נהר הירדן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נהר הירדן הוא נהר העובר בשבר הסורי אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים: עבר הירדן המערבי והמזרחי. הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, אף על פי שיש מאות נהרות גדולים ורחבים ממנו בעולם. מקור השם "ירדן" הוא בשורש י.ר.ד והוא קשור לנתיבו של הנהר, היורד מן השלגים של החרמון עד לים המלח שהוא המקום הנמוך בעולם. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח 330 ק"מ.
[עריכה] מסלול
הירדן הוא נהר מפותל יותר מנהרות אחרים. אורך מסלולו של הירדן בקו אווירי, בין הכנרת לים המלח, הוא כ-105 ק"מ אך בשל הפיתולים הרבים מגיע אורכו ל-210 ק"מ. היחס בין אורך האפיק בו זורם הירדן לבין אורכו של הירדן בקו אווירי הוא כפול. יחס הפיתול המקובל לנהרות בעולם הוא בערך 1.5.
המקורות העיקריים של מי הירדן הם הגשמים והשלגים היורדים על החרמון. הם מזינים את הירדן על ידי זרימה, עלייה וחלחול תת-קרקעי היוצר את ארבעת מקורות הירדן:
- נחל חרמון (בניאס): שמקורו למרגלות הר החרמון.
- נחל דן: היוצא למרגלות תל דן.
- נחל שניר: שמקורותיו למרגלות החרמון שבתחום לבנון.
- נחל עיון שמקורו בלבנון.
נחל שניר הוא הארוך מכל היובלים.
נהר הירדן נחלק לשני חלקים: החלק הנמשך מנקודת המפגש של היובלים המזרימים מים אל הנחל, דרך ימת החולה ועד צפון הכנרת הנקרא - הירדן ההררי, בגלל שבשטח זרימה זה של הנהר, פני השטח הם הרריים. החלק השני נמשך מהסכר בדרום הכנרת ועד ים המלח בדרום וזורם בחלקו של השבר הסורי אפריקני הנקרא בקעת הירדן.
הירדן זורם דרך עמק החולה ואז יורד לשטח המיובש של ימת החולה ומשם שוטף בזרם חזק בין הרים זקופים עד לבקעת בטחה, דרכה עובר בכניסתו לכנרת מצפון.
מהכנרת יוצא הירדן ליד דגניה א ודגניה ב, עובר את עמק הירדן תוך פיתולים רבים עד שנשפך לים המלח. בדרכו נשפכים לעברו יובלים רבים, והגדולים מביניהם (כולם מצדו המזרחי של הירדן) הם: הירמוך שבצפון, היבוק במרכז ונחל חשבון בדרום. רוחב אפיקו של הירדן בבקעת הירדן 27-30 מטר ובכמה מקומות מגיע ל-40 מטר ויותר, אך יש מקומות שבהם הוא צר מאוד.
בעונת הגשמים ובאביב עמוק הירדן וזרמו מהיר וסואן, אך בעונת הקיץ הוא הופך לנחל רדוד ואיטי שבכמה מקומות אפשר לחצות ברגל.
יש כמה גשרים מעל הנהר כמו גשר אלנבי ליד יריחו.
[עריכה] הירדן בתנ"ך
לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתנ"ך: הירדן נזכר כמה פעמים כגבול המזרחי של ארץ כנען וכמחלק בין שניים וחצי השבטים שקבלו נחלתם ממערב לירדן לשאר שבטי ישראל.
בספר יהושע מסופר על כניסת בני ישראל לארץ כנען דרך נהר הירדן, כשבישוב אדם המים עמדו בצד אחד וזרימת הירדן פסקה עד ים המלח.
בספר שופטים מסופר על אנשי שבט אפרים שחסמו במעברות הירדן את הדרך בפני המדיינים הנסוגים מפני גדעון.
בספר שמואל במרד אבשלום דוד המלך בורח עם אנשיו וחוצה את הירדן, ובחזרתו שמעי בן גרא כמחוות פיוס נותן לו להשתמש במעבורת שלו להעביר את אנשיו.
בספר מלכים- אליהו הנביא עבר את הנהר על ידי שחצה אותו באדרתו ומשעלה השמיימה התקיים אותו הנס באלישע הנביא. נעמן שר-צבא ארם נרפא מצרעתו לאחר שטבל בירדן שבע פעמים.
[עריכה] בדתות
בדת הנוצרית הירדן נחשב לאתר מקודש. צליינים נוצריים שעולים לארץ נוהגים לטבול במימיו כחלק מהפולחן הדתי. בשל כך יש הנוהגים בעולם הנוצרי לקנות בקבוקונים קטנים המכילים מי ירדן, מזכרת למאמינים. בירדן נמצאים כמה אתרים המקודשים לנצרות. האתר המוכר והנגיש ביותר הוא בו נוהגים הנוצרים המגיעים לארץ לטבול הוא -הירדנית, הנמצא בשפך הכנרת אל הירדן. אתר זה היווה חלופה למקום פחות מוכר ופחות נגיש, הנמצא על גבול ישראל-ירדן: מקום הטבילה, או בשמו הערבי "קאצר אל יהוד", מול יריחו. במקום נבנו כנסיות רבות לזכר יוחנן המטביל וישו. הגישה למקום היום דורשת תיאום עם צה"ל.
