Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אירופה - ויקיפדיה

אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ביבשת אירופה. לערך העוסק בפירושים נוספים למושג "אירופה", ראו אירופה (פירושונים).
תמונת לוויין של יבשת אירופה
הגדל
תמונת לוויין של יבשת אירופה
אירופה על מפת העולם
הגדל
אירופה על מפת העולם

אירופה, הינה יבשת היסטורית ותרבותית, ותת-יבשת גאוגרפית, המהווה את חלקה המערבי ביותר של יבשת העל אירואסיה. בצפונה גובלת אירופה באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה - באוקיינוס האטלנטי, במזרחה - בהרי אורל ובים הכספי, ובדרומה - בים התיכון ובים השחור. במונחי שטח, אירופה, המשתרעת על כ10,600,000 קמ"ר, היא היבשת השישית בגודלה בעולם (מקדימה את אוקייניה בלבד). יחד עם זאת, אירופה היא אחת היבשות המאוכלסות בעולם (שלישית, אחרי אפריקה ואסיה). כשמינית מאוכלוסיית העולם, 799,466,000 נפשות (אומדן: 2003), מתגוררת ביבשת זו.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

ישנן מספר גרסאות באשר למקור השם "אירופה". במיתולוגיה היוונית מוזכרת נסיכה פיניקית בשם אירופה, הנחטפת על ידי זאוס לאי כרתים; ואולם, אין זה סביר שאירופה המיתולוגית היא שהעניקה ליבשת את שמה, כיוון שאין במיתולוגיה שום אירוע הקושר אותה באופן חד משמעי ליבשת או לתרבותה. בעבר שימש השם "אירופה" כינוי ליוון גופא, ואולם אחרי שנת 500 לפנה"ס קיבל השם משמעות כוללנית יותר.

יש הגוזרים את מקור השם מיוונית, שם פירושו המילולי הוא "פנים (ops) רחבות (eurys)". אפשרות אחרת היא שמקור השם בשפות שמיות (הנפוצות ברחבי המזרח התיכון). הטענה היא, כי "אירופה" הנה שיבוש לשוני של המלה "ערב" או "מערב": אירופה שוכנת ממערב למזרח התיכון, והיא, מבחינת תושביו, ארץ שקיעת החמה. על יסוד זהה, המילה הלטינית Euros פירושה "רוח מזרחית" בלטינית רוחות מזרחיות (רוחות הנושבות אל המערב) נקראות "Eurus".

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אירופה

לאירופה היסטוריה ארוכה ועשירה, הרצופה בהישגים תרבותיים, כלכליים ואחרים, שראשיתה כבר בתקופת האבן. מקובל לתארך את ערש התרבות הדמוקרטית המערבית לעידן יוון העתיקה; האימפריה הרומית, בתורה, חילקה את היבשת לאורך נהרות הריין והדנובה למשך מאות שנים. לאחר נפילת האימפריה הרומית נפתח פרק חדש בהיסטוריה האירופית, המאופיין בחוסר יציבות ובהיעדר ביטחון. תקופה זו, "עידן החשיכה" בפיהם של הוגי הרנסאנס או "ימי הביניים" בתפיסתם של אנשי עידן הנאורות ושל חוקרים מודרניים, קהילות נזיריות מבודדות באירלנד ובמקומות אחרים באירופה העתיקו ידע שנצבר עוד בתקופה הקלאסית, שחזרו אותו ושמרו עליו. צמיחת המדינה הריכוזית במהלך המאות ה-15 וה-16, ובמקביל עליית הרנסאנס, שמו קץ לתקופה זו. במקומה נפתח עידן של תגליות, המצאות וצבירת ידע מדעי. במאה ה-15 החל הקולוניאליזם האירופי, כאשר פורטוגל ואחריה ספרד, צרפת, בלגיה, הולנד והממלכה המאוחדת, כוננו אימפריות קולוניאליות גדולות, שנשענו על מושבות עשירות באפריקה, באסיה ובאמריקה. בו זמנית התפתח באירופה גופא האימפריאליזם של האימפריה העותמנית בבלקנים ובמזרח אירופה.

המהפכה התעשייתית, שראשיתה בבריטניה בסוף המאה ה-18, חוללה שינויים משמעותיים ביבשת, שהתבטאו בשגשוג גובר ובעלייה ניכרת בגודל האוכלוסייה, אך גם בזעזוע המבנה החברתי-כלכלי המסורתי. מדינות אירופיות רבות קמו לתחייה כתוצאה מהשלכותיה העמוקות של מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918). בתקופה שהחלה לאחר מלחמת העולם השנייה (1945) ותמה עם סוף המלחמה הקרה (1990/1991) הייתה אירופה מחולקת לשני גושים פוליטיים וכלכליים יריבים: מדינות קומוניסטיות במזרח אירופה ומדינות קפיטליסטיות במערב אירופה. הגוש המזרחי קרס בסביבות שנת 1990, והדבר תרם משמעותית להקמת האיחוד האירופי ב-7 בפברואר 1992. האיחוד כולל כיום את רוב מדינות אירופה. בעקבות קריסת הקומוניזם התפרקו ברית המועצות, צ'כוסלובקיה ויוגוסלביה והמפה המדינית של מזרח אירופה השתנתה כליל.

[עריכה] גאוגרפיה

הגבולות הגאוגרפיים והפוליטיים באירופה אינם תמיד חופפים.
הגדל
הגבולות הגאוגרפיים והפוליטיים באירופה אינם תמיד חופפים.
ברכס הרי האלפים, מהגבוהים שבהרי אירופה. בתמונה המון בלאן שבאלפים הצרפתים.
הגדל
ברכס הרי האלפים, מהגבוהים שבהרי אירופה. בתמונה המון בלאן שבאלפים הצרפתים.
חלק ממדינות אירופה נמצאות לחופי הים התיכון. בתמונה אחד מחופי הים התיכון ביוון.
הגדל
חלק ממדינות אירופה נמצאות לחופי הים התיכון. בתמונה אחד מחופי הים התיכון ביוון.
האלפים האיטלקיים
הגדל
האלפים האיטלקיים
בחופי  סקנדינביה מפרצים צרים וארוכים המכונים פיורדים. בתמונה פיורד בנורבגיה.
הגדל
בחופי סקנדינביה מפרצים צרים וארוכים המכונים פיורדים. בתמונה פיורד בנורבגיה.
ערך מורחב – גאוגרפיה של אירופה

גאוגרפית, אירופה היא חלק מיבשת העל הידועה בשם אירואסיה. הגבול בין אירופה ואסיה מוגדר על ידי שרשרת הרי אורל ברוסיה. הגבול הדרום-מזרחי בין היבשות איננו מוגדר מבחינה אוניברסלית. אפשר שנהרות האורל והאמבה מהווים גבול, הממשיך בים הכספי, נהרות קומה ומניץ' או הרי הקווקז, ועד הים השחור; מצרי הבוספורוס, ים מרמרה ומצרי הדרדנלים הם סוף קו הגבול האסייתי. הים התיכון בדרום מפריד בין אירופה ובין אסיה ואפריקה, אך למרות זאת, מלטה הסמוכה לאפריקה וקפריסין הסמוכה לאסיה נחשבות לחלק מאירופה. הגבול המערבי הוא האוקיינוס האטלנטי אולם איסלנד, השוכנת הרחק, בדרך לאמריקה, נחשבת לחלק מאירופה. ישנו דיון מתמשך באשר לשאלה היכן נמצאת נקודת המרכז הגאוגרפי של אירופה.

בשל ההפרדה של אירופה מאסיה, על אף הרצף הטריטוריאלי ביניהן, נוצרו מספר מדינות טרנס-יבשתיות המתחלקות בין שתי היבשות: רוסיה, קזחסטן, אזרבייג'ן, תורכיה וגאורגיה. כמו כן נחשבות גם קפריסין וארמניה לטרנס-יבשתיות; למרות שמיקומן הגאוגרפי הוא באסיה, מסיבות היסטוריות ותרבותיות הן משויכות גם לאירופה.

בפועל, גבולותיה של אירופה משורטטים לעתים על פי שיקולים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. בשל כך קיימות מספר "אירופות" שאינן תמיד זהות בגודלן, אשר כוללות או שומטות מדינות אחדות בהתאם לפירושים שונים של המונח "אירופה".

כמעט כל מדינות אירופה הן חברות במועצת אירופה, מלבד בלארוס, הכס הקדוש (קרית הוותיקן) וקזחסטן.

הרעיון של "יבשת אירופית" איננו אוניברסלי. גאוגרפים שאינם אירופים מזכירים יבשת אירואסיאתית, או "תת-יבשת" אירופית, בהינתן העובדה ש"אירופה" איננה מוקפת ים ושבכל מקרה קל יותר להגדירה כיחידה תרבותית ולא כאזור גאוגרפי. בעבר, רעיונות כגון "אדמות הנצרות" ("Christendom") נתפסו כחשובים הרבה יותר מתיחום גאוגרפי גרידא.

בשימוש אחר, המונח "אירופה" נעשה בהדרגה שם נרדף לאיחוד האירופי (EU) ול-25 המדינות הריבוניות החברות בו. מדינות אירופיות אחדות מנהלות כעת מגעים באשר להצטרפותן, ורבות אחרות צפויות לפתוח במגעים מעין אלה בעתיד.

[עריכה] מאפיינים פיזיים

אירופה היא אוסף של חצאי איים מחוברים. הגדולים מביניהם הם אירופה "גופא" וסקנדינביה שמצפון לה, המופרדות זו מזו על ידי הים הבלטי. שלושה חצאי-איים אחרים - איבריה, איטליה והבלקן - "בוקעים" מחלקה הדרומי של היבשת אל הים התיכון, המפריד את אירופה מאפריקה. במזרח מתרחב שטח אירופה עד הרי אורל.

קיים שוני רב בפני הקרקע במקומות רבים ביבשת. האזורים הדרומיים הרריים יותר; צפונית להרי האלפים, הרי הפירינאים והרי הקרפטים, משתרעים המישורים הצפוניים, המתרחבים והולכים ככל שפונים מזרחה. סמוך לחוף הצפון-מערבי של היבשת' קיימת שרשרת רמות, החל מהאיים הבריטיים המערביים ועד חופה המפורץ ורווי הפיורדים של נורבגיה.

יחד עם זאת, זהו תיאור מפושט. תת-אזורים כדוגמת איבריה ואיטליה כוללים מאפיינים פיזיים מורכבים משלהם, וכך גם אירופה עצמה, הכוללת מישורים, גאיות ואגנים רבים. איסלנד והאיים הבריטיים הם מקרים ייחודיים. בעוד שאיסלנד מהווה מסת קרקע עצמאית בלב האוקיינוס הצפוני, האיים הבריטים הם אזורים הרריים שהשתייכו בעבר לאירופה היבשתית, אולם נפרדו ממנה כתוצאה מעליית פני הים.

הקושי לבצע הכללות אודות מאפייניה הפיזיים של אירופה מסביר במידה כלשהי מדוע אזוריה השונים של היבשת אוכלסו לאורך ההיסטוריה באומות ובתרבויות שונות זו מזו.

[עריכה] מערכת אקולוגית

עידן הקרח האחרון השפיע על תפוצת ממלכת החי האירופית. הצמחים והחיות באירופה, שהתקיימו אלפי שנים לצד ציביליזציות חקלאיות ותעשייתיות, הושפעו משמעותית מנוכחותו ומפעילותו של האדם. ביעור עצים באגן הים התיכון השפיע על רמת הסחופת ועל האקלים יותר מ-2,000 שנה. להוציא סקנדינביה וצפון רוסיה, מעטים הם האזורים באירופה שלא השפיע עליהם האדם.

רוב בעלי החיים הגדולים באירופה, כמו גם הטורפים העליונים, ניצודו ונכחדו. הממותות והביזונים האירופיים (Aurochs) נכחדו לפני תקופת האבן החדשה, ואילו דובים וזאבים נמצאים היום רק בצפון. עקירת היערות הטרום חקלאיים באירופה גרמה לנזק רב למערכת האקולוגית המקורית של היבשת.

התיעוש המוגבר של היבשת הביא איתו את התופעות הנלוות: זיהום אוויר, קרקע ומים. המדינות העשירות יותר, במערב אירופה, עושות מאמצים לתקן את המצב, אך בארצות הגוש הקומוניסטי לשעבר המצב גרוע ואין תקציבים לתיקונו.

[עריכה] מדינות באירופה

ערך מורחב – מדינות אירופה
ירוק: מדינות וטריטוריות שנמצאות ביבשת אירופה. כחול: שטח מחוץ לאירופה של מדינה המתפרשת מעבר לגבולות הגאוגרפיים של אירופה. סגול: מדינה מחוץ לאירופה בעלת זיקה פוליטית או תרבותית לאירופה.
הגדל
ירוק: מדינות וטריטוריות שנמצאות ביבשת אירופה. כחול: שטח מחוץ לאירופה של מדינה המתפרשת מעבר לגבולות הגאוגרפיים של אירופה. סגול: מדינה מחוץ לאירופה בעלת זיקה פוליטית או תרבותית לאירופה.

להלן רשימת המדינות הריבוניות באירופה:

1 אזרבייג'ן וגאורגיה נמצאות על גבול אסיה ואירופה.

2 ארמניה וקפריסין שוכנות באסיה, אולם נחשבות לאירופאיות מסיבות תרבותיות והיסטוריות.

3 רוסיה השטח האירופי של רוסיה נמצא ממערב להרי אורל ומצפון להרי הקווקז.

4 תורכיה השטח האירופי של תורכיה נמצא ממערב ומצפון למיצרי הבוספורוס והדרדנלים ומהווה רק 3% משטחה הכולל. .

5 קזחסטן השטח האירופי של קזחסטן נמצא ממערב לנהר אורל .

[עריכה] טריטוריות שאינן עצמאיות

הטריטוריות הרשומות להלן מוגדרות מבחינה תרבותית וגאוגרפית. לרובן יש מידה כלשהי של אוטונומיה, אך הן אינן מדינות עצמאיות. בסוגריים שם המדינה בעלת הסמכות:

אין זו רשימה שלמה של כל מושבות החסות של מדינות אירופה; חלקן קיימות ביבשות אחרות.


[עריכה] אזורים באירופה

ערך מורחב – אזורים באירופה

המפה נצבעה בהתבסס על הגדרות גאוגרפיות בלבד. פעמים רבות אזורים אחדים כוללים מדינות אחרות מאלו המופיעות במפה זו. הסיבות לכך מתוארות להלן:

אזורים שונים באירופה
הגדל
אזורים שונים באירופה

[עריכה] מערב אירופה (אדום)

ערך מורחב – מערב אירופה

מערב אירופה כוללת תמיד את האיים הבריטיים (בריטניה ואירלנד), צרפת ואת מדינות הבנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג). בדרך כלל נכללת גם גרמניה, אף על פי שגאוגרפית מדינה זו משתייכת למרכז אירופה. בנסיבות שונות עשויה ההגדרה לכלול את כל חלקה המערבי של אירופה, כולל חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), המדינות הנורדיות (נורבגיה, שבדיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק) ואת מדינות האלפים (גרמניה, שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה) ומונאקו. במובנו ההיסטורי או הפוליטי (בהתייחס לחלוקת המלחמה הקרה), המונח עשוי לכלול גם את יוון ותורכיה.

[עריכה] מרכז אירופה (תכלת)

ערך מורחב – מרכז אירופה

המונח 'מרכז אירופה' איננו נפוץ כמו "מערב" או "מזרח אירופה". רוב המדינות הכלולות בהגדרה זו משתייכות למערב או למזרח. הגדרה זו כוללת בדרך כלל את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ולעתים גם את מדינות האלפים (גרמניה, שווייץ, ליכטנשטיין, אוסטריה, סלובניה). לאחרונה, יש שמשתמשים במונח זה בהתייחסם למדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-1 במאי, 2004: ארבעת חברות קבוצת וייסגראד" (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ,המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה, ליטא.

[עריכה] מזרח אירופה (כתום)

ערך מורחב – מזרח אירופה

בדומה למערב אירופה, המונח "מזרח אירופה" יכול לשמש הן במובן הצר והן במובן הרחב. הוא כולל את מדינות חבר העמים (בלארוס, קזחסטן, מולדובה, רוסיה, אוקראינה), ועל פי רוב גם את המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה, ליטא) ופולין. לעתים קרובות נכללות גם מדינות אזור הקווקז (ארמניה, אזרבייג'ן, גאורגיה), אף על פי שאלה נתפסות בדרך כלל כחלק מאסיה. בהקשר חברתי\כלכלי רחב יותר, המונח עשוי לכלול גם את קבוצת וייסגראד (פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה) ואת מדינות חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). במהלך המלחמה הקרה, המדינות הקומוניסטיות של הגוש המזרחי (שהשתייכו לברית ורשה) זכו לכינוי "מזרח אירופה". המונח התייחס אז גם לאלבניה וליוגוסלביה, אף על פי שלא השתייכו לגוש הסובייטי.

[עריכה] צפון אירופה (סגול)

ערך מורחב – צפון אירופה

במפה מתוארת "צפון אירופה" כאזור המקיף רק את המדינות הנורדיות (נורבגיה, שבדיה, איסלנד, פינלנד, דנמרק). אחרים מחשיבים גם את אסטוניה כמדינה נורדית בגין קשריה התרבותיים החזקים עם פינלנד. אולם המונח "צפון אירופה" מכסה חלק נרחב ביותר מהיבשת, הנמצא מצפון להרי האלפים: האיים הבריטים, הבנלוקס צפון צרפת, גרמניה, המדינות הבלטיות, לעתים פולין ומדי פעם גם רוסיה.

[עריכה] דרום אירופה (ירוק)

ערך מורחב – דרום אירופה

"דרום אירופה" הנו מונח הזוכה לשימוש מקביל ל"צפון אירופה". המונח כולל את חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), חצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), מונאקו, חבל הבלקן (אלבניה, בוסניה הרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, יוון, מקדוניה, רומניה, סרביה ומונטנגרו). מדינות הים התיכון (קפריסין, מלטה) ואסיה הקטנה (תורכיה) אף הן כלולות. במובן תרבותי, ניתן להוסיף גם את דרום צרפת, לרבות קורסיקה וכמובן את מדינות האי, מלטה וקפריסין.

[עריכה] אסיה (ורוד)

שטחן של מדינות אחדות שוכן הן באירופה והן באסיה (רוסיה, קזחסטן, תורכיה, אזרבייג'ן, גאורגיה). שטחן האסייתי צבעו ורוד בהיר. מדינות אחדות השוכנות ביבשת האסייתית נתפסות כחלק מאירופה בשל סיבות היסטוריות ותרבותיות (ארמניה, קפריסין). הן צבועות בורוד כהה. ישראלים אחדים טוענים כי מדינת ישראל משתייכת אף היא לאירופה מבחינה תרבותית, ובעיקר מפני שהוקעה על ידי סביבתה הערבית-מוסלמית. כאישוש לטענה זו, הם מביאים את השתתפותה של ישראל במפעלי ספורט ותרבות אירופיים. בפועל, עם זאת, שאלת הצטרפותה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי איננה עומדת על הפרק, ויחסיה הפוליטיים עם מדינות אירופה עודם צוננים בחלקם הגדול.

[עריכה] חלוקה תרבותית

מבחינת תרבותית קיימת חלוקה יותר אובייקטיבית מהחלוקה הגאוגרפית-מדינית-היסטורית מאחר והחלוקה התרבותית קשורה לקשרים התרבותיים בין האנשים. החלוקה מבוססת על 3 אזורים ראשיים:

[עריכה] אירופה הגרמאנית

ערך מורחב – אירופה הגרמאנית

המושג "אירופה הגרמאנית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות גרמאניות. השטחים האלה נמצאים בעיקר בצפון-מערב אירופה ובחלקים מסוימים של מרכז אירופה. הדת המרכזית של האזורים האלה היא נצרות פרוטסטנטית (מלבד צרפת ואירלנד), ואולם ככל שמרחיקים דרומה נפגשים עם יותר מדינות בעלות רוב נוצרי קתולי (בעיקר אוסטריה אבל גם בלגיה).

האזורים האלה מורכבים מהאיים הבריטיים (הממלכה המאוחדת, אירלנד), בנלוקס (פלנדריה שבבלגיה, הולנד, לוקסמבורג), המדינות הנורדיות (איסלנד, דנמרק, שבדיה, נורבגיה, העיירות דוברות השבדית בפינלנד), מדינות האלפים (גרמניה, אוסטריה, אזורים דוברי גרמנית בשווייץ) וליכטנשטיין, איי פארו, והמחוז הצפוני טרנטינו-אלטו אדיג'ה של איטליה.

גרמנים ישבו גם בחבלי ארץ השייכים כיום לרוסיה, לפולין, לצ'כיה ולרומניה, אך במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השניה, עזבו מרביתם ועקרו לגרמניה.

[עריכה] אירופה הלטינית

ערך מורחב – אירופה הלטינית

המושג "אירופה הלטינית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות רומאניות. השטחים האלה נמצאים בעיקר בדרום-מערב אירופה, ושני חריגים רומניה ומולדובה השוכנות במזרח אירופה. הדת המרכזית באזורים אלה היא נצרות קתולית, מלבד רומניה ומולדובה בהן מרבית האוכלוסייה מאמינה בכנסייה הנוצרית האורתודוכסית.

אזורים אלה מורכבים מחצי האי האיטלקי (איטליה, סן מרינו, קרית הוותיקן), חצי האי האיברי (ספרד, פורטוגל, אנדורה), מדינות מרכז ומערב אירופה (צרפת, אזורים דוברי צרפתית בבלגיה, ומאזורים בשווייץ בהם האוכלוסייה דוברת צרפתית, איטלקית ורומאנש). כמו כן, יש 3 יוצאות מהכלל במזרח אירופה (רומניה, מולדובה וחבלים בסרביה ומונטנגרו).

[עריכה] אירופה הסלאבית

ערך מורחב – אירופה הסלאבית

המושג "אירופה הסלאבית" מתייחס לקבוצת המדינות והאזורים הגאוגרפיים בהם האוכלוסייה המקומית היא אוכלוסייה הדוברת שפות סלאביות. השטחים האלה נמצאים פחות או יותר במרכז ומזרח אירופה. הדת המרכזית של האזורים האלה היא הנצרות האורתודוכסית עם קבוצות גדולות של אוכלוסייה מוסלמית באזורים שנשלטו בעבר על ידי האימפריה העות'מאנית.

אזורים אלה מורכבים מהמדינות מדינות חבר העמים (בלארוס, רוסיה, אוקראינה), חבל הבלקן (בוסניה והרצגובינה, בולגריה, קרואטיה, , מקדוניה, סרביה ומונטנגרו) מרכז אירופה (פולין, צ'כיה, סלובקיה, סלובניה).

[עריכה] אחרים

מלבד שלושת האזורים התרבותיים הראשיים האלה ניתן לזהות קבוצות תרבותיות נוספות:

  • הקלטים
  • אירופה ההלנית
  • אירופה היברו-קווקזית
  • אסיה הקטנה (אירופה האלתית)
  • פינלנד ואסטוניה בעלות מאפייני שפה יחודיים ששונים משאר אירופה, כמוהם גם הונגריה.
  • ארמניה, למרות שהיא לא נחשבת כחלק מאירופה, שפה הארמנית היא ממשפחת השפות הודו-אירופיות ולכן מבחינה תרבותית משייכים אותה לאירופה.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אירופה


יבשות ואזורים בכדור הארץ

אנטארקטיקה

אירואפרסיה

אמריקה

אוסטרליה

אפריקה

אירואסיה

אמריקה הצפונית

אוקיאניה

אירופה

אסיה

אמריקה הדרומית
יבשות קדומות:
גונדוונהלאוראסיהפנגיאהרודיניה

שפות אחרות
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com