חוף השנהב

המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה - Ivory Coast , בגרמנית - Elfenbeinküste , בספרדית - Costa de Marfil , בצרפתית - Côte d'Ivoire , וכך הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה להכיר במדינה כ - Côte d'Ivoire בכל השפות, ועל פי החוק הבינלאומי שמה של המדינה לא ניתן לתרגום לשפה אחרת.

למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים ב - "Ivory Coast" (לפעמים גם ב - "the Ivory Coast"), אולם ממשלות משתמשות ב - "Côte d'Ivoire" מסיבות דיפלומטיות.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב

חוף השנהב נתגלה בסוף המאה ה-15 ושימש כמרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.

בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והחל משנה זו הייתה חוף השנהב מושבה צרפתית עד לשנת 1946, משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7.8 שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה וצורפה לחבר העמים הצרפתי.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של חוף השנהב

הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אבידג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באביג'ן.

האוכלוסייה ממשיכה לסבול בגלל מלחמת אזרחים בלתי נגמרת. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול בשבויים שאינם חיילים בשני הצדדים, ועל התופעה החוזרת של ילדים העובדים עם שאר הפועלים ביצור קקאו.

באירועים האחרונים שאירעו בנוב' 2004 תקף הצבא השנהבי בסיס של המורדים בצפון המדינה (מאז אירועי 2002 בו חולקה המדינה ל-2: בחלק הצפוני שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון השנהבי הרשמי) לאחר התקיפה שבוצעה באמצעות חיל האויר השנהבי נהרגו 9 אנשי צבא צרפת. בתגובה לתקיפה הורה נשיא צרפת לתקוף ולחסל את חיל האויר השנהבי - והוא אכן חוסל תוך תקיפה אחת.

כתוצאה מכך החלו מהומות בעיר המרכזית (אבידג'אן) כנגד הכוחות הצרפתים. בהמשך,בעת הפגנה שבוצעה מול כוחות הצבא צרפתי נהרגו כ-30 מפגינים שנהבים, עקב כך החלו מהומות כנגד כל אדם לבן במדינה (צרפתי ושאינו צרפתי).

הבחירות החדשות לנשיאות אמורות להתקיים באוקטובר 2006 (לאחר שניתנה ארכה של שנה על מנת להכין את המדינה לבחירות מלאות).

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת חוף השנהב

כ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.

הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.

בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגאן.

גידול מקנה: בקר, צאן.

ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.

המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אביג'ן.

[עריכה] תעשייה

התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טכסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.

[עריכה] תחבורה

במדינה יש 68,000 ק"מ דרכים, מהן 5,000 כבישי אספלט. וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.

חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של חוף השנהב

מפת חוף השנהב

[עריכה] אקלים

בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.

הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום,30 ,28; בפנים הארץ 24-32 ,24.

גשמים יורדים בדרום בכל עונות השנה,אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800-2,000 מ"מ, בצפון 1,000-1,200 מ"מ.