חיפה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חיפה | |
|---|---|
 |
|
 |
|
| שם באנגלית | Haifa |
| מחוז | חיפה |
| אוכלוסייה | 270,400 |
| שטח שיפוט | 60,000 ד' |
| ראש העירייה | יונה יהב |
| דירוג חברתי-כלכלי | 7 מתוך 10 |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 6.1% |
| גילאי 5 - 9 | 6.0% |
| גילאי 10 - 14 | 6.4% |
| גילאי 15 - 19 | 7.7% |
| גילאי 20 - 29 | 16% |
| גילאי 30 - 44 | 17.7% |
| גילאי 45 - 59 | 17.7% |
| גילאי 60 - 64 | 4.9% |
| 65 ומעלה | 17.5% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 116 |
| – יסודיים | 71 |
| – על-יסודיים | 62 |
| תלמידים | 44,654 |
| – יסודיים | 22,327 |
| – על-יסודיים | 22,480 |
| מספר כיתות | 1,672 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 26.8 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
| http://www.haifa.muni.il | |
חֵיפָה (בערבית: حَيْفَا - חַיְפַא) היא העיר השלישית בגודלה בישראל והיא משמשת כעיר נמל וכמרכז המטרופולין הצפוני. שורשיה מגיעים עד המאה ה-3 לפנה"ס. היא משתרעת על אזורים מישוריים שלמרגלות הר הכרמל, על חופי הים התיכון וכן על שטחים נרחבים על ההר עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סטטיסטיקה
שטח השיפוט של חיפה הוא 60,000 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לספטמבר 2003 יש בחיפה 270,400 תושבים. חיפה היא עיר מעורבת: 91.1 אחוז מתושביה הם יהודים, 3.8 אחוז מתושביה הם ערבים מוסלמים, 4.8 אחוז מתושביה הם ערבים נוצרים ו-0.1 אחוז מתושביה הם דרוזים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,084 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-גבוה (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 65.2 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 6,480 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
[עריכה] היסטוריה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
מקורותיה של חיפה הם קדומים. על פי המסורת, במערה שנמצאת בשכונת סטלה מאריס הסתתר אליהו הנביא. חיפה מוזכרת בכתובים החל מהמאה ה-3 לפני הספירה. כבר מהתקופות הקדומות היא הייתה ידועה בתור עיר מעורבת בה גרו גם יהודים, שאף מוזכרים במשנה ובתלמוד, בשכנות עם עמים אחרים. במשך השנים היא הייתה עיר נמל קטנה בדרך לעכו. בתקופות מסוימות במהלך ימי הביניים היא הייתה מבוצרת.
חיפה המודרנית נוסדה על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1761, כאשר שליט הגליל דאהר אל עומר הרס את העיר העתיקה, ובנה את חיפה מחדש במקום בו מצויה כיום העיר התחתית. במהלך המאה ה-19 העיר החלה לגדול. בין הגורמים שסייעו לגדילתה היו מתיישבים נוצרים כדוגמת הטמפלרים והכרמליטים. במהלך המאה ה-18 והמאה ה-19, הותקף נמל חיפה בעקביות על ידי פיראטים, שעסקו בתקיפת אוניות סוחר בים תיכון. בעקבות ההתקפות על נמל חיפה, החליט המושל המקומי לבנות שני צריחים שישמרו על הנמל משני צידיו. המגדלים היו מפורסמים למדי בחיפה ולמרות שנהרסו בתקופה מאוחרת יותר, יש להם עדיין שריד בסמל העיר.
בתחילת המאה ה־20 נחנך בחיפה הקצה של שלוחה מן מסילת הרכבת החיג'זית (שלוחת המסילה כונתה על ידי היישוב היהודי רכבת העמק). לצד המסילה פותח הנמל.
שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל שב ופיתח את חיפה. היא חוברה לרשת מסילות הרכבת לאורך חופי הים התיכון מקהיר לבירות והנמל שלה הוגדל ונפתח רשמית ב-1933.
במהלך מלחמת לבנון השנייה, ספגה העיר, כיישובים רבים בצפון ישראל, מטחי רקטות שגרמו לנזק רב ואף לנפגעים בנפש; זו הייתה הפעם הראשונה זה עשרות שנים שחיפה הופגזה בעת מלחמה.
כיום, השכונה המאוכלסת ביותר בחיפה היא נווה שאנן המונה מעל ל־70,000 נפש.
[עריכה] תחבורה
בחיפה אמצעי תחבורה רבים ומגוונים: לעיר נמל תעופה, שש תחנות רכבת (חוף הכרמל, בת גלים, חיפה מרכז, לב המפרץ, חוצות המפרץ וקרית חיים), נמל חיפה המשמש להובלת נוסעים וסחורות בדרך הים, שתי תחנות אוטובוס מרכזיות - מרכזית חוף הכרמל אשר סמוכה לתחנת הרכבת חוף הכרמל במבואות הדרומיים של העיר ומרכזית המפרץ אשר סמוכה לקניון לב המפרץ ותחנת הרכבת לב המפרץ, הממוקמים שלושתם ביציאה המזרחית מהעיר. כמו כן לעיר רכבל המקשר בין מתחם סטלה מאריס בקדקוד הצפוני של הר הכרמל לבין חוף בת גלים, וגם מרינה קטנה במעגן הקישון.
רכבל נוסף מתוכנן להוביל מאזור צומת הקריות במבואות הצפוניים של חיפה אל הטכניון ואוניברסיטת חיפה. כמו כן מתוכננת רכבת קלה, אשר תעבור באזורים המישוריים של העיר, מהקריות אל העיר התחתית. פרויקט מורכב נוסף הוא מנהרות הכרמל אשר מתוכננות לקשר אף הן בין צומת הקריות במבואות הצפוניים של העיר לכביש חיפה-תל אביב במבואות הדרומיים של העיר. זאת כדי לאפשר לרכבים לעקוף את חיפה מבלי לחצות אותה, ובכך להקל על עומס התחבורה בעיר.
אחד מסמלי ההיכר של חיפה היא הרכבת התחתית היחידה בישראל - הכרמלית. לכרמלית הנוסעת במורד הר הכרמל ממרכז הכרמל להדר הכרמל ולעיר התחתית, 6 תחנות בלבד, והיא נחשבת לרכבת התחתית הקצרה בעולם.
נושא עיקרי בבעיות התחבורה של העיר הן הדרכים המקשרות את הכרמל עם שאר חלקי העיר, כאשר מספר כלי הרכב לנפש בעיר הוא מהגבוהים בישראל ונוצר עומס רב. הציר הראשי המקשר את כל שכונות הכרמל הוא ציר מוריה.
בעבר הציר החשוב ביותר היה ציר אשר יצרו הבריטים עם ייבוש הים, ציר קינג'ס ווי הידוע כיום כשדרות העצמאות. דרך זו מקיפה את הר הכרמל לאורך קו החוף של העיר.
[עריכה] חינוך
[עריכה] בתי ספר
בחיפה ניתן למצוא תמהיל של בתי ספר מוכרים (ממלכתיים, ממלכתיים דתיים, חינוך מיוחד), בתי ספר של זרם החינוך העצמאי (חינוך מוכר שאינו רשמי), בתי ספר פרטיים, עמותות לקידום למידה, מוסדות פטור ועוד.
[עריכה] השכלה גבוהה
בשנת 1924 הוקם בחיפה הטכניון, שמתמקד בהנדסה ובמדעים מדויקים, והפך את חיפה לאחד ממוקדי ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנת 1969 הוקמה בחיפה הפקולטה לרפואה, ובשנת 1971 אושרה תוכנית לקליטת הפקולטה לרפואה בטכניון, שהושלמה בשנת 1973.
בתחילת שנות ה־60 הוחלט להקים אוניברסיטה שתעסוק במדעי החברה ובמדעי הרוח, היא אוניברסיטת חיפה. היום יש באוניברסיטה גם חוגים ופקולטות למשפטים, מנהל עסקים, רווחה, חינוך, מדעי המחשב ומדעים והוראתם. באוניברסיטה אף הוקם המגדל הגבוה בעיר עד שנת 2002 - מגדל אשכול. בעיר מספר מוסדות השכלה גבוהה נוספים בהם מכללת ויצו, מכללת גורדון, מכללה ערבית לחינוך. בסך הכול לומדים בעיר כ־26 אלף סטודנטים בכל שנה.
[עריכה] תרבות
[עריכה] מוזיקה
מוזיקה קלאסית: בתחום המוזיקה הקלאסית פועלות בחיפה התזמורת הסימפונית החדשה חיפה ורביעיית כלי הקשת "כנרת", אשר הוקמה בשנת 1989 על ידי ארבעה נגני כלי קשת מתזמורת חיפה: אלה רפפורט (כינור), מריאן רפפורט (כינור), ויקטור כריסטונוב (ויולה) ולב מטיוקוב (צ'לו). רביעיית כנרת הופיעה גם בחו"ל וזכתה להכרה ולהצלחה בינלאומית בתחומה.
רוק ומטאל: לא מעט להקות ואמני רוק בקעו מחיפה. אחת הראשונות שבהן הייתה להקת הרוק קילר הלוהטת שהוקמה על ידי שני תיכוניסטים ארוכי שיער, יורם מארק-רייך וירון דקל, שהושפעו בעיקר מהגלאם-רוק הבריטי. קילר הלוהטת החלה לפעול במהלך שנת 1975, ומהר מאוד ערבבה בין השפעות הגלאם להשפעות מוזיקת הפאנק שנשבו מבריטניה שנה מאוחר יותר. הלהקה התפרקה בשנת 1985 והותירה אחריה את אלבום האוסף דופקים את הלבנים וכשבעה תקליטי-שדרים, שחלקם הפכו ללהיטים כמו "אני רוצה להיות ראש הממשלה", "עיר של בתולות" (שיר שמומן על ידי עיריית חיפה, אשר בוודאי לא ששה למשמע התוצאה...), "יורדים עלייך כסאח", "לא רוצים לרקוד עם מירי", "אהבה היא שנאה" ועוד. קילר הלוהטת צצה שוב, בהרכב שונה ובסגנון מטאלי-גותי, ב-1990 והתפרקה סופית ב-1993. בתחילת שנות התשעים קמה בחיפה גם להקת סטלה מאריס, אשר הטביעה את חותמה על הרוק הכבד בארץ. בתחילת שנות האלפיים קמה בחיפה להקת ההארד רוק לאוד נ' קלייאר, אשר הופיעה בפסטיבל מטאליסט 2004, ואף זכתה לחמם את הופעתו בארץ של ענק הרוק הכבד, פול דיאנו (אשר הופיע גם בחיפה).
לא רק למטאל הפופולרי יש ייצוג בחיפה אלא גם למטאל הקיצוני: להקה נוספת הפועלת בעיר היא להקת הדת' מטאל להבות, אשר הופיעה בפסטיבל מטאליסט 2004 ו-2005.
החל משנת 1990 מתקיימים בסינימטק אירועי הרוקולנוע, אותם עורך ומנחה יורם מארק-רייך, בהם מוקרנים בימי שישי, אחת לחודש, וידיאו-קליפים וחלקי הופעות של להקות רוק שונות, ובדרך-כלל גם מופיעה על הבמה להקה בהופעה חיה. כל ערב מתרכז בנושא אחר הקשור בתולדות הרוק, או מוקדש ללהקות ולאמנים בולטים.
[עריכה] קולנוע ותיאטרון
בעיר קיימים מספר רב של בתי קולנוע וכן סנימטק. בכל חג סוכות מתקיים בעיר פסטיבל סרטים בינלאומי, בו מוקרנים מספר רב של סרטי איכות ממדינות רבות בעולם.
תיאטרון חיפה פועל בעיר החל משנות השישים והוא מציג הצגות בהפקה מקורית וכן רפרטואר של תיאטראות אחרים. מדי שנה בחג הפסח התיאטרון מקיים גם פסטיבל להצגות ילדים. בקרית-חיים פועל החל משנות התשעים תיאטרון מסחרי מצליח בשם תיאטרון הצפון.
[עריכה] אתרים
- ערך מורחב – התפתחות אורבנית של חיפה
[עריכה] מוסדות תרבות ואמנות
- האודיטוריום
- מוזיאון ההעפלה וחיל הים
- המוזיאון הימי הלאומי
- מוזיאון חיפה לאמנות
- מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
- מוזיאון העיר חיפה
- סינמטק חיפה
- תיאטרון חיפה
- המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל
- גן החיות חיפה
- רדיו חיפה
[עריכה] גנים
- גן האם - גן ציבורי באזור מרכז הכרמל בחיפה. בגן ישנה מדשאה, במה להופעות ציבוריות ודוכני מזון. במהלך השנה מתקיימות בגן הופעות שונות וקונצרטים בתרומת עיריית חיפה. גן האם ממוקם ליד התחנה העליונה של הכרמלית, וליד גן החיות של חיפה.
- הגנים הבהאים - הם מרכז הבהאים העולמי הוא ממוקם מול שד' בן גוריון. הגנים הם הגדולים ביותר בישראל וידועים בכל העולם.
[עריכה] ספורט
בחיפה יש מועדוני ספורט רבים הפועלים במגוון תחומים, לרבות כדורגל, כדורסל וספורט ימי.
בחיפה ישנם מספר מועדוני כדורגל והבולטים ביניהם: מכבי חיפה והפועל חיפה. מגרשן הביתי של הקבוצות הוא אצטדיון קריית אליעזר. מכבי חיפה הוא אחד ממועדוני הכדורגל הבכירים ביותר בישראל ובעל היסטוריה הכוללת 10 אליפויות, 5 גביעים והעפלה לשלב הבתים בליגת האלופות. בתחילת שנות ה־90 נרכשה הקבוצה על ידי יעקב שחר ומאז נהפכה לשם דבר בכדורגל הישראלי. בשנת 2006, זכתה מכבי חיפה באליפות הליגה בפעם השלישית ברציפות. מועדון הפועל חיפה זכה באליפות יחידה ב־1999 ובשלושה גביעים, אך מאז שנת האליפות הדרדר מצבו של המועדון. נכון לשנת 2005, הקבוצה נמצאת בליגה הלאומית.
[עריכה] מרכזי בילוי ומסחר
- הגרנד קניון - בתוך הקניון יש בית קולנוע ופארק שעשועים קטן.
- קניון חיפה - קניון גדול נוסף הנמצא בפאתיה הדרומיים של העיר.
- הקסטרא - מיני-קניון הסמוך לקניון חיפה.
- לב המפרץ - קניון הממומקם סמוך לצומת הצ'ק-פוסט המפורסם. במקום פגע טיל סקאד במלחמת המפרץ.
- מרכז חורב - מיני-קניון הנמצא באחד הצמתים העמוסים של חיפה, במפגש הצירים המגיעים מהכניסה הדרומית לעיר, ממרכז הכרמל, מנווה שאנן והדר ומהשכונות במעלה הכרמל.
- סיטי סנטר - מיני-קניון שהוקם במושבה הגרמנית.
- מרכז הכרמל - מרכז מסחרי במרכז העיר שבו עשרות מקומות בילוי: גן האם, מרכז פנורמה, האודיטורים, גן החיות והמכון הביולוגי ועוד.
- הדר הכרמל - שכונה מלאה בחנויות, סמוכה למושבה הגרמנית. בין היתר נמצאים בה המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, העירייה ובניין התיאטרון העירוני. השכונה היוותה את מוקד עניין ומרכז מסחרי של העיר היהודית בחיפה, אך ירדה מגדולתה בשנות התשעים.
[עריכה] שכונות
[עריכה] בת גלים
שכונת בת גלים נמצאת על חוף הים התיכון ומונה כ־5000 תושבים. בשכונה שוכנים: המרכז הרפואי רמב"ם, שהוא אחד החשובים בצפון, הפקולטה לרפואה של הטכניון, טיילת, תחנת רכבת, בניין הקזינו ותחנת רכבל המגיע לסטלה מאריס. גם שניים מהחשובים בבסיסי חיל הים נמצאים בשכונה.
[עריכה] הדר הכרמל
הדר הכרמל, המכונה בקיצור "הדר", היא אחת השכונות הותיקות בחיפה והשכונה המרכזית בעיר. השכונה הוקמה כ"עיר גנים" על פי תכנונו של ריכרד קאופמן משנת 1922. רחוב הרצל שנמצא בה הוא הרחוב הראשי של חיפה ובו נמצאות מאות חנויות ובתי עסק. שכונת הדר מחולקת למס' שכונות קטנות: הדר הכרמל, רמת הדר, הדר עליון, גאולה ורמת ויז'ניץ. בעקבות העלייה הגדולה של יוצאי חבר העמים והתיישבותם של רבים בעיר, החליפה שכונת הדר פנים ואחוז נכבד מתושביה הם עולים. בתחילה עלו מחירי הדירות בעקבות הביקוש, אולם כיום המחירים שוב צנחו לאחר שגלי העלייה שככו ותושבים ישראליים ותיקים רבים עוזבים את השכונה.
כיום מאוכלסת השכונה בעיקר בעולים רבים, אולם לא רק הם. חרדים רבים מנצלים את מחירי הדירות הזולים ובאים לגור בהמוניהם ברחבי השכונה. בעיקר באזור רמת ויז'ניץ וגאולה. רמת ויז'ניץ מאוכלסת על ידי אנשי חסידות סרט-ויז'ניץ. כ-700 משפחות מתגוררות ברחובות הקריה ובסביבתה (רח' השילוח ורח' מיכאל). בשכונת הדר נמצאים גם מרכזים של חסידויות שונות: חסידות גור, חסידות בעלז, חסידות צאנז ועוד. גם מרכזים תורניים ותיקים פועלים בהדר: ישיבת "תפארת ישראל" וקהילת בני תורה. כמעט כל בתי הספר והתיכונים בשכונה שייכים לזרם החרדי, בהם מתחנכים אלפי תלמידים ותלמידות המתגוררים בשכונה ואף מחוצה לה.
לעומתם נשארו עדיין מספר מועט של משפחות ישראליות ותיקות, בעיקר אנשים מבוגרים שקשה עליהם העזיבה. הנשארים בשכונה מנסים להתרגל לפניה החדשות של השכונה, לשפה הרוסית השלטת בכל פינה, לאנשים המזוקנים עם הכיפות ולאופיה החדש של השכונה הותיקה.
בשכונה נמצאים בין היתר בניין העירייה, שוק תלפיות, שהוקם ב-1940 במטרה להחליף את השווקים הערביים, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל (בניין הטכניון הישן) וסמוך אליו בית הספר הריאלי, מדרחוב נורדאו, בית הקרנות (מרכז מסחרי שוקם בין השנים 1935-1937), בית הכנסת הגדול, בית הדין הרבני ובניין התיאטרון העירוני הידוע ברחוב פבזנר. התיאטרון מושך אליו קהל גדול מכל רחבי העיר ואף מחוצה, דבר המעניק לשכונה המזדקנת מעט חיות ורוח צעירה.
[עריכה] נווה שאנן
בתיה הראשונים של שכונת נווה שאנן הוקמו בימי העלייה הרביעית. לאחר קום המדינה התפתחה השכונה במהירות. כיום נווה שאנן היא השכונה הצפופה ביותר בחיפה. אוכלוסיית השכונה מורכבת מתושבים המשתייכים לכל סוגי הסקטורים באוכלוסייה הישראלית.
נווה שאנן מונה (נכון לשנת 2004 [1]) 37,400 תושבים. והיא השכונה הגדולה ביותר בישראל. בנווה שאנן נמצא מרכז הקניות 'גרנד קניון' ובסמוך לנווה שאנן נמצא הטכניון - מהמוסדות האקדמיים החשובים בישראל. בשל קרבתה של נווה שאנן לטכניון מתגוררים בה סטודנטים רבים.
בנווה שאנן ישנה אוכלוסייה דתית ענפה. לאוכלוסייה הדתית קיים מרכז בו ממוקמים כ־8 בתי כנסת, בית הספר ממלכתי־דתי, מתנ"ס דתי וסניף תנועת בני עקיבא.
בנווה שאנן מתגוררות כ־200 משפחות צעירות המשתייכות לזרם החרדי. הקהילה החרדית גדלה מידי שנה בכ־30 משפחות הבאות להתגורר במקום בסמוך לישיבת נחלת הלויים.
כמו כן, בנווה שאנן יש אוכלוסייה גדולה של עולים מחבר העמים, המהווים חלק גדול מאוכלוסיית השכונה.
בנוסף, בשכונה זו מתקיימת פעילות בולטת של תנועות נוער.
תנועת "השומר - הצעיר", תנועת "המחנות - העולים" ותנועת "הנוער העובד והלומד".
רבים מתושבי חיפה מכנים את השכונה בראשי התיבות נו"ש, אשר נהגים "נוֹש".
[עריכה] קריית חיים
- ערך מורחב – קריית חיים
קריית חיים היא, מבחינה פורמלית, שכונה של חיפה, אך היא ממוקמת בגוש הקריות, ובגודל אוכלוסייתה אינה נופלת מן הקריות האחרות. הקריה נקראת על שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב. "ועד קריית חיים", שמבחינה פורמלית הוא אגודת מים, מתפקד כמינהלת מקומית של היישוב.
קריית חיים ממוקמת בין הים במערב, לכביש עכו-חיפה במזרח, קריית מוצקין בצפון, ואזור התעשייה במפרץ חיפה בדרום. את קריית חיים חוצה מסילת רכבת, והיא מחלקת את קריית חיים לקריית חיים מזרחית, וקריית חיים מערבית.
[עריכה] קריית שמואל
- ערך מורחב – קריית שמואל
קריית שמואל היא שכונה בחיפה המונה כ־8,000 תושבים (2005) ובעלת אופי דתי, המהווה חלק מגוש הקריות. השכונה ממוקמת בין קריית חיים בדרום ובמערב, קריית ים בצפון וקריית מוצקין במזרח.
בקריית שמואל ישנם שלושה בתי ספר יסודיים: אהרון הרא"ה, בית ספר של חב"ד ובית ספר שמנהלו רב השכונה הרב עקיבא הכרמי. יש בשכונה ישיבה תיכונית אחת: ישיבת בני עקיבא "פרחי אהרון". רוב בנות השכונה לומדות באולפנת "סגולה" הנמצאת בקרית מוצקין.
[עריכה] רמת בגין
רמת בגין היא שכונה הממוקמת בשיפולים הדרום מערביים של הכרמל. בשכונה גרות בעיקר משפחות צעירות ממעמד כלכלי בינוני עד גבוה. בשכונה ישנו בית ספר יסודי ("נופים"), בית אבות, שני בתי כנסת ומרכז לחקר כתבי הרמב"ם המשמש ככולל אברכים. בשכונה כ־13 רחובות.
[עריכה] כרמל צרפתי
שכונת כרמל צרפתי מכונה כך על־שם המנזר הכרמיליטי (ממוצא צרפתי) הנמצא בתחומו; הרחוב הראשי נקרא "דרך צרפת". היא נמצאת בצדו הצפון־מערבי של הר הכרמל ובסופה מגדלור הפונה אל הים התיכון, לצד התחנה העליונה של הרכבל המפורסם של חיפה. זוהי שכונת מגורים שקטה של המעמד הבינוני, המכילה את מרכז החינוך והמרכז ליהדות מתקדמת "ליאו באק" וכן את בית־הלוחם, מרכז ספורט המשמש את נכי צה"ל. השכונה הופגזה על־ידי החיזבאללה ביולי 2006.
[עריכה] כרמל מערבי
שכונת המעמד הבינוני גבוה בחיפה ממוקמת בשיפוליו המערביים של הכרמל כנגזר משמה. השכונה טובלת בירוק ומוקפת ואדיות בצדיה. הרחוב הראשי בשכונה הינו דרך הים, אחד הרחובות הארוכים בחיפה והוא מחבר בין מרכז הכרמל לים ועל כן שמו. בשכונה שוכן מלון הר הכרמל, בית מילר, ביה"ח הצבאי 10, בית הספר היסודי "אילנות", בית הספר לילדים בעלי מוגבלות "אופקים", 2 בתי אבות וכן 3 בתי כנסת.
[עריכה] כרמליה
נמצאת על מורדותיו המערביים של הר הכרמל, בין השכונות כבירים ושמבור. הקמתה החלה בשנות ה-60 של המאה ה-20.
אוכלוסייתה מונה כ-4700 נפש (2004). בתחומה נמצא בית הספר היסודי על שם הרצל. בין השכונה לשכונת כבירים מפריד ערוץ נחל שיח.
[עריכה] נווה דוד
שכונת נווה דוד, שנקראה בעבר מחנה דוד, שוכנת למרגלות הר הכרמל, על חוף הים בדרום מערב העיר, בסמוך לבית העלמין.
[עריכה] סטלה מאריס
- ערך מורחב – סטלה מאריס
שכונת סטלה מאריס שוכנת על הרכס הצפוני של הכרמל. בשכונה נמצאים מנזר וכנסייה של המסדר הכרמליטי, מערת אליהו הנביא וכן רכבל המקושר לשכונת בת גלים.
[עריכה] שער העלייה
שער העלייה היא אחת מהשכונות הותיקות בחיפה. בזמן המנדט הבריטי עולים רבים הגיעו בספינות שעגנו נמל חיפה ומשם הבריטים הובילו אותם לשער העלייה. בזמנו היו במקום אוהלים. כאשר הבריטים עזבו את הארץ הם השאירו מאחוריהם בתים - הבתים הראשונים של שער העלייה.
[עריכה] חליסה
עד מלחמת העצמאות הייתה חליסה שכונה ערבית, רוב תושביה ברחו או שהוגדרו כ"נוכחים נפקדים", בתי השכונה נמסרו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים וממנו הועברו לרשות הפיתוח. החברה המשכנת "עמידר" שניהלה את הנכסים עבור רשות הפיתוח שיכנה בשכונה עולים שהגיעו לארץ מאירופה לאחר השואה, (בעיקר עולים דתיים) ויוצאי בתי עולים ומעברות (בעיקר מיוצאי עירק). מאוחר יותר בנתה עמידר שיכונים בהם אוכלסו מפוני מעברות ועולים מצפון אפריקה. בשכונה הוקמו בתי ספר: ממלכתי "צפרירים", בית יעקב, אמונה, תלמוד תורה, וגני ילדים וכן בתי כנסת.
[עריכה] רמת אלון
שכונה חדשה הגובלת בטכניון וברמות רמז, תושביה הם בעיקר משפחות צעירות וסטודנטים. בשכונה נמצאים בית הספר היסודי "אלון" בית הספר התיכון - ממ"ד "יבנה", מרכזים מסחריים ועוד.
[עריכה] שכונות נוספות
|
|
[עריכה] ראשי העיריה
עד שנת 1940 היו מרבית התושבים בחיפה ערבים ולכן ראשי העיר היו ערבים. בשנת 1940 הפכו היהודים לרוב, דבר שהתבטא גם בבחירות לראשות העיר עם בחירותו של ראש עיר יהודי ראשון.
- 1873 - 1877 נג'יב אפנדי אל-יאסין
- 1877 - 1881 אחמד אפנדי ג'לבי
- 1881 - 1884 מוצטפא בר אל-סאלח
- 1885 - 1903 מוצטפא פאשא אל-חליל
- 1904 - 1910 ג'אמל צאדק
- 1910 - 1911 רפעת אל-צאלח
- 1911 - 1913 אברהים אל ח'ליל
- 1914 - 1920 חסן ביי שוכרי
- 1920 - 1927 עבד אל-רחמן אל-חאג'
- 1927 - 1940 חסן ביי שוכרי
- 1940 - 1951 שבתאי לוי, ראש העיר היהודי הראשון.
- 1951 - 1969 אבא חושי, נחשב לראש העיר הראשון מכיוון שהיה הראשון שנבחר לאחר הקמת המדינה. על שמו נקרא ציר מרכזי בעיר - שדרות אבא חושי, האזור בו נמצאת אוניברסיטת חיפה שהוקמה ביוזמתו נקרא "רמת אבא חושי", וכן בנווה שאנן נמצא, לזכרו, המרכז הקהילתי בית אבא חושי.
- 1969 - 1973 משה פלימן, על שמו בית החולים הגריאטרי פלימן.
- 1974 - 1975 יוסף אלמוגי, על שמו נקראת שכונת רמת אלמוגי.
- 1975 - 1978 ירוחם צייזל
- 1978 - 1993 אריה גוראל
- 1993 - 2003 עמרם מצנע, עזב לאחר זכיתו בבחירות לראשות מפלגת העבודה.
- 2003 גיורא פישר, היה ראש עיר זמני לאחר התפטרות עמרם מצנע.
- 2003 - יונה יהב, תפקד בזמן מלחמת לבנון השנייה כאשר חיפה הופגזה. ראש העיר הראשון של חיפה מאז קום המדינה שלא בא ממפלגת העבודה.
[עריכה] ערים תאומות
ערים תאומות של העיר חיפה:
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיפה |
- תמונת לוויין של חיפה ב־Google Maps
- אתר העירייה
- העמותה לתולדות חיפה - מידע היסטורי על העיר חיפה
 |
||
| ערים | אום אל-פחם · אור עקיבא · באקה אל-גרביה · חדרה · חיפה · טירת כרמל · נשר · עיר הכרמל · קריית אתא · קריית ביאליק · קריית ים · קריית מוצקין |
 |
| מועצות מקומיות | בנימינה · בסמ"ה · ג'סר א-זרקא · ג'ת · זכרון יעקב · כפר קרע · מעלה עירון · ערערה · פוריידיס · פרדס חנה-כרכור · קציר-חריש · קריית טבעון · רכסים | |
| מועצות אזוריות | אלונה · זבולון · חוף הכרמל · מנשה | |
| נג'יב אפנדי אל-יאסין | אחמד אפנדי ג'לבי | מוצטפא בר אל-סאלח | מוצטפא פאשא אל-חליל | ג'אמל צאדק | רפעת אל-צאלח | אברהים אל ח'ליל | חסן ביי שוכרי | עבד אל-רחמן אל-חאג' | חסן ביי שוכרי | שבתאי לוי | אבא חושי | משה פלימן | יוסף אלמוגי | ירוחם צייזל | אריה גוראל | עמרם מצנע | יונה יהב |  |
