גאולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: פיסקת תולדות הגאולוגיה לא ברורה לחלוטין וחסרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע. היא עוסקת בחקר הסלעים והקרקעות, הרכבם, תהליכי היווצרותם, זמן היווצרותם, תפוצתם והתהליכים השונים שעוברים עליהם.
שמו של מדע זה נלקח מיוונית; גֵאָה פירושו "אדמה", לוגוס פירושו "תורה".
בישראל ניתן ללמוד גאולוגיה (לתואר בוגר) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
בנוסף ניתן ללמוד 5 יחידות בגרות בגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכנראה מתחילת שנה"ל 2007 יהיה ניתן ללמוד זאת גם במכון דוידסון, שבמכון ויצמן למדע שברחובות (ע"פ ידיעה מעיתון "3 פלוס" שפורסם ב-17.8.2006).
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הגאולוגיה
האדם הראשון שהשתמש במדע זה היה ז'אן-אנדרה דלוק (Jean-André Deluc 1727-1817) בשנת 1778 והוצג על ידי הוראס-בנדיקט דה סוסיר (Horace-Bénédict de Saussure 1740-1799) בשנת 1779 כצרת החום (המדע הישן יותר של המילה צוין לראשונה על ידי רישאר דה בירי (Richard de Bury 1286-1345) הוא השתמש בזה כדי להבחין בין אדמה לבין תאולוגיית המשפט).
[עריכה] עקרונות יסוד בגאולוגיה
- עקרון האחידות (The Principle of Uniformitarianism) - כל תהליך גיאולוגי מתרחש כיום בצורה דומה עד זהה לצורה בה התרחש לאורך כל התקופות הגיאולוגיות. עיקרון זה נוסח במאה ה-18 על ידי ג'יימס האטון (James Hutton). עיקרון זה קובע כי "ההווה הוא המפתח לעבר".
- עקרון האופקיות המקורית (The Principle of Original Horizontality) - ההשקעה המקורית של שכבות סדימנט תהיה אופקית (מקבילה לאופק). כיום מקובל כי זהו קירוב כללי, אך מדויק מספיק ברוב הרמות שבהן מתבצעת גיאולוגיה.
- עקרון הסופרפוזיציה (The Principle of Superposition) - במצב לא מופר, תהיה מונחת שכבה סדימנטרית צעירה יותר מעל שכבה סדמנטרית עתיקה יותר.
יש המשייכים לעיקרון זה את העיקרון על פיו יחידה או תופעה גיאולוגית, החודרת ליחידה או תופעה גיאולוגית אחרת, מאוחרת לזאת שנחדרה. אחרים טוענים כי עיקרון זה צריך להיות מופרד ומחלקים אותו לעקרון היחסים ההופכים (The Principle of Intrusive Relationships) ולעקרון יחסי החיתוך-חציה (The Principle of Cross-cutting Relationships).
[עריכה] המדעים המרכיבים את הגאולוגיה
- פדולוגיה – דרך היווצרות סוגי הקרקעות (התפוררות הסלע)
- גאומורפולוגיה – תחום העוסק בשינויים הטופוגרפים כתוצאה מתהליכים הפועלים על פני כדור הארץ
- אוקיינוגרפיה – תחום שעוסק בתוך הים ובסלעי הסביבה הימית
- סדימנטולוגיה - תחום העוסק בסלעי משקע ובתהליכים היוצרים אותם
- מינרלוגיה - תחום העוסק זיהוי, סיווג ומיון המינרלים השונים
- מינרולוגיה אופטית - תחם בתוך מינרולוגיה העוסק בזיהוי מינרלים ע"פ התכונות האופטיות שלהן תחת המיקרוסקופ.
- פטרולוגיה - תחום העוסק בתהליכים הקשורים להיווצרות סלעים ולזיהוי הסוגים השונים של הסלעים
- גאומכניקה - תחום העוסק בניתוח התכונות המכניות/הנדסיות של קרקע וסלע
- פלאנטולוגיה - תחום העוסק בחקר ההיסטוריה וההתפתחות של החיים על פני כדה"א מתוך שרידים אשר השתמרו בסלע (מאובנים)
- סטרטיגרפיה - תחום העוסק בקביעת גילם של סלעים וניתוח היחסים בין יחידות שנות של מסלע בעלי גיל שונה
- ביוסטרטיגרפיה - גישה לתיארוך סלעים באמצעות שימוש במאובנים
- הידרולוגיה – מדע מי התהום
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגיאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, 1989.
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה - יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון, מהדורה שנייה, 1992.
- עקיבא פלכסר וענת ילין-דרור, כדור הארץ - חמרים, מבנה ותהליכים, הוצאת כתר, 1995.
