סרביה ומונטנגרו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|||||
 |
|||||
| שפה רשמית | סרבית הנכתבת באלפבית קירילי1, אלבנית | ||||
| עיר בירה | בלגרד2 | ||||
| נשיא | סבטוזר מרוביץ | ||||
| שטח - סה"כ - % מים |
105 בעולם 102,350 קמ"ר 0.25% |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2000) - צפיפות |
70 בעולם 10,662,087 104/קמ"ר |
||||
| מטבע | המטבע בסרביה הוא דינר ובמונטנגרו ובקוסובו הוא אירו | ||||
| אזור זמן - summer |
CET (UTC+1) CEST (UTC+2) |
||||
| המנון לאומי | Hej Sloveni | ||||
| סיומת אינטרנט | yu (הסיומת נותרה בעינה על אף שינוי שם המדינה) | ||||
| קידומת טלפון | 381 | ||||
|
1השימוש בלטינית הוא נפוץ באזורים מקומיים |
|||||
סרביה ומונטנגרו היה שמה של הרפובליקה הפדרלית שכונתה עוד קודם לכן יוגוסלביה או "יוגוסלביה החדשה". היה זה איחוד רופף בין שתי רפובליקות אוטונומיות - סרביה ומונטנגרו ("צרנה גורה" בשפה המקומית, שפירושו "ההר השחור").
שתי המדינות שהרכיבו את הפדרציה, נמצאות בחבל הבלקן. הפדרציה גבלה באלבניה ובמקדוניה בדרום, בבולגריה במזרח, ברומניה בצפון-מזרח, בהונגריה בצפון, ובקרואטיה ובבוסניה והרצגובינה במערב. ב-3 ביוני 2006 פורקה הפדרציה, ושני מרכיביה הפכו למדינות עצמאיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
- ערך מורחב – יוגוסלביה
סרביה-ומונטנגרו הן המדינות היחידות שהמשיכו לקיים את האיחוד שכונה יוגוסלביה ("סלביה הדרומית"), שהתפרק במהלך שנות התשעים כאשר 4 מתוך 6 הרפובליקות שהרכיבו אותו פרשו.
מסוף מלחמת העולם השניה, יוגוסלביה התקיימה כמדינה פדרלית שהורכבה משש רפובליקות, ואולם הניסיון ליצור לאום יוגוסלבי לא צלח. תנועות לאומיות בכל אחת מהרפובליקות צצו מדי פעם והלהיטו שוב ושוב את השיח בדבר פירוק הפדרציה של המדינות הסלביות הדרומיות.
בשנת 1992 פרשו 4 מתוך 6 הרפובליקות מהפדרציה, ויוגוסלביה המפורקת בראשות סלובודן מילושביץ' אימצה חוקה ושם חדש הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. מלוסוביץ' התנגד לפירוק הפרדרציה המקורית, ולאחר שאפסו הסיכויים לקיימה, ניסה בכל זאת לשמור על פדרציה יוגוסלבית במתכונת מצומצמת. לאחר סילוקו מהשלטון בעקבות מלחמה קשה בין מרכיבי הפדרציה לשעבר, וחרם בינלאומי על יוגוסלביה, החליטו הרפובליקות סרביה ומונטנגרו בתחילת 2003 לבטל את השם "יוגוסלביה" ולהיקרא סרביה ומונטנגרו. שינוי השם היה חלק מאימוץ חוקה חדשה שיצרה איחוד רופף, שבו הממשל הפדרלי מחזיק בפחות כוח וסמכויות, ושתי הרפובליקות בעלות אוטונומיה גדולה יותר במגוון נושאים.
תוקף החוקה הזמנית שקובעה את השינויים הללו פג בשנת 2006. לפיכך, התקיים משאל עם בשתי הרפובליקות כדי להכריע בשאלה אם להמשיך את האיחוד במתכונתו החדשה, או לפרק אותו לחלוטין. במשאל העם במונטנגרו ב-21 במאי 2006 התקבל רוב של 55.4% מהמצביעים בעד הכרזה על עצמאות מונטנגרו. מלכתחילה נקבע רוב מיוחס של 55% לקבלת החלטה על עצמאות, ולפיכך הצליחו תומכי העצמאות לעבור את סף הקולות הנדרש ב-0.4%. לאור תוצאות משאל העם, ב-22 במאי, בשעה 02:00 לפנות בוקר, הודיע נשיא מונטנגרו על עצמאות מדינתו.
הודעתו של נשיא מונטנגרו הפכה רשמית בתאריך 4 ביוני 2006 כשמונטנגרו הכריזה על עצמאותה ועל היפרדותה מסרביה.
[עריכה] פוליטיקה
נשיא סרביה ומונטנגרו האחרון היה סבטוזר מרוביץ, לראשונה ממוצא מונטנגרי.
הנשיא כיהן גם כראש ממשלת סרביה ומונטנגרו.
[עריכה] כלכלה
המטבע בסרביה הוא דינר. מונטנגרו אימצה גם את האירו (המטבע האירופי המשותף) כחלק מן המאמצים להדק את קשריה עם האיחוד האירופי.
[עריכה] גאוגרפיה
שטח הפדרציה היה 102,173 קמ"ר. היא גבלה בהונגריה בצפון, ברומניה בצפון-מזרח, בבולגריה במזרח, במקדוניה ואלבניה בדרום ובקרואטיה ובוסניה הרצגובינה במערב.
סרביה עצמה כוללת בתוכה שני חבלים אוטונומיים: וויוודינה וקוסובו ומטוחיה. האחרון נתון לפיקוח בינלאומי.
עיר הבירה של האיחוד הייתה בלגרד (שמה בשפה המקומית "באוגראד" שפירושו "העיר הלבנה"), שהיא גם בירת סרביה. בירת מונטנגרו היא פודגוריצה.
[עריכה] חלוקת אדמניסטרטיבית
סרביה ומונטנגרו הייתה איחוד של סרביה ושל מונטנגרו. בעוד מונטנגרו היא יחידה אחת, סרביה מחולקת לשלושה מחוזות. אחד מרכזי, ושניים בצפונה ובדרומה הנהנים מאוטונומיה בתוך סרביה עצמה. המחוז הדרומי של סרביה קוסובו נתון לפיקוח בינלאומי.
- סרביה ומונטנגרו
[עריכה] דמוגרפיה
מספר אזרחי סרביה ומונטנגרו עומד על כ-10 מיליון.
השפה הרשמית היא סרבית (מכונה לעתים קרובות "סרבו-קרואטית"). השפה המדוברת במונטנגרו קרובה לה מאוד, כך שלא היו בעיות תקשורת בין המדינות. הכתיב שהיא נהוג הוא באלפבית קירילי, אם כי נעשה שימוש מועט באלפבית לטיני.
הדת המרכזית במדינה היא הנצרות אורתודוכסית ומרכז הכנסייה המקומית הוא בסרביה. כמו כן, יש קהילות גדולות של מוסלמים ושל נוצרים קתולים. קיימת גם קהילה יהודית קטנה.
