סיביר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיביר (רוסית: Сиби́рь) הוא אזור גדול ברוסיה ובצפון קזחסטן, הכולל את כל צפון אסיה. גבולות האזור במערב הם הרי אורל, במזרח חוף האוקיינוס השקט, בצפון חוף אוקיינוס הקרח הצפוני ובדרום האזורים ההרריים בצפון-מרכז קזחסטן, מונגוליה וסין. רוב רובו של האזור, מלבד הקצה הדרום מערבי, שייך לרוסיה, והוא מהווה כ-75% משטחה של המדינה. האקלים של סיביר יבשתי, עם הפרשי טמפרטורות חדים בין קיץ לחורף.
יש להבדיל בין האזור הגאוגרפי סיביר לבין הגליל המנהלי הרוסי, אשר אינו "גולש" לקזחסטן ושגבולו המזרחי הוא נהר הקולימה.
בשל היותה אזור מבודד וקשה לחיים, סיביר שימשה זמן רב מקום להגליית אסירים, הן בתקופת שלטון הצארים והן בתקופת השלטון הקומוניסטי. עם זאת, אסירים לא היו התושבים היחידים של סיביר: חיו בה גם ציידי פרוות מרוסיה, וגם בניהם של עמים מהאזור: יקוטים, אוונים, צ'וקצ'ים וכו'.
בסיביר ישנם אוצרות טבע רבים: זהב, יהלומים, נפט, ברזל, פחם אבן, מתכות נדירות. לכן, בתקופת השלטון הקומוניסטי הוחל בפיתוח תשתיות וביישוב מאסיבי של סיביר.
בסיביר זורמים נהרות גדולים רבים: נהר האוב, נהר הלנה, הנהר אנגרה והאמור.
בסיביר נמצא המקום הקר ביותר בחצי הכדור הצפוני - הכפר אוימיאקון (63 מעלות רוחב צפון ו-145 מעלות אורך מזרח) שליד ורחויאנסק. בשנת 1933 נמדדה שם טמפרטורה של 72- מעלות צלזיוס.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "געגועים לקומוניזם", על סיביר. מאת: דודו גואטה, אייל נוני - הספרייה הוירטואלית של מטח
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.