נצרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נצרת
שם באנגלית	Nazareth
מחוז	הצפון
אוכלוסייה	64,100
שטח שיפוט	16,500 ד'
דירוג חברתי-כלכלי	נמוך (3 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	14.4%
גילאי 5 - 9	12.2%
גילאי 10 - 14	10.4%
גילאי 15 - 19	8.8%
גילאי 20 - 29	16.7%
גילאי 30 - 44	19.3%
גילאי 45 - 59	10.9%
גילאי 60 - 64	2.5%
65 ומעלה	4.7%
חינוך
סה"כ בתי ספר	48
–       יסודיים	30
–       על-יסודיים	24
תלמידים	24600
–       יסודיים	12300
–       על-יסודיים	6968
מספר כיתות	664
ממוצע תלמידים לכיתה	29.0
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001

נצרת (בערבית "الناصرة") הינה עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל. לפי הברית החדשה, הוריו של ישו, יוסף ומרים, גרו בעיר, ושם התחנך ישו, מילדות עד בגרות. העיר הינה מקורה של המילה "נצרות". כיום העיר הינה העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל.

תוכן עניינים 1 מיקום 2 מקור השם "נצרת" 3 היסטוריה 3.1 נצרת העתיקה 3.2 מחורבן הבית השני ועד העת החדשה 3.3 נצרת כחלק ממדינת ישראל 4 נצרת כמרכז אורבני 5 אתרים בנצרת ובסביבתה הקרובה 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מיקום

נצרת מצויה בגליל התחתון על רכס הרי נצרת כ-350 מ' מעל לפני הים, כ-31 ק"מ מן הכנרת. העיר המודרנית נצרת נמצאת מעט במורד ההר מן העיר העתיקה. הדרך העיקרית בין מצרים ובין אסיה עברה לרגלי הר תבור והרי נצרת, ומשם צפונה לדמשק. בסמוך לנצרת מצויה העיר נצרת עילית.ייי

[עריכה] מקור השם "נצרת"

מקור השם אינו ודאי. ייתכן שהמדובר בשם שמקורו המילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הינו מבית דוד. ייתכן והמדובר במילה "נצר" במשמעות של שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת נצרת משקיף על עמק יזרעאל ויכול לשמש לשמירה מפני צבאות זרים.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] נצרת העתיקה

העיר אינה מוזכרת בתנ"ך או בכתבי יוספוס פלאביוס ואף לא בתלמוד ואין כל הוכחה לכך שהיא הייתה מיושבת בתקופה שקדמה לימי בית שני. בתקופה זו הייתה יפיע העיר החשובה באזור והיא שקיבלה את תשומת ליבם של ההיסטוריונים, בעוד שהמקום בו תוקם העיר נצרת שימש, במאה השנייה לספירה, כבית קברות. אין כל ראיות ארכיאולוגיות למגורים בנצרת בתקופתו של ישו, על אף שחפירות בשנת 1955 גילו שרידי אדם שקודמים לתקופה זו. שימושו של המקום כבית קברות היה מונע מגורי יהודים במקום. בשנת 1961 נמצאה בקיסריה כתובת המזכירה את נצרת כאחד מן הכפרים בהם גרו סיעות כוהנים אחרי המרד הגדול. היה זה כפי הנראה כפר לווין של ציפורי, ואוכלוסייתו מוערכת בחמש מאות תושבים.

מספר יוחנן בברית החדשה ברור כי נצרת הייתה מקום נידח, ואזור בו הייתה השפעה יוונית הלניסטית חזקה, דבר שעורר את השאלה "המנצרת יצא טוב?" (חזון יוחנן, פרק א' פסוק מ"ו). ההיסטוריון אפיפניוס, שמת בשנת 402 אמר כי עד לזמן הקיסר קונסטנטינוס (המאה הרביעית לספירה) נצרת הייתה מיושבת ביהודים בלבד. במאה השישית החלו האגדות בדבר מרים הבתולה לעורר עניין של צליינים במקום, והוקמה כנסיית הבשורה אשר קושרה לאתר באר מרים.

על פי הברית החדשה נצרת הייתה ביתם של יוסף ומרים, ומקומה של הבשורה, בה בישר המלאך למרים שהיא נושאת ברחמה את בנו של האלוהים. נצרת הינה גם המקום בו גדל ישו מינקות ועד לבגרות. כמה היסטוריונים מפקפקים בכך, וטוענים כי המדובר בשיבושים בתרגומים ליוונית. היסטוריונים אלו טוענים כי "ישו מנצרת" אינו מן העיר נצרת, כי אם נצר (לבית דוד).

[עריכה] מחורבן הבית השני ועד העת החדשה

במאות הראשונות לספירת הנוצרים הייתה נצרת מיושבת ביהודים בלבד. הפייטן אליעזר הקליר קונן על גורלן של משפחות הכהונה הגולות, וביניהן משפחת "הפצץ" שישבה בנצרת. כאשר הפכה הנצרות לדת המדינה באימפריה הרומית החל העניין הנוצרי בנצרת. במאה החמישית החלו הנוצרים להקים במקום כנסיות. בימי שלטון המוסלמים בעיר לא ישבו בה נוצרים, אך במסעי הצלב שבה העיר והפכה לנוצרית. הנוצרים החלו מגלים עניין מחודש בעיר במאה ה-19. בין היתר הגיעו לעיר הרוסים והקימו בה מרכז המכונה "המוסקוביה". כן הוקמו וחודשו כנסיות רבות. הנוצרים היוו חלק ניכר מאוכלוסיית העיר. ביניהם ערבים תושבי העיר מימים, ואחדים מהם נוצרים מאירופה, נזירים וכמרים. אוכלוסיית העיר גדלה בהרבה בתקופה זו, הוקמו כנסיות ומנזרים רבים, ונסלל הכביש המוביל אל חיפה.

נצרת הייתה מפקדה לכוחות הגרמנים והתורכים אשר ישבו בארץ. העיר נפלה בפני כוחות הבריטים ב-20 בספטמבר 1918. בשנת 1926 ישבו בעיר כשמונת אלפים נפשות, כשליש מהם מוסלמים, ויתרתם נוצרים. יהודים בודדים בלבד נמצאו בה. בשנת 1925 הוקמה עפולה על מנת להוות מרכז עירוני להתיישבות היהודית באזור, וכך נמנעה, למעשה, התיישבות יהודית בנצרת.

העיר נכבשה על ידי כוח צה"ל של חטיבה 7 בפיקודו של בן דונקלמן, במסגרת מבצע דקל במלחמת העצמאות, ב-16 ביולי 1948.

[עריכה] נצרת כחלק ממדינת ישראל

נצרת הייתה, ועודה, העיר הערבית הגדולה במדינה, מיום הקמתה. בשנת 1957 הוקמה בצמוד לנצרת העיר נצרת עילית, על מנת לשמש כמשקל נגד לעיר נצרת. עיר זו אמורה הייתה להיות בירתו החדשה של המחוז, מבחינה אדמיניסטרטיבית וכלכלית. הקמת העיר החדשה לוותה בהפקעת אדמות מסיבית שגרמה להתמרמרות בקרב תושבי העיר הנתונים בממשל צבאי. בין היתר הידרדרו הפגנות ה-1 במאי בשנת 1958 למהומות אלימות בהם נפצעו שלושים שוטרים ורבים נעצרו.

הדמות הבולטת בעיר בשנותיה הראשונות של המדינה היה המשורר וחבר הכנסת תאופיק זיאד. בשנת 1975 נבחר זיאד לתפקיד ראש העיר, מטעם המפלגה הקומוניסטית הישראלית ושימש בתפקיד זה עד למותו בשנת 1994. בין היתר היה זיאד בין הפעילים בהכרזת השביתה הכללית של ערביי ישראל בשנת 1976 ממנה התפתחו אירועי יום האדמה, ובמשך שנים רבות היה ממנהיגיה הבולטים של המפלגה הקומוניסטית הישראלית ושל הציבור הערבי במדינה.

בשנת 1995 הוחלט על הקמת ועדת היגוי שתתכנן תוכנית בשם "נצרת 2000" אשר תכין את העיר לאירועי שנת האלפיים להולדתו של ישו, תיצור תשתית מתאימה לבואם של תיירים רבים לאזור, ותיצור מקומות תעסוקה ומיזמים תיירותיים. האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בעיר נצרת ב-25 במרץ 2000, והתפלל בכנסיית הבשורה.

על אירועי שנת ה-2000 העיב ויכוח שפרץ בין נוצרים ומוסלמים בעיר בשל הכוונה של המוסלמים לבנות מסגד ב"קבר שהאב א-דין" המצוי בסמוך לכנסיית הבשורה. "מסגד המריבה" או "כיכר המריבה" היו מוקד לעימותים ולחיכוכים בלתי פוסקים בין חלקי האוכלוסייה, מאז שאישרה הממשלה את הקמת המסגד בשנת 1997, עד שהוכרע לבסוף, בחודש מרץ 2002 כי המסגד לא יוקם באתר בו ביקשו להקימו.

באירועי אוקטובר 2000 הייתה העיר זירה לאירועים קשים ביותר במהלכם נהרגו שני אנשים.

[עריכה] נצרת כמרכז אורבני

שטח השיפוט של העיר נצרת הוא 16,500 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בנצרת 62,300 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.2 אחוז. רוב תושבי נצרת הם ערבים (מהם 66.7 אחוז ערבים מוסלמים, 33.0 אחוז ערבים נוצרים). היחס בין נשים לגברים הוא 1,000 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי נמוך (3 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 56.5 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 3,881 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

העיר הינה כיום למעשה מרכזו של גוש מטרופוליטני ערבי, שליבו היא העיר נצרת, אך הכפרים יפיע, ריינה, עילוט, כפר כנא, משהד ואכסאל מחוברות אליו ברצף עירוני, גם השכונות הסמוכות בנצרת עילית מאוכלסות בחלקן בערבים ונחשבות חלק מרצף זה.

העיר נצרת הינה מרכז תרבותי וכלכלי לכל סביבתה. בעיר מוסדות דת וממשל רבים. בית משפט השלום בנצרת, היה בבניין המוסקוביה בעיר עד לשנת 1999 עת עבר ל"היכל המשפט" בנצרת עילית, אך גם לאחר מכן ממשיכה העיר להיות למרכז לסביבתה. בעיר מספר בתי חולים (בית החולים הסקוטי, בית החולים האיטלקי, ובית החולים הצרפתי) המשרתים את אוכלוסיית הסביבה, וכן משרדי ממשלה, כגון משרד מס שבח מקרקעין.

בעקבות אירועי אוקטובר ותחילת אינתיפאדת אל אקצה ספגה כלכלת העיר מכה קשה, הן בשל היעלמותם הכמעט מוחלטת של תיירים והן בשל הימנעותם של יהודי האזור להגיע לעיר. מאז, מתאוששת כלכלת העיר לאיטה.

[עריכה] אתרים בנצרת ובסביבתה הקרובה

• כנסיית הבשורה - מחשובות הכנסיות בעולם הנוצרי.

• בניין המוסקובייה - הינו מתחם עירוני בו מספר בנייני אבן המקיפים חצר סגורה. הבניין נבנה על ידי הכנסייה הרוסית בסוף המאה ה-19, כאכסניה לעולי רגל. עד לאחרונה שימש הבניין כבית משפט השלום, אך בשנת 1999 עבר בית המשפט לנצרת עילית.

• השוק העירוני - שוק מקורה בבנייה ישנה, במרכזו מצוי "המסגד הישן" של העיר.

• "המסגד החדש" - המכונה אף "מסגד השלום".

• באר מרים - ממנה נובע מעיין אשר שימש את תושבי העיר מימי קדם, ובו נהגה לרחוץ מרים הבתולה. במקום מבנה הקדוש לנוצרים.

• הר הקפיצה - על פי המסופר בספר לוקס פרק ד', רצו תושבי נצרת להשליך את ישו מהר זה, המצוי כקילומטר וחצי דרום מערבית לעיר. במקום יש תצפית יפה על עמק יזרעאל. בצלע ההר מחצבה.

• בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נצרת

• תמונת לוויין של נצרת ב־Google Maps
• אתר העיר הרשמי
• אתר העמותה לתרבות ותיירות

הערים הקדושות לנצרות
ירושלים | בית לחם | נצרת

מחוז הצפון
ערים	בית שאן · טבריה · טמרה · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'ולס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · יקנעם עילית · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף · בוסתן אל-מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל