ייבוש החולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ייבוש החולה הינו מבצע הנדסי שהתקיים בעמק החולה החל באפריל 1951 ועד 1958 על ידי הקרן הקיימת לישראל. המטרה הייתה יצירת שטח חקלאי ייחודי ליישובי עמק הירדן על ידי ייבוש מי הביצה בשטח של כ-62,000 דונם בעמק החולה. הסיבות שנמנו למבצע היו המחסור שנוצר באותה תקופה באדמות ראויות לחקלאות, המלחמה במחלת המלריה שפשתה בעמק החולה וכן הפחתת כמות המים המתאדים והנגרעים ממי הירדן.

סוריה התנגדה למבצע וייבוש אגם החולה לווה בהפצצות סוריות יומיות כבדות על העובדים והמהנדסים שעסקו במלאכת הייבוש. בהפצצות הסוריות נהרגו קרוב ל-40 ישראלים ו-100 נפצעו.

בישראל לא הייתה התנגדות לתוכנית ייבוש אגם החולה מכיון שבאותה עת לא היו ארגונים ירוקים פעילים. הייתה התנגדות למהלך מצד מומחים שטענו שהקרקע שתחשף לא תתאים לחקלאות. יש טענה שדוד בן גוריון ענה להתנגדויות אלו שזו ביצה ציונית ולכן תשתף פעולה.

כתוצאה מייבוש אגם החולה הוקמה החברה להגנת הטבע, שזה היה מאבקה הכושל הראשון. יחד עם זאת, תוצאות הייבוש שמו את ידה של החברה להגנת הטבע על העליונה, שכן הייבוש הוכיח לציבור הרחב שלא ניתן להתערב במהלכים של הטבע מבלי לעשות הערכה מדוייקת של כל הנזקים האפשריים ולהציבם אל מול תועלת הפרויקט.

לאחר הייבוש, בימת החולה נהרסו צמחים ובעלי חיים ייחודים וכן אבד מאגר מים מתוקים שהיה חשוב מאוד לאזור באותה תקופה. העיטם לבן הזנב נכחד מישראל וכמוהו גם העגלשון שחור גחון, מין חסר זנב קטן שנכחד (ככל הנראה) כליל מהעולם. כמו־כן פגע ייבוש החולה בפרנסתו של קיבוץ חולתה שאחד מענפי המשק בו היה דיג באגם החולה.

פרופ' לב פישלזון מהמכון לחקר שמירת הטבע באוניברסיטת תל אביב טען במאמרו "בעיות שימור הטבע בעת החדשה" (העלון למורי הביולוגיה, אייר התשנ"ב 1992) כי הציפיות החקלאיות לא התממשו בפועל ונגרם שחרור של חומרים חנקניים מהאזור המיובש, הנסחפים לכנרת ופוגעים באיכות מי השתייה.

[עריכה] שיקום נזקים

הכרזת עמק החולה בשנת 1964 כשמורת הטבע הראשונה בישראל עצרה איומים נוספים. מלאכת השיקום הראשונית של ימת החולה החלה רק בשנות ה-80 וה-90 לאחר הנזק הבלתי הפיך שנוצר מייבוש הימה. אזורים רבים מהימה הוצפו מחדש וכיום היא מחולקת לארבעה אזורי הצפה עיקרים ומעבר מים לנהר הירדן ובדרכו לכנרת.

גם שנים לאחר ייבוש החולה נמשכים ניסיונות ההצפה, רשות הטבע והגנים וקק"ל מבצעות במקום עבודות לניתוב המים ושיקום אוכלוסיית בעלי החיים. שיקום הנזקים מתבצע במספר מישורים: החזרה של בעלי חיים למקום, הכוללת את חזרתה של נדידת הציפורים לימה, ניתוב ימת החולה על קנה וניתוב אזורי צמיחה בקרקע.