מפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מפה של העולם שנעשתה על ידי יוהאנס קפלר

מפה היא הצגה מפושטת של המרחב, עזר ניווטי שמראה את היחסים בין דברים בתוך המרחב. המפה היא מודל מוקטן של מציאות מרחבית כלשהי: גשמית או תפיסתית; טבעית או אנושית. בדרך כלל, מפה היא ייצוג דו-ממדי מדויק של המרחב התלת ממדי. המדע והאמנות של יצירת מפות קרויה קרטוגרפיה.

[עריכה] הקדמה

עשיית מפות מתחילה כבר מתקופת האבן, ונראה כי היא הקדימה את השפה הכתובה בכמה אלפי שנים. אחד מהמפות הקדומות ביותר ששרדו מצוירת על קיר באתר קטאל הויוק בדרם מרכז אנטוליה (היום תורכיה); היא מתוארכת ל6200 לפנה"ס.

בעוד שאנו חושבים על מפות כתוצר של ראיית עולם רציונליסטית ומדעית, למפות יש גם איכות מיתית. מפות פרה-מודרניות, ומסורות מיפוי שאינן מערביות, פעמים רבות ממזגות בין הגאוגרפיה לקוסמוגרפיה לא מדעית, כשהיא מראה את היחס בין האדם לבין היקום. מפות או וטי (O,T ) ימי ביניימיות, לדוגמה, מראות את ירושלים במרכז העולם, ובמקרים מסוימים משייכת את "גוף" העולם ל"גופו" של ישו. לעומת זאת, מפות ניווט מהים התיכון מאותה התקופה מדוייקות להפליא. גם היום, מפות עשויות להיות כלים רטוריים בעלי עוצמה, ודבר זה הביא לביקורת מפות רבה בעשרים שנה האחרונות, במיוחד בכתיבתם של ג'יי. בי. הארלי, מארק מונמונייר ודניס ווד, ומישל פוקו

בגלל שמפות הן ייצוגים אבסטרקטיים של העולם, הם אינם מסמכים נייטראליים, ולכן יש לפרשם בזהירות. כמובן, שאבסטרקציה זו היא שעושה אותן למועילות. לואיס קרול ציין את הנקודה הזו בהומור ב"סילבי וברונו" כשדיבר על מפה בדיונית שקנה המידה שלה הוא "מיל למיל". ואחת מהדמויות מציינת את קשיי השימוש במפה כזו, ואומר כי "אנו משתמשים בארץ עצמה כמפה, ואני מבטיח לך שזה עובד לא רע בכלל". גם סיפור בן פיסקה אחת, "על דיוק המדע", של חורחה לואיס בורחס וביו קסרס עוסק בנושא זה.

מפות כבישים הם כנראה המפות בשימוש הרחב ביותר היום, והן מהוות תת-סוג של מפות ניווט, שכוללות גם מפות אוירונטיות וימיות, מפות של רשת הרכבות, ומפות טיולים. מבחינת כמות, המספר הגדול ביותר של מפות מיוצר, כנראה, בסקרים מקומיים, שמבוצעים על ידי רשויות עירוניות, רשויות שירותים, בוחני מס, ספקי שירותי חירום, וגופים מקומיים אחרים. מבצעי סיקור לאומיים רבים מבוצעים על ידי הצבא.

[עריכה] אוריינטציה של מפות

בדרך כלל, ברוב המפות הגאוגרפיות, הצפון הוא בצד העליון של המפה כאשר היא ישרה, ולכן הצפון מקושר לצד העליון של הדף.

מפות שבהן הצפון אינו בצד העליון:

מפות של הקוטב.
מפות דימקסיון.
ישנן מפות המיוצרות באוסטרליה שמראות את הקוטב הדרומי בצד העליון. אלה משמשים בעיקר כמפות לתיירים וכמזכרות.
מפות ישנות של אדו (טוקיו העתיקה), מראות את הארמון היפני האימפריאלי ב"צד העליון", אך יחד עם זאת גם באמצע המפה. התוויות על המפה מסודרות כך שאי אפשר לקרוא אותם אלא אם כן הארמון נמצא מעל לראשך.
מפות O ו־T ימי ביניימיות, כמו ה"הרפורד מפה מונדי" מורכזו על ירושלים, כאשר המזרח הוא בצד העליון.
מפות מהעת העתיקה כמו מפת מידבא שבהן המזרח הוא למעלה.

אם אדם נמצא בנקודה ידועה במפה כזו, אז אפשר למקם את המפה כך שכל נקודה במפה נמצאת באותו הכיוון כמו הנקודה המקבילה במציאות.

[עריכה] קנה מידה ודיוק

רוב אך לא כל המפות משורטטות לפי קנה מידה, כך שהקורא יכול להבין את הגודל האמיתי של דברים ואת המרחקים ביניהם. קנה מידה גדול יותר מראה פרטים רבים יותר, ולכן מצריך מפה גדולה יותר עבור אותו השטח. לדוגמה, מפות טיולים בארץ הם בקנה מידה של 1:50,000, כלומר שכל יחידה במפה מקבילה ל 50,000 יחידות במציאות, בעוד שמפות כבישים הם בדרך כלל 1:100,000 או יותר. מפות שמשתמשים בהם בקריטריון אחר חוץ מהשטח הממשי על מנת להחליט על הגודל היחסי, קרויות קרטוגרמות.

דוגמה מפורסמת של מפה ללא קנה מידה היא מפת רכבות, שלרוב אינה מדויקת מבחינת השטח האמיתי, אך היא נותנת מידע באופן מהיר יותר למסתכל. מפה כזו אינה נחשבת לקרטוגרמה (כיון שאין כל אמת מידה עקיבה של המרחק), אלא היא מפה טיפולוגית שנותנת את הכיוונים הכלליים. גם מפות פשוטות שמצוירות על שלטי רחוב וכביש הם מפות כאלה.

למעשה, רוב מפות הניווט הרגילות, כגון מפות כבישים וערים, מקריבות כמות מסוימת של דיוק על מנת להיות יעילות ושמישות יותר, לדוגמה בכך שמגזימים ברוחב הכבישים. לכן גם לא תמיד יתנו כל פרט מהשטח, כדי לא לבלבל את הקורא.

לדוגמה, מפת כבישים עשויה שלא להראות על פסי רכבת, ואם כן, היא תדגיש אותם פחות מאת הכבישים.

[עריכה] מפות עולמיות והיטלים

מפות של העולם או של אזורים גדולים אחרים הם בדרך כלל "פוליטיות" או "פיזיות". השימוש החשוב ביותר של מפה פוליטית היא להראות את הגבולות הטריטוריאליים; המטרה של המפות הפיזיות היא להראות פרטים גאוגרפיים כמו הרים, סוג קרקע או סוג השימוש בקרקע. מפות גאולוגיות מראות לא רק את פני השטח הפיזיות, אלא גם את התכונות של הסלע, קוי שבר גאולוגיים, ומבנים תת-קרקעיים אחרים.

מפות שמראות את פני השטח של הארץ משתמשות בהיטלים שונים, כלומר צורות שונות לתרגום פני השטח התלת-ממדי לתמונה דו-ממדית. היטלים מתוכננים כך שניתן יהיה למדוד במפה מרחקים, זוויות, או שטחים - לפי הצורך. ההיטל המוכר ביותר הוא היטל מרקטור, שבמקורו תוכנן כסוג של מפה ימית.

[עריכה] מפות אלקטרוניות

מהרבע האחרון של המאה ה-20, המכשיר החשוב ביותר של הקרטוגרף הוא המחשב. רוב העבודה של הקרטוגרפיה, במיוחד ברמת איסוף הנתונים, מרוכזת עכשיו ב"מערכת מידע גאוגרפית" (GIS). גם כאשר הGIS לא מעורב, רוב הקרטוגרפים משתמשים במגוון של תכניות מחשב גרפיות על מנת לייצר מפות חדשות. מפות אלקטרוניות ממוחשבות נמצאות באינטרנט, שמאפשרות להקטין או להגדיל את קנה המידה ב"זום", כאשר בעצם לא מדובר בהגדלת המפה אלא בהצגת מפה אחרת, בעלת פרטים רבים יותר (כאשר מדובר באותה מפה, לא נמסר מידע נוסף, אלא הפיקסלים מוגדלים). במערכות ניווט לוויניות ניידות ישנן מפות ממוחשבות עם פונקציות לתכנון מסלולים ולייעוץ ניווטי.מערכות אלו מנטרות את מיקומו של המשתמש בעזרת מערך לווינים.

[עריכה] חישוב מרחק על-פי המפה

הנתונים המצוינים במפה מאפשרים חישוב המרחק הממשי בקו אווירי בין שתי נקודות שעל המפה. לעריכת החישוב משמשים:

קנה המידה של המפה.
נ.צ של כל אחת משתי הנקודות.

על מנת לדעת מה המרחק בין שתי נקודות במפה, אפשר למדוד את המרחק ביניהן על המפה ולפי קנה המידה להפוך אותו למרחק ממשי. אם רוצים למצוא מרחק מדויק יש לחשב אותו בעזרת נוסחה (המבוססת על משפט פיתגורס), על פי נקודות הציון במפה.