גאוגרפיה פיזית - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

• גאוגרפיה פיסית: ענף גאוגרפי העוסק בגאוגרפיה כמדע כדור הארץ,
  • גאולוגיה: מדע העוסק בתולדות כדור הארץ, במבנהו, בהרכב חומריו, בכוחות ובתהליכים המעצבים אותו ובתפוצת הסלעים המצויים בו.
  • גאוגרפיה סביבתית:
  • ביוגאוגרפיה:
  • גאומורפולוגיה:
  • מדעי האטמוספירה: ענפי גאוגרפיה פיזית העוסקים בהבנת התהליכים הכימיים והפיזיקליים הקובעים את מערכות מזג האוויר והאקלים, את השינויים החלים בהן מסיבות טבעיות ומעשה ידי האדם ואת חקר שכבות האוויר העוטפות את כדור הארץ.
    • מטאורולוגיה: מדע אטמוספירה העוסק בחקר האטמוספירה ומתמקד בתהליכי מזג האוויר וחיזוים.
    • קלימטולוגיה: מדע אטמוספירה העוסק באקלים וחוקר את התופעות והגורמים הקשורים בו (ראה אקלים ארץ ישראל).
    • פליאוקלימטולוגיה:
  • מדעי הים: (אוקיינוגרפיה) לימוד קרקעית האוקיאנוס ותהליכים כימיים ופיזיקליים המתרחשים באקו-סיסטמה שבה.
    • גאולוגיה ימית: אוקיינוגרפיה העוסקת בקרקעית האוקיאנוס ובטקטוניקת הלוחות .
    • אוקיינוגרפיה פיזיקלית: אוקיינוגרפיה העוסקת בתכונות הפיזיקליות של האוקיאנוס.
    • אוקיינוגרפיה כימית: אוקיינוגרפיה העוסקת בתכונות הכימיקליות של האוקיאנוס.
    • אוקיינוגרפיה ביולוגית: אוקיינוגרפיה העוסקת בחי ובצומח של האוקיאנוס.
    • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית: אוקיינוגרפיה העוסקת ביחסי הגומלין בין האטמוספירה והאוקיאנוס.

• קרקע: המרכיב המוצק של קרום גוף בעל מסה משמעותית.

• טקטוניקת הלוחות: מאפיין הקרום החיצוני של כדור הארץ, על פיו משטחי קרקע עצומים וניידים על פני נוזל מרכיבים קרום זה.

• יבשה: קרקע מוצקה החשופה לאטמוספירה.

• יבשת: שטח גדול ורציף של יבשה על פני כדור הארץ.
  • אמריקה
  • אסיה
  • אירופה
  • אוסטרליה (אוקיאניה)
  • אפריקה
  • אנטארקטיקה

• אוקיינוס: גוף מים מלוחים עולמי שמחולק על ידי היבשות והארכיפלגים הגדולים.

• אגן האוקיינוס:

• הארגון ההידרוגרפי הבינלאומי: הארגון הקובע את גבולות האוקיינוסים.

• פני שטח: הגבול החיצוני של כדור הארץ עם האטמוספירה והתכסית שלו.

• ים: גוף מים גדול המכיל מים מלוחים ומחובר לאוקיינוס.

• פני הים: התחום הימי החשוף לאטמוספירה.

• זרם מים:

• אגם: גוף מים חשוף שאינו מחובר לאוקיינוס.

• מעיין: גוף מים חשוף שמקור מימיו בנביעה מתוך הקרקע.

• נהר: גוף מים גדול הנושא מים מתוקים ממקור יבשתי אל אגם או ים.

• נחל: גוף מים קטן יותר הנושא מים מתוקים ממקור יבשתי אל אגם או ים.
  • נחל איתן: נחל שהזרימה בו קבועה.
  • נחל אכזב: נחל שהזרימה בו עונתית.

• שפך נהר: מקום המפגש של מי הנהר עם קו הסיום שלו בים או באגם.
  • דלתא: שפך נהר שצורתו משולשת ובו נערמים משקעי חול ובוץ שהנהר סחף בדרכו.

• מפרץ: אזור גאוגרפי בו הים מוקף משלושה כיוונים שלו ביבשה.

• מצר: מעבר ימי טבעי צר יחסית, המחבר שני גופי ים גדולים..
  • מצר יבשה רצועת יבשה שמקשרת חטיבות יבשה רחבות ומפרידה בין שטחים ימים.
• נמל טבעי: אזור המחובר לים אך מכיל מים שקטים.

• אי: פיסת יבשה הקטנה מיבשת וגדולה מסלע, מוקפת מכל צדדיה במים.
  • אי בודד: (אי לא מיושב) אי קטן שאינו מיושב ולא מיועד לשום תכלית נקרא.
  • אי יבשתי: אי המחובר ליבשת על-ידיי מדף יבשתי.
  • אי נהרתי: אי במרכז נהר הנוצר בנהרות דלתה ובנהרות גדולים.
  • אי וולקני: אי הנוצר על-ידי התפרצות וולקנית, כשפלטות במעבה האדמה מתחככות זו בזו.

• חצי אי: שטח יבשה המוקף משלושת צדדיו במים ומצדו האחד ליבשה.

• מדבר: (אזור צחיח) אזור קר או חם שבו יורדים פחות מ-200 מילימטר משקעים בשנה.
  • מדבר בצל הגשם: מדבר שסיבתו התייבשות של מסת אוויר לחה במורד הרים.

• קו הצחיחות: הגבול בין המדבר לאקלים ערבתי.

• נווה מדבר: אזור מצומצם במדבר בו קיים מצבור מים מתוקים.

• חולות נודדים:

• חולית: (דיונה) צורת נוף המאופיינת בחולות נודדים.

• ערבה: אקלים המהווה מעבר בין האקלים מדברי לבין אקלים ממוזג, טרופי או ים תיכוני.
• סאוונה ערבה מנוקדת בעצים וניתן למוצאה במספר סביבות אקולוגיות

• ארכיפלג: שרשרת איים.

[עריכה] מונחים נוספים

• מטאורולוגיה - מונחים