מגדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מגדר (ג'נדר - Gender) מציין הבדלים בין נשים לגברים שמקורם בחברה ובתרבות ולא בביולוגיה. מבחינה ביולוגית, מין (sex) מתאר אנשים כזכר או נקבה על-פי מאפיינים פיזיולוגיים בסיסיים (כגון כרומוזומים ואנטומיה של אברי מין). המגדר, לעומת זאת, הוא התרגום החברתי של המין, והוא מתייחס לקטגוריות של גבר ואישה והציפיות החברתיות מהם.

מבחינה פורמלית, מגדר הוא תרגום חברתי – תרבותי של המין הביולוגי, המגדיר כיצד על נשים או גברים להתנהג, להראות וכד' בכל חברה נתונה. בהתאם לכך, נשים אמורות להתנהג על פי קודים חברתיים ולהיות נשיות בהתאם לסטריאוטיפים ומאפיינים מקובלים של נשיות. למשל, נשים נתפסות בחברה כאמורות לדאוג למרחב הפרטי והגברים למרחב הציבורי. משמע, נשים אמורות מבחינת הסטריאוטיפ המקובל, לדאוג לבית, למשפחה ולילדים, ולהיות פחות אסרטיביות ויותר רגשניות מגברים.

נשאלת השאלה, האם הומוסקסואליות היא שאלה של מגדר? לפי ההגדרה הפורמאלית שהובאה לעיל, התשובה שלילית. מגדר הוא אוסף האבחנות החברתיות בין גברים לנשים, ואילו הומוסקסואליות עוסקת בנטיות המיניות של אנשים.

אף על פי שמגדר אינו זהה לנטייה מינית, מבחינה לא פורמלית חוקרים של תאוריות קוויריות טוענים כי קיימת הבנייה חברתית של הומוסקסואלים ולסביות כמגדר העומד בפני עצמו. גם אם מבחינה פורמלית מגדר עוסק בקטגוריות חברתיות של גברים מול נשים, לא פורמלית הומוסקסואלים הם מגדר באופן שבו הם נתפסים על ידי אחרים. כיוון, שהאבחנות החברתיות בין נשים לגברים כוללות גם את התפיסה לפיה נשים אמורות להימשך מינית לגברים וההיפך, ולסביות והומוסקסואלים מאמצים, בהיבט זה, מאפיינים של בני המין השני. בנוסף, לא רק התוכן של סוגיית המגדר מובנה חברתית אלא גם הגבולות שלה. לכן, גם אם מבחינה פורמאלית זו אינה סוגיה מגדרית, העובדה שרבים מגדירים אותה כך היא בעלת משמעות.

למרות זאת, הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן הקטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מכאן שמאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים ומקבעת דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים, מסייעות להתפתחות זהותם המגדרית, ומקבעות דפוסים היררכיים המקנים לרוב עליונות לגברים בחברה.

עד לשנות ה-70 של המאה ה-20, היו לביטוי מגדר רק משמעויות דקדוקיות. במדעי החברה לא התקיימה ההבחנה בין מגדר לבין מין. המינוח המקובל במדעי החברה היה תפקידי מין, וציין את כלל ההבדלים החברתיים בין גברים לנשים. בהגדרה זו טמונה ההנחה כי מקורם של ההבדלים החברתיים בין גברים לבין נשים הוא בהבדלים הביולוגיים.

בשנות השבעים החלו תיאורטיקניות פמיניסטיות בעיצוב ההבחנה בין מין לבין מגדר. הן יצרו הפרדה בין המין, המוכתב ביולוגית, לבין מערכת ההגדרות והאבחנות התרבותיות, שאנו מייחסים להיות גבר או אישה.

לאבחנה זו חשיבות בשני מישורים. במישור המחקרי האנליטי, השימוש במושג המגדר נותן לחוקרים את הכלים לשאול מגוון של שאלות חדשות, בדבר מיקומם של הבדלים שונים בין נשים לגברים, נסיבות יצירתם והתפתחותם. במישור הפוליטי, יצירת האבחנה בין המין למגדר ממקמת את מרבית ההבדלים בין גברים לנשים במישור החברתי ההיסטורי, ובכך מכירה בכך שהבדלים אלו ניתנים לשינוי על-ידי פעולה פוליטית.

בשנות ה-90 הצביעו חוקרי המגדר על נקודת עיוורון הקיימת בגישה זו למיגדר - היא מתייחסת אל המין הביולוגי כאילו הוא קבוע ונמצא מחוץ להיסטוריה. בשיח הנפוץ מקובל לדבר על כך שההבדלים הביולוגיים יוצרים שתי קטגוריות מובחנות, שעל בסיסן נבנות האבחנות החברתיות, והגישה החדשה מבקשת לערער את הפונדמנטליזם הביולוגי הזה ולהפוך גם את האבחנות הביולוגיות, ואת האופן בו אנו מבינים את ההבדלים בין המינים, לתופעה היסטורית.

חשוב להדגיש כי גישה זו אינה באה לערער על העובדות הפיזיות - המחזיקים בה יסכימו כי קיימים יצורים אנושיים רבים בעלי איברי רבייה זכריים או נקביים, אך יטענו כי מעובדה זו לא ניתן להסיק את קיומם של שני מינים מובחנים. תומכי גישה זו מצביעים על שתי נקודות לחיזוק טענתם:

ראשית, התפיסה של המינים הייתה שונה לאורך ההיסטוריה. תפיסת ההבדלים בין המינים בימי הביניים, לדוגמה, הייתה שונה מזו של ימינו. נשים וגברים לא נתפסו כשני מינים מובחנים אלא כשני קצוות של רצף.

משקל רב יש בתאוריה זו גם לתופעת האינטרסקסואליות. העובדה כי קיימים בני אדם בעלי מערכת ביולוגית שאינה זכרית או נקבית מעידה, לדעת תיאורטיקניות מזרם הפמיניזם פוסט מודרני וחוקרי תאוריה קווירית, כי החלוקה הביולוגית, לכאורה, בין גברים לבין נשים אינה חלוקה דיכוטומית כפי שנהוג להציגה, וקיימים מקרים בהם המין הכרומוזומלי, הגונדי והאנטומי אינם תואמים. ממקרים אלו מסיקים החוקרים כי קביעת הקטגוריה המגדרית אינה עניין ביולוגי-טכני אלא פעולה חברתית של מתן משמעות.