עיר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
עיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה ביחס לצורות התיישבות אחרות. התהליך הדמוגרפי בו נעשה מעבר של אוכלוסייה לצורת התיישבות עירונית מכונה עיור.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהי עיר
עיר היא מושג סוציולוגי המעיד על אופי המקום אולם משתנה ממקום למקום. הראשון שהגדיר את המושג היה מקס ובר בספרו "העיר", שניסה להגדיר עיר על פי מאפיינים מוגדרים. המודל היה העיר האירופאית (נקודת מבט אתנוצנטרית), בעלת אוטונומיה משפטית ופוליטית, ישות עירונית המנהלת עצמה בפני עצמה. העיר גדולה באופן משמעותי מהכפרים שמסביבה ומהווה מרכז תרבותי ודתי לסביבתה.
בעיר בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר, שירותים, מלאכה ותעשיה, בניגוד לכפר, המושתת על חקלאות. בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים לתושבי העיר. בערים מתרכז הכוח הפוליטי, הדתי והתרבותי, לכן השפעתן על החברה בארץ או במדינה בדרך כלל גדול יותר מאשר היישובים הכפריים. מודל זה מצומצם ביותר ואינו כולל ערים מוסלמיות, מזרח-אסייתיות ואחרות. הערים המוסלמיות שונות היו במרכיביהן ולכן לא התאימו לקטגוריות של ובר.
[עריכה] העיר האיסלאמית
הפוליס, העיר הקלאסית, הפכה לעיתים למדינה (עיר) ואף לכפר. העובדה שהעיר יכולה להפוך לעיתים לכפר מדגישה עד כמה ההבדלים אינם גדולים ואף הפיכים. לעיתים ההבדל הוא דק מאוד. בתקופה הטרום-מודרנית העיר והכפר לא היו מנוגדים. הם שני סוגים של התיישבויות קבע, המהווים המשך אחד של השני. אורח החיים של הקהילות בעיר שונה מהכפר.
הערים האסלאמיות היו כאוטיות, לא מאורגנות ולא מסודרות. לא הייתה התערבות שלטונית, מותר היה לתושבים לעשות כל העולה על רוחם כל עוד הם אינם מפריעים לשכניהם. מקרי מחלוקת היו נפתרים בבוררות אצל הקאדי המקומי. עניין הכאוטיות קשור לדת, מכיוון שהחוק הדתי הוא חוק המדינה. בערים נוצריות הייתה רשות מוניציפלית בעיר והחוק כן עסק בנושאים כאלה, אך לפי השריעה, החוק המוסלמי - מותר לתושב לעשות כל מה שהוא רוצה מלבד שלא יפריע לאחר.
המעברים התכופים של מקומות מכפר לעיר ובחזרה גרמו לכאוס וחוסר סדר. אין באסלאם חקיקת עזר עירונית אך ישנם כללים ברורים להתנהלות בשטחים הציבורים הפתוחים. כדוגמת המוחתסב, שמפקח על התנהגות, לבוש, יחסי מסחר תקינים, מפקח על מחירי הסחורות וכל מה שקשרו במרחב הציבורי. המרחצאות, החמאם הן אחד המוסדות היותר בולטים הן במובן הפיסי והן במובן התרבותי, מקום כינוס ציבורי המשמש לשלוש מטרות: הנאה, רחצה ועסקים.
[עריכה] הגדרת "עיר" לפי חוקי מדינת ישראל
בניגוד למה שנהוג לחשוב המונח עיר איננו משפטי. בישראל אחראי שר הפנים על סיווג הרשויות המקומיות לעיריות ולמועצות מקומיות. בדרך כלל יישובים שגודלם מעל 20,000 תושבים מוכרים כעיריות, אולם ישנם יוצאים מהכלל. בנסיבות מיוחדות, יכול שר הפנים להכריז על עירייה ביישוב שבו רק 5,000 תושבים. העירייה הקטנה ביותר בישראל היא אור עקיבא עם מעט יותר מ-15,000 תושבים. לעומתה, ברמת השרון, בעת שהייתה עדיין מועצה מקומית, התגוררו מעל 35,000 תושבים.
בחוק מצוינים קריטריונים נוספים כגון: רמת פיתוח אורבני, יציבות קואליציונית של המועצה, שירותים לתושב ברמה סבירה ומנהל כספי תקין. בכדי להכריז על יישוב כעיר, ממנה שר הפנים ועדת חקירה מיוחדת הבוחנת קריטריונים אלו.
לכל עירייה יש ראש עירייה ומועצת עירייה הנבחרים בבחירות המקומיות שמקיים משרד הפנים. מספר חברי המועצה נקבע בהתאם למספר התושבים:
- עד 5,000 תושבים - 9 חברים
- בין 5,000 ל-25,000 תושבים - עד 15 חברים
- בין 25,000 ל-100,000 תושבים - עד 21 חברים
- 100,000 תושבים ומעלה - 21 עד 31 חברים.
הגדרת העיר (בשונה מן המונח המשפטי כאן הכוונה למונח גיאוגרפי) כפי שהוצגה בביתן הישראלי בביינאלה לאדריכלות בונציה בשנת 2000: "עיר היא מקום מחיה של בני אדם המאפשר להם בו זמנית לקיים מערכות יחסים עם אחרים ברמה מגוונת של אינטימיות תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת." ("אנונימיות אינטימית")
[עריכה] ראו גם
