צרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צרפתית (Français)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	צרפת, בלגיה, קנדה, שווייץ, טוניסיה, לבנון, מצרים ומושבות צרפת לשעבר.
אזורים שבהם השפה מדוברת:	מערב אירופה, מערב אפריקה, צפון אפריקה
סך כל הדוברים:	128,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	77,000,000
דירוג:	הארבע עשרה המדוברת ביותר
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  איטלית   רומאנית    רומאנית מערבית     גאלו רומאנית      צרפתית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	צרפת, בלגיה, האיחוד האירופי, שווייץ, קנדה, מושבות צרפת לשעבר
גוף מפקח:	האקדמיה הצרפתית (Académie française) בצרפת, שירותי השפה הצרפתית (Service de la langue française) בבלגיה, המשרד הקבקי לשפה הצרפתית (Office québécois de la langue française) בקבק שבקנדה, הועד העליון לשפה הצרפתית של צרפת, בלגיה וקבק (les Conseils supérieurs de la langue française de France de Belgique et du Québec)
ראו גם: שפה - רשימת שפות

צרפתית (le français, la langue française) היא אחת השפות הרומאניות החשובות ביותר, שמתוכן מדוברות יותר רק הספרדית והפורטוגזית. הצרפתית התפתחה מן הלטינית הוולגארית שהייתה מדוברת בימי הביניים המוקדמים בשטחים בהם שלטה בעבר האימפריה הרומית. בימי הביניים המאוחרים עם העלייה בחשיבותה הפוליטית והתרבותית של פאריס, הפך ניב פאריס לצרפתית התקנית.

עם הקולוניאליזם בצרפת, התפשטה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים וכיום משמשת הצרפתית כשפת אם בפי שבעים ושבעה מיליון איש. השפה הצרפתית היא השפה הרשמית או השפה המשמשת לעניינים אדימניסטרטיביים במבחר קהילות וארגונים (כמו האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי). היא הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם אך חשיבותה הולכת ונדחקת על ידי השפה האנגלית האמריקאית.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 הגייה וכתיבה בשפה הצרפתית 2.1 עיצורים 2.1.1 הגיית עיצורים בסוף מילה 2.2 תנועות 2.2.1 תנועות רגילות 2.2.2 תנועות מאונפפות 2.3 קישור מילים 3 דקדוק צרפתי 3.1 מערכת הפועל הצרפתי 3.1.1 שלילה 3.1.2 פעלים רפלקסיביים 3.1.3 הבינוני 3.1.3.1 הבינוני של ההווה 3.1.3.2 הבינוני של העבר 3.1.4 זמני הפרפקט 3.1.5 קול הסביל 3.2 נטיות שמות עצם 3.3 נטיות שמות תואר 3.3.1 מגדר בשמות התואר 3.3.2 כמות בשמות התואר 4 הגוף המפקח על השפה הצרפתית בצרפת 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

תחילתה של השפה הצרפתית עם כיבוש גאליה על ידי הרומאים תחת שלטונו של יוליוס קיסר בשנת 59 לפני הספירה. בעת ההיא, איכלסו את גאליה שבטים קלטים רבים שדיברו שפות שונות, רבות מהן שפות קלטיות. לאחר שגאליה נכבשה כולה (בשנת 51 לפני הספירה) ובמהלך מאות השנים שלאחר מכן, תפסה שפת הרומאים (הלטינית) לאט לאט את מקומה כשפה המדוברת ביותר. הצרפתית התפתחה תחילה משינויים בלטינית המדוברת בה השתמשו החיילים הרומאים. שינויים אלו היו בעיקר שינויי הגייה (פונטים). בכתיב, התבטא השינוי בהפשטת כללי הדיקדוק ביחס ללטינית. שפה מדוברת זו מוכרת בשם "פרוטו-צרפתית" (protofrançais). העדות הכתובה הראשונה הידועה היא "ההשבעות של שטראסבורג" (Serments de Strasbourg) משנת 842 ואולם נמצאו מסמכים משנת 813 המעידים על קיומה של שפה רומאנית. רק בין השנים 880 ו-881 פורסם הכתב הספרותי הראשון, אם כי הוא דמה יותר לפיקאר (שפה רומאנית אשר עדיין מדוברת כיום בחלקים מצפון צרפת ובואלוניה שבבלגיה, שם היא אף מוגדרת כשפה רישמית באחד האזורים) מאשר לצרפתית מודרנית. בשנת 1539 הוכרזה הצרפתית כשפת החוק והמינהל הרישמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

[עריכה] הגייה וכתיבה בשפה הצרפתית

הצרפתית נכתבת תוך שימוש בגרסה של האלפבית הלטיני המותאמת עבור השפה הצרפתית.

[עריכה] עיצורים

העיצורים הצרפתים הם פשוטים יחסית.

C c - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כהגיית סמ"ך, בכל מקום אחר נהגה כהגיית כ"ף דגושה.
Ç ç - נהגה כהגיית סמ"ך בלבד.
Q q - נהגה ככ"ף דגושה בלבד.
CH ch - נהגה כהגיית שי"ן ימנית.
G g - לפני תנועות הקדמיות: i, e או y נהגה כ-ז', בכל מקום אחר נהגה כהגיית גימ"ל דגושה.
GU gu - נהגה כהגיית גימ"ל דגושה בלבד.
J j - נהגה כ-ז' בלבד.
GN gn - נהגה כנו"ן מרוככת, בדומה להגיית "ני" במילה העברית מניין, וכמו האות ñ בספרדית.
H h - אות אילמת שאינה נהגית, או כהגיית אל"ף (H aspiré).
R r - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
RR rr - נהגה כהגיית רי"ש גרונית.
S s - נהגה כהגיית זי"ן בין תנועות, בכל מקום אחר נהגה כהגיית סמ"ך. אינה נהגית כשהיא בסוף מילה.
X x - נהגה כ-קס, גס, גז, בעיקר גז.
ille - נהגה כמו האות י' במילה חיים או שמיים.
t- בדרך כלל, לא נהגה בסוף מילה.

• האותיות k ו- w משמשות מילים שאולות בלבד.

[עריכה] הגיית עיצורים בסוף מילה

בשפה הצרפתית אין העיצורים מבוטאים, כאשר הם נמצאים בסוף מילה, פרט לעיצורים c,r,f,l.

[עריכה] תנועות

בניגוד למערך העיצורים, מערך התנועות בצרפתית הינו מורכב יחסית.

[עריכה] תנועות רגילות

A a - בהברה פתוחה נהגית כפתח, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.
Ââ - נהגית כהגיית a בהברה סגורה בלבד, גם כשמופיע בהברה פתוחה.

E e - בהברה פתוחה נהגית כשווא נא, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, בין צרה לשווא נא. בהברה לא מוטעמת נהגית כהגיית שווא נע. בסוף מילה e היא אות אילמת שאינה נהגית.
É é - נהגה כהגיית צרה בהברה פתוחה (כהגיית האות e באנגלית) גם כאשר מופיע בהברה סגורה, נהגית גם בסוף מילה.
AI ai/È è/EI ei - נהגים כהגיית e בהברה סגורה מוטעמת בלבד, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

U u - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין קוּבוץ וחיריק, בדומה להיגוי האומלט הגרמני ü. בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית וי"ו עיצורית.
OU ou נהגה כמו קובוץ, בדומה לצליל u באנגלית. EU eu - בהברה פתוחה נהגית כצליל ביניים בין חולם לצירה כהגיית הצירוף האנגלי IR במילים FIRST, BIRD, VIRGIN, בהברה סגורה נהגית מעט פתוחה יותר.

O o נהגה באינפוף, בצליל הדומה להגיית המילים go או bought באנגלית.
AU au/EAU eau/Ô ô -נהגים כחוֹלָם, כהגיית "o " בהברה סגורה, כמו במילה העברית "חלון" בעברית, גם כאשר מופיעים בהברה פתוחה.

I i - נהגית כהגיית חיריק, אך לפני תנועה אחרת מתקרבת להגיית יו"ד עיצורית.
Î î - נהגית כחיריק, גם לפני תנועה.
OI oi - נהגה ווּאָ, כמו במילה העברית וואלה (כמו היגוי הצירוף wa באנגלית) .

[עריכה] תנועות מאונפפות

אחד מסימני ההיכר של השפה הצרפתית הוא השכיחות הגבוהה של התנועות המאונפפות. תנועות מאונפפות נוצרות כאשר התנועה כפי שהיא נהגית בהברה סגורה קודמת לצליל Nn או Mm.

[עריכה] קישור מילים

בצרפתית בדרך כלל העיצור האחרון במילה הכתובה אינו נהגה(s,t ועוד), אך כאשר המילה הבאה אחריו מתחילה בתנועה נהגה העיצור האחרון במילה הקודמת יחד עם המילה העוקבת כך שנשמע כאילו שתי המלים מקושרות כמילה אחת. זה קורה תמיד במקרים הבאים:

1. לאחר תוויות ידוע.
2. לפני או אחרי כינוי גוף.
3. לאחר שם תואר קודם.
4. לאחר מילות יחס בנות הברה אחת.
5. לאחר תארי הפועל בני הברה אחת.
6. לאחר est.

• אין זה קורה לאחר מילת הקישור et.

[עריכה] דקדוק צרפתי

[עריכה] מערכת הפועל הצרפתי

בצרפתית 4 זמנים פשוטים ו-4 זמני פרפקט. בצרפתית ישנן 3 נטיות פעלים רגילים: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-~er, ~re, ~ir

aimer - לאהוב, פועל רגיל er
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	aime	aimai	aimais	aimerai	aimerais
גוף שני יחיד (tu)	aimes	aimas	aimais	aimeras	aimerais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	aime	aima	aimait	aimera	aimerait
גוף ראשון רבים (nous)	aimons	aimâmes	aimions	aimerons	aimerions
גוף שני רבים (vous)	aimez	aimâtes	aimiez	aimerez	aimeriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	aiment	aimèrent	aimaient	aimeront	aimeraient

entendre - להקשיב, פועל רגיל re
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	entends	entendis	entendais	entendrai	entendrais
גוף שני יחיד (tu)	entends	entendis	entendais	entendras	entendrais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	entend	entendit	entendait	entendra	entendrait
גוף ראשון רבים (nous)	entendons	entendîmes	entendions	entendrons	entendrions
גוף שני רבים (vous)	entendez	entendîtes	entendiez	entendrez	entendriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	entendent	entendirent	entendaient	entendront	entendraient

finir - לסיים, פועל רגיל ir
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	finis	finis	finissais	finirai	finirais
גוף שני יחיד (tu)	finis	finis	finissais	finiras	finirais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	finit	finit	finissait	finira	finirait
גוף ראשון רבים (nous)	finissons	finîmes	finissions	finirons	finirions
גוף שני רבים (vous)	finissez	finîtes	finissiez	finirez	finiriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	finissent	finirent	finissaient	finiront	finiraient

• צורת "העבר הפשוט" נדירה בדיבור, וקיימת העדפה ברורה לצורת פרפקט ההווה(passé composé) לביטוי העבר.
• צורת העבר המתמשך מתארת פעולות חוזרות ונשנות ופעולות מתמשכות המתרחשות בעבר, וכמו כן משמשת פעלים המתארים רקע ונסיבות. בפעלים המתארים מצב, מועדף בדר"כ השימוש בצורת העבר המתמשך שלהם על פני "העבר הפשוט" או פרפקט ההווה לציון פעולה כלשהי בעבר, פעלים כמו: aimer, avoir, croire, détester, espérer, être, penser, ו-préférer.
• צורת התנאי מכונה תנאי הווה ומציינת תנאי היפותטי, בניגוד לתנאי עבר שהיה קיים ולא התממש, או תנאי עתיד שהוא תנאי ממשי.

[עריכה] שלילה

ליצירת השלילה הבסיסית מקדימים ne לפני הפועל המוטה (או 'n כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה) ומוסיפים pas מיד אחרי הפועל. קיימות צורות שלילה נוספות, בהן מוחלפת המילה pas במילים אחרות.

ne...plus - לא עוד
ne...jamais - מעולם לא
ne...rien - לא כלום
ne...aucun(e) - אף לא אחד
ne...que - לא רק
ne...personne - אף לא
ne...ni...ni - לא X ולא X.
ne...nulle - לא חלק

• כדי למנוע אי הבנות ולענות בחיוב על שאלה המובאת בצורת שלילה יש להשתמש במילה Si ולא במילה Oui.

[עריכה] פעלים רפלקסיביים

פעלים המשמשים לתיאור פעולה אותה מבצע גוף על עצמו. נוצרת באמצעות תוספות me, te, se, nous, vous, se לפני הפועל המוטה, או 'm', t', s', nous, vous, s כאשר הפועל המוטה מתחיל בתנועה.

[עריכה] הבינוני

[עריכה] הבינוני של ההווה

צורת הבינוני של ההווה (Participe Présent) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם או כפועל, אז היא משמשת כשם הפעולה לאחר מילת היחס en. נוצר תוך תוספת הסיומת ~ant על בסיס הפועל. (יוצאי דופן: להיות(être) - étant) שייכות (avoir) - ayant)

[עריכה] הבינוני של העבר

צורת הבינוני של העבר (Participe Passé) יכולה לשמש כשם תואר, אז היא מוטה לפי נטיית התארים תוך התאמה למספר ומגדר שם העצם וכפועל, כאשר היא משמשת כפועל היא משמש את קול הסביל ואת זמני הפרפקט.

הבינוני של העבר מופק בדרך הבאה:

1. פעלים המסתיימים ב~er בצורת המקור, מקבלים סיומת -é על הבסיס בצורת הבינוני.
2. פעלים המסתיימים ב~re בצורת המקור, מקבלים -u על הבסיס בצורת הבינוני.
3. פעלים המסתיימים ב~ir בצורת המקור, מקבלים -i על הבסיס בצורת הבינוני.

• יוצאי דופן: להיות être) - été) שייכוּת (avoir) - eu

[עריכה] זמני הפרפקט

צורות הפרפקט מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר avoir בזמנים השונים.

• הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בהווה נקרא passé composé ומתייחס לעבר.
• הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעבר המתמשך נקרא plus-que-parfait ומתייחס לעבר רחוק, מעין סוג של פלאשבקים, מציין שמשהו קרה לפני משהו אחר בעבר.
• הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בעתיד נקרא מתייחס לעתיד קרוב, מציין שמשהו יקרה לפני משהו אחר בעתיד.
• הפרפקט הנוצר מנטיות פעלי העזר בתנאי נקרא תנאי עבר ומתייחס לתנאי שהיה ולא התממש בניגוד לתנאי ההווה המתייחס לתנאי היפותטי, ותנאי עתיד המתייחס לתנאי ממשי.

פועל העזר avoir - שייכות
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	ai	eus	avais	aurai	aurais
גוף שני יחיד (tu)	as	eus	avais	auras	aurais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	a	eut	avait	aura	aurait
גוף ראשון רבים (nous)	avons	eûmes	avions	aurons	aurions
גוף שני רבים (vous)	avez	eûtes	aviez	aurez	auriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	ont	eurent	avaient	auront	auraient

• רוב הפעלים דורשים שימוש בפועל העזר avoir, אך ישנם 16 פעלים הנוטים תוך שימוש בנטיות פועל העזר être בזמנים השונים.

[עריכה] קול הסביל

צורות הסביל מופקות תוך שימוש בצורת הבינוני ובנטיות פועל העזר être בזמנים שונים.

פועל העזר être - להיות
	הווה	עבר פשוט	עבר מתמשך	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (je)	suis	fus	étais	serai	serais
גוף שני יחיד (tu)	es	fus	étais	seras	serais
גוף שלישי יחיד (il elle on)	est	fut	était	sera	serait
גוף ראשון רבים (nous)	sommes	fûmes	étions	serons	serions
גוף שני רבים (vous)	êtes	fûtes	étiez	serez	seriez
גוף שלישי רבים (ils elles)	sont	furent	étaient	seront	seraient

[עריכה] נטיות שמות עצם

תוויות יידוע והצגה
	זכר	נקבה	רבים	הערות
יידוע בלתי מסוים	un	une	des	-
יידוע מסוים	le	la	les	'l לפני תנועות (יחיד)
תוויות הצגתיות	ce	cette	ces	cet זכר לפני תנועה

[עריכה] נטיות שמות תואר

שמות התואר נוטים בהתאם למינו של שם העצם ולכמותו.

[עריכה] מגדר בשמות התואר

1. מתווספת E~
2. אם שם התואר בזכר מסתיים כבר ב-E~ דבר לא נוסף.
3. סיומת X~ הופכת לסיומת se~
4. סיומות il, el ו-eil משתנות בהתאמה ל-ille, elle ו-eille
5. סיומת en ו-on משתנות בהתאמה ל-enne ו-onne.
6. כשהזכר מסתיים ב-et הנקבה מסתיימת ב-ète.
7. כשהזכר מסתיים ב-er הנקבה מסתיימת ב-ère.
8. סיומת eur בזכר משתנה ל-euse בנקבה כשמקור התואר מהפועל, ל-rice אם התואר שונה מהפועל ול-eure כשמדובר בתואר השוואתי.
9. סיומת c משתנה ל-che.
10. כשהזכר מסתיים ב-g הנקבה מסתיימת ב-gue.
11. כשהזכר מסתיים ב-f הנקבה מסתיימת ב-ve.

[עריכה] כמות בשמות התואר

1. נקבה רבים מסתיימת ב-s אלא אם כן התואר ביחיד כבר מסתיים ב-s אז דבר לא נוסף.
2. זכר ברבים מסתיים גם כן ב-s עם כמה יוצאי דופן:
   1. סיומת al ביחיד הופכת לסיומת eux ברבים.
   2. לסיומת eu ביחיד מתווסף x ברבים.
   3. לסיומת eau מתווסף x ברבים.

[עריכה] הגוף המפקח על השפה הצרפתית בצרפת

ביוני 1989 הוקם "ועד עליון של השפה הצרפתית" - Conseil supérieur de la langue française. נשיא הוועד הוא ראש הממשלה. החברים הקבועים הם שר התרבות, שר החינוך, שר הפרנקופוניה, המזכיר הקבוע של האקדמיה הצרפתית (Académie française), המזכירים הקבועים של האקדמיה למדעים (Académie des sciences) ונשיא הוועדה הכללית לטרמינולוגיה ולחידושי לשון. בנוסף לבעלי תפקידים אלה חברים 25 אנשי ציבור שונים (לדוגמה: סופרים, היטוריונים וגם הומוריסטים).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: צרפתית
ערך מילוני בוויקימילון: צרפתית
ספר לימוד בוויקיספר: צרפתית