שבדית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שבדית (Svenska) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | שבדיה, פינלנד |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | צפון אירופה |
| סך כל הדוברים: | כ-9,000,000 |
| מספר הדוברים שזו שפת אמם: | 7,825,000 |
| דירוג: | השמונים ותשע המדוברת ביותר |
| סיווג משפחתי: | הודו אירופאית |
| חומר נוסף: | ספר לימוד |
| מעמד רשמי | |
| השפה הרשמית במדינות: | פינלנד (יחד עם פינית), מחוז אולנד, שפה רשמית באיחוד האירופי ושפתה של שבדיה אך ללא מעמד רשמי שם |
| גוף מפקח: | Svenska språknämnden – מועצת השפה השבדית |
| ראו גם: שפה - רשימת שפות | |
שבדית (Svenska, להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפה הגרמאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות, המדוברת בפי תשעה מליון דוברי שבדית בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשבדיה, שם אינה מוגדרת בחוק כשפה רשמית, אף שרוב מוחלט מתושביה דוברים אותה.
חוץ מאשר בשבדיה, מדוברת השבדית גם במחוז אולנד (Åland) השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של שישה אחוזים דוברי שבדית, ושבדית הינה שפה רשמית בפינלנד ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שבדית גם כן.
השפה השבדית התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורבגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דוברי השבדית יכולים להבין דנית ונורבגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשבדית במבטאה. בימי הביניים עברה השבדית שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה השש עשרה. ב-1786 נוסדה האקדמיה ללשון השבדית לפקח על התפתחות השפה התקנית.
כשפה גרמאנית חולקת השבדית אוצר מלים נרחב גם עם הגרמנית והאנגלית. השבדית שאלה מלים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית(הגרמנית התקנית) במאות השש עשרה והשבע עשרה, מהצרפתית במאה השמונה עשרה ומהאנגלית במאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הגיית וכתיבת השפה השבדית
עד המאה השלוש עשרה נכתבה השבדית באמצעות האלפבית הרוני, אך עם התפשטות הנצרות בשבדיה החלה השפה השבדית להכתב באמצעות האלפבית הלטיני. לצורך כתיבת השפה השבדית באלפבית הלטיני כאשר האותיות C,Z,W,Q משמשות בעיקר לכתיבת שמות ממקור זר כמו כן נוספו לה שלוש אותיות תנועה נוספות, å, ä, ו-ö ולפעמים נעשה שימוש גם באות התנועה ü לכתיבת שמות ממקור גרמני.
| הגיית וכתיבת השפה השבדית | ||
| העיצורים | ||
| הסימון הגראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
|---|---|---|
| Bb | b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה |
| CHch | ɕ | לפני התנועות הקדמיות:e, i, y, ä ו-ö נהגה כצליל בין ch הגרמני לאחר התנועות הקדמיות לבין שי"ן הימנית, צליל הדומה ל-טש שיני-חיכי ללא צליל הט' בהתחלה |
| ɧ | לפני התנועות האחוריות:a, o, å ו-u נהגה ככ"ף רפה נקייה ושורקת | |
| Dd | d | נהגה כהגיית דל"ת דגושה עם הלשון צמוד לאחורי השיניים. |
| DJ/dj | j | נהגית כהגיית יו"ד עיצורית |
| Ff | f | נהגית כהגיית פ"ה רפה |
| Gg | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית לפני התנועות הקדמיות:e, i, y, ä או ö |
| g | נהגה כהגיית גימ"ל בכל מקום אחר | |
| GJ/gj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Hh | h | נהגה כהגיית ה"א |
| HJ/hj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Kk | k | נהגה כ"ף דגושה לפני התנועות האחוריות:a, o, å ו-u |
| ɕ | לפני התנועות הדקמיות:e, i, y, ä ו-ö נהגה כצליל בין ch הגרמני לאחר התנועות הקדמיות לבין שי"ן הימנית, צליל הדומה ל-טש שיני-חיכי ללא צליל הט' בהתחלה | |
| KJ/kj | ɕ | נהגה כצליל בין ch הגרמני לאחר התנועות הקדמיות לבין שי"ן הימנית, צליל הדומה ל-טש שיני-חיכי ללא צליל הט' בהתחלה |
| Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| LJ/lj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
| Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| NG/ng | ŋ | נהגה כצליל ng באנגלית |
| Pp | p | נהגה כהגיית פ"ה דגושה |
| Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| RD/rd | ɖ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית דל"ת עם קצה הלשון מופנה אחורנית בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| RL/rl | ɭ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית למ"ד עם קצה הלשון מופנה אחורנית בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| RN/rn | ɳ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית נו"ן עם קצה הלשון מופנה אחורנית בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| RS/rs | ʂ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית סמ"ך עם קצה הלשון מופנה אחורנית בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| RT/rt | ʈ | בצפון שבדיה ובמרכזה נהגה כהגיית ת"ו עם קצה הלשון מופנה אחורנית בדרום שבדיה נהגה כפי שנכתב |
| Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| SK/sk | sk | נהגה כ-סק לפני התנועות האחוריות:a, o, å ו-u |
| ɧ | נהגה ככ"ף רפה נקייה ושורקת לפני התנועות הקדמיות:e, i, y, ä ו-ö | |
| SCH/sch | ɧ | נהגה ככ"ף רפה נקייה ושורקת |
| SJ/sj | ||
| SKJ/skj | ||
| STJ/stj | ||
| Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו עם הלשון צמודה לאחורי השיניים |
| TJ/tj | ɕ | נהגה כצליל בין ch הגרמני לאחר התנועות הקדמיות לבין שי"ן הימנית, צליל הדומה ל-טש שיני-חיכי ללא צליל הט' בהתחלה |
| Vv | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Ww | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| התנועות | ||
| הסימון הגראפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | ɑ | נהגית כהגיית פתח |
| Ää | ɛ | נהגית כתנועה בין צרה לבין פתח |
| Åå | o | בגרסה הארוכה נהגית כהגיית חולם |
| ɔ | בגרסה הקצרה נהגית כתנועת בין חולם לבין פתח | |
| Ee | e | בגרסה הארוכה נהגה כהגיית צירה |
| ə | בגרסה הקצרה נהגית כהגיית שווא נע | |
| Ii | i | נהגית כחיריק |
| Oo | u | בגרסה הארוכה נהגית כהגיית קובוץ |
| ʊ | בגרסה הקצרה נהגית כתנועה בין קובוץ לבין חולם | |
| Öö | ø | נהגית כתנועה בין חולם לבין צרה, כמו eu הצרפתי, ö הגרמני או צירוף האותיות ir באנגלית כמו במלים first, virgin, bird |
| Uu | ʉ | נהגית כקובוץ עבה עם הרחבת אחורי הלוע(צליל הייחודי לשבדית ונורבגית), היחס בין u השבדית לבין o השבדית הוא כיחס בין ы הרוסית לבין и הרוסית |
| Yy | y | נהגית כתנועה בין חיריק לבין קובוץ, כמו u הצרפתית או ü הגרמנית |
- Qq, Ww, Zz, Cc - מופיעות במלים זרות ונהגות בהתאם לשפה ממנה המלים שאולות.
- התנועות נהגות כקצרות כאשר מופיעות לפני שני עיצורים, בכל מקום אחר נהגות כארוכות.
[עריכה] הטעם
בשבדית הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הראשונה, אך להברה המוטעמת יכולים להיות שני טונים:עולה ויורד
- טון עולה - הברה מוטעמת רגילה, מופיע במלים הארוכות משתיים-שלוש הברות ובמלים בנות הברה אחת במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן עולה, á וכו.
- טון יורד - ההברה המוטעמת יורדת בצלילה וההברה הבאה אחריה מתחילה בצליל גבוה יותר, מופיע בעיקר במלים בנות שתי הברות, במילונים מסוימים מסומן באמצעות סימן יורד, à וכו.
[עריכה] דקדוק שבדי
[עריכה] מערכת הפועל השבדי
תכונה של השפה השבדית (וכן הדנית והנורבגית) המקלה מאוד על לומדיה היא העדר מוחלט של נטיית פעלים לפי הגופים השונים. "אני הולך" ייאמר בשבדית jag går; "הם הולכים": de går; "הוא הולך": han går. כלל זה תקף אפילו עבור פעלים יוצאים מן הכלל, כגון "להיות".
בסיסי הפעלים הרגילים בשבדית עשויים להסתיים בעיצור או בתנועת a מה שאומר שלא ניתן להבחין בבסיס הפועל בצורת המקור, אך הבסיס מתגלה בצורת הציווי היחיד. הבסיס נראה בבירור בנטיות ההווה(כמו שיפורט בהמשך) ומאחר שיש צורך בידיעת בסיס הפועל ליצירת כל צורות בפעלים הרגילים, צורת ההווה היא עדיפה לשינון מאשר צורת המקור.
[עריכה] פעלי העזר בשבדית
בשבדית ישנו שימוש במספר פעלי עזר המסייעים לבנות משפטי תיאור ומשפטי פעולה בזמנים שונים.
| פעלי העזר בשבדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת הפרפקט | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| vara - להיות | är | var | varit | vard | varande | ||||||
| ha(hava) - שייכות | har | hade | haft | havd | havande | ||||||
| Bli (bliva) - להיהפך | blir | blev | blivit | bliven | blivande | ||||||
| skola - | skall | skulle | skolat | skolad | skolande | ||||||
- פועל העזר vara - להיות, משמש במשפטי תיאור בזמנים שונים.
- פועל העזר ha - שייכות, משמש בזמני הפרפקט.
- פועל העזר bli - להיהפך, משמש בקול הסביל.
- פועל העזר skola, צורת ההווה שלו משמשת את העתיד, צורת העבר שלו משמשת את תנאי ההווה, תנאי היפוטתי.
- צורת הפרפקט משמשת יחד עם פועל העזר ha ליצירת זמני הפרפקט, בניגוד לשפות אחרות כמו אנגלית וגרמנית שם נעשה שימוש בבינוני לצורך כך.
- בינוני העבר משמש כתואר(כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש את קול הסביל יחד עם פועל העזר bli - להיהפך.
- בינוני ההווה משמש כתואר(כתואר נוטה לפי נטיות התארים), ומשמש גם כשם הפעולה. בניגוד לאנגלית הוא אינו יוצר זמנים מתקדמים עם הפועל להיות.
[עריכה] הזמנים הרגילים
בפעלים רגילים זמן ההווה נוצר באמצעות תוספת -r לבסיסי פעלים המסתיים בתנועת a, ובאמצעות תוספת -er לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור. פעלים בני הברה אחת בצורת המקור הם לרוב בלתי רגילים וצורת ההווה שלהם נוצרת לרוב באמצעות תוספת -r.
בפעלים רגילים זמן העבר נוצר באמצעות תוספת -de לבסיסי פעלים המסתיימים בתנועת a או בעיצור קולי, ובאמצעוץת תוספת -te לבסיסי פעלים המסתיימים בעיצור אטום.
זמן העתיד נוצר באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן ההווה ובצורת המקור של הפועל העיקרי.
דרך התנאי נוצרת באמצעות שימוש בפועל העזר skola בזמן עבר ובצורת המקור של הפועל העיקרי, מציין תנאי הווה שהוא תנאי היפותטי.
[עריכה] זמני הפרפקט
זמני הפרפקט מופקים באמצעות שימוש בנטיות פועל העזר ha - שייכות בזמנים שונים וצורת הפרפקט. בפעלים רגילים צורת הפרפקט נוצרת באמצעות תוספת -t לבסיס הפועל.
- פרפקט ההווה - נוצר באמצעות צורת ההווה של הפועל ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי, מציין פעולה שהתרחשה בעבר.
- פרפקט העבר - נוצר באמצעות צורת העבר של פועל העזר ha וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי, מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעבר, מעין פלאשבק.
- פרפקט העתיד - נוצר באמצעות זמן העתיד של פועל העזר ha - שייכות(skall ha) - וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי, מציין פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת בעתיד.
- פרפקט התנאי - נוצר באמצעות זמן התנאי של פועל העזר ha - שייכות (skulle ha) וצורת הפרפקט של הפועל העיקרי, מציין תנאי עבר, תנאי שלא התממש והוא בטל.
[עריכה] הבינוני
[עריכה] בינוני ההווה
בפעלים רגילים נוצר באמצעות תוספת -nde לצורת המקור של הפועל בפעלים בני מעל הברה אחת, בפעלים בני הברה אחת נוצר באמצעות תוספת -ende לצורת המקור של הפועל.
בינוני ההווה משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני ההווה משמש גם כשם הפעולה.
- בניגוד לאנגלית בינוני ההווה אינו יוצר זמנים מתמשכים עם הפועל להיות.
[עריכה] בינוני העבר
בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בתנועת a, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיס הפועל. בפעלים רגילים שבסיסם מסתיים בעיצור, נוצר באמצעות תוספת -d לבסיסים המסתיימים בעיצור קולי, ותוספת -t לבסיסים המסתיימים בעיצור אטום.
בינוני העבר משמש כשם תואר וכאשר הוא משמש שם תואר הוא נוטה לפי נטיות התארים. בינוני העבר משמש גם את דרך הסביל כאשר מופיע לאחר נטיות פועל העזר bli - להיהפך בזמנים שונים.
[עריכה] פעלי מצב
| פעלי מצב בשבדית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| צורת ההווה | צורת העבר | צורת הפרפקט | צורת בינוני העבר | צורת בינוני ההווה | |||||||
| Vilja - לרצות | vill | ville | velat | velad | viljande | ||||||
| Kunna - להיות יכול | kan | kunde | kunnat | kunnad | kunnande | ||||||
| Måsta - להיות מוכרח | måste | måste | måst | måstad | måstande | ||||||
| Låta - לאפשר | låter | lät | låtit | låten | låtande | ||||||
| Få - להיות רשאי ל... | får | fick | fått | fådd | fående | ||||||
| Må - להתאפשר | må | måtte | mått | mådd | mående | ||||||
| Böra - להיות אמור ל... | bör | börde | bort | börd | börande | ||||||
| Töra - להיות עשוי ל... | tör | torde | tort | törd | törande | ||||||
| Bruka - להיות רגיל ל... | brukar | brukade | brukat | brukad | brukande | ||||||
| Behöva - להיות זקוק ל... | behöver | behövde | behövt | behövd | behövande | ||||||
| Lära - להיות מה שנאמר עליו | lär | lärde | lärt | lärd | lärande | ||||||
[עריכה] נטיות שמות עצם
[עריכה] נטיות שמות העצם ביחיד
[עריכה] יחיד לא מיודע
לשמות העצם ביחיד שני מינים בשבדית,אוטרום(מבחינה היסטורית איחוד של הזכר והנקבה) והמין הסתמי-נייטראלי[ניטרום]. תוית היידוע המסתמת en מופיעה לפני שם עצם ממין האוטרום בעוד שתווית היידוע המסתמת ett מופיעה לפני שם העצם מהמין הסתמי-נייטרלי.
[עריכה] יחיד מיודע
ליידוע שם העצם ממין האוטרום מתווסף en, כאשר ה-e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. ליידוע שם העצם מהמין הנייטרלי מתווסף et, כאשר ה-e נשמט אם שם העצם מסתיים בתנועה. כאשר שם העצם המיודע מתואר נוספת התווית den לפני שם התואר שלפני שם העצם ממין האוטרום, והתווית det נוספת לפני שם התואר שלפני שם העצם מהמין הנייטרלי.
ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den här או בקיצור denna. ליידוע שם העצם מהמגדר הנפוץ ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע den där. ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det här או בקיצור detta. ליידוע שם העצם מהמגדר הנייטרלי ביידוע הצגתי (זה, זו), כאשר שם העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע det där.
[עריכה] נטיית שמות העצם ברבים
[עריכה] רבים לא מיודע
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועת a, תנועה זאת מותמרת בהם לסיומת or. רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בתנועה שאינה תנועת a נוספת להם הסיומת ar רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ המסתיימים בעיצור נוספת להם הסיומת ar. רוב שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנפוץ בהם הטעם הוא על ההברה האחרונה, או שהם בני הברה אחת, הריבוי נעשה באמצעות הסיומת er. בחלק משמות העצם בהם הריבוי הוא באמצעות הסיומת er ישנו שינוי תנועה בשם העצם לפי התבנית הבאה: a>>ä o>>ö ä>>å.
כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בתנועת, נוספת להם הסיומת n. כמעט כל שמות העצם שאינם מיודעים מהמגדר הנייטרלי המסתיימים בעיצור, צורת הרבים שלהם היא כצורת היחיד.
[עריכה] רבים מיודע
ליידוע שם עצם ברבים נוספת הסיומת na על סיומת הרבים(כאשר סיומת הרבים מסתיימת ב-n אז ביידוע נוסף רק a), שמות העצם שאינם מקבלים סיומת ברבים, ליידועם נוספת הסיומת en. כאשר שם העצם המיודע מתואר נוספת התווית de לפני שם התואר שלפני שם העצם ברבים.
ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם קרוב לדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de här או בקיצור dessa. ליידוע שם העצם ברבים ביידוע הצגתי (אלה/אלו), כאשר העצם רחוק מהדובר נעשה שימוש בתווית היידוע de där.
[עריכה] נטיות תארים
בשפה השבדית התארים מתאימים לשם העצם במין ובמספר. ישנן שתי מערכות לנטיית התואר השבדי, הנטייה החזקה והנטייה החלשה.
הנטייה החלשה משמשת לתיאור שם עצם מיודע ובה ישנה תוספת a לשם התואר ולפניו אחד הכינויים den או det בהתאם למגדר שם העצם ביחיד (den - למגדר הנפוץ וdet - למגדר הנייטרלי) ו-de לפני שם העצם ברבים.
הנטייה החזקה משמשת לתיאור שם עצם בלתי מיודע ובו צורת התואר הבסיסית משמשת את המגדר הנפוץ בצורת היחיד, ולצורך יצירת המגדר ביחיד נייטרלי נוסף t לשם התואר, אם שם התואר מסתיים ב-d או dd בצורה הנייטרלית זה מותמר ב-t או tt בהתאמה. לשם התואר ברבים נוסף a.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | |
|---|---|
 ויקיפדיה בשפה זו: שבדית |
|
