Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אלבניה - ויקיפדיה

אלבניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת שקיפריה
אלבניה סמל אלבניה
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: המנון אלבניה
מיקום אלבניה
יבשת אירופה
שפה רשמית אלבנית
עיר בירה טירנה
41°20′ צפון 19°48′ מזרח
העיר הגדולה ביותר טירנה
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
אלפרד מויסיו
סאלי ברישה
הקמה
- עצמאות
- תאריך
כמדינה פדרלית
מהאימפריה העותומנית
28 בנובמבר 1912
שטח
- סה"כ
- % מים
140 בעולם
28,748 קמ"ר
4.7%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
126 בעולם
3,563,112
124 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
114 בעולם
18,933 מיליון $
5,314 $
מטבע לק
אזור זמן UTC + 2
סיומת אינטרנט al
קידומת בינלאומית 355+

רפובליקת אלבניה או בשפה המקומית רפובליקת שקיפריהאלבנית: Republika e Shqipërisë) היא מדינה בדרום מזרח אירופה. אלבניה גובלת עם מונטנגרו בצפון, סרביה בצפון-מזרח, מקדוניה במזרח, יוון בדרום, חוף לים האדריטי במערב וחוף לים היוני בדרום מערב.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

שמה של המדינה בשפה האלבנית הוא שקיפריה (שמשמעותו ארץ הנשרים), ושם זה ("Shqiperia" ולא "Albania") הוא שמופיע על בולי המדינה.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אלבניה

העם האלבני נוצר משבטים איליריים ותראקיים שהגיעו לבלקן בעת העתיקה. לאורך החוף נוצרו התישבויות יווניות אך הממלכה האילירית המשיכה להיות חופשייה.

אחרי הכיבוש הרומי החלו לפלוש לתוכה שבטים סלאביים. במהלך המאה ה-9 סופחה אלבניה לשטחי בולגריה, ובשנת 1479 נכבש האזור על ידי התורכים. מאז, הדת המרכזית באלבניה היא האסלאם.

בשנת 1912 נקבעו גבולותיה כמדינה והיא קיבלה עצמאות והוכרזה כרפובליקה. אחמד זוגו השתלט עליה בשנת 1928 והכריז על עצמו מלך.

בשנת 1939 אלבניה סופחה לאיטליה הפשיסטית.

לאחר מלחמת העולם השניה המדינה שבה והתארגנה ובראשה עמד אנוור הוג'ה (נציג המחתרת הקומוניסטית). עד 1978 הייתה מקורבת לסין, אחרי שהסתכסכה עם ברית המועצות.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של אלבניה

צורת השלטון היא רפובליקה נשיאותית. הגוף המחוקק העליון הוא "האספה הלאומית" ובה 155 צירים, 115 נבחרים בבחירות ישירותו, 40 לפי יצוג יחסי. ההצבעה בבחירות היא חובה.

הנשיא נבחר על ידי האספה הלאומית, וראש הממשלה ממנה את שריו בכפוף לאישור הנשיא.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת אלבניה

התוצרים העיקריים של אלבניה הם חיטה, תירס, סלק, סוכר, תפוח אדמה, ירקות, וענבים. במשק החיי האלבנים מיצרים בשר בקר, בשר עגל, בשר כבש, בשר טלה, חזיר, עוף, ובשר עז - כל זאת בנוסף לחלב וביצים.

בשטחי המדינה יש מספר אוצרות טבע כמו נפט, גז, פחם, עופרת, ברזל, ניקל וכרום.

תחומי היצור העיקריים בתעשיה האלבנית הם: עיבוד מזון, טקסטיל ובגדים, עץ, נפט, מלט, כימיכלים, כרייה, מתכות, ואנרגיה הידרו אלקטרית.

אלבניה מיבאה מכונות, מוצרי מזון, כימיכלים, וטקסטיל מאיטליה, בולגריה, יוון, תורכיה, גרמניה, ומקדוניה בשווי של 4,625 מיליון דולר. לעומת זאת הם מיצאים טקסטיל, נעלים, אספלט, מתכות, עופרת, נפט גלמי, ירקות, פירות וטבק לאיטליה, יוון, גרמניה, הולנד, בלגיה וארצות הברית בשווי של 1,210 מיליון דולר.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת אלבניה
הגדל
מפת אלבניה
ערך מורחב – גאוגרפיה של אלבניה

אלבניה ממוקמת בדרום מזרח אירופה וגובלת עם יוגוסלביה (לשעבר) מקדוניה ויוון.

טבע הארץ הוא הררי ושני שליש מפני השטח גבוהים מ-1000 מטרים מעל לפני הים. במערב אלבניה יש שפלת חוף פוריה. באלבניה מספר הרים, הבולטים שבהם הם גולבקרוב, יזרצה והרי אפירוס. מקווי המים של אלבניה הם ימת אוחריד וימת פרספה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אלבניה

באלבניה חיים כ 3.5 מיליון איש, כאשר מבחינה אתנית 98% הם אלבנים, 1% יוונים ו-1% האחרון מתפלג בין מקדונים, ולכים, צוענים, סרבים ובולגרים.

מבחינה דתית האוכלוסייה מתפלגת באופן הבא - 70% הם מוסלמים סונים ו-30% הם נוצרים (מתוכם 10% קתולים ו-20% פרוטסטנטים).

[עריכה] יהודים

ערך מורחב – יהדות אלבניה

[עריכה] תרבות

ערך מורחב – תרבות באלבניה

האלבנית נחשבת לאחת השפות היחודיות באירופה מבחינת השתייכות לשונית, שכן הבלשנים מתקשים לסווגה ואינם מוצאים דמיון בינה לבין כל שפה אחרת. אכן, האלבנית מהווה משפחה בפני עצמה בקבוצת השפות ההודו-אירופיות. האלבנית המדוברת באלבניה שונה מזו המדוברת על-ידי האלבנים שבקוסובו (יוגוסלביה לשעבר) ושבאיטליה, ולא קיימת תאימות לשונית ביניהן.

[עריכה] ספרות אלבנית

עד המאה ה-19 לא נוצרה ספרות של ממש בלשון אלבנית חוץ מתרגום כתבי הקודש. במאה ה-19 קמו לאלבניה כמה יוצרים חשובים בהם ג'ירולאמו דה ראדה, אבי הספרות האלבנית שנולד וחי באיטליה אך יצירתו שירי מילוסאו תרמה להתפתחות הספרות האלבנית. ונאים פראשרי בנו של קצין טורקי שחיבר שירה לירית ואפית. בין הבולטים שביוצרי אלבניה במאה ה-20 הם המשורר ג' פישטא, הסופר והמתרגם פ' ס' נולי, המשורר והמחזאי ק' יעקובה והסופר איסמעיל קאדרה, ששלושה מספריו ראו אור בעברית (האחרון שבהם, "הפירמידה", תורגם לעברית במישרין מאלבנית וראה אור בהוצאת כרמל).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אלבניה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלבניה
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com