם "אמל": תקווה). ארגון שיעי חילוני בדרום לבנון.
ארגון אמל הוקם ב-6 ביוני 1975, כזרוע הצבאית של תנועת המקופחים מיסודו של מוסא א-צדר. הארגון הוקם "להגנת כבוד לבנון ונגד תוקפנות ישראל". בשנת 1982 הפך נביה ברי לאחד ממנהיגי התנועה. באותה שנה פרש מן הארגון זרם קיצוני והקים את ארגון החיזבאללה. בשנת 1985 החלה אמל במצור על מחנות הפליטים סברה ושתילה. עם השנים גבר כוחו של ארגון החיזבאללה, בעיקר בזכות תמיכה איראנית. עדות לכך אפשר לראות בהצטרפות 2,800 מפעילי אמל לצבא לבנון. כיום לאמל נציגות גבוהה בפרלמנט הלבנוני, ונביה ברי הוא יו"ר הפרלמנט.
בין פעולותיו של הארגון ידועה בעיקר לקיחתו בשבי של הנווט רון ארד על ידי איש הארגון מוסטפא דיראני. בניגוד לחיזבאללה, אמל אינה קוראת לכינון מדינה איסלאמית בלבנון, ומטרתה המוצהרת היא להשיג שוויון זכויות לשיעים בלבנון וחלוקת משאבים הוגנת, בפרט בדרום לבנון.
אמל נלחמה רבות כנגד הפליטים הפלסטינים בלבנון במסגרת המיליציות שלה, וגם כנגד החיזבאללה להשגת שליטה בביירות. לחימה זו הופסקה רק בהתערבות סורית מסיבית.
