שפות סלאביות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.
מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית ועם שפות בענף ההודו איראני.
ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות (יוגוסלאביות), המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשניה, כאשר גבולות פיסיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.
[עריכה] רשימת שפות
- מזרחיות
- מערביות
- דרומיות
- סלאבית כנסייתית עתיקה - נקראת כך משום שהיא הסלאבית העתיקה ביותר שנכתבה. היא לא השפה הפרוטו-סלאבית העתיקה שממנה התפתחו שאר השפות הסלאביות מבחינה טכנית יותר נכון לקרוא לה בולגרית עתיקה.
- דרומיות-מזרחיות
- בולגרית
- מקדונית
- דרומיות-מערביות
- אחרות
- פרוטו-סלאבית - לא נשמרה בכתב.
- סלוביו - שפה מלאכותית.
[עריכה] דקדוק
ברוב השפות הסלאביות נשמרו 7 מתוך 8 יחסות שם מפרוטו-אינדו-ארופאית. (ברוסית סלובנית וסלובקית, 6 - הווקאטיבית לא בשימוש, בבולגרית ובמקדונית - רק 2 בשימוש - הנומינאטיבית והווקאטיבית).
מערכת היחסות הינה אוסף חוקים לפיהם נוטה סיומת של שם העצם על-פי תפקידו התחבירי במשפט. בכל אחת מהשפות ישנם שמות שונים ליחסות אילו ועלכן פעמים רבות נהוג לכנותן גם בשמותיהן הלאטינים. בשפות הסלאביות נהוג גם לזהות בין היחסה לבין 'זוג שאלות' אשר מזהה אותה התואם לשאלות 'מי?, מה?':
- יחסה נומינאטיבית (Nominativus) (kto? co? 'הערה - יש "לתכן" לשחזור פרווסלאבי או אוניברסאלי נהוג))- נום - לאטינית 'שם' - זוהי היחסה הלא מוטת, כשם שהשם מופיע במילון. משמשת בעיקר בתפקיד הנושא במשפט.
- יחסה גנאטיבית (Genativus) (kogo? czego?) - תפקידה ללא מילות יחס הינו לציין שיכות, מושא העונה על השאלות 'של מי? של מה?', כמו כן, היא מסמנת מושא ישיר לאחר שלילה, ולאחר מילות יחס מסוימות.
- יחסה דאטיבית (Dativus) (komu? czemu?) - שימוש ללא מילות יחס - מושא העונה על 'למי? למה?'
- יחסה אקוזאטיבית (Accusativus) (kogo? co?) - מושא ישיר, העונה על "את מי? את מה?"
- יחסה אינסטרומנטאלית (Instrumentalis) (kim? czym?) - מושא המציין שימוש באמצאי מסוים, עונה על השאלות "במי? במה?" במובן של שימוש (לדוגמה, כתבתי את המכתב בעט).
- יחסה לוקאטיבית (Locativus) (o kim? o czym?) - מופיעה רק לאחר מילות יחס, בדרך כלל שמצינים מיקום. כמו כן, במושא העונה על השאלות "אודות מי? אודות מה?"
- יחסה ווקאטיבית (Vocativus) (..o!) - בפניה למשהו, ללא 'שאלה', הנתיה זהה ללוקאטיבי ברב המקרים. זוהי הנתיה של שם העצם לדוגמה במשפט "בוקר טוב, אדוני" או "מה נשמע, חבר"
