ביירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביירות (ערבית: بيروت) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה. מספר תושביה עומד על 1.6 מיליון נפש ושטחה כ-67 קמ"ר.

העיר ממוקמת לחופי הים התיכון על חצי אי, וממזרח לה הרי הלבנון. בעבר הייתה עיר נמל מפורסמת ועד שנות ה-70 מרכז תרבותי ופיננסי של המזרח התיכון. בשנים האחרונות חל שיפור במצב הכלכלי של העיר והיא שבה לימיה כמרכז כלכלי ותיירותי.

שמה של העיר הוא גלגול של השם הכנעני הקדום בארות, שמשמעותו זהה למשמעות העברית של המילה. זה היה שמה של העיר הכנענית העתיקה שנבנתה במקום שבו נמצאת כיום ביירות.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 דמוגרפיה 2.1 יהדות ביירות 3 תחבורה 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

במלחמת האזרחים הלבנונית השנייה, בין השנים 1975-1992, נחלקה העיר לאזורים שונים אשר בכל אחד מהם שלטה מיליציה שונה, בעיקר לפי המאפיין האתני של תושבי אותה שכונה. כך למשל באזורים הנוצריים שלטו הכוחות הלבנוניים ואילו בשכונות השיעיות בדרום העיר שלטו הארגונים השיעיים אמל ולאחר מכן בלט גם כוחו של ארגון החיזבאללה.

מלחמת האזרחים פגעה קשות בתשתית הפיזית והכלכלית של העיר. מלונות הפאר שהיו בעיר נהרסו ונזנחו, ורובעי המסחר והבילוי של ביירות בימי טרום-המלחמה נהרסו גם הם.

לאחר המלחמה החל פרויקט שיקום נרחב של מרכז העיר ביירות, במימון סעודי ובהנהגתו של הפוליטיקאי הלבנוני רפיק אל-חרירי.

כיום תעשיית המלונאות בביירות השתקמה ובעיר מלונות מפוארים, במיוחד באזור הצפון-מערבי של העיר, וביירות היא שוב יעד תיירותי מועדף על רבים מעשירי מדינות הנפט במפרץ הפרסי ואף על תיירים ממערב אירופה.

בשנת 2006, כחלק ממלחמת לבנון השנייה, הפציץ חיל האוויר הישראלי מבנים בדרום ביירות אשר תפקדו כמעוזים ומשרדים של ארגון החיזבאללה.

[עריכה] דמוגרפיה

ביירות מגוונת מאוד באוכלוסייתה ויש בה נוצרים, מוסלמים (סונים ושיעים), מיעוט דרוזי ואף מיעוט ארמני גדול, המתגורר בשכונת בורג' חמוד במזרח העיר.

אוכלוסיית העיר מתגוררת ברובעים המתאפיינים במוצא האתני-דתי של תושביהם. הנוצרים גרים במזרח העיר. האוכלוסייה המוסלמית שיעית גרה בדרומה של העיר בשכונות "אוזעי" ו"סלום" ליד נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי. האוכלוסייה המוסלמית סונית מתרכזת במערב העיר.

[עריכה] יהדות ביירות

בעבר התגוררה בעיר קהילה יהודית בת אלפי תושבים. חלק ניכר מן היהודים התגוררו בשכונת ואדי אבו ג'מיל וקיימו חיי קהילה ענפים ובהם בית כנסת ואף בתי ספר, יסודי ותיכון של רשת אליאנס. בשנת 1975, כשהחלה מלחמת האזרחים, עזבו רוב יהודי ביירות את העיר. רוב יהודי ביירות היגרו לארצות הברית. רובם המכריע חיים בברוקלין שבניו-יורק וחלק מהם עלו לישראל ומתרכזים בשכונת רמת הנשיא בעיר בת ים.

בית הכנסת המרכזי בעיר היה "מגן אברהם" בשכונת אבו ג'מיל, שנבנה בשנת 1925 ונקרא על שמו של אברהם ששון, אביו של תורם הכסף עבור בית הכנסת. בית הכנסת כלל מקהלה של נערים ונהג להזמין את ראשי הקהילות בלבנון בפסח וסוכות. בשנות ה-40 שימש בית הכנסת מרכז לפעילות ציונית כאשר עזר לעולים בלתי חוקיים להגיע לישראל.

[עריכה] תחבורה

שדה התעופה בעיר, הממוקם בפרבריה הדרומיים, היה ידוע בעבר בשם נמל התעופה הבינלאומי ביירות. ב-2005 שונה שמו לנמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי לזכר ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, שנהרג בהתנקשות בביירות ב-14 בפברואר 2005. לעיר יש גם קווי אוטובוס לערים אחרות בלבנון ולערים עיקריות בסוריה, אליה יש גם שירותי מוניות. אוטובוסים ליעדים צפוניים ולסוריה יוצאים מתחנת שארל חילו בצפון העיר, סמוך לנמל. האוטובוסים לדרום ולבקעת הלבנון יוצאים מצומת קולה בדרום מרכז העיר.

התחבורה בתוך העיר כוללת מספר קווי אוטובוס ומוניות, שבדרך-כלל פועלות כמוניות שירות אך ניתן גם להזמין נסיעות מיוחדות. העיר סובלת מפקקי תנועה קשים בשעות העומס.

קיימות שתי חברות תחבורה ציבוריות בביירות, האחת בבעלות הממשלה, Office des Chemins de Fer et des Transports en Commun‏ (OCFTC), והשניייה בבעלות חברה פרטית, ליבאניז קומיוטינג קומפני (LCC).

היו דיבורים בנוגע לשיחזור קווי הרכבת בעיר, כולל פתיחת קו הרכבת בין ביירות לדמשק.

העיר מאכלסת גם את הנמל הימי הגדול ביותר במזרח הים התיכון. השאיפה היא להפוך את נמל ביירות לנמל העיקרי באזור להעברת סחורות לסוריה, ירדן, עיראק, ומדינות המפרץ.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביירות

• אתר האינטרנט של פרויקט השיקום של מרכז ביירות -Beirut Central District