עצם (אנטומיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העצם (באנגלית:bone) היא רקמת חיבור קשה וצפופה המהווה חלק מרכזי בשלדם של רוב החולייתנים, מעניקה להם את צורתם, ומאפשרת את תפקודם.
העצמות משתתפות בפעילויות תמיכה, תנועה, הגנה, אגירה, והפקת תאי דם בגוף.
לעצם מספר תפקידים:
- תנועה ותמיכה: העצמות מספקות את ההתנגדות הנחוצה לשרירי השלד בכדי לפעול. הן מסייעות לשרירים לשמור על מבנה אברי הגוף או לשנותו. בנוסף, הן מספקות אתרי אחיזה לשרירים
- הגנה: עצמות כגון הגולגולת והצלעות מספקות לאברי גוף פנימיים (כמו המוח והריאות) הגנה מפני כוחות חיצוניים.
- אגירה: העצם משמשת כאתר למאגר מינרלים בגוף. היא מסייעת בשמירה על מאזן היונים בגוף ובפעילות מטבולית.
- הפקת תאי דם: בעצמות מסוימות קיימים אתרים המכילים מוח עצם בו מיוצרים ומתמיינים תאי הדם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה העצם
העצם מורכבת מתאי אפיתל ותאי עצם. בין תאים אלה מרובדות שכבות של סידן וסיבי קולגן המעניקות לעצם את קשיחותה. בעצם טיפוסית שני סוגי רקמת עצם המורכבים ממרכיבים אלה.
- רקמת העצם הצפופה בנויה ממבנים הקרויים "מערכות האוורס". כל מערכת האוורס שכזו בנויה בצורה דמויית גליל סביב תעלה קטנה המכילה כלי דם. כלי הדם נושאים דם אל התאים החיים המצויים ברקמה, מספקים להם חמצן ומזון, ומפנים את הפסולת. המערכות מסודרות בצפיפות זו לצד זו ליצירת מבנה קשיח העומד בפני זעזוע מכני. רקמת העצם הצפופה מצוייה בעיקר בקצות העצם.
- רקמת העצם הספוגית מורכבת מאותם המרכיבים אך המבנה שלה כולל חללים רבים המעניקים לה מראה ספוגי. מראה זה עלול להטעות, שכן רקמה זו גם היא קשה ויציבה. תפקידה של הרקמה הספוגית הוא הענקת יציבות ונפח לעצם, בלא תוספת משמעותית במסתה.
בנוסף לרקמות אלה, ניתן למצוא בחלק מהעצמות חלל במרכז העצם. בחלל זה נמצא ע"פ רוב מוח העצם. בעצמות מסוימות ניתן למצוא את מוח העצם האדום – רקמה המהווה את האתר העיקרי לייצור תאי הדם. בשאר העצמות בהן נמצא חלל מרכזי הוא מכיל מוח עצם צהוב – רקמה זו מורכבת בעיקרה משומן, אך בשעת איבוד דם רציני היא משתנה למוח עצם אדום המסייע בהפקת המלאי החסר של תאי הדם.
כל המבנה מוקף שכבה חיצונית של רקמת חיבור צפופה.
[עריכה] תחלופת רקמת העצם
תחלופה תדירה של מינרלים בעצמות שומרת על רמות המינרלים בגוף ועל מבנה העצם. בתהליך, תאי עצם מסוימים מרבדים מינרלים על פני העצם וכך מעלים את קשיחות העצם ועמידותה. תאי עצם אחרים הורסים את הרקמה בפנים העצם ומורידים במסת העצם, דבר החיוני לחופש התנועה של האורגניזם. המינרלים אשר נגרעים מהעצם נספחים אל פעילותם המטבולית של תאי הגוף.
[עריכה] התפתחות העצם
עצמות החולייתן נוצרות בשלב העוברי ומתפתחות אט-אט עד לקבלת עצם בוגרת. ההתפתחות מתחילה בשלבים המוקדמים של ההתפתחות העוברית, שם נוצרות לראשונה תבניות סחוס בהן תיווצרנה העצמות העתידיות. בשלבים מתקדמים יותר של העוברות, חודרות אל כל תבנית שכזו כלי דם. כלי הדם מזינים את האוֹסְטֶאוֹבְּלָסְטִים - תאים יוצרי עצם. תאים אלה מפרישים את חומרי היסוד של רקמת העצם העתידית אל התבנית הסחוסית. מרגע שתאים אלה מוקפים ושקועים בהפרשות של חומר היסוד הם קרויים אוסטאוציטים - תאי עצם. האוסטאוציטים אחראיים בעצם הבוגרת על תחזוקתה השוטפת של הרקמה. העצם ממשיכה להתפתח לדמות עצם בוגרת גם לאחר הלידה. למרות שרוב התבנית הסחוסית הראשונית מתפרקת (התפרקות זו אחראית גם ליצירת חלל מוח העצם) נותר סחוס בקצות העצם ובאזורים מסוימים בתוכה. גם סחוס זה מתבלה ונשחק במהלך חיי האורגניזם. הסחוס שבקצות העצם מסייע בהגנה על שחיקת העצם במפרקים. בגלל ההתכלות ההדרגתית של הסחוס הנותר, משתמשים בפתולוגיה ובארכיאולוגיה באותם אתרים בתוך העצם בהם נותר סחוס בכדי לקבוע את גיל העצם.
[עריכה] סוגי העצמות
העצמות אצל בני האדם מרכיבות את השלד והגולגולת. ניתן להבדיל בין 5 סוגי עצמות:
- עצמות ארוכות: עצמות הידיים והרגליים. בעצמות אלו נוצרות כדוריות הדם האדומות וכדוריות דם לבנות.
- עצמות שטוחות: עצמות הגולגולת גם בעצמות אלו נוצרות כדוריות הדם האדומות וכדוריות דם לבנות.
- עצמות קטנות: חלק מעצמות כף היד והרגל. הן חסרות צורה מוגדרת ובדרך כלל מרובעות או מלבניות.
- עצמות ללא שיוך: עצמות שאין להן מראה אחיד כמו למשל חוליות עמוד השדרה, הלסת התחתונה וכולי.
- עצמות ססמואידיות: עצמות המשולבות בתוך גידים. מיקומן האופייני יהיה בגיד החולף בסמוך למפרק כך שהן מרחיקות את הגיד מהמפרק וכן מגדילות את מומנט פעולת שריר. כמו למשל עצם הפיקה בברך או עצם העדשה בשורש כף היד.
