ארכאולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארכאולוגיה (מהיוונית – ארכי: עתיק, לוגיה: מילה/דיבור/לימוד) היא המחקר של התרבות האנושית על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, הכולל אדריכלות, חפצים, שרידי אנשים, חיות או צמחים. המטרה של הארכאולוגיה היא לתעד ולהסביר את המקורות וההתפתחות של התרבות האנושית, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה.
הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימות את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה האנושית). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונתולוגיה (המחקר של החיים הפרהיסטורייים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.
הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.
הארכאולוגיה היא גישה להסברת תרבויות נעלמות והיבטים לא ידועים של ההיסטוריה האנושית, בכל תקופה: באנגליה, ארכאולוגים גילו את מתארו של כפר ימי-ביניימי שננטשו לאחר אסונות המאה ה-14, וכן את המתארים של גינות מהמאה ה-17 שננטשו גם הם.
במחקר של תרבויות לא עתיקות כל כך, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם, כמו בחומת אדריאנוס.
מקום בו ניתן מתקיימת חפירה או מחקר ארכיאולוגי מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכיאולוגיה נקרא ארכאולוג.
תוכן עניינים |
[עריכה] חשיבות ויישום
רוב ההיסטוריה האנושית אינה מתועדת במסמכים כתובים. כתיבה לא הייתה קיימת באף מקום בעולם עד לפני 5000 שנה, וגם אז התפשטה רק בקרב מספר מצומצם של תרבויות מתקדמות מבחינה טכנולוגית. תרבויות אלה, שלא במקרה, הן הידועות ביותר; הן נחקרות על ידי ההיסטוריונים כבר למשך מאות שנים, ואילו הארכאולוגיה קמה רק לאחרונה. אך אפילו בתוך תרבות שהיא אוריינית במידה מסוימת, פעילויות אנושיות רבות אינן מתועדות. כל ידע על השנים המעצבות של התרבות האנושית – התפתחות החקלאות, המנהגים של הדת העממית, והקמתם של הערים הראשונות – חייבות להגיע מהארכאולוגיה.
אפילו היכן שקיימים תעודות כתובות, הן תמיד לא שלמות, או שהן מוטות במידה מסוימת. בחברות רבות, אוריינות הייתה מוגבלת למעמדות האליטה, כגון הכמורה או הביורוקרטיה של המקדש או החצר המלכותית. האינטרסים ונקודת המבט של האליטה פעמים רבות הייתה שונה למדי מהחיים וההתעניינויות של הציבור הרחב. כתבים שחוברו על ידי אנשים שמייצגים יותר את האוכלוסייה הכללית היו בעלי סיכוי נמוך להגיע לספריות, ולהשמר לזמן ארוך. לפיכך, מסמכים כתובים בדרך כלל משקפים את הנטיות של המעמדות האורייניים, ולא ניתן להשתמש בהם כמקור בטוח. הרקורד החומרי נותן ייצוג שוויוני יותר לאוכלוסייה כולה, אם כי הוא נתון לחוסר הדיוקים שלו, כגון ההטיות של הדגימה והשתמרות ברמות שונות.
בנוסף לחשיבות המדעית שלהם, לשרידים ארכאולוגיים יש לפעמים חשיבות פוליטית לצאצאים של העמים שייצרו אותם, ערך כספי לאספנים, או ערך אסתטי רב. אנשים רבים מזהים את הארכאולוגיה עם הגילוי של אוצרות אסתטיים, דתיים, פוליטיים או כלכליים ולא עם ההבנה של חברות העבר.
נקודת מבט זו מוצגת לעיתים ביצירות בדיוניות פופולריות, כגון הסרטים "המומיה" או "מכרות המלך שלמה" היכן שהתחום נעשה לנושא בידורי רווחי. היכן שנושאים לא ריאליסטיים כאלה מטופלים ביותר רצינות, בדרך כלל ישנם האשמות של פסדו-מדע כלפי העוסקים בהם. אך עיסוקים שכאלה, אמיתיים או בדיוניים, אינם מייצגים את הארכאולוגיה כפי שהיא כיום.
[עריכה] מטרות
עדיין יש הדגשה עצומה בארכאולוגיה על טכניקות שדה ועל מטודולוגיה. אלה כוללים את המטלות של סקירת שטחים על מנת למצוא אתרים חדשים, וחפירת אתרים על מנת לגלות את שרידי התרבות הנמצאים שם, וכן טכניקות מיון ושימור על מנת לנתח ולשמר את השרידים האלה. כל שלב בתהליך זה עשוי להיות מקור למידע.
המטרות של הארכאולוגיה אינן תמיד זהות. ישנן לפחות שלוש תאוריות לגבי מה בדיוק אמורה להיות מטרת המחקר הארכאולוגי. (אלה הם מעבר להיקף של הדיון הנוכחי, וידונו בהמשך). ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין התאוריות הללו.
[עריכה] תתי-תחומים בארכאולוגיה
כמו ברוב התחומים האקדמאיים, ישנם מספר גדול של תתי תחומים ארכאולוגיים שמאופיינים במתודה מסוימת או בסוג של חומר (לדוגמה, ניתוח ליתי, ארכיאובוטניקה), מוקד גאוגרפי או תקופתי (לדוגמה, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב, ארכאולוגיה ימי-ביניימית), או עניין נושאי (ארכאולוגיה של עיצוב נוף), או תרבות מסוימת (אגיפטולוגיה).
[עריכה] ניהול נכסי תרבות
"ניהול נכסי תרבות" (הקרוי גם "ניהול מורשת" בבריטניה) היא ענף של הארכאולוגיה שאחראי לכמות גדולה מהמחקר שנעשה בארצות הברית וכן במערב אירופה. בארצות הברית, הרוב המוחלט של הפוליטיקאים, החוקרים, ומשלמי המסים מאמינים כי "ניהול נכסי תרבות" עזר לשמר את ההיסטוריה והפרהיסטוריה הלאומית, שאחרת הייתה אובדת בהתרחבות של ערים, סכרים, וכבישים.
בין המטרות של "ניהול נכסי תרבות" הם הזיהוי, השימור והתחזוקה של נכסי תרבות על אדמות פרטיות וציבוריות, והסרתם של חפצי ערך תרבותיים מאזורים שבהם הם יהרסו על ידי פעילות אנושית, כגון בנייה מיועדת. דבר זה כולל גם סקירה של אתרי בנייה מיועדים על מנת לבדוק האם ישנם אתרים ארכאולוגיים חשובים באתרים אלה. אם אלה אכן קיימים, פעמים רבות הם יחפרו, או שהבנייה תעצר לחלוטין.
[עריכה] שיטות שדה
[עריכה] סקר
פרויקט ארכאולוגי מודרני מתחיל לרוב עם סקר ארכאולוגי. "סקר אזורי" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי אתרים שלא היו ידועים קודם באזור מסוים. "סקר אתר" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי דברים בעלי עניין באתר, כגון בתים. את שתי המטרות האלה אפשר להשיג בעזרת שיטות דומות למדי.
בימיה הראשונים של הארכאולוגיה, לא היה נהוג לעשות סקר. היסטוריונים תרבותיים וחוקרים בדרך כלל הסתפקו בקבלת מידע על אתרים מונומנטליים מהאוכלוסייה המקומית, וחפירה של מאפייני השטח הבולטים שם. גורדון ווילי היה חלוץ של טכניקת הסקר האזורי, בסקר שערך ב1949 בעמק הוירו שברצועת החוף של פרו, וסקר בכל הרמות נעשה למרכזי עם עלייתה של הארכאולוגיה התהליכית כמה שנים לאחר מכן.
סקר יכול להיות מועיל מאוד אם הוא מבוצע כמקדים לחפירה או אפילו במקומה של חפירה. הוא מצריך מעט זמן, ועולה מעט יחסית, מכיוון שהוא אינו מצריך עיבוד של כמויות גדולות של אדמה על מנת לאתר את הממצאים. (אף על פי כן, סקר של אזור גדול או של אתר יכול להיות יקר, ולכן ארכאולוגים לעיתים משתמשים בשיטות דגימה). הוא נמנע מעניינים אתיים (בעלי חשיבות רבה לצאצאי התרבות המדוברת) שקשורים להרס של אתר בחפירה. הסקר הוא הצורה היחידה לאיסוף סוגים מסוימים של מידע, כגון דפוס ומבנה התיישבות. מידע מסקרים פעמים רבות נאסף על גבי מפות, שבהן מראים את מאפייני השטח או את פיזור הממצאים.
שיטת הסקר הפשוטה ביותר היא "סקר שטחי". הוא כולל סקירה של אזור, בדרך כלל ברגל אך לפעמים ברכב, על מנת לחפש מאפיינים או ממצאים שנראים על פני השטח. סקר שטחי אינו יכול לגלות אתרים או מאפיינם שקבורים לחלוטין מתחת לאדמה, או שמכוסים בצמחיה עבותה. סקר שטחי עשוי גם לכלול טכניקות של מיני-חפירה, כגון קידוחים או בורות קטנים.
"סקר אווירי" מבוצע בעזרת מצלמות שמחוברות לכלי טיס, בלונים או אפילו עפיפונים. מבט מלמעלה מועיל למיפוי מהיר של אתרים מסובכים או גדולים. צילום אוירי יכול גם לגלות דברים רבים שלא ניתן לראותם מפני השטח. צמחים שגדלים על גבי מבנה אבן, כגון קיר, יתפתחו יותר לאט, ואילו צמחים על גבי תווי שטח אחרים, יגדלו מהר יותר. צילומים של שדות חיטה, שמשנים את צבעם במהירות בזמן ההבשלה, גילו מבנים תת-קרקעיים בדיוק רב. סקרים אוויריים גם משתמשים באינפרא-אדום, ראדאר חודר-אדמה, ותרמוגרפיה.
"סקר גאופיזי" הוא הצורה האפקטיבית ביותר לראות מתחת לאדמה. מגנטומטרים מגלים שינויים קטנים ביותר בשדה המגנטי של כדור הארץ שנוצרים על ידי חפצים מברזל, סוגים מסוימים של מבני אבן, או אפילו בורות. משתמשים רבות גם באמצעים שבודקים את ההתנגדות החשמלית של האדמה. אדמות רבות הן לחות מתחת לפני השטח, דבר הגורם להתנגדות חשמלית נמוכה. מאפיינים כגון רצפות קשות או ריכוזי אבן, גורמים להתנגדות גבוהה יותר.
אם כי יש ארכאולוגים שרואים את השימוש בגלאי מתכת כדומה לחיפוש אוצרות, הם כלי מועיל ביותר בסקר ארכאולוגי.
סקרים אזוריים בארכאולוגיה ימית משתמשים בסונאר סוקר-צד.
[עריכה] חפירות
חפירות ארכאולוגיות היו קיימות כבר כאשר התחום היה בידי חובבנים, והוא נותר עד היום למקור של רוב המידע שמתקבל מהשדה. החפירות יכולות לגלות כמה סוגים של מידע שבדרך כלל אינם מתקבלים בסקר, כגון סטרטיגרפיה, מבנה תלת-ממדי, והקשר בין חפצים ומבנים.
טכניקות חפירה מודרניות מצריכות את התיעוד של המיקום המדוייק של חפצים ותווי-נוף. תמיד צריך לתעד את המיקום המאוזן שלהם, ולפעמים גם את המיקום המאונך. כמו כן, צריך לתעד את היחס בין חפצים או תווי-נוף אלה לחפצים אחרים בקרבת מקום, לצורך ניתוח עתידי. דבר זה מאפשר לארכאולוג להבין איזה חפצים או מבנים היו בשימוש יחד, ואיזה עשויים להגיע מתקופות שונות של פעילות. לדוגמה, חפירות באתר מגלות את הסטרטיגרפיה שלו; אם אתר היו בשימוש ברצף של תקופות, ממצאים מתרבויות מאוחרות יותר ימצאו מעל המקודמות יותר.
חפירה היא גם השלב היקר ביותר במחקר הארכאולוגי. כמו כן, כתהליך הרסני, הוא מעורב בבעיות אתיות מסוימות. לפיכך, מעט מאוד אתרים נחפרים לחלוטין. דגימות הם חשובות ביותר בחפירה. מקובל להשתמש בציוד מכני כבד בחפירות, במיוחד על מנת להסיר את שכבת האדמה העליונה (שיטה זו אינה מקובל כל כך בארץ). לאחר הסרת השכבה הזו, חופרים את האתר על ידי כלי חפירה ידניים, על מנת לוודא כי אנו יודעים באופן כללי את המיקום של תווי-השטח. לאחר מכן החפירה נעשית בעזרת כלים עדינים יותר, שאינם פוגעים במבנים בממצאים, ונאספים ממצאים שיכולים להעיד על התקופה של השכבה הנחפרת.
המשימה הבאה היא לבנות תוכנית אתר, ולהשתמש בה על מנת להחליט על שיטת החפירה להמשך. מבנים או תווי-שטח אחרים (בורות, חציבות בסלע, וכו') בדרך כלל נחפרים שכבה שכבה, על מנת לתעד כל שכבה בנפרד. תוכניות ותיאורים של מבנים נפרדים מצוירים במקום על ידי מומחה, וכן מצלמים את השטח מזוויות שונות, ומתעדים את המיקום והיחס בין הממצאים והמבנים. כל המידע הזה משמש כתיעוד קבוע של הממצאים – שעתה נהרסו, ואינם קיימים עוד בשטח – ומשתמשים בו בתיאור והסבר של האתר.
[עריכה] ניתוח לאחר החפירה
לאחר שהממצאים והמבנים נחפרו או נאספו, יש צורך לחקור אותם כראוי, על מנת להשיג את כמות המידע הגדולה ביותר. תהליך זה ידוע כניתוח לאחר החפירה, והוא בדרך כלל החלק שאורך את הזמן הרב ביותר. פעמים רבות הדו"חות הסופיים על חפירות מתפרסמים שנים לאחר סיום החפירה עצמה.
ברמה הבסיסית, יש צורך לנקות, לקטלג ולהשוות את הממצאים לאוספים ידועים, על מנת למיין אותם מבחינה טיפולוגית ולהשוות בין האתר לבין אתרים אחרים שנמצאו בהם ממצאים דומים. אולם, קיימות עוד מגוון טכניקות בארכאולוגיה, שעל ידיהם ניתן לתארך ולנתח את הממצאים. ניתן לנתח את העצמות, הצמחים ואבקה הפרחים שנאספים מאתר (בעזרת טכניקות של הזוארכאולוגיה, פלאואתנובוטניקה או פלינולוגיה), וכן לנסות להבין ולשחזר טקסטים או כתובות שנמצאו.
טכניקות אלה מספקות מידע רב, שאחרת לא היה ידוע, ולפיכך עוזרות מאוד להבין את האתר.
[עריכה] היסטוריה של הארכאולוגיה
ההיסטוריה של הארכאולוגיה היא של התמקצעות מתגברת, ושל שימוש במגוון מתרחב והולך של טכניקות, על מנת לקבל את מירב המידע האפשרי על האתר הנבחן.
כבר אלפי שנים שמתקיימות חפירות של מונומנטים עתיקים ואיסוף עתיקות, אך אלה נעשו בעיקר על מנת להוציא משם חפצים בעלי ערך אסתטי או כספי.
רק במאה ה-19 הוחל המחקר השיטתי של העבר דרך השרידים הפיזיים שלו. שיטות ארכאולוגיות פותחו על ידי חובבנים ובעלי מקצוע, הכוללים את אוגוסטוס פיט ריברס ווויליאם פלינדרס פטרי.
תהליך זה הומשך במאה ה-20 על ידי אנשים כמו מורטימר ווילר, שגישתו הממושמעת לחפירה שיפרה מאוד את איכות הראיות שניתן היה להשיג.
במאה ה-20, ההתפתחות של ארכאולוגיה אורבנית ולאחר מכן של חפירות הצלה היו גורמים חשובים, וכן ההתפתחות של המדע הארכאולוגי, שהגביר מאוד את כמות המידע שניתן היה להשיג.
[עריכה] תאוריה ארכאולוגית
אין תאוריה אחת של ארכאולוגיה, ואף הגדרותיה אינן מוסכמות. עד לאמצע המאה ה-20 ולתחילת השימוש בטכנולוגיה, הייתה הסכמה כללית כי הארכאולוגיה קשורה באופן הדוק להיסטוריה ולאנתרופולוגיה. לשלב העיקרי הראשון של התאוריה הארכאולוגית בדרך כלל מתייחסים כתרבותי, או היסטוריה תרבותית, שפותח בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
בשנות ה-60, מספר ארכאולוגים צעירים, בעיקר אמריקאיים, כגון לואיס בינפורד, התמרדו כנגד הפרדיגמות של ההיסטוריה התרבותית. הם דיברו על "ארכאולוגיה חדשה", שתיהיה "מדעית" ו"אנתרופולוגית" יותר, עם בדיקה של היפותזות ומתודה מדעית. הארכאולוגיה הזו נודעה לאחר מכן כ"ארכאולוגיה תהליכית".
בשנות ה-80, קמה תנועה חדשה בקרב הארכאולוגים בבריטניה, שהובלה בידי מיכאל שנקס, כריסטופר טילי, דניאל מילר ואיאן הודר. היא אתגרה את המדעיות והאובייקטיביות של הארכאולוגיה התהליכית, והדגישו את הרלבטביזם. אך גישה זו בוקרה על ידי ארכאולוגים תהליכיים כחסרת רצינות מדעית. נושא זה עדיין נמצא בדיון ומחלוקת.
התאוריה הארכאולוגית כעת שואבת מטווח רחב של השפעות, הכוללת מחשבה נאו-דרווניסטית, פנומנולוגיה, פוסט-מודרניות, מדע קוגנטיבי, פונקציונליזם, לימודי מגדר ופמיניזם ותאוריות מערכתיות.
[עריכה] ארכאולוגיה ציבורית
הארכאולוגיה המוקדמת הייתה בעיקר נסיון לגלות ממצאים ותווי-שטח מרשימים, או לחקור ערים נטושות גדולות ומיסתוריות. חיפושים כאלה המשיכו להקסים את הציבור, כפי שניתן לראות בספרים וסרטים פופולריים.
הרבה מחקר עמוק ומועיל אכן נעשה באזורים דרמטיים, כמו קופאן ועמק המלכים, אך רוב הארכאולוגיה המודרנית אינה כה סנסציונית. בנוסף, סיפורי הרפתקאות ארכאולוגיים בדרך כלל מתעלמים מהעבודה הקשה שמעורבת בסקר הארכאולוגי, בחפירה ובעיבוד המידע.
ובכל זאת, הארכאולוגיה הרוויחה מההצגה שלה במדיה. הרבה מהעוסקים במקצוע מצביעים אל סרטי אינדיאנה ג'ונס שראו בילדותם כהשראה שלהם להתעניינות בתחום. ארכאולוגים גם נסמכים על התמיכה הציבורית, והשאלה של עבור מי הם פועלים נידונה רבות. ללא התעניינות ציבורית רבה בנושא, שלפעמים מתעוררת על ידי מציאות חשובות או ארכאולוגים סליברטאים, יהיה קשה הרבה יותר להשיג את התמיכה הפוליטית והכלכלית שהארכאולוגים צריכים.
אך המגמה להתמקצעות הביאה לכך שמתנדבים מוחלפים בעובדים חסרי השכלה. הצוות הארכאולוגי צריך להיות מוכשר היטב על מנת לעבוד בזריזות וביעיילות, כשהם שומרים על ענייני הבריאות והבטיחות הקשורים לעבודה באתר בנייה עם זמן סיום הדוק. מאידך, ישנם עדיין פרויקטים רבים המעסיקים מתנדבים.
לארכאולוגים חשוב מאוד הקשר עם האוכלוסייה המקומית והידע שלה, והם בדרך כלל משתפים פעולה עם אגודות ארכאולוגיות והיסטוריות מקומיות.
[עריכה] שוד עתיקות
שוד עתיקות על ידי אנשים המחפשים אוצרו היא בעיה עתיקת יומין. לדוגמה, רבים מהקברים של הפרעונים המצרים נשדדו כבר בעת העתיקה. ההתקדמות של הארכאולוגיה גרמה לכך שאתרים עתיקים הם בעלי עניין ציבורי ומדעי רב, אך היא גם הזמינה יחס לא רצוי ליצירה של התרבויות העתיקות. הדרישה רבה לממצאים מביאה לשוד ולסחר בעתיקות לאספנים פרטיים. השודדים לא רק הורסים את האתר ההיסטורי וגונבים מהתרבות המקומית את המורשת שלה, אלא גם מונעים מהארכאולוגים מידע חשוב על ידי כך שהם מוציאים את הממצאים מההקשר בו נמצאו.
התודעה הציבורית מקשרת בין שוד עתיקות לארצות עולם שלישי, שרבות מהן שוכנות על תליהן של תרבויות עתיקות אך שאין להם רצון או משאבים להגן על אתריהם. כמו כן, המחיר הגבוה ששוד העתיקות מכניס, מזמין ביותר כשמדובר באוכלוסיית איכרים עניים. אך שוד עתיקות גם קיים בארצות הברית ובמערב אירופה. בישראל אתרים וחורבות רבות נשדדות. אחד האזורים הבולטים בשוד עתיקות הוא שפלת יהודה, הכוללת תילים, חורבות, מערכות מסתור ומערות קבורה רבות. האחרונות מהוות מטרה מרכזית לשודדי העתיקות משום שרבות ממערות הקבורה שייכות למשפחות אמידות, ועשויות לכלול רכוש וחפצים יקרי ערך.
[עריכה] סוגי ארכאולוגיה
- ארכאולוגיה ימית
- ארכאולוגיה מקראית
- ארכאולוגיה פרהיסטורית
- ארכאולוגיה קלאסית
- ארכאולוגיה של ארץ ישראל
- אגיפטולוגיה
[עריכה] שיטות תיארוך ארכאולוגיות :
שיטות תיארוך מוחלט:
שיטות תיארוך יחסי:
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפארק הארכאולוגי בירושלים
- העמותה הישראלית לארכאולוגיה
- ערוץ הארכאולוגיה- ארכאולוגיה במולטימדיה
- אתרי חפירות, התנדבות ועבודה ארכאולוגית בעולם
- ארכאולוגיה בתרבות הפופולרית
- משאבי אנתרופולוגיה ברשת: קישורים על פי נושא
- קישורים לנושאים ארכאולוגיים ברשת
- רשות העתיקות
- קישור לאתר ארכיאולוגי - ארכיאולוגיה ברשת
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארכאולוגיה |
