לוגו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בסמל גרפי. לערך העוסק בשפת תכנות, ראו לוגו (שפת תכנות).
לוגו (בעברית סמליל) הוא אלמנט גרפי, איור או עיבוד טקסט שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון, חברה או מוצר) ולהיות מזוהה עימו בתודעת הקהל הרחב או גורם אחר.
ברוב המקרים, ילווה הלוגו במלל. לעיתים, ישולב המלל כחלק מהאלמנט הגרפי ולעיתים הלוגו יכיל טקסט בלבד, ללא אובייקט גרפי נלווה.
הלוגו מופיע על נייר המכתבים של הארגון, על המוצרים שלו, על המבנים שבהם הוא שוכן ובמקומות נוספים שבהם יש לזהות את הארגון.
לעתים מחליט הארגון לשנות את הלוגו שלו, כחלק משינוי נרחב יותר שעובר הארגון, כגון שינוי בעלות, או במסגרת מהלך לרענון תדמית הארגון.
[עריכה] עקרונות עיצוב הלוגו
העיצוב הגרפי של הלוגו הינו חלק מהליך מיתוג המוצר, הארגון או החברה, ועל-כן על הלוגו לשדר ערכים מסוימים שיובנו בבהירות וכהלכה בקרב הצרכנים.
לדוגמה: לוגו ה"סווש" של נייקי נועד להתחבר בתודעת הצרכן למהירות ולפיכך לבטא גם הצלחה והישגיות.
דוגמה נוספת: הלוגו של ויקיפדיה העברית מבוסס על הלוגו של ויקיפדיה באנגלית. נועד להעביר את הרעיון של עבודה שיתופית כלל-עולמית ליצירת דבר שלם. הלוגו משמש את הויקיפדיות השונות בכל השפות, כאשר האלמנט המשתנה הוא הכיתוב מתחת לסמל הכדור בהתאם לשפה.
באתר של חברת LiveDns ניתן הסבר מפורט על עיצוב הלוגו של החברה:
- מבנה הלוגו משלב את שם החברה וצורה גרפית. הפונט המרכיב את שם החברה הינו פונט בסגנון הייטקי מובהק. הדגם לצד שם החברה בנוי משלוש קוביות כאשר ישנו הבדל חד בין שתי הקוביות התחתונות המציינות עמידה חזקה על הקרקע ויציבות, כאשר הקוביה העליונה מציינת את עמדת הראשוניות והשאיפה המתמדת למקום ראשון ולהובלה בתחום. שלושת הקוביות יחד יוצרות משולש אשר בראיה מרחבית ניתן לראות כי שתי הקוביות התחתונות תומכות בזאת העליונה ומחזיקות אותה יציבה ובולטת בראש הפירמידה, כך הוא המתרחש ב- LiveDns - היציבות הניתנת לחברה נובעת ונתמכת הן מעובדיה והן מספקיה והם אלו אשר מציבים אותה בעליונות ביחס לשאר החברות בתחום, כאשר העליונות מצוינת בצורה בולטת בקוביה עליונה וצבעונית היוצרת ראש חץ המכוון לקידמה הטכנולוגית.
דוד טרטקובר, המעצב של הלוגו של תנועת "שלום עכשיו", תיאר את ייחודו של הלוגו:
- החידוש שהיה בלוגו 'שלום עכשיו' היה השילוב של שני גופנים, קורן ב'שלום' וחיים ב'עכשיו', דבר שהיה מנוגד לכל מה שהתחנכתי עליו בבית הספר לעיצוב באנגליה. החיבור יצר את הזכירות ואת הנוכחות של הלוגו. דווקא החיבור בין אות תנ"כית מסורתית (ב'שלום') לבין הפונט חיים שמן (ב'עכשיו') שזו אות של כותרות בצהרונים, חילונית במובהק, יצר את הקליטות. גם החלוקה לשני צבעים, שחור ואדום, שהם צבעי המהפכה וצבעי הקונסטרוקטיוויזם הרוסי, יצרה בולטות שקיימת עד היום בסמל. [1]
