לוקסמבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg) היא מדינה ללא מוצא אל הים במערב אירופה. חלקה הצפוני של המדינה הוא חלק מהרי הארדנים, וחלקה הדרומי הוא רמה פורייה נמוכה. תושבי לוקסמבורג הם תערובת של קלטים, גרמנים וצרפתים. כשליש מתושבי לוקסמבורג הם עובדים זרים, התופסים כמחצית ממקומות העבודה במדינה. לוקסמבורג נמנית עם העשירות שבמדינות העולם, וכמעט שאינה סובלת ממתחים חברתיים. רוב תושבי לוקסמבורג דוברים שלוש שפות: לוקסמבורגית הינה שפת חיי היומיום, גרמנית וצרפתית הן השפות בהן מלמדים בבתי הספר (אלו הן גם שפות העיתונות והספרות). צרפתית היא שפת השלטון הרשמית (בשפה זו מתנהלים מוסדות השלטון ובה כתובים גם השלטים).

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 2.1 יחסים עם ישראל 3 מחוזות 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 6.1 יהדות לוקסמבורג 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של לוקסמבורג

ראשיתה של לוקסמבורג כנחלה פיאודלית שנמסרה ב-963 לזיגפריד רוזן (Count) הארדנים. בשנת 1060 נטל אחד מצאצאיו של זיגפריד את התואר "רוזן לוקסמבורג". במאה ה-14 ובמאה ה-15 הוכתרו אחדים מרוזני לוקסמבורג לקיסרי גרמניה, ואחד מקיסרים אלה דאג להעלות את הרוזנות לדרגה של דוכסות. משנכרתה שושלת הדוכסים קנה את הדוכסות פיליפ הטוב דוכס בורגונדיה (1441), ולאחר מכן עברה הדוכסות באמצעות נישואים לידי בית הבסבורג.

בשנת 1815 העלה קונגרס וינה את מעמדה של לוקסמבורג לדוכסות גדולה והכתיר עליה את מלך הולנד. בועידת לונדון ב-1831 נמסר חלקה המערבי של הדוכסות לבלגיה וב-1848 ניתנה ללוקסמברוג חוקה ליברלית. ב-1890 מת וילם מלך הולנד ובתו וילהלמינה ירשה אותו. מכיוון שחוקי הדוכסות הגדולה קבעו כי נשים פסולות מלעמוד בראש המדינה, נותק הקשר האישי בין הולנד ללוקסמבורג ואדולף מנסאו היה לדוכס הגדול.

במלחמת העולם הראשונה ב-1914 גרמניה כבשה את לוקסמבורג, ובסיום המלחמה ב-1921 חזרה לוקסמבורג להיות מדינה חופשית, היא איחדה את כלכלתה עם זו של בלגיה וניתקה את קשריה עם גרמניה כתוצאה מהמלחמה.

במלחמת העולם השנייה בשנת 1940 חזרה גרמניה וכבשה את לוקסמבורג, וכתוצאה מכך נמלטה שרלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג, ללונדון. ב-1942 סיפחה גרמניה את שטחי לוקסמבורג. ב-1944 שיחררו בעלות הברית את לוקסמבורג מעול גרמניה הנאצית.

לאחר מלחמת העולם השנייה נמנתה לוקסמבורג עם מייסדות ברית נאט"ו, והקימה עם בלגיה והולנד את איחוד בנלוקס, שהיה ועודנו דגם של איחוד כלכלי ופוליטי מוצלח. וכתוצאה ממנו ב-1948 איחדה לוקסמבורג את כלכלתה עם אלה של בלגיה והולנד, וב-1960 ביטלה את גבולותיה עם הארצות המשתתפות בהסכם. ב-1964 ויתרה שרלוט הגדולה על כתרה לטובת בנה ז'אן.

לוקסמבורג הייתה גם המדינה המובילה להגברת האיחוד של מדינות מערב אירופה, והפרלמנט שלה היה הראשון שאישר ב-1992 את אמנת מאסטריכט להקמת האיחוד האירופי.

ב-1995 נבחר ראש הממשלה ז'אק סנטר לנשיא הנציבות האירופית, וב-1999 הצטרפה לוקסמבורג לגוש היורו. ב-2000 ויתר הדוכס ז'אן על הכתר לטובת בנו הנרי.

מאז מלחמת העולם השנייה נהנית לוקסמבורג גם מיציבות פוליטית, ונשלטה רוב השנים בידי קואליציה של שלוש מפלגות, שהמפלגה הסוציאל-נוצרית היא החברה הבכירה בה.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של לוקסמבורג

צורת השלטון היא מלוכה חוקתית כך שראש המדינה הוא הדוכס, והדוכסות עוברת בירושה מדור לדור. אין הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת למחוקקת ואת עינייני המדינה השוטפים מנהלת הממשלה.

בית הנבחרים המורכב מ-60 צירים אשר הנבחרים על ידי האזרחים לתקופה של 5 שנים, ומושבי הפרלמנט מוקצים לפי יצוג יחסי ואחוז החסימה. מועצת המדינה המורכבת מ-21 חברים אשר נבחרים על ידי הדוכס לכל חייהם, תפקידה הוא לחוות דעה על הצעות חוק.

[עריכה] יחסים עם ישראל

ללוקסמבורג יש יחסים תקינים עם ישראל, שגריר ישראל בבלגיה משמש כנציג ישראל בלוקסמבורג ושגרירות הולנד ובלגיה מייצגת אותה בישראל. הדוכסות הקטנה צידדה בקשירת ישראל לשוק האירופאי המשותף.

[עריכה] מחוזות

ערך מורחב – מחוזות לוקסמבורג

לוקסמבורג מחולקת ל 3 מחוזות, וכל מחוז מורכב ממספר אזורי משנה:

1. דיקירך
   • דיקירך
   • קְלֶרְף / קְלֶרְווֹ
   • רֶדַנְז' / רֶדִינְגֶן
   • ויאנדן
   • וילץ
2. גרֶוֶנְמַכֶר
   • גרוונמכר
   • אכטרנך
   • רמיך
3. לוקסמבורג
   • לוקסמבורג
   • קפלן
   • אש-סור-אלזט
   • מרש

האזורים המשניים נוצרו בשנות ה1840 המוקדמות. בשנת 1857 נוצר מחוז מרש משני אזורי המשנה "מרש" ו"רגנג'", אולם הוא בוטל בשנת 1967.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת לוקסמבורג

תל"ג	18.5 מיליארד דולר (69 בעולם)
תל"ג לנפש	41,230 דולר (1 בעולם)
צמיחה שנתית	3.7%
אבטלה	4.8% (נכון למרץ, 2006)
אינפלציה	1%
אוצרות טבע	ברזל
חקלאות	משק חי, מוצרי חלב, יין
יצוא	7.5 מיליארד דולר

למרות שלוקסמבורג היא מדינה קטנה ומועטת משאבים, היא נמנית עם העשירות שבמדינות העולם: התוצר הלאומי לנפש של לוקסמבורג הוא הגבוה בעולם, ושיעור האבטלה בה הוא הנמוך באיחוד האירופי.

עד שנות ה-70 התבססה הכלכלה על תעשיית פלדה, אך עם הירידה בביקוש והתחרות הקשה מצד מדינות המזרח הרחוק הורחב הבסיס הכלכלי והיום משגשגות גם תעשיות הכימיקלים, הפלסטיק וההיי-טק.

גם התיירות חשובה, אך בעיקר חשובים השירותים הפיננסיים, במיוחד הבנקאות (בלוקסמבורג יש יותר מ-1,000 קרנות השקעה ו-200 בנקים). הכלכלה נהנית מחברותה של המדינה באיחוד האירופי ובאיחוד בנלוקס, כמו כן לוקסמבורג היא אחת משלושת המרכזים של האיחוד האירופי, ובה נמצאים בנק ההשקעות האירופי ומזכירות הפרלמנט האירופי.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של לוקסמבורג

לוקסמבורג היא אחת המדינות הקטנות ביותר באירופה (2,586 קמ"ר בלבד). המדינה נמצאת בחלק המערבי של אירופה בין בלגיה, צרפת וגרמניה.

טבע הארץ הוא יבשתי בדרום, גבעות ועמקים נרחבים והצפון הררי. בלוקסמבורג יש מספר מקווי מים והם: נהר מוזל, ויובלי הנהר זואר.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של לוקסמבורג

בלוקסמבורג יש 430,000 אנשים המתפלגים מבחינה אתנית באופן הבא: 66% הם לוקסמבורגים, 10% הם פורטוגלים, 5% איטלקים, 3.5% צרפתים, 2% גרמנים, ו-3% בלגים.

מבחינה דתית רוב האוכלוסייה של המדינה (95%) הם נוצרים קתולים וקיימות קהילות קטנות של יהודים, נוצרים פרוטסטנטים, יוונים ומוסלמים.

[עריכה] יהדות לוקסמבורג

ערך מורחב – יהדות לוקסמבורג

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוקסמבורג