Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
מונטנגרו - ויקיפדיה

מונטנגרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה דורש עדכון
ערך זה עוסק בנושא אקטואלי או כזה המשתנה במהירות, ומאז העריכה האחרונה של הערך ארעו מאורעות הדורשים את עדכונו.
Република Црна Гора
Republika Crna Gora
רפובליקת מונטנגרו
מונטנגרו סמל מונטנגרו
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: Oj, svijetla majska zoro
מיקום מונטנגרו
יבשת אירופה
שפה רשמית סרבו-קרואטית (בדיאלקט שטוקאויאן)
עיר בירה פודגוריצה
העיר הגדולה ביותר פודגוריצה
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
פיליפ בוצ'נוביץ'
מילו ג'וקאנוביץ'
הקמה
-הפירוד
-הוכרזה
-הוכרה
פירוד מסרביה
21 במאי, 2006
3 ביוני, 2006
8 ביוני, 2006
שטח
- סה"כ
- % מים
157 בעולם
13,812 קמ"ר
אוכלוסייה
- סה"כ (2003)
- צפיפות
164 בעולם
620,145
44.9 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
167 בעולם
1,910 מיליון $
$3,100
מטבע אירו
אזור זמן קיץ: UTC+3
חורף: UTC+2
סיומת אינטרנט yu
קידומת בינלאומית 381+

רפובליקת מונטנגרו (סרבית: Crna Gora) היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בחלקו המערבי של הבלקן. המדינה גובלת בקרואטיה במערב, בבוסניה והרצגובינה בצפון-מערב, בסרביה בצפון-מזרח, באלבניה בדרום ובים האדריאטי בדרום-מערב. בעברה, השתייכה מונטנגרו ליוגוסלביה, ולאחר שזו התפרקה, הקימה, יחד עם סרביה, את האיחוד "סרביה ומונטנגרו". ב-21 במאי 2006 הוחלט במשאל עם במדינה להתחיל בתהליכי הכרזת עצמאות מסרביה. ב-3 ביוני 2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה והיפרדותה מסרביה, וב-28 ביוני 2006 התקבלה כחברה ה-192 של ארגון האומות המאוחדות.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

שם המדינה בשפת המקום נקראת הוא Crna Gora (מבוטא צְרְנַא גוֹרַא) ופירושו "הר שחור". השם מתיחס ליער השחור שכיסה בעבר את מדרונותיהם של האלפים הדינרים (Dinaric Alps) החוצים את מונטנגרו. סוחרים איטלקים-ונציאניים כינו את המדינה באיטלקית Montenegro, ומאיטלקית השם הזה התפשט לשפות רבות, כולל עברית. במספר שפות השם מתורגם מילולית כ"הר שחור", למשל Черногория (צ'רנוגוריה) ברוסית, Karadağ בטורקית, Mali i Zi באלבנית, Μαυροβούνιο ביוונית ו-黑山‏ (heishan) בסינית.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מונטנגרו

בעת העתיקה שטח מונטנגרו היה בשליטת האימפריה הביזנטית. במאה העשירית התגבש במקום שלטון עצמי של העמים השונים שיישבו את האזור - סלאבים, אילירים, רומאים וטורקים אבארים תחת השם דוקליה (Duklja בסרבית מודרנית, Doclea בלטינית).

החל מהמאה ה-13 האזור קיבל את השם נסיכות זטה. השליטים הצליחו לשמור על עצמאות האזור מפני פלישות של צבא האימפריה העות'מאנית וכן מפני השתלטות של סרביה השכנה. במאה ה-15 הכנסייה האורתודוקסית המקומית הפכה לגורם משמעותי בשלטון ועד אמצע המאה ה-19 במונטנגרו היה שלטון בעל אופי תאוקרטי. בשנת 1851 השליט הדתי דנילו השני עזב את תפקידו ככומר, התחתן והכריז על עצמו כנסיך ובכך הסתיימה התקופה התאוקרטית של מונטנגרו.

בשנת 1878, בעקבות קונגרס ברלין אושררה העצמאות של מונטנגרו. ב-1912 מונטנגרו יצאה במלחמה נגד האימפריה העות'מאנית וכבשה שטחים נרחבים באזור מקדוניה ואלבניה, אך במלחמת העולם הראשונה שהחלה ב-1914 נכבשה בידי אוסטרו-הונגריה ולאחר המלחמה הצטרפה לסרביה ולימים הפכה לחלק מיוגוסלביה.

במונטנגרו מיעוט אתני נפרד, אך שפה, דת והיסטוריה משותפות עם סרביה. האיחוד בין הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה התקיים לאורך מרבית ההיסטוריה של המאה ה-20 ואולם הוא סבל מבעיות אתניות ככל שהמיעוטים השונים דרשו יצוג וכוח. בשנת 1992 פרשו ארבע מתוך שש הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה, ורק סרביה ומונטנגרו המשיכו לקיים תחת מבנה של רפובליקה פדרלית. שנת 2003 יוגוסלביה פורקה רשמית והוקם איחוד רופף בשם סרביה ומונטנגרו לתקופת המעבר עד ששתי הרפובליקות האחרונות של יוגוסלביה יחליטו האם להישאר במבנה של האיחוד או להיפרד.

ב-21 במאי 2006 נערך משאל עם בנוגע להחלטה האם להתנתק מסרביה ולהכריז על עצמאות. במשאל העם הושג רוב של כ-55.4% בעד ההפרדות, ובכך נסללה הדרך להתפרקות הסופית של מדינות יוגוסלביה לשעבר.

ב- 3 ביוני 2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה ועל היפרדותה מסרביה וזכתה לקהל הכרה רשמית מחלק ממדינות העולם, ביניהן ישראל אשר שלחה איגרת בשמה של שרת החוץ ציפי לבני המבקשת לכונן יחסים דיפלומטים בין ישראל למונטנגרו העצמאית ללא פגיעה ביחסים עם סרביה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מונטנגרו

לאחר פירוק יוגוסלביה נשארה מונטנגרו יחד עם סרביה באיחוד רופף בשם סרביה ומונטנגרו עד שב-21 במאי 2006 נערך משאל עם בו העם החליט להתחיל בתהליכים להכרזת עצמאות. עצמאותה של מונטנגרו והיפרדותה מסרביה הוכרזו ב-3 ביוני 2006.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של מונטנגרו

מונטנגרו ידועה בעיקר בנופיה ההרריים, מאחר ורוב שטחה מכוסה בהרים החל בהרים לאורך הגבולות עם אלבניה וקוסובו, דרך הרי קרסט של החלק המערבי של חבל הבלקן אשר גובהם נע בין 1,000 מטר עד 2,000 מטר מעל פני הים. האזור הנמוך ביותר נמצא בעמק נהר זטע אשר מגיע ל-500 מטר מעל פני הים, והאזור הגבוהה ביותר הוא פסגת בובוטוב של הרי דורמיטור המגיעה ל-2,522 מטר מעל פני הים. הרי מונטנגרו היו ההרים המושלגים ביותר מבין הרי הבלקן לאורך תקופת הקרח האחרונה.

למדינה רצועת חוף צרה באזור המערבי של המדינה לאורך הים האדריאטי ואורכו הכולל קו החוף הוא 283 ק"מ אשר נמתח מאלבניה בדרום ועד בוסניה והרצגובינה שבצפון. בצפון רצועת החוף נמצא מפרץ קוטור שהוא הפיורד הגדול ביותר בדרום אירופה.

חומת העיר העתיקה של קוטור
הגדל
חומת העיר העתיקה של קוטור

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של מונטנגרו

מרבית האוכלוסייה הם מונטנגרינים (Montenegrin), קבוצה אתנית סלבית, הקרובה לסרבים בשפתם. קיים גם מיעוט סרבי גדול וכן מיעוטים בוסנים (סלבים-מוסלמים), אלבנים וקרואטים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מונטנגרו
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com