פונקציונליזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פונקציונליזם היא גישה תיאורטית מרכזית בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את המוסדות החברתיים כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד. מאוחר יותר התרכזה הגישה בדרכים בהם המוסדות החברתיים מספקים את הצרכים החברתיים, בעיקר כיצד הם עוזרים לשמר את היציבות החברתית. הפונקציונליזם מתבסס על שלושה עקרונות מנחים (Holmwood, 2005:87):
- החברה מתוארת כ"מערכת" - אוסף של חלקים התלויים אחד בשני עם נטייה לשיווי משקל.
- לחברה ישנם כמה פונקציות הכרחיות כדי שתוכל להמשיך להתקיים. כמו, למשל, ריבוי האוכלוסייה.
- תופעה חברתית או תרבותית ממשיכה להתקיים מכיוון שיש לה תפקיד.
פונקציונליזם היא גישה קונצנזוסיאלית, שניתן למצוא לה שורשים אינטלקטואלים כבר במחצית המאה ה-19, אצל אוגוסט קונט, שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי, ואצל הרברט ספנסר, שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה. מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא אמיל דורקהיים. העדפה של הסברים "פונקציונאליים" שלטה במדעי החברה מתחילת המאה ה-20 ועד לשנות ה-50, כלומר, אנתרופולוגים וסוציולוגיים ניסו להסביר מה התפקיד של כל מוסד או תופעה חברתית ותרבותית. קיומה של תופעה הוסברה אם היא מילאה תפקיד, או פונקציה. הרעיון של פונקציה חברתית התפתח בשני כיוונים שונים בשנות ה-30. הפונקציונליזם הפסיכולוגי שלברוניסלב מלינובסקי, והפונקציונליזם הסטרוקטורלי של אלפרד רדקליף-בראון. התאוריה של מלינובסקי תיארה את התפקיד שיש לתופעות התרבותיות בסיפוק צרכיו של היחיד. האנתרופולוג האנגלי אלפרד רדקליף-בראון, שקרא והעריך את חיבוריו של אמיל דורקהיים, טען כי המטרה של המחקר האנתורופולוגי היא למצוא את הפונקציה הקולקטיבית, כלומר, למשל, מה אמונה דתית או מערכת של חוקים לגבי נישואין תורמים למערכת החברתית ככלל. ההבדל בין התאוריות הוא, אם כן: האם התופעה החברתית קיימת מכיוון שהיא פונקציונאלית לחברה ככלל או בגלל שהיא פונקציונאלית לאדם היחיד? האם הדברים המשותפים לכל התרבויות קיימים בגלל צרכים ארגוניים של החברה, שצריך למלא אותם בכל מקום, או בגלל צרכים של האישיות הפרטית? ניסיון לשילוב של שתי התאוריות ניתן למצוא בעבודותיו של אוונס פריצ'רד.
בשנות ה-40 וה-50 פרח הזרם הפונקציונלי-סטרוקטורלי בארצות הברית ובעולם הסוציולוגי כולו. היה זה המשך תיאורטי לרעיונותיהם של אמיל דורקהיים ואלפרד רדקליף-בראון.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- Holmwood, J., (2005) “Functionalism and its Critics” in Harrington, A., (ed) Modern Social Theory: an introduction, Oxford University Press, Oxford, pp. 87-109
