מחוזות איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עם אישור החוקה האיטלקית בשנת 1948, קבע הפרלמנט האיטלקי את קיומם הזמני של מחוזות בעלי מעמד עצמאי ואוטונומי, אשר תפקידם, לפי החוקה: להכיר, להגן ולקדם את עצמאות המחוז, לבזר בצורה המיטבית את שירותי המדינה במחוז ולאמץ את החוקים והתקנות המבססים את ביזור הסמכויות והאוטונומיה בתוכם, כלומר, לשמור על הקשר של המחוז עם שלטונות המדינה.

חמשת המחוזות המוכרזים: פריולי-ונציה ג'וליה, סרדיניה, סיציליה, טרנטינו-אלטו אדיג'ה (דרום טירול) וואלה ד'אאוסטה, הוכרו כבעלי אוטונומיה מיוחדת, המבוססת על רקע תרבותי שונה או על הימצאותם של מיעוטים חשובים במחוז. מחוזות אלו מתאפיינים לרוב בסממנים לא נפוצים המעידים על הרגישות שננקטה בעת הגדרתם. כך, למשל, למחוז טרנטינו ודרום טירול ישנן שתי בירות, האחת למיעוט דובר האיטלקית והשנייה למיעוט הגרמני ודוברי שפת הלדינו.

בכל מחוז ישנה מועצה נבחרת שבמסגרתה פועלת ה"Giunta Regionale", הוועדה המבצעת, אשר בראשה עומד נשיא המחוז. הוועדה המבצעת מחויבת בהחלטות המועצה הנבחרת, וחובה עליה להתפטר אם היא נכשלת ביחסי האמון שלה מול המועצה.

15 המחוזות האחרים של איטליה הוקמו רשמית בשנת 1970, ומטרתם העיקרית הייתה לבזר את מערכת הממשל האיטלקית. על אף הכוונה המקורית, במרוצת השנים הועבר כוח פוליטי רב יותר מהממשלה המרכזית להנהגות המחוזות השונים. מרבית המחוזות הצפוניים באיטליה דורשים לעצמם סמכויות וכוח נוספים ואף מעלים מדי פעם את רעיון האוטונומיה העצמאית למחוזות הצפון, וזאת בשל היותם נבדלים בראייתם ממחוזות דרום איטליה בתרבות, וכן בשל היותם "המפרנס העיקרי" של קופת המדינה, "מפרנס" אשר נושא על גבו את עול מחוזות הדרום העניים. תפיסה זו של היבדלות, הביאה להקמת מפלגות אשר חרתו את הנושא על דגלן, דוגמת מפלגת הליגה הצפונית (Liga Nord). המחוזות הרגילים של איטליה מנוהלים על ידי מושל אשר תפקידו לתאם בין הממשל המרכזי במדינה לשלטונות המחוז.

רשימת מחוזות איטליה
מחוז	באיטלקית	עיר בירה
1. אברוצו	Abruzzo	ל'אקווילה
2. ואלה ד'אאוסטה	Valle d'Aosta	אאוסטה
3. פוליה	Puglia	בארי
4. בזיליקטה	Basilicata	פוטנזה
5. קלבריה	Calabria	קטנצארו
6. קמפניה	Campania	נאפולי
7. אמיליה-רומאניה	Emilia-Romagna	בולוניה
8. פריולי-ונציה ג'וליה	Friuli-Venezia Giulia	טרייסטה
9. לאציו	Lazio	רומא
10. ליגוריה	Liguria	גנואה
11. לומברדיה	Lombardia	מילנו
12. מארקה	Marche	אנקונה
13. מוליזה	Molise	קמפובאסו
14. פיימונטה	Piemonte	טורינו
15. סרדיניה	Sardegna	קאליארי
16. סיציליה	Sicilia	פלרמו
17. טרנטינו-אלטו אדיג'ה	Trentino-Alto Adige Südtirol	טרנטו ובולצאנו
18. טוסקנה	Toscana	פירנצה
19. אומבריה	Umbria	פרוג'ה
20. ונטו	Veneto	ונציה