הקריה למחקר גרעיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

המבנה שניצב מעל ליבת הכור ("מכון 1"), כפי שצולם על ידי מרדכי ואנונו.

הקריה למחקר גרעיני (בראשי תיבות: קמ"ג) מרכזת את רוב הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל. הקריה ממוקמת דרומית לעיר דימונה. לפי דבריו של מרדכי ואנונו, הועסקו בקמ"ג בתחילת שנות ה־80 2,700 עובדים.

הקריה למחקר גרעיני הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים צרפתים באמצע שנות ה־50 כחלק מהסיוע הבטחוני שקיבלה אז ישראל. הפרויקט נהגה על־ידי ארנסט דוד ברגמן, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס.

בתחילה לא הודתה ישראל בבנית הכור. ביוני 1960 טענה ישראל כי המבנה המוקם הוא "מפעל טקסטיל", ובספטמבר אותה שנה תיארו אישים ישראלים את המבנה ההולך ונבנה כ"תחנת מחקר במטלורגיה". הודאה רשמית על כך שאכן נבנה במקום כור גרעיני נמסרה על־ידי ישראל רק לאחר שדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית מה־2 בדצמבר 1960 פורסם על־ידי הניו יורק טיימס ב־16 בחודש. ב־21 בדצמבר 1961, בתשובה לשאילתה בכנסת, הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון כי ישראל מקימה בנגב כור גרעיני מחקרי לצרכי שלום בהספק של 24,000 קילוואט.

הקריה עלתה לכותרות בשני ארועים:

ב־1986 פגש מרדכי ואנונו, עובד לשעבר בקריה הגרעינית, בעיתונאי פיטר הונאם מהעיתון הבריטי "סנדיי טיימס" בסידני שבאוסטרליה. ואנונו מסר לו את המידע שהיה ברשותו וסידרה של תצלומים שצילם בחשאי במהלך עבודתו. ב־5 באוקטובר 1986 פירסם העיתון את המידע והצילומים כולל שרטוט של מבנה הכור [1] שנעשה על פי תאורו של ואנונו. לטענת העיתון, פרסום זה היווה הוכחה ראשונה לכך שבידי ישראל יש נשק גרעיני. יש שטוענים שנסיונות השתקתו וחטיפתו מהווים למעשה הוכחה שהמידע אמין.
הפיגוע באוטובוס שהוביל עובדות לקריה ב־7 במרץ 1988. פיגוע זה זכה לכינוי "אוטובוס האמהות". בפיגוע נהרגו ארבעה נוסעים מהם שלוש עובדות בקריה.

הקמ"ג היא אחד האתרים המוגנים ביותר במדינת ישראל, והיא מסומנת במפות הטיסה הבינלאומיות כאזור אסור לטיסה. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ניסו העיראקים לשגר טילי סקאד בעלי ראש בטון לעבר הקמ"ג, ללא הצלחה.

כיוון שההתראה במקרה של פגיעה בכור גרעיני קצרה ביותר, המליצה מערכת הביטחון בשנת 2002 לחלק לוגול לתושבי היישובים הסמוכים לכורים הגרעיניים, כך שהטבליות יהיו זמינות באופן מיידי בשעת חירום. בהתאם לעוצמתו של הכור בקמ"ג, הוחלט לספק לוגול למתגוררים ברדיוס של 30 ק"מ ממנו.