הארץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הארץ | |
 |
|
| סוג | עיתון יומי |
| פורמט | ברואדשיט (עם מוספים בטבלואיד) |
| בעלים | הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ |
| עורכ/ת ראשי/ת | דוד לנדאו |
| נוסד | 1919 |
| שפה | עברית |
| מערכת | רחוב שוקן, תל אביב |
| תפוצה | שלישי בתפוצתו בישראל |
| אתר רשמי | www.haaretz.co.il |
הארץ הוא עיתון יומי, מהעיתונים הוותיקים במדינת ישראל.
"הארץ" מדורג שלישי בתפוצתו, אחרי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", אולם השפעתו גדולה יותר יחסית לתפוצתו, עקב המשקל המיוחס לו במסדרונות השלטון והמשק בארץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ראשיתו של העיתון כמהדורה עברית של שבועון הצבא הבריטי "The Palestine News" ושמו העברי "חדשות מן הארץ הקדושה". חמשת גליונותיו הראשונים ראו אור בירושלים החל בכ"ב בניסן תרע"ח, 4 באפריל 1918. החל מן הגליון השישי עברה המערכת לקהיר, שם גם הודפס העיתון עד תום הגלגול הצבאי שלו ב-10 באפריל 1919. החל מן הגליון השני הוא נקרא "חדשות מהארץ". העיתון נרכש מהבריטים על-ידי המו"ל י"ל גולדברג, בהתאם לבקשתם של ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב. הוא נמכר לידי דוד כהן בשנות ה-20. ב-4 במרץ 1925 עברה מערכת "חדשות מהארץ" מירושלים לתל אביב ושינתה את שם העיתון ל"הארץ". ב-1939 רכש אותו שלמה זלמן שוקן עבור בנו, גרשום שוקן, שהיה העורך שעיצב את דרכו של העיתון בין השנים 1939 - 1990. מאז נמצא עיתון "הארץ" בשליטת משפחת שוקן. אחריו ערך את העיתון חנוך מרמרי, שפרש ב-2005 עקב חילוקי דעות עם המו"ל, עמוס שוקן. כיום עורך העיתון הוא דוד לנדאו.
באוגוסט 2006 רכש המו"ל הגרמני דומונט-שאוברג 25% מקבוצת הארץ, שעיתון "הארץ" נמצא בבעלותה [1].
ל"הארץ" מהדורה אנגלית, בשיתוף International Herald Tribune, להוצאת עיתון הארץ בע"מ, שבבעלותה גם האתר הכלכלי TheMarker והירחון הנלווה לו. בעבר היה לעיתון שבועון לנוער בשם "הארץ שלנו". כיום יושבת מערכת העיתון ברח' שוקן בתל אביב. רשת שוקן, שבבעלותה המקומון התל אביבי העיר, המקומון הירושלמי כל העיר ומקומונים נוספים, נמצאת אף היא בשליטת משפחת שוקן, ובינה לבין עיתון "הארץ" מתקיים שיתוף פעולה המתבטא בחלוקת מקומון של רשת שוקן למנויי "הארץ".
[עריכה] מאפייני העיתון
עיתון "הארץ" חרת על דגלו כתיבה המיועדת לרבדים האינטלקטואלים יותר של הציבור הישראלי ולאנשי העסקים. העיתון מקדיש מקום ומשקל רב לפרשנויות ומאמרים, ולדיווחים בנושאי מדיניות חוץ, כלכלה, פוליטיקה, חברה, מדע ותרבות מודרנית, כולל זרמי קצה, אוואנגארד וקלאסית, הנחשבת אליטיסטית בעיני חלקים ניכרים של הציבור (מוזיקה קלאסית, תיאטרון וכד'). פורמט העיתון הוא סולידי ומאופק ללא כותרות ענק, ועם טקסט רב הכתוב בשפה גבוהה יחסית.
העיתון נושא לעיתים דגל של מאבקים ציבוריים: כך היה בראשיתו כאשר נשא את דגל העברית בימי מלחמת השפות. בימי המנדט הבריטי נקט אוריינטציה פרו-בריטית, תמך במאבקו של היישוב המאורגן והתנגד לפעילות המחתרות הפורשות. עם קום המדינה ניהל קו מערכתי ליברלי; התנגד להסתדרות הכללית, קרא להפרטת המשק, להפרדת הדת מהמדינה ונאבק למען זכויות האזרח, חופש הביטוי וחופש העיתונות. לאחר מלחמת ששת הימים צידד בנסיגה מהשטחים, ונקט קו יוני בענייני ביטחון וחוץ. 'הארץ' היה בין העיתונים הבודדים בימי טרום המדינה וראשיתה שלא היה משוייך באופן מפורש למפלגה - נורמה בעיתונות של אז.
גם בשנים האחרונות מרבה העיתון לשקף קו מדיני שמאלי, הדוגל בפשרה עם הפלסטינים, זאת מתוך נסיון לראייה בינלאומית, או אובייקטיבית, של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. כותבים בולטים המייצגים קו של שמאל הם גדעון לוי שמרבה לכתוב על הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים "בגובה העיניים" מתוך שיחות עם האנשים, ועמירה הס - עיתונאית שעברה לגור בתוך הערים הפלסטיניות עזה ורמאללה ומסקרת משם את הסכסוך, מתוך נקודת מבט של בני המקום. במרכז אפשר למקם את ארי שביט ויואל מרקוס - פובליציסטים ותיקים שמאמריהם מופיעים תדירות בעמודי הדעות של השנים האחרונות. מייצגים כמעט יחידים של הקו הימני הם ישראל הראל, משה ארנס ונדב שרגאי.
בתחום הכלכלי מרבה העיתון לשקף קו ימני שעיקרו תמיכה בכלכלת שוק קפיטליסטית, תוך ייצוג נאמן של עמדת משרד האוצר. כותבים בולטים המייצגים קו זה הם אברהם טל ונחמיה שטרסלר, אולם במערכת חברים גם עיתונאים המייצגים קו חברתי, ביניהם רותי סיני(שקיבלה את אות עמותת "אומץ" לשנת תשס"ו, על פועלה בתחום החברתי), אבירמה גולן ודניאל בן-סימון.
העיתון עוסק בנושאי תכנון ואיכות סביבה, ועמדת המערכת בנושאים אלו היא לרוב לצד גורמי שמירת הסביבה. כך יזם סדרת כתבות על חופי הכנרת ומצבם. צפריר רינת, הכתב לענייני סביבה ואסתר זנדברג הכתבת לענייני תכנון ואדריכלות הם הכותבים העיקריים בתחום.
הארץ מפרסם גם מאמרים מתורגמים מעיתונים בחו"ל: ניו יורק טיימס, הגארדיאן ואקונומיסט.
במסעי הפרסום שלו ניסה הארץ לבדל עצמו משני מתחריו, בסיסמאות "עיתון לאנשים חושבים" ו"עיתון אחד טוב מול כל הצהוב". בהמשך ניסה להתנער מתדמית זו, תוך שימוש בסיסמה "הארץ - לא מה שחשבת", והכנסת מדור רכילות, העוסק בידועני הכלכלה, במוסף TheMarker שלו. רכילות העוסקת בידועני עולם הבידור איננה מופיעה ב"הארץ", כמו גם מדור אסטרולוגיה שמעולם לא עלה על דפי העיתון.
[עריכה] חלקי העיתון
חלקים המתפרסמים מדי יום:
- חדשות
- חלק ב' - פובליציסטיקה, דעות, מאמרים ומכתבים למערכת
- גלריה, מוסף תרבות, אופנה ובידור
- ספורט
- TheMarker, מוסף הכלכלה והעסקים. בינואר 2005 העביר "הארץ" את מוסף הכלכלה שלו לפורמט טבלואיד (לעומת הדפים בגודל כפול שמאפיינים את שאר העיתון: ברודשיט - גליון רחב יריעה), והעניק לו את השם "TheMarker".
יום שישי:
- הארץ השבוע - מוסף השבת של הארץ, עוסק בעיקר באקטואליה
- גלריה שישי - מוסף תרבות, אופנה ובידור
- תרבות וספרות - מוסף הספרות של הארץ
- מוסף הארץ - מוסף סוף השבוע.
- מוסף נדל"ן - חדשות נדל"ן, מאמרים, דעות
- MarkerWeek - גרסת יום שישי של TheMarker
מוספים המצורפים בימי חול:
- יום רביעי: ספרים - מוסף ספרים שבועי.
[עריכה] חלק ב'
חלק ב' נכלל בעיתון בכל יום, ובו מתפרסמים מאמרים, דעות, פרשנויות, וכתבות נרחבות. בנוסף לכך, מתפרסמים מכתבי הקוראים. בעמוד הראשון של מוסף זה, מתפרסמים מאמר המערכת ומאמרים פובליציסטיים של חברי מערכת הארץ. בצד שמאל של העמוד הראשון, מופיעה קריקטורה אקטואלית.
[עריכה] מוסף הארץ
"מוסף הארץ" הוא מוסף סוף השבוע של "הארץ". נוסד בשנת 1968. המוסף מודפס בפורמט טבלואיד, וכולל כתבות גדולות, מדורים קבועים, טורים אישיים ומדריך בידור. המוסף נושא את התאריך של יום שישי, היום שבו הוא מופץ בחנויות, אך למנויים הוא מופץ כבר ביום חמישי.
המוסף עוסק בשלל נושאים, מהם אקטואליים ומהם שאינם אקטואליים ובאו להרחיב את דעתו של הקורא.
מדורים קבועים במוסף:
- תגובות: מכתבי קוראים המגיבים למאמרים בגיליונות קודמים של המוסף
- מדור בישול. במשך שנים רבות נכתב המדור על-ידי נירה רוסו, וכעת הוא נכתב על-ידי מירי חנוך ואייל שני.
- שעשועונים: תשבץ מאת טומי שמיר, תשבץ היגיון מאת יורם הרועה, ברידג', שחמט וחידת "מי היה האיש שהיה"
- מצב משפחתי: מדורם של רלי ואבנר אברהמי המביא מדי שבוע סיפור של משפחה ישראלית אחת (ליתר דיוק: סיפורה של דירה אחת, שלעתים הגרים בה יחד אינם משפחה).
- מדריך לשידורי הטלוויזיה והרדיו.
טורים:
- אזור הדמדומים: טורו של גדעון לוי
- אורחות חיים: טור של נרי ליבנה
- טור הסאטירה של סייד קשוע
- טור הסאטירה של דורון רוזנבלום
- אפעס: דף סאטירה
בעבר התפרסמו במוסף טורי סאטירה מאת אמנון דנקנר, עירית לינור וב. מיכאל.
במוסף מתפרסמים גם ראיונות עם דמויות משמעותיות להוויה הישראלית. כך פורסם במוסף זה הראיון עם דב וייסגלס - עורך דין ואיש סודו של אריאל שרון בממשלתו השנייה - בו הוא הגדיר את ההתנתקות כ"פורמלין מדיני". כך גם בחר הרמטכ"ל בדימוס משה יעלון להתראיין למוסף בראיון ראשון מסוגו לאחר מלחמת לבנון השנייה.
בשנת 2006 ניכרה מגמה של המוסף לפרסם לעיתים גם כתבות בעלות אופי קליל. מגמה זו זכתה לביקורת רבה מצד הקוראים, ביקורת שהשתקפה במדור התגובות של המוסף.
[עריכה] מוסף "ספרים"
בשנת 1993 החל להתפרסם בגיליון יום רביעי של "הארץ" מוסף "ספרים", המוקדש לסקירתם של ספרים חדשים. עורך המוסף מראשיתו היה מיכאל הנדלזלץ, וביוני 2005 הוא הוחלף על-ידי דרור משעני. גודלו של גיליון רגיל, 16 עמודים, עשה אותו למוסף ספרים גדול במידה ניכרת מאלה של העיתונים האחרים. לקראת שבוע הספר העברי יוצא לאור גיליון מוגדל, והגיליון של שבוע הספר 2005, שהוא גם הגיליון האחרון בעריכתו של הנדלזלץ, הגיע לגודל של 112 עמודים.
עם סוקרי הספרים נמנים גם עיתונאים שמלאכתם בכך, אך מרבית הסקירות נכתבות על-ידי כותבים שסקירת ספרים רחוקה מלהיות עיסוקם המרכזי, אך התמחותם נוגעת, בצורה זו או אחרת, בנושאו של הספר הנסקר. דוגמאות:
- ספרו של אהרן ברק, "שופט בחברה דמוקרטית", נסקר על-ידי עו"ד חסן ג'בארין, שבעבודתו המשפטית הופיע מול השופט ברק.
- את הספרון "לילה אינדיאני - נאומו של צ'יף סיאטל" סקר שוקי בן-עמי, הנציג בישראל של "אחוות מנהיגי השבטים האינדיאנים".
- את ספרו של המחזאי יהושע סובול, "ויסקי זה בסדר" סקרה השחקנית רנה ורבין.
- את ספרו של אלכס ליבק, "כמו כלב", המוקדש לתצלומי כלבים, סקרה השחקנית אורנה בנאי, הידועה כאוהבת כלבים.
עניין רב מעורר מדור המכתבים של המוסף, שבו התנהלו פעמים רבות דיונים נוקבים בין סופרים ומתרגמים ובין מבקריהם.
מטבע הדברים, עיקר הספרים שנסקרו במוסף הם ספרי עיון וספרות יפה, אך נסקרו בו גם יצירות מודפסות שצורתן צורת ספר אך אינן נתפסות כספרים, כגון הדו"ח השנתי של מבקר המדינה והשנתון הסטטיסטי לישראל, ואף יצירות מודפסות שאינן בצורת ספר, כגון לוחות שנה. בגיליון מיום 21 בספטמבר 2005 נסקרה לראשונה במוסף יצירה (הספר "פסיכואנליזה בנפשנו") שאינה על-גבי נייר, אלא כל קיומה באינטרנט.
בגיליון של 2 במאי 2006 החל שינוי באופיו של המוסף: הוא הוגדל ל-24 עמודים, ונוספו בו מאמרים שאינם עוסקים בסקירת ספרים, אלא בנושאים נוספים בעולמה של הספרות: מאמרים על מגמות בספרות, שירה, חידה ספרותית, ביקורת עטיפות ספרים ועוד.
[עריכה] מוסף קפטן אינטרנט
קפטן אינטרנט הוא של מדור המחשבים והאינטרנט בגרסה המקוונת של העיתון. "קפטן אינטרנט", שהחל להתפרסם בשנת 1996 היה המדור החשוב הראשון בעיתונות הישראלית שעסק באינטרנט.
ראשיתו של "קפטן אינטרנט" במדור אישי במוסף יום השישי של "הארץ" משנת 1996. כותב המדור היה העיתונאי דב אלפון, שיצר בו דמות בדיונית של קשיש אלמן וסקרן המוצא עניין רב בגלישה באינטרנט ומספר מדי שבוע על אתרים בהם ביקר, כשהוא שוזר את הסיפור באנקדוטות בדיוניות מחייו ומחיי חבריו ומשפחתו, ובמיוחד נכדו "תומר". דמות בדיונית זו הייתה המשך של מסורת ותיקה שנוצרה בעיתון חדשות, של דמויות בדיוניות העומדות מאחורי מדורים, כמו "ציפורה", מדור הרכילות שנכתב על ידי כותבים שונים, הקשישה "טרודה" (דורון רוזנבלום) שסקרה מוזיקה קלאסית; או הכותב הנרגן למערכת "צבי אפלבאום, גבעתיים" (גבי ניצן). הקישורים והתמיכה הטכנית למדור סופקו על ידי אנשי המחשבים של "הארץ", שהשתמשו אותה עת בעיקר במחשבי מקינטוש, דבר שיצר מסורת של צילומי מסך הלקוחים ממחשבי מקינטוש, אף שמתוכן המדור ניתן היה להתרשם כי הקפטן נוהג לגלוש על שני מחשבים שונים לפחות.
בפברואר 1997 הורחב המדור והפך למוסף מיוחד בתוך העיתון, שהופיע ביום ג'. עורך המוסף היה דרור פויר, שהרבה לעסוק באירועים שוטפים, ובמיוחד עקב בדריכות אחר משפטיה של מיקרוסופט, כשהוא מאמץ עמדה אוהדת, לרוב, לקוד פתוח ולמאמצי ממשלת ארצות הברית לפקח על החברה. בתקופה זו גם נוספו מדורים צרכניים שונים, ובמיוחד מדור שאלות ותשובות (בעריכת ימי גליק).
אחרי פרישתו של פויר מעריכת הקפטן בשנת 2001, התמנה לתפקיד אליחי וידל, ואחריו מונה לתפקיד בתחילת שנת 2002 רוגל אלפר. אלפר שימש בתפקיד באופן חלקי, כאשר העריכה בפועל מבוצעת על ידי שחר סמוחה ונירית אנדרמן. בתקופה זו הוצא המוסף בכריכה נפרדת, בדומה למוספים יומיים אחרים בעיתון. אחרי כשנה בה יצא המוסף בתבנית זו, הוא בוטל בתחילת שנת 2003 והפך למוסף דו-עמודי ואחר כך חד-עמודי בתוך "הארץ", כאשר עיקרו כתבות מתורגמות מעיתונים זרים.
בשנת 2004 הכריז "הארץ" כי "הקפטן חזר" וברא את המדור מחדש כמוסף המחשבים והאינטרנט של הגרסה המקוונת של העיתון. בנובמבר 2005 השיק העיתון מחדש את הקפטן גם בעיתון המודפס, הפעם כמדור שבועי מורחב במוסף הכלכלי TheMarker, בעריכתו של קפטן מס' 2, אליחי וידל.
[עריכה] גלריה
מוסף הבידור של עיתון הארץ, שמתפרסם במשך השבוע, מיום ראשון עד יום חמישי. העורכת הנוכחית של מוסף זה היא איריס מור. במוסף זה מתפרסמים כתבות אופנה, פנאי, סטייל, כושר, צרכנות, שידורי טלוויזה מובחרים, סרטים, כתבות זרות. גלירה יום שישי - גלריה יום שישי הוא מוסף הבידור הסופשבוע של עיתון הארץ. במדי יום שישי מתפרסמים כתבות ענק, כולל כתבות מכוניות.
[עריכה] ספורט
מוסף הספורט של עיתון הארץ. מתפרסם במשך כל השבוע, מיום ראשון עד יום שישי, מתפרסם בדרך כלל כמדור בחדשות, בעמודים האחרונים.
[עריכה] נדל"ן
מוסף נדל"ן הוא שבועי של עיתון הארץ, בעריכתה של ענת ג'ורג'י. הוא נוסד בשנת 1996 על ידי זיו מאור, ששימש כעורכו עד אוגוסט 2004, והיה מצורף לעיתון הארץ בימי ראשון עד שעיתון TheMarker הפך לעיתון כלכלי של עיתון הארץ. לבסוף, נדל"ן מופץ בכל יום שישי. במוסף זה מתפרסמים כתבות נדל"ן וביניהם כתבות מעיתונים זרים. המוסף כולל דעות ופרשנויות.
[עריכה] מקומונים
קבוצת "הארץ" נמנית עם מייסדי המקומונים בישראל בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. להלן רשימה של מקומונים עיקריים של קבוצת "הארץ":
- העיר - אזור תל אביב
- כל העיר - אזור ירושלים
- כלבו - אזור חיפה
- צומת השרון - אזור השרון
- כאן דרום - אזור הנגב
- צפון 1 - אזור הצפון
- ערים, שתי ערים
- מלאבס
- הד הקריות - אזור הקריות
[עריכה] טריוויה
- בשנת 1891 הופיע רבעון בשם "הארץ", בעריכתו של זאב יעבץ. אין לו קשר לעיתון "הארץ".
- זאב ז'בוטינסקי עיצב את הלוגו של עיתון "הארץ" עוד בטרם נרכש על ידי זלמן שוקן. מעצבת הלוגו הנוכחי של "הארץ" היא פרנצ'סקה ברוך.
- יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את בית העיתון. חמישה פועלי דפוס נהרגו, חלק מהבניין נהרס, ולמחרת הופיע העיתון כסדרו.
- בספרייה של בית הספר לקצינים הצה"לי - בה"ד 1 - ארכיון גדול של העיתון המודפס, משנות השבעים ועד ימינו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, The Palestine News חדשות מהארץ, קשר (המכון לחקר העיתונות העברית, אונ' ת"א), גליון 14 נובמבר 1993, ע"מ 80-87.
[עריכה] כתבים נודעים
- יואל מרקוס: כתב ופרשן מדיני-פוליטי, פובליציסט
- אלוף בן: כתב מדיני
- זאב שיף: פרשן צבאי ותיק ופובליציסט.
- ארי שביט: מראיין בכיר.
- אמיר אורן: כתב צבאי
- יוסי מלמן: כתב לענייני מודיעין
- עמוס הראל: כתב צבאי
- עקיבא אלדר: פרשן פוליטי.
- משה ארנס: פובליציסט, שר מטעם הליכוד לשעבר.
- אבירמה גולן: פובליציסטית
- מיכאל הנדלזלץ: עורך מוסף "ספרים" עד יוני 2005, מבקר תיאטרון.
- עמירה הס: כתבת לענייני הפלסטינים, גרה בשטחים.
- גדעון לוי: כתב ופובליציסט, מפרסם מדי שבוע, במשך שנים רבות, במוסף הארץ, מדור בשם "אזור הדמדומים" המציג את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבטו של האדם הפלסטיני, ונוגע ב"זוועות הכיבוש" הנעלמות מעיניהם של אזרחי ישראל.
- חנוך פיבן- אמן
- דורון רוזנבלום: פובליציסט סאטירי
- נחמיה שטרסלר: כתב כלכלי
- גיא רולניק: עורך כלכלי
- ישראל הראל: פובליציסט, ממייסדי מועצת יש"ע
- יוסי שריד, פובליציסט, לשעבר שר מטעם סיעת מרצ-יחד
- סייד קשוע: כותב טורים ערבי ישראלי
- תום שגב: אחד מההיסטוריונים החדשים, כותב טור פוליטי-היסטורי במוסף הארץ בנוסף לטורים פובליציסטיים
- בני ציפר: סופר, עורך מוסף "תרבות וספרות", בעל טור שבועי "הטלוויזיה של השבוע".
- ארנה קזין
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הארץ - מהדורת האינטרנט
- Haaretz - English Edition
- הארץ-TheMarker - אתר הכלכלה של הארץ
- אתר "קפטן אינטרנט" - מוסף המחשבים של העיתון
- כתובת למהדורה המודפסת
- מערכת עיתון הארץ
- חילופי מכתבים בין עירית לינור ועמוס שוקן אחרי שהאחרונה הפסיקה את המינוי על הארץ מפני שלטענתה הוא "אנטי-ציוני".
