איטלקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא נתגלו מספר שגיאות בערך בתוספות שנוספו לאחרונה. יש להסיר התבנית רק לאחר תיקונן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

איטלקית (Italiano)
מדינות שבהן השפה מדוברת:	איטליה, שווייץ, סן מרינו, מדינת הוותיקן, קרואטיה (במחוז איסטריאה), לוב, סומליה.
אזורים שבהם השפה מדוברת:	דרום אירופה
סך כל הדוברים:	70,000,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם:	70,000,000
דירוג:	העשרים ואחת המדוברת ביותר
סיווג משפחתי:	הודו אירופאית  איטלית   רומאנית    רומאנית מערבית     גאלו רומאנית      איטלקית
חומר נוסף:	ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות:	איטליה, שווייץ, סן מרינו, האיחוד האירופי
גוף מפקח:	Accademia della Crusca
ראו גם: שפה - רשימת שפות

איטלקית (Italiano) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. האיטלקית מדוברת בפי כ-70 מיליון איש ש-58 מליון מהם איטלקים החיים באיטליה. האיטלקית משמשת כשפה הרשמית של איטליה, והיא מדוברת ב- 29 מדינות נוספות מלבד איטליה.

האיטלקית המודרנית הינה, כמו רוב השפות הלאומיות, ניב ש"זכה להצלחה", כלומר, שזכה לשמש כשפה הרשמית של שטח גדול הרבה יותר מהמחוז המקורי בו דובר. במקרה זה היה זה הניב הפלורנטיני, היינו, הניב שדובר בפירנצה, שגבר על האחרים. שלא כברוב המקרים, בהם הסיבות לשליטת ניב כזה או אחר הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית; למעשה, הניב הטוסקני, ובמיוחד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה בה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו - שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים גדולים ביותר באותה תקופה (המאות ה-12 וה-13). ניב זה שרווח בעיר פירנצה, אשר שימשה לאורך שנים כמרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.

תוכן עניינים 1 השפעות לשוניות 2 הניבים הנהוגים באיטליה 2.1 ניבים צפוניים 2.2 ניבים של המרכז והדרום 3 נוכחות השפה האיטלקית בעולם 3.1 שפה רשמית 3.2 תפוצה בעולם 4 האלפבית האיטלקי 5 הגיית השפה האיטלקית 6 דקדוק השפה האיטלקית 6.1 מערכת הפועל האיטלקי 6.1.1 הבינוני 6.1.1.1 בינוני ההווה 6.1.1.2 בינוני העבר 6.1.2 הפעלים האוגדים (להיות) פועל השייכות 6.1.2.1 הפעלים האוגדים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] השפעות לשוניות

טרם עלייתה של האימפריה הרומית, הייתה זו השפה האטרוסקית שדוברה בטוסקנה ובלאציו הצפוני. בלשנים רבים עוסקים בנושא היכחדותה של האטרוסקית, כאשר טענה נרחבת המועלית היא זו הגורסת כי האטרוסקית נעלמה מעל פני השטח עם עליית השפה הלטינית, לאחר הכיבוש הרומי, אך למעשה השפיעה רבות על הטוסקנית. עד מהרה, הפכה הלטינית העממית לשפה המדוברת באיטליה וברוב חלקי אירופה. בהתחשב בגודל ההשפעה ובמשכו של השלטון הרומי, אין זה קשה להבין מדוע שימשה הלטינית, מאוחר יותר, כבסיס לשפות כה רבות. לאחר נפילת האימפריה הרומית המערבית, בשנת 476, הגיעו לטוסקנה במאות החמישית והששית, האוסטרוגותים והלונגוברדים, עמים אשר הגיעו מצפון אירופה וממזרחה. אלה השפיעו על שפת המקום רק באוצר המלים שלו; שאר מאפייני השפה נשארו, פחות או יותר, כפי שהיו. הטוסקנית נשארה אחת השפות הרומאניות הקרובות ביותר ללטינית; הטוסקנית עושה שימוש נרחב בצורות ארכאיות שכיום אין משתמשים בהן.

[עריכה] הניבים הנהוגים באיטליה

את הניבים האיטלו-רומאניים הרבים ניתן לחלק לקבוצות על פי מקורותיהם הלשוניים המשותפים. ככלל, ניבים אלה נגזרים מן הלטינית, אך לשוני בהתפתחות שפות הדיבור המקומיות, הניכר בין מחוז למחוז, אחראיות שפות שנבלעו על ידי שפות אחרות ("סובסטראטום") שקדמו לכיבוש הרומי ובעיקר השפות הדומיננטיות שהשתלטו על שפות אחרות ("סופרסטראטום"), שנבעו מקשרים עם עמים אחרים.

בשנים האחרונות נהוג לבודד את הניבים הצפוניים ("רומאניים-מערביים") מאלה של המרכז והדרום ("רומאניים-מזרחיים"). בתחום הצפוני, לסובסטראטום הקלטי כפי הנראה הייתה השפעה על הניבים הגאלו-איטאליים אך לא על הניב הוונֶטי. עם זאת, ישנם מאפיינים רבים המשותפים לניבים הצפוניים ולאלה של המרכז והדרום. לדוגמה: צורת רבים נון-סיגמטית (שאינה מסתיימת באות S). הניבים של הצפון מכונים "גאלו-איטאליים" או "גאלו-רומאניים" מסיבות רבות, ביניהן: הנוכחות הרבה של תנועות ביניים כגון ö ו-ü בלומברדיה, אמיליה-רומאניה, פיימונטה וליגוריה; הנוכחות של צורות דקדוקיות מיוחדות המוכרות כ"גאליציזמים" הניכרות אף בצרפתית; האפשרות להרכבת משפט שאלה על ידי היפוך סדר חלקי המשפט (תופעה הנפוצה בלומברדיה ובאמיליה רומאניה); נוכחות ה-n המאונפפת בניבים שונים, הפיכת ה-a המוטעמת ל-ä או ל-è באזורים שונים של פיימונטה ושל אמיליה רומאניה.

[עריכה] ניבים צפוניים

[עריכה] ניבים של המרכז והדרום

[עריכה] נוכחות השפה האיטלקית בעולם

[עריכה] שפה רשמית

האיטלקית היא השפה הרשמית באיטליה ובסן מרינו. כמו כן, משמשת כשפה הרשמית, לצד השפה הסלובנית בארבעה יישובים סלובניים לחוף הים, ובאיסטריה שבקרואטיה, לצד השפה הקרואטית. היא אף אחת השפות הרשמיות בשווייץ (כ-10% מהדוברים), וליתר דיוק בקנטון טיצ'ינו ובקנטון הגריג'וני- לצד השפות: גרמנית (63%), צרפתית (25%) ורומאנש. בוותיקן נמצאת האיטלקית בשימוש נרחב והיא אף משמשת כשפה הרשמית השנייה של מושב הוותיקן, לאחר השפה הלטינית. גם אנשי הכנסייה בוותיקן משתמשים בה לרוב בתקשורת היומיומית ביניהם.

[עריכה] תפוצה בעולם

האיטלקית נפוצה ביותר במלטה, שבה רבים דוברים את השפה, והכל מבינים אותה. האיטלקית שימשה במלטה כשפה רשמית עד לשנת 1934. השפה האיטלקית נפוצה אף ברצועות החוף של חבל דלמטיה (קרואטיה), בסלובניה, באלבניה ובטוניסיה, בין היתר הודות לתכניות הטלוויזיה המשודרות שם ולמיעוטים דוברי האיטלקית החיים במקום. האיטלקית נפוצה מאוד גם באי קורסיקה שבצרפת מפני שהשפה הקורסית המדוברת שם דומה מאוד לטוסקנית, וכמו כן, אף בריוויירה הצרפתית ובנסיכות מונקו.

לשפה האיטלקית תפוצה נרחבת גם בקולוניות לשעבר באפריקה: לוב (בה משמשת האיטלקית שפת העבודה), אריתרֵיאה,אתיופיה, ובסומליה (בזו האחרונה שימשה האיטלקית שפה רשמית עד לשנת 1963, והייתה בשימוש בלימודים הגבוהים עד לפרוץ מלחמת האזרחים, בשנת 1991). בחלקים אחרים בעולם, אליהם הייתה הגירה רחבה של איטלקים, ישנן עד היום קהילות גדולות דוברות איטלקית (ארצות הברית, דרום אמריקה ובמיוחד ברזיל וארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צרפת, גרמניה ובלגיה). קהילות אלה מנסות כיום להעביר לצאצאיהם את שפת מוצאם ואת מורשת איטליה ותרבותה בכלל. מאתר האינטרנט של משרד החוץ ([1]) האיטלקי עולה כי ישנן קהילות גדולות של אזרחים איטלקים החיים מחוץ לאיטליה (קהילות של יותר מ-10,000 אנשים). מספרים אלה כוללים אך ורק את אזרחי איטליה ולא את כל דוברי האיטלקית, ומכאן ניתן ודאי להסיק שמספרם של אלה האחרונים גדול בהרבה:

1. גרמניה 708,019 איטלקים
2. ארגנטינה 618,443
3. שווייץ 520,550 (כ-7% מהאוכלוסייה, מתוכם 435,226 החיים מחוץ למחוז טיצ'ינו)
4. צרפת 358,603
5. ברזיל 292,519
6. בלגיה 281,674 (כ-3% מהאוכלוסייה, שהם יותר מדוברי השפה הגרמנית בבלגיה, אשר משמשת בה כאחת השפות הרשמיות)
7. ארצות הברית 188,926
8. בריטניה 173,493
9. קנדה 140,812
10. אוסטרליה 131,679
11. מקסיקו 125,655
12. אורוגוואי 74,163
13. ספרד 61,383
14. צ'ילה 44,734
15. דרום אפריקה 32,330
16. הולנד 30,529
17. פרו 25,787
18. לוקסמבורג 22,913 (כ-5% מהאוכלוסייה)
19. אוסטריה 13,824
20. יוון 10,654
21. קולומביה 10,474
22. ישראל 10,221
23. אקוודור 10,105

• מנתוני משרד החוץ עולה גם כי 6,631 תושבים איטלקיים מתגוררים בנסיכות מונקו (כ-21% מהאוכלוסייה).
• האיטלקית השפיעה רבות על הספרדית המדוברת בארגנטינה ובאורוגוואי עקב ההגירה רחבת ההיקף.

לסיכום: אף על פי שהשפה האיטלקית ניצבת רק במקום ה-19 ברשימת השפות המדוברות ביותר (כ-70 מיליון דוברים), היא השפה השלישית הנלמדת ביותר בעולם לאחר האנגלית והצרפתית ולפני גרמנית וספרדית. בחלק דובר האנגלית של קנדה, זו השפה השנייה הנלמדת ביותר (לאחר הצרפתית), בעוד שבארצות הברית ובממלכה המאוחדת היא השפה הרביעית הנלמדת ביותר, לאחר הצרפתית, הספרדית והגרמנית. על פי מחקר של האיחוד האירופי, האיטלקית נמצאת במקום השני על פי מספר דוברים כשפת אם בתחום אירופה (כ-16%) לאחר הגרמנית (24%) ולצד הצרפתית והאנגלית, אך היא מדורגת רביעית מבחינת מספר הדוברים הכולל. על פי מחקרים מהימנים, דוברי האיטלקית בעולם מספרם כ-200 מיליון, מתוכם כ-70 מיליון אזרחים איטלקיים, אזרחי מדינות דוברות איטלקית או המשתייכים למיעוטים דוברי השפה, ו-65 מיליון ממוצא איטלקי.

[עריכה] האלפבית האיטלקי

השפה האיטלקית משתמשת ב-21 אותיות מתוך האלפבית הלטיני. האיטלקית עושה שימוש באותיות j, k, w, x, y רק בשמות פרטיים (שמות ערים, נהרות, מחוזות וכיו"ב), שמות ממקורות זרים, או כחלופות גרפיות של כתיב (לואיג'י פיראנדלו, למשל, נהג לכתוב gioja במקום gioia). באיטלקית קיימים גם שלושה אקצנטים גרפיים (accento grave, accento acuto, accento circonflesso) המצביעים על ההטעמה במילה, לעתים על אופן הגיית התנועה, ולעתים מצביעים על אות שנעלמה. (ראו הרחבה בערך: איטלקית - הגייה).

[עריכה] הגיית השפה האיטלקית

ערך מורחב – איטלקית: הגייה

[עריכה] דקדוק השפה האיטלקית

הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו.

[עריכה] מערכת הפועל האיטלקי

פעלים איטלקיים נוטים לפי שלוש נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-are (נטייה ראשונה;I coniugazione), ב-ere (נטייה שנייה; II coniugazione), וב-ire(נטייה שלישית; III coniugazione).

יתר על כך, הפעלים מחולקים לשתי קבוצות, יוצאים (transitivo) ועומדים (intransitivo), כאשר ליוצאים בדרך כלל נוספת צורת פועל העזר avere (להיות בעל של) ובדרך כלל נוספת לעומדים צורת פועל העזר essere (להיות):

Amare - לאהוב, פועל רגיל are
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	amo	amavo	ho amato	amerò	amerei
גוף שני יחיד (Tu)	ami	amavi	hai amato	amerai	ameresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	ama	amava	ha amato	amerà	amerebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	amiamo	amavamo	abbiamo amto	ameremo	ameremmo
גוף שני רבים (Voi)	amate	amavate	avete amato	amerete	amereste
גוף שלישי רבים (Loro)	amano	amavano	hanno amato	ameranno	amerebbero

Ripetere - לחזור על, פועל רגיל ere
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	ripeto	ripetevo	ho ripetuto	ripeterò	ripeterei
גוף שני יחיד (Tu)	ripeti	ripetevi	hai ripetuto	ripeterai	ripeteresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	ripete	ripeteva	ha ripetuto	ripeterà	ripeterebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	ripetiamo	ripetevamo	abbiamo ripetuto	ripeteremo	ripeteremmo
גוף שני רבים (Voi)	ripetete	ripetevate	avete ripetuto	ripeterete	ripetereste
גוף שלישי רבים (Loro)	ripetono	ripetevano	hanno ripetuto	ripeteranno	ripeterebbero

Sentire - לשמוע, פועל רגיל ire
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sento	sentivo	ho sentito	sentirò	sentirei
גוף שני יחיד (Tu)	senti	sentivi	hai sentito	sentirai	sentiresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	sente	sentiva	ha sentito	sentirà	sentirebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	sentiamo	sentivamo	abbiamo sentito	sentiremo	sentiremmo
גוף שני רבים (Voi)	sentite	sentivate	avete sentito	sentirete	sentireste
גוף שלישי רבים (Loro)	sentono	sentivano	hanno sentito	sentiranno	sentirebbero

נוסף על כך, קיימים כמה פעלים חריגים למחצה בנטיית ה-ire שבזמן הווה נוספות להן אותיות SC ברוב הגופים:

Capire - להבין, פועל רגיל ire
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	capisco	capivo	ho capito	capirò	capirei
גוף שני יחיד (Tu)	capisci	snetivi	hai sentito	sentirai	sentiresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	capisce	capiva	ha capito	capirà	capirebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	capiamo	capivamo	abbiamo capito	capiremo	capiremmo
גוף שני רבים (Voi)	capite	capivate	avete capito	capirete	capireste
גוף שלישי רבים (Loro)	capiscno	capivano	hanno capito	capiranno	capirebbero

[עריכה] הבינוני

[עריכה] בינוני ההווה

בינוני ההווה הוא צורת הפועל המשמש בדרך כלל לשם תואר שמתאר נושא המבצע פעולה, למשל: .La donna cantante è la mia amica (האשה השרה הוא חברתי.)

בשביל פעלים של הנטייה הראשונה (are-)

נטיית בינוני ההווה
	נטייה ראשונה (are-)	נטייה שנייה (ere-)	נטייה שלישית (ire-)
	mangiante (פועל: mangiare, לאכול)	perdente (פועל: perdere, לאבד)	vestente (פועל: vestire, להלביש)

[עריכה] בינוני העבר

בינוני העבר, עוד צורה שנגזרת מן הפועל, הוא הן מרכיב בפעלים והן שם תואר.

בתור מרכיב בפעלים, בינוני העבר מופיע בכל זמני הפרפקט ובעבר הקרוב שמסומן למעלה. בכל זמנים אלו, בינוני העבר מופיע לצד צורה מתאימה של הפעלים avere או essere. למשל: Il giocatore ha lanciato la palla. (השחקן זרק את הכדור.) או .Avrò sentito la canzone prima di sabato (עד יום שבת, אני אשמע את השיר).

בתור שם תואר, בינוני העבר מתנהג בדיוק כמו בינוני הפעול בעברית (שבור, דחוס...) ומתאר מצב שבו נמצא חפץ או אדם. למשל: Non voglio la tua mela masticata! (אני לא רוצה את התפוח הלעוס שלך!)

נטיית בינוני העבר
	נטייה ראשונה (are-)	נטייה שנייה (ere-)	נטייה שלישית (ire-)
	mangiato (פועל: mangiare, לאכול)	perduto (פועל: perdere, לאבד)	vestito (פועל: vestire, להלביש)

[עריכה] הפעלים האוגדים (להיות) פועל השייכות

[עריכה] הפעלים האוגדים

באיטלקית קיימים שני פעלים אוגדים, כלומר הפעלים "להיות": essere ו-stare. להלן רשימת שימושיהם של שני הפעלים וטבלות נטייתם:

essere מבטא:

• זהות, .Io sono Paolo (אני פאולו.)
• מוצא ואזרחות, .Voi siete israeliani (אתם ישראליים.)
• תכונות פיזיות, .Il cielo è blu (השמיים כחולים.)
• מאפיינים קבועים, .Lei è bella (היא יפה.)
• זמן, .Sono le otto (השעה שמונה.)
• שייכות, .Il cane è di Alberto (הכלב של אלברטו.)
• מיקום, .La gelateria è in questo vicinato (הגלידריה בשכונה הזאת.)

stare:

• פועל עזר לפעולה עכשווית מתמשכת; Io sto cantando - אני שר (כעת. במהלך פעולת שירה).
• מבטא מצב נפשי/גופני כללי; Come stai? sto bene - מה שלומך? (בתרגום מילולי חופשי: "איך אתה"?) אני בסדר.
• צורת הפעול של פועל זה, stato, משמשת כצורת הפעול של הפועל essere בזמן עבר מורכב: È stato un piacere ("היה לי לעונג").

Essere
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sono	ero	sono stato	sarò	sarei
גוף שני יחיד (Tu)	sei	eri	sei stato	sarai	saresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	è	era	è stato	sarà	sarebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	siamo	eravamo	siamo stati	saremo	saremmo
גוף שני רבים (Voi)	siete	eravate	siete stati	sarete	sareste
גוף שלישי רבים (Loro)	sono	erano	sono stati	saramo	sarebbero

Stare
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sto	stavo	sono stato	starò	starei
גוף שני יחיד (Tu)	stai	stavi	sei stato	starai	staresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	sta	stava	è stato	starà	starebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	stiamo	stavamo	siamo stati	staremo	staremmo
גוף שני רבים (Voi)	state	stavate	siete stati	starete	stareste
גוף שלישי רבים (Loro)	stanno	stavano	sono stati	staranno	starebbero

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: איטלקית
ספר לימוד בוויקיספר: איטלקית