כדור הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

**כדור הארץ**
מידע כללי

תאריך גילוי:
מגלה:
סוג עצם:	כוכב לכת
קטגוריה:	כוכבי לכת ארציים
מיקום:	מערכת השמש הפנימית
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	149,597,887 ק"מ (1.000,000,112,4 AU)
אפהליון:	152,097,701 ק"מ (1.016,710,333,5 AU)
פריהליון:	147,098,074 ק"מ (0.983,289,891,2 AU)
אקסצנטריות:	0.016710219
משך זמן המסלול:	365.256 ימים
משך זמן סינודי:	-
מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינמלית:	29.783 ק"מ/שנייה 30.287 ק"מ/שנייה 29.291 ק"מ/שנייה
נטייה:	0°
מספר ירחים:	1
מאפיינים פיזיים
רדיוס של קו המשווה:	6,378.137 ק"מ
שטח הפנים:	510,065,600 קמ"ר
מסה:	5.9742 × 10²⁴ ק"ג
צפיפות ממוצעת:	5,515.3 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	9.7801 מטר/שנייה², 0.99732 ג'י
משך זמן הסתובבות:	23.934 שעות
מהירות הסתובבות:	0.46511 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
שיפוע הציר:	23.439,281°
אלבדו:	0.367
מהירות מילוט:	11.186 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח: - מינימום - ממוצע - מקסימום	185 קלווין 287 קלווין 331 קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספרי	100 מגה-פסקל
חנקן	78.08%
חמצן	20.94%
ארגון	0.93%
פחמן דו חמצני	0.038%
{{{חומר5}}}	{{{כמות5}}}
{{{חומר6}}}	{{{כמות6}}}
{{{חומר7}}}	{{{כמות7}}}
{{{חומר8}}}	{{{כמות8}}}
{{{חומר9}}}	{{{כמות9}}}
{{{חומר10}}}	{{{כמות10}}}

כדור הארץ (מכונה גם ארץ או כוכב הלכת הכחול), כוכב הלכת השלישי במערכת השמש ביחס לשמש והחמישי בגודלו במערכת.

כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד שעל אודותיו ידוע שמתקיימים חיים והיחיד בו מתגוררים בני אדם באופן קבוע. ממצאים מדעיים מעידים על כך שכדור-הארץ נוצר לפני כ-4.57 מיליארד שנים וזמן קצר לאחר מכן רכש את הלווין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

תוכן עניינים

1 מידע כללי
2 היסטוריה והווצרות
3 גאוגרפיה
- 3.1 גאולוגיה
- 3.2 פנים כדור הארץ
4 החיים בכדור הארץ
5 כדור הארץ במערכת השמש
- 5.1 הירח
- 5.2 אטמוספירה
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים

[עריכה] מידע כללי

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב (כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס שם קטן יותר מאשר הרדיוס שבקו המשווה, בקטבים-6356 ק"מ, בקו המשווה-6378). 29.2% מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים.

כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי, כשהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה, כאשר הנקודה הקרובה ביותר לשמש נקראת פריהליון והנקודה הרחוקה ביותר נקראת אפהליון.

עונות השנה נגרמות בשל ההטיה של ציר הסיבוב של כדור הארץ בזווית של 23.5 מעלות ממישור סיבובו סביב השמש (מישור המילקה), ולכן זווית פגיעת קרני השמש משתנה במשך השנה. כלומר, כאשר כדה"א סובב סביב השמש, נטייתו גורמת לכך שבחצי המסלול של סיבוב הארץ סביב השמש חצי הכדור הצפוני מקבל יותר שעות שמש מחצי הכדור הדרומי, כשהאזורים מעבר לחוג הקוטב הדרומי מצויים בחשכה מוחלטת כל הזמן, ובחצי המסלול המשלים של סיבוב הארץ סביב השמש המצב הפוך. משום כך גם אין קיץ וחורף באותו הזמן בחצי הצפוני של כדה"א ובחצי הדרומי.

היממה מוגדרת בכדור הארץ ע"פ צפיית מהלך השמש בשמיים, כאשר מחזור אחד של התנועה היומית של השמש על פני כיפת השמים נמדדת באופן הבא: פרק הזמן החולף מצהרי יום אחד למשנהו או בין שני מעברים עוקבים של השמש על קו הצהריים. עם המצאת השעון, נקבע משך היממה ל-24 שעות, אולם זמן זה אינו מדויק ומשתנה בין עונות השנה. על-פי הגדרת היחידה שנייה המקובלת, קיום הזמן שלוקח לכדור-הארץ להסתבובב סביב צירו הוא 23.934 שעות. זמן סיבוב כדור-הארץ סביב השמש הוא 365.256366 ימים, זמן זה נקרא שנה.

[עריכה] היסטוריה והווצרות

ערך מורחב – היסטוריה של כדור הארץ

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כדור הארץ נוצר לפני כ-4.57 מיליארד שנים וזמן קצר לאחר מכן רכש את הלווין הטבעי היחיד סביבו, הירח.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של כדור הארץ

כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב (כיוון שכדור הארץ פחוס בקטבים, הרדיוס שם קטן יותר מאשר הרדיוס שבקו המשווה, בקטבים-6356 ק"מ, בקו המשווה-6378). שליש מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר ימים

אנימציה של תנועת כדור הארץ

[עריכה] גאולוגיה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] פנים כדור הארץ

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] החיים בכדור הארץ

כדור הארץ הינו כוכב לכת המקיים חיים על פניו, ממגוון סוגים. זהו כוכב לכת היחידי לגביו ידוע כי מצויות צורות חיים על פניו, ובפרט חיים תבוניים (בני-אדם).

מכיוון שהגזע האנושי מצוי באופן קבוע אך ורק על פני כדור הארץ, זהו כוכב הלכת הנחקר ביותר על-ידי האדם. חקר כדור הארץ מכונה מדעי כדור הארץ.

[עריכה] בעלי חיים

ערך מורחב – בעלי חיים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] צמחים

ערך מורחב – צמחים

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] בני אדם

ערך מורחב – אדם

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] כדור הארץ במערכת השמש

כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות משיקית של כ-0.5 ק"מ לשנייה ונע סביב השמש במהירות של כ-29 ק"מ לשנייה. כדור הארץ סובב סביב השמש במסלול אליפטי, כשהשמש מצויה באחד ממוקדי האליפסה. הנקודה הקרובה ביותר לשמש נקראת פריהליון והנקודה הרחוקה ביותר נקראת אפהליון.

פרק הזמן שלוקח לכדור הארץ לבצע סיבוב אחד סביב צירו, נקרא יממה, והוא נמשך 24 שעות. סיבוב זה גורם לכך שהשמש נראית כנעה על-פני כיפת השמיים במהלך היממה.

[עריכה] הירח

ערך מורחב – הירח

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

המחשת המרחק בין כדור הארץ לירח (בגודל האמיתי).

[עריכה] אטמוספירה

ערך מורחב – אטמוספירת כדור הארץ

המבנה הפנימי של כדור הארץ

האטמוספירה של כדור הארץ היא מעטפת של אוויר מסביב כדור הארץ.

[עריכה] אבולוציה של האטמוספירה

האטמוספירה נוצרה בתחילה סביב הגלעין המותך שהיה מרכז כוכב הלכת שלנו (4600 מיליון שנה) והורכבה ממימן, פחמן דו חמצני ופחמן חד חמצני. זו לא החזיקה מעמד זמן רב,עקב התפרצות אדירה של חלקיקים טעונים מהשמש שתלשו אותה. לאחר שהקרום החיצוני של כדור הארץ נעשה מוצק, החלה להיווצר אטמוספירה חדשהשהגיעה מגזים שבקעו מהרי געש וממעיינות רותחים. היא הורכבה ממימן, פחמן דו חמצני, תרכובות חנקן, גופרית דו חמצנית ואדי מים. יותר מאוחר, התעבו המים וירדו כגשם חומצי שעתיד היה להיהפך לימים והאוקיינוסים של ימינו. בתחילה היו החיים רק תחת פני המים בעומק של 10 מטרים ולאחר מכן עלו יותר ויותר מעל פני המים כיוון שהתווספה להם עוד הגנה מהשמש- שכבת האוזון שהם יצרו על ידי הפוטוסינתזה. היום, עיקר השינוי באטמוספירה נגרם על ידי האדם.

[עריכה] חלוקת האטמוספירה

עובי האטמוספירה הוא 120 ק"מ והיא מחולקת למספר שכבות:

טרופוספירה- המעטפת הקרובה ביותר לכדור הארץ. בה מתבצעות רוב פעילויות האדם ורוב התופעות שמשפיעות עליו. עובי הטרופוספירה הוא כ-17 קילומטרים. ככל שיעלו בה הקור יגבר והאוויר ייעשה יותר ויותר דליל.
סטרטוספירה- השכבה הבאה אחרי הטרופוספירה. בניגוד לטרופוספירה, ככל שיעלו החום יגבר וייעשה בלתי נסבל. עד אליו מגיעה הקרינה הקוסמית. מטוסי הסילון משייטים ברמות הנמוכות של הסטרטוספירה כדי להמנע ממערבולות אוויר המצויות בשכבת הטרופוספירה. עובי הסטרטוספירה הוא כ-33 קילומטרים.
מזוספירה- השכבה הבאה אחרי הסטרטוספירה. בה רוב המטאוריטים המגיעים לכדור הארץ מגיעים כבר לשריפה גמורה. עוביה הוא כ-30 קילומטרים.
תרמוספירה-השכבה החיצונית, הגבוהה ביותר של האטמוספירה. בחלק משכבת התרמוספירה הנקרא יונוספירה נבלעת רוב קרינת השמש בעלת אורך גל הקצר מאולטרה סגול, השם יונוספירה נובע מהעובדה שבמהלך תהליך ה"בליעה" הופך חלק מהגז ליונים. גלים אלקטרומגנטיים מוחזרים משכבת היונוספירה לכדור הארץ, תופעה שנוצלה לשם ביצוע תקשורת לטווח ארוך. עוביה נתון במחלוקת, בשל העובדה שקָ‏צֶ‏הַ‏ אינו ברור- יש שטענו שהוא נמשך עוד מעלה מעבר ל-400 קילומטרים ויש שטענו שהיות והאטמוספירה שם היא כל כך דלילה, זה כבר אינו נחשב חלק מהאטמוספירה.

[עריכה] הרכב האטמוספירה

אטמוספירת כדור הארץ צפופה באופן יחסי ומורכבת בעיקר מחנקן (78%), חמצן (21%), ארגון (1%) וכמויות קטנות של גזים אחרים ובראשם פחמן דו־חמצני. ככל שעולים ומתרחקים מכדור הארץ, הולכת צפיפות האוויר ונהיית דלילה יותר.

[עריכה] מעטפת האוזון

בגובה של כ-20 קילומטרים שוכנת לה שכבת האוזון, המגנה עלינו מפני הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש. האוזון הוא גז פעיל ובעל מבנה מאוד מיוחד של שלוש מולקולות חמצן המחוברות יחד בזווית של 105 מעלות (זווית שלה נודעת חשיבות רבה). הוא גז פעיל מאוד ולכן רעיל לבני אדם. ראשיתה של שכבת האוזון הוא בפוטוסינתזה שעשו צמחים עד שנוצרו מולקולות רבות של אוזון. לשכבת האוזון נודעה חשיבות רבה בשל העובדה שהיא "מסננת" את הקרינה האולטרה סגולה המגיעה מהשמש ולא מאפשרת לכמות גדולה של קרינה לעבור. בכך מאפשרת שכבת האוזון את החיים על פני האדמה. מכיוון שהיא בולעת את הקרינה האולטרה סגולה היא כולאת תחתיה את רוב הלחות, דבר הגורם לכך שרוב המשקעים יורדים מגובה של פחות מ-16 קילומטרים.

דרך הפעולה של האוזון היא כזו: אטום חמצן שמקבל כמות רבה מאוד של אנרגיה (קרינה, במקרה דנן), מתפרק ומאחר שהוא פעיל מאד, הוא מתרכב עד מהרה עם מולקולות חמצן אחרות ליצירת אוזון. האוזון יתפרק גם הוא וכך יעצור קרינה, יתפרק ויתרכב וחוזר חלילה. מחזור זה משתבש בנוכחות אטומים של כלור, פלואור או ברום. אטומים אלה, שמקורם טבעי או בפעילות האדם, גורמים להתפרקות האוזון באטמוספירה על-ידי התרכבות עם האוזון ליצירת חומרים רעילים שונים. כך, הם פוגעים במחזור זה ו"גונבים" מולקולות של אוזון.