Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
כרתים - ויקיפדיה

כרתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מיקומו של כרתים
הגדל
מיקומו של כרתים

כרתים (יוונית: Κρήτη; טורקית: Girit; גרמנית: Kreta; אנגלית: Crete) הוא אי בים התיכון ואחד מהמחוזות של יוון. במקרא קרוי האי בשם כפתור. כרתים הוא הגדול באיי יוון והחמישי בגודלו בקרב איי הים התיכון. אורכו של האי 260 ק"מ ורוחבו 12-60 ק"מ. שטחו 8,300 קמ"ר. האי עצמו מחולק לארבע מחוזות משנה - חניה (האניה), הרקליון (אירקליון), לסיטי ורתימנון.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

הפרה-היסטוריה של כרתים מבוססת בעיקרה על ממצאים ארכיאולוגים כגון כדים. לפי מציאתם של כדים דומים גם בכרתים וגם במקומות אחרים, כמו מצרים, ניתן לדעת שתושבי כתרים העתיקה נהגו לסחור בכדים עם שכניהם מעבר לים. האי היה למרכז התרבות המינואית, שהגיעה אל סופה כאשר הר געש שהתפוצץ גרם לצונאמי גדול, שהחליש את העם. בשנת 1400 לפנה"ס לערך, ניצלו המיקנים את המצב וכבשו את האי. בתקופה ההלניסטית האי נכנס למלחמות פנימיות בין ארבע ערים ראשיות, דבר שהזמין גורמים חיצוניים. ואכן, הצטרפו למלחמות המקדונים, צבא רודוס, הצבא המצרי (שנשלט על ידי תלמי הראשון) ואפילו הרומאים. לבסוף נכבש האי על ידי הרומאים. כרתים המשיך להיות חלק מן האימפריה הרומית המזרחית גם אחרי נפילת העיר רומא, עד שלבסוף נפל לידי הערבים ב-824. בשנת 960 נכבש האי בחזרה על ידי הביזנטים. במהלך מסע הצלב הרביעי, נכבש האי על ידי הונציאנים ב-1204. עד שנכבש האי ב-1669 על ידי העות'מאנים, נחשפו תושביו לתרבות הרנסנס המערבית. אחרי הכיבוש העות'מאני, נחשפו רוב תושבי האי לתרבות האיסלם, וחלק גדול מהם המיר את דתו אליה.

דגל הרפובליקה של כרתים
הגדל
דגל הרפובליקה של כרתים

עם זאת, בפרוץ מלחמת העצמאות של יוון ב-1821, המירו הרבה תושבים את דתם חזרה לנצרות, ומרדו בשלטונות העות'מאנים. המרד דוכא קשות, והאי הפך למנוכר, כאשר בצידו האחד שוכנים המורדים, ובצידו האחר נמצאים הצבא העות'מאני החלש ותומכיו. צבא מצרי נשלח לכרתים כדי לחזק את העמדה העות'מאנית, שנתמכה גם על-ידי הבריטים שהתנגדו לשיוך כרתים ליוון. לטענת הבריטים, האי יהפוך למוצב פיראטים, או שלוחה של הרוסים בים התיכון. ב-1832 קיבלה יוון עצמאות, אבל האי כרתים לא היה כלול בתוך שטחי המדינה. התושבים מרדו בשלטונות הטורקים פעמים רבות ללא הצלחה, עד שב-1897, עם עזרתה של יוון מרד רחב ממדים גרר את האימפריה העות'מאנית להכרזת מלחמה על יוון. בריטניה, צרפת, איטליה ורוסיה הגיעו להחלטה משותפת שתורכיה לא יכולה לשלוט בכרתים, והכוחות העות'מאנים גורשו מהאי ב-1898; בעקבות מהלך זה הוקמה הרפובליקה של כרתים, שאוחדה עם יוון ב-1908. למרות-זאת, מדינות העולם לא הכירו באיחוד זה עד אחרי מלחמות הבלקן ב-1913.

[עריכה] גיאגורפיה

צילום לוייני של כרתים (באדיבות NASA)
הגדל
צילום לוייני של כרתים (באדיבות NASA)

האי כרתים הוא אחד מ-13 המחוזות של יוון, והוא ממוקם כ-160 ק"מ מדרום לחופי יוון. הוא האי הגדול מבין איי יוון, והשני הכי גדול במזרח הים התיכון (אחרי קפריסין). לאי צורת מאורכת (260 ק"מ ממזרח-למערב, ו-6 ק"מ מצפון-לדרום). שטח האי הוא 8,336 קמ"ר, ורצועת החוף שלו משתרעת על פני 1046 ק"מ. מצפון האי גובל בים כרתים (יוונית: Κρητικό Πέλαγος); מדרום הוא גבל בים לוב; במערב בים מירטון; ובמזרח גובל בים קרפתיון. ב-2005 חיו באי 650,000 איש.

טופוגרפיה של כרתים
הגדל
טופוגרפיה של כרתים

האי הררי ביותר, ומאופיין ברכסי הרים גבוהים שחוצים אותו ממערב למזרח. שלושת הרכסים הגבוהים הם: ההרים הלבנים (Lefka Ori) שגובהם מגיע ל-2452 מ', רכס אידי (הגבוה מבין ההרים הוא הר פסילוריטיס - 2456 מ'), והרי דיקטי שמגיעים לגובה של 2148 מ'.

הרים אלו יצרו בכרתים מישורים פוריים, מערות מיוחדות וערוצי נחל רבים. העיר הגדולה בכרתים, שנחשבת גם לבירת המחוז היא הרקליון (Iraklion או Candia), וגרים בה 137,700 תושבים. העיר השנייה בגודלה היא האניה (Chania או Haniá) - בעיר 53,300 תושבים. אחריהן נמצאים היישובים רֶתִ'ימְנוֹ (31,600 איש), ייֵרַפֶטְרָה (23,700 איש), אַגִיוֹס נִיקוֹלַאוֹס (19,400 איש) וסִיטִיַה (14,300 איש).

[עריכה] אקלים

בכרתים קיימים שני סוגי אקלים: אקלים ים תיכוני ואקלים צפון אפריקאי, כאשר האקלים הים תיכוני בולט יותר. לכן, האקלים בכרתים הוא מתון ברובו. האטמוספירה לחה מאוד, בעיקר באזורים הקרובים לחוף. החורף באי קל ביותר, ושלג יורד רק בפסגות ההרים הגבוהים. במהלך הקיץ הטמפרטורות מגיעות לממוצע של 20-30 מעלות צלזיוס. האזור יוצא הדופן הוא האזור הדרומי של האי, שבו אקלים צפון-אפריקאי. האזור נהנה מימי שמש וטמפרטורות גבוהות בקיץ, וחורפים קלים ביותר. באזור זה עצי הדקל נפוצים מאוד.

[עריכה] כלכלה

כלכלת האי, שמבוססת בעיקרה על חקלאות וחוות, החלה להשתנות במהלך שנות ה-70. למרות שחוות ומשקים עדיין בולטים ברחבי כרתים, ישנה עלייה חדה בתעשיית השירותים (בעיקר תיירות). ממוצע ההכנסה לאדם קרוב ל-100% מהממוצע ביוון, ושיעור האבטלה נמוך בחצי מאשר ביוון - 4%. אחת מהתעשיות הפורחות בכרתים היא תעשיית שמן-הזית, כמו באזורים אחרים ביוון. בכרתים שלושה שדות-תעופה: אחד בעיר הרקליון, שני הוא שדה תעופה צבאי, והשלישי הוא שדה-תעופה חדש בעיר סיטיה.

[עריכה] תיירות

כרתים הוא אחד מאתרי התיירות הפופולרים ביוון. 15% מכל המגיעים ליוון נכנסים דרך שדה התעופה או הנמל של הרקליון. ב-2005 ביקרו בכרתים שני מיליון תיירים. הגדילה בתיירות באי משתקפת בגדילת כמות המלונות וגודלם ב-53% בין 1986 ל-1991. ניתן להגיע לאי דרך שני נמלי-תעופה (בהרקליון ובהאניה) או דרך ארבעת נמלי-הים (בהרקליון, האניה, רתימנו ואגיוס ניקולאוס).

[עריכה] ראו גם

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com