מלטה

רפובליקת מלטה (במלטזית: Repubblika ta' Malta) היא מדינת איים במרכז הים התיכון שמורכבת ממספר איים מדרום לאיטליה. מיקומם האסטרטגי של האיים גרם לכך שלאורך ההיסטוריה הם נכבשו שוב ושוב. כיום מלטה היא מדינה עצמאית החברה באיחוד האירופי.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 פוליטיקה
3 כלכלה
4 גאוגרפיה
5 דמוגרפיה
6 תרבות
7 מלטה וישראל
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מלטה

מלטה הייתה מיושבת מהאלף ה-6 לפנה"ס. ישוב פרה-היסטורי גדול היה במקום עד הגעת הפיניקים שקראו לאיים מלט (malat) (פירוש המילה - נמל בטוח). בסביבות 400 לפני הספירה האיים נכבשו על ידי קרתגו ולאחר מכן על ידי רומא. הערבים כבשו את האיים מידי האימפריה הביזנטית בשנת 870 לספירה. לאחר סדרת מלחמות האיים עברו לשליטת הנורמנים מסיציליה ומלטה הפכה שוב לנוצרית. לאחר הכיבוש הנורמני נוצרה האצולה המלטית. עד היום משתמשים באיים ב-32 תארי אצולה. בשנת 1530 העניק קארל החמישי את השליטה על האיים לידי אבירי מסדר ההוספיטלרים, שגורשו כמה שנים לפני כן מרודוס על ידי האימפריה העות'מנית בעקבות עיסוקם בשוד ימי.

האבירים לא זנחו את מנהגם לתקוף ולשדוד ספינות מוסלמיות וכתוצאה מכך, בשנת 1565 יצאו הטורקים להתקפה על בסיסם עם כוח שכלל כמה עשרות אלפי חיילים. האבירים הזעיקו תגבורת מאירופה ובעזרתה הצליחו להדוף את הטורקים והמצור הטורקי נכשל. שלטונם נגמר עם כיבוש האיים על ידי נפוליון בשנת 1798. הבריטים כבשו את האיים מידי הצרפתים בשנת 1800.

בשנת 1814 כחלק מהסכם פריס מלטה עברה רשמית לשלטון האימפריה הבריטית. ושימשה כמעגן אוניות ומפקדת הצי המלכותי עד שנת 1930. מלטה שיחקה תפקיד חשוב במלחמת העולם השנייה, עקב הקירבה לקווי האספקה הגרמניים. על גילוי אומץ הלב, הוענק לאי כולו עיטור - צלב ג'ורג' (George Cross), שכיום מופיע בסמל המדינה. לאחר המלחמה קיבלה מלטה עצמאות בשנת 1964. לפי החוקה של שנת 1964 ראש המדינה היא המלכה אליזבת השנייה והמושל הוא נציגה. בשנת 1973 הפכה מלטה לרפובליקה החברה בחבר העמים הבריטי ולה נשיא כראש המדינה. מלטה הצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של מלטה

הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט וממנה את ראש הממשלה, מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בפרלמנט (בדומה לשיטה הישראלית). הפרלמנט של מלטה מורכב מבית אחד בלבד. הנשיא, בהמלצת ראש הממשלה ממנה את השרים לכל משרדי הממשלה. כל שרי הממשלה חייבים להיות חברי הפרלמנט. הבחירות נערכות מדי 5 שנים.

משנת 1993 מלטה מחולקת ל-68 מועצות מקומיות.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת מלטה

משאב הטבע העיקרי הוא אבן הגיר, מיקום גאוגרפי נח וכח עבודה יצרני. מלטה מייצרת רק כ-20% מהאוכל שלה, יש לה מקורות מים מוגבלים ואין לה מקורות אנרגיה טבעיים. הכלכלה תלויה על: הסחר הזר (משמשת כנקודת מעגן לספינות מטען), יצור (בעיקר אלקטרוניקה וטקסטיל) ותיירות. במלטה יש חברות פרטיות אשר נמצאות בפיקוח ממשלתי ושווקים ליברליים. מלטה וטוניס דנות על שימוש מסחרי הדדי במים הטריטוריאליים שבין שתי המדינות.

[עריכה] גאוגרפיה

מפה של מלטה

ערך מורחב – גאוגרפיה של מלטה

מלטה מורכבת מארכיפלג במרכז הים התיכון בערך 93 ק"מ דרומית לסיציליה. רק שלושת האיים הגדולים (מלטה, גוזו וקומינו) מיושבים. המפרצים הרבים מעניקים שפע של נמלים טובים. פני השטח בתוך האיים, המיושבים בצפיפות מתאפינים בגבעות נמוכות. הנקודה הגבוהה ביותר היא טה'דמיירק אשר נמצאת באי מלטה.

האקלים המקומי הוא ים תיכוני.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של מלטה

מלטה היא אחת המדינות הצפופות בעולם עם בערך 1,250 תושבים על קמ"ר. מקור רב האוכלוסייה הוא ערבי, בריטי , איטלקי, ופיניקי. רב התושבים הזרים במלטה הם בני הלאום הבריטי. ישנה קהילה מוסלמית בת 2,500 נפש, ורבים מהם נשואים לבני האי המקוריים.

הדת הרשמית במדינה היא הנצרות הקתולית, אך יחד עם זאת יש חופש פולחן לבני כל הדתות. במלטה שתי שפות רשמיות - מלטזית (שפה שמית) ואנגלית, אך גם איטלקית מדוברת בפי רב התושבים.

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות מלטה

[עריכה] מלטה וישראל

בין ישראל ומלטה מתקיימים יחסי ידידות במסגרת יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. באפריל 2005 חתמו סגן ראש הממשלה ושר החוץ דאז סילבן שלום ושר החוץ של מלטה, מיכאל פרנדו על הסכם שיתוף פעולה בתחום הבריאות והרפואה בין שתי המדינות. שלום אמר בטקס כי הוא מקווה שההסכם יסייע בהעמקת היחסים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות, במיוחד בתחום הכלכלי. ולמרות זאת לישראל אין שגרירות במלטה, אלא רק מחלקה שעוסקת ביחסי שתי המדינות בשגרירות ברומא, איטליה. גם השגרירות האיטלקית בארץ היא זו שעוסקת ביחסי ישראל-מלטה, והמלטזים מצידם לא הביעו רצון להקים שגרירות משלהם בתל אביב.

מלטה לא נחשבת מדינה מתווה מדיניות באיחוד האירופי, אך היא דווקא נחשבת אוהדת לפלסטינים ולשאיפותיהם הלאומיות. באוקטובר 2005 ראש ממשלת מלטה, לורנס גונסי, הציע לרשות הפלסטינית עזרה בבניית נמל מתקדם בעזה ובהקמת מתקן להתפלת מי ים, לדבריו, מתן עזרה מסוג זה יכול להפחית את המתח באזור.