יוון העתיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
יוון העתיקה | |
Ελλάς |
|
היסטוריה | |
היסטוריה: · יוון המיקנית · תקופת המעבר · יוון הארכאית · יוון הקלאסית · יוון ההלניסטית מלחמות: המלחמה הפלופונסית · מלחמת יוון-פרס · כיבוש פרס · מלחמות הדיאדוכים |
|
תחומי תרבות וחברה | |
תרבות ודת ביוון הקלאסית · התרבות ההלניסטית | |
צבא | |
היסטוריה צבאית · בתקופה הקלאסית · הצבא הספרטני · בתקופה ההלניסטית · צבא אלכסנדר · טקטיקה ואסטרטגיה | |
אישים | |
משוררים · מחזאים · פילוסופים · יוונים לפני אלכסנדר · יוונים אחרי אלכסנדר · אלכסנדר הגדול · בית סלאוקוס · בית תלמי | |
ערים ומקומות | |
מיקנה · טרויה · חבל אטיקה · אתונה העתיקה · אולימפיה · ספרטה · מילטוס · דלפי · פרגמון · קורינתוס · תבאי · מוקדון · ארץ ישראל ההלניסטית |
|
דת ביוון העתיקה | |
אלי יוון העתיקה · מושגים ושמות במיתולוגיה · הפוליס · אקרופוליס · מקדש יווני
|
לשער הנושאים והמאמרים בנושא יוון העתיקה, ראו פורטל יוון העתיקה. |
יוון העתיקה היא תקופה בהיסטוריה של יוון שנמשכה כאלף שנים במהלך העת העתיקה עד לעליית הנצרות ביוון. התרבות היוונית העתיקה ומורשתה נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כערש התרבות המערבית אשר הייתה בעלת השפעה רבה על תרבות האימפריה הרומית ועל כלל התרבויות האירופאיות עד לימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] סקירה היסטורית כללית
- ערך מורחב – היסטוריה של יוון העתיקה
התרבות המוכרת לנו כתרבות היוונית, לא הייתה קיימת לפני האלף ה-1 לפנה"ס. תחילת התרבות היוונית הייתה בכרתים (ראו יוון המינואית) באלף השני לפני הספירה. ביוון היבשתית התפתחה תרבות מפותחת בעיר מיקנה המכונה התרבות המיקנית, תרבות אשר הייתה השלב האחרון של תקופת הברונזה ביוון. על אף שהמיקנים לא היו יוונים במובן המוכר לנו של המילה, היסטוריונים רבים רואים בה כבסיס לתרבות היוונית העתיקה שהתפתחה אחריה. בסביבות סוף המאה ה-12 לפנה"ס החלה דעיכה של תרבות זו בעקבות השבטים האכאים והדורים שפלשו לאזור במה שמכונה "הפלישה הדורית". לא ידוע על מקורם ועל מוצאם של השבטים האלו אך הם הביאו איתם ידע בעיבוד ברזל ובכך החלה תקופת הברזל ביוון.
הדורים התיישבו בעיקר בפלופונס והאכאים בשאר יוון (לא להתבלבל עם חבל הארץ אכיאיה, שאכן נמצא בפלופונס, אך זהו מקרה יוצא דופן של אכאים שהתיישבו בפלופונס). רוב הקולוניות שנבנו מחוץ ליוון הן אכאיות. עניין השבטים השונים היה חשוב מאוד ביוון הקלאסית, היות שבני אותו עם בדרך כלל כרתו ברית בינם לבין עצמם. פרט לשבטים אלו ישבו ביוון האטים (תושבי אטיקה) והתסלים. שבטים אלו נמנים עם האוכלוסייה המקורית של יוון.
לאחר הפלישה הייתה תקופת חושך ודעיכה משמעותית ברמת החיים והתרבות והחלה תקופה המכונה "תקופת המעבר ביוון" או "ימי החשיכה של יוון". הדרדרות כלכלית ותרבותית התרחשה בעקבות נדידות עמים גם באימפריה החתית ובארצות נוספות סביב מזרח הים התיכון. יוון פוצלה ליחידות קטנות רבות שהתפתחו מאוחר יותר לפוליס, שהיא המסגרת המדינית בה התקיימו הערים היווניות במאות השנים שלאחר מכן. יחידות אלו נוסדו בעקבות ההרים הרבים המפרידים בין העמקים ובין המישורים ומצמצמים את פני שטח המחיה של יוון. מספר האזרחים בכל פוליס היה קטן ולא עלה על כמה אלפים ברובם. לעתים נדירות הגיע ל-10,000 ומעלה.
מתחילת המאה ה-8 לפנה"ס החלה ביוון מגמה של התפתחות כלכלית, חברתית, תרבותית וצבאית אשר בישרה על תחילתה של יוון הארכאית. תקופה מתאפיינת בבקולוניזציה יוונית של אגן הים התיכון ובתהליך דמוקרטיזציה של ערי המדינה (הפולייס) היווניות. בתקופה זו החלו גם להתפתח תחומי התרבות של תיאטרון, שירה, אמנות ואדריכלות לצד התפתחות הפילוסופיה והמדע. סוף תקופה זו מצוין עם מלחמת פרס-יוון בה נלחמו מספר ערי מדינה יווניות מול האימפריה הפרסית.
המאות ה-5 וה-4 לפנה"ס מכונות התקופה הקלאסית ובהן הגיעה התרבות היוונית לשיאה. בתקופה זו פרחו ההפילוסופיה היוונית והתיאטרון היווני, ובתחום הפיסול והאדריכלות הגיעו היוונים לרמה של זיקוק סגנוני ושלמות אסתטית. הדמוקרטיה בפולייס הגיעה לשיאה ואתונה העתיקה הייתה לאימפריה חשובה תחת הנהגתו של פריקלס. במהלך תקופה זו נערכה גם המלחמה הפלופונסית בין שתי בריתות: הליגה הפלופונסית בהנהגת ספרטה והליגה האטית-דלית בראשות אתונה. המלחמה שנערכה במשך עשרות שנים ובסופה נכנעה אתונה לספרטה הייתה האירוע ההיסטורי המתמשך החשוב ביותר בתקופה הקלאסית.
סוף התקופה הקלאסית היא במסעות הכיבוש של אלכסנדר הגדול אשר כבש את כל המזרח התיכון והקרוב (עד מערב הודו של היום). אלכסנדר היה מלך מוקדון, ממלכה יוונית בצפון יוון, הביס את האימפריה הפרסית והפיץ לארצות אותן כבש את התרבות היוונית. מסעות הכיבוש והפצת התרבות פתחו את מה שמכונה התקופה ההלניסטית אשר היסטוריונים מציינים את תחילתה בשנת 323 לפנה"ס עם מותו של אלכסנדר. התרבות היוונית הפכה לתרבות השולטת ברוב העולם העתיק לרבות אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, מצרים, מסופוטמיה ופרס. לאחר מותו חולקו שטחים אלה בין יורשיו של אלכסנדר שכונו "דיאדוכי". בין יורשיו התנהלו מלחמות ירושה שכונו מלחמות הדיאדוכים שבעקבותיהן הקימו ממלכות עצמאיות שהגדולות שבהן היו בית תלמי (במצרים), מוקדון, בית סלאוקוס (בשטחי פרס, מסופוטמיה והלבנט) ומספר ממלכות הלניסטיות באזור הבלקן.
התקופה ההלניסטית נמשכה עד לכיבוש יוון על ידי הרפובליקה הרומית והשתלטות הרומאים על רוב שטחי הממלכות ההלניסטיות. קיימות מחלוקות בין היסטוריונים לגבי מועד סיום תקופת יוון העתיקה אך לרוב נחשבת התקופה של יוון תחת שלטון רומא כחלק מתקופת יוון העתיקה משום שהיא הייתה המשכית לתקופות הקלאסית וההלניסטית בכל היבטי התרבות והחברה על אף אובדן העצמאות. התרבות הרומית עצמה אף התבססה על זו היוונית ולכן יש הרואים את סיום תקופת יוון העתיקה לכל המאוחר עם עליית הנצרות לאחר הפיכתה לדת הרשמית של האימפריה הרומית בשנת 313 לספירה ובכך באה לקיצה תרבות זו.
[עריכה] החברה ביוון העתיקה
- ערך מורחב – החברה ביוון העתיקה
החברה ביוון העתיקה אופיינה בהבחנה בין עבדים לבני חורין, הבחנה בין תפקידי גברים לתפקידי נשים, חוסר משמעות יחסי למוצאו של האדם ומרכזיותה של הדת. סגנון החיים האתונאי איפיין את העולם היווני העתיק, בניגוד למערכת החברתית של ספרטה, שהייתה יחודית לה.
[עריכה] השלטון ביוון העתיקה
[עריכה] תרבות יוון העתיקה
[עריכה] פילוסופיה
- ערך מורחב – פילוסופיה יוונית
הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי. המדע והפילוסופיה המערבית המודרנית נשענים על יסודות רבים שהניחה הפילוסופיה היוונית.
הנחות היסוד של הפילוסופיה היוונית הם שהעולם, האדם והחברה אינם כפי שהוא נראים. הנחת יסוד נוספת הייתה כיניתן להבין את העולם בצורה מוחלטת, הנחה הקיימת מראשית הפילוסופיה היוונית. ביכולתנו להכיר את המציאות, ההכרה מובנת ומובטחת, והטעות היא שטעונה הסבר. הכלי המאפשר להבין את העולם הוא המחשבה הרציונלית, כלומר המחשבה האוניברסלית הפתוחה לויכוח ודורשת הנמקה ביחס לכל דבר. כך מתחילה המסורת הפילוסופית המלאה במחלוקות. הבנת העולם שעליה מדובר כאן היא ידיעה מדעית, כלומר ידיעת ההסבר (הלמה) ולא רק ידיעה מקצועית - ידיעת העובדות (המה).
הנושאים העיקריים בתולדות הפילוסופיה היוונית כוללים את הפילוסופיה הקדם-סוקרטית, את הפילוסופיה הסוקרטית ואת משנתם של אפלטון ואריסטו.
[עריכה] תיאטרון
- ערך מורחב – התיאטרון ביוון העתיקה
התיאטרון ביוון העתיקה (השירה הדרמטית היוונית) התפתח והגיע לשיאו בסוף המאה ה-6 ובמהלך המאה ה-5 לפנה"ס ומרכזו היה באתונה. שירה זו השפיעה רבות על הספרות המערבית כולה והתוותה את היסודות של הספרות הדרמטית עד ימינו. התיאטרון התפתח בפסטיבלים לכבוד האל דיוניסוס ובעיקר בתחרויות הדרמה השנתיות בדיוניסיה העירונית של אתונה. השירה הדרמטית כללה שלושה סוגי מחזות: טרגדיה, מחזה סאטירים וקומדיה.
הדרמה הייתה מחוברת חיבור עמוק לחיי היוונים. הטרגדיות התבססו על סיפורי המיתוסים העתיקים שכל יווני הכיר היטב, הקומדיות תארו את חיי היומיום ועסקו בביקורת פוליטית עכשווית נוקבת, והפוליס ניהלה ומימנה את התחרויות שכל אזרחי העיר צפו בהן.
הגדולים במחזאים היוונים מתקופה זו הם הטרגיקונים איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס וכותב הקומדיות אריסטופנס. מחזותיהם מועלים עד היום על בימות העולם.
[עריכה] אמנות
- ערך מורחב – אמנות יוון העתיקה
אמנות יוון העתיקה היא הסגנון האמנותי שהתפתח ביוון וסביב הים האגאי באלף הראשון לפנה"ס. סגנון אמנותי זה השפיע רבות על האמנות בעולם המערבי עד המאה ה-20, בעיקר בתחום הפיסול והאדריכלות. האמנות היוונית התקיימה במשך כ־1000 שנים באזור איי הים התיכון ומשני צדי הים האגאי. יוון קשורה לארצות שסביבה באמצעות הים, וכך נוצרו ההשפעות ההדדיות. היוונים היו יורדי ים, הם חיו באיים והקשר ביניהם נוצר באמצעות ספינות. מסיבה זו כל אי התפתח כמדינה עצמאית, ולעתים בתוך אותו אי התפתחו ערי מדינה קטנות יותר שהיו מופרדות בגאיות, בעמקים ובהרים. נוהגים לחלק את תולדות האמנות היוונית לחמש תקופות:
- התקופה הגאומטרית - 1000 עד 800 לפנה"ס.
- התקופה הדמוי מזרחית - 800 עד 700 לפנה"ס.
- התקופה הארכאית (קדום) - 700 עד 600 לפנה"ס.
- התקופה הקלאסית - סביב 500 לפנה"ס.
- התקופה ההלניסטית - 400 עד 100 לפנה"ס.
[עריכה] הקדרות והפיסול
- ערך מורחב – קדרות יוון העתיקה
ביוון העתיקה פיסלו פסלים מרהיבים המציגים את היופי של גוף האדם. השלמות שבפסלים אלו היא כה גדולה, שתקופה שלמה בהיסטוריה מתייחסת לחזרה לערכים אלו, הלא זוהי תקופת הרנסנס. היוונים לא ראו בעירום משהו פסול או שלילי; לכן, הפסלים מציגים את הגוף האנושי ללא בגדים. פרט לפסלי אנשים ואלים (שגם הם בצורת אדם) הם פיסלו פסלים של חיות ושל יצורים דימיוניים.
הקדרות הייתה מפותחת מאוד, וכדים רבים מעוטרים בציורים מרהיבים עם נושאים הלקוחים בדרך כלל מהמיתולוגיה היוונית. צבע החימר הוא אדום, ולכן הציור, שהוא אדום, לא צויר כפי שאנו רואים אותו. הם פשוט כיסו בצבע שחור את כל המקומות בכד שלא הופיעו בתמונה.
[עריכה] אדריכלות
- ערך מורחב – אדריכלות יוון העתיקה
האדריכלות ביוון העתיקה התפתחה מתוך כמה סגנונות בנייה החל מהתקופה המיקנית. האדריכלות היוונית שאפה להגיע לאיזון בין האדם לטבע ולאסתטיקה מירבית. שיאה של האדריכלות היה במאה ה-5 לפנה"ס וה-4 לפנה"ס. האדריכלות התאפיינה בבנייה עם עמודים וגמלונים עשויים שיש ואבן. רוב הצורות, העיטורים והפרופורציות באדריכלות היו לפי שלושה סגנונות מפורטים שכונו "הסדרים הקלאסיים" - הסדר הדורי, הסדר האיוני והסדר הקורינתי. האדריכלות היוונית אומצה במלואה על ידי הרומאים והיוותה במידה רבה בסיס לשאר סגנונות האדריכלות המערביים עד המאה ה-20.
[עריכה] ספרות
- ערך מורחב – ספרות יוון העתיקה
ספרות יוון העתיקה הוא מונח המתייחס לספרות שנכתבה ביוונית עד המאה הרביעית לספירה. אלפרד נורת' וייטהד אמר פעם כי כל הפילוסופיה כולה אינה אלא הערת שוליים לאפלטון. תהיה זו הגזמה לטעון כי כל הספרות המערבית אינה אלא הערת שוליים לספרות יוון העתיקה, אך בה במידה נכון הוא שעולמם המחשבתי של היוונים היה כה מקיף ורב השפעה עד כי קשה למצוא היום רעיון שלא התחבטו בו כבר סופרים יוונים.
[עריכה] ספורט
- ערך מורחב – הספורט ביוון העתיקה
[עריכה] מטבח
- ערך מורחב – המטבח ביוון העתיקה
המטבח ביוון העתיקה התאפיין בעיקר בסגפנותו שהתפתחה על רקע הקשיים בהפקת המזון. קשיים אלה נבעו ממבנה השטח ומשיטות החקלאות של יוון העתיקה. המטבח התבסס על מה שמכונה "השלישייה המזרח תיכונית": חיטה, שמן זית ויין.
תרבות יוון העתיקה | |||
---|---|---|---|
תרבות יוון העתיקה: מיתולוגיה | אמנות | פיסול | קדרות | הומוסקסואליות | זנות | חקלאות | כלכלה | מטבח | משפט | עבדות | פדרסטיה | רפואה פילוסופיה ביוון העתיקה: פיתגורס | הרקליטוס | פארמנידס | פרוטגורס | אמפדוקלס | דמוקריטוס | סוקרטס | אפלטון | אריסטו | זנון מקיטיון | אפיקורוס מתמטיקה: ארכימדס | אוקלידס | תאלס | פיתגורס | דיופנטוס | ארתוסתנס | תלמי ספרות: הומרוס | האיליאדה | האודיסאה | הסיודוס | פינדרוס | הרודוטוס | תוקידידס | קסנופון | פוליביוס תיאטרון: אייסכילוס | סופוקלס | אוריפידס | אריסטופנס | מושגים ספורט: המשחקים האולימפיים | תרבות הגוף | המשחקים הפיתיים | המישחקים האיסתמיים | המשחקים הנמאיים | המשחקים הפאן-אתנאיים | גימנסיון אדריכלות: מקדש יווני | הסדרים הקלאסיים | הפרתנון | מקדש ארטמיס | אקרופוליס | האגורה | מקדש זאוס באולימפיה | מקדש הפייסטוס | מקדש ארטמיס ראו גם: פורטל יוון העתיקה
|
[עריכה] ראו גם
- השפה היוונית
- מיתולוגיה יוונית
- תרבות הגוף ביוון העתיקה
- הומוסקסואליות ביוון העתיקה
- עבדות ביוון העתיקה
- זנות ביוון העתיקה
[עריכה] תקופות היסטוריות
[עריכה] הצבא היווני
- הצבא היווני בתקופת יוון הקלאסית
- הצבא היווני בתקופה ההלניסטית
- צבאו של אלכסנדר הגדול והממלכות ההלניסטיות
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוון העתיקה |