מדע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדע הוא ידע אודות העולם שהושג באמצעות צפייה, ניסוי והסקה שיטתיים, ודרכי מחקר שנועדו לפתח ידע זה. השיטה המדעית כוללת עקרונות ותהליכים המשמשים לאיסוף ידע מדעי, ומכונה גם מחקר. אדם העוסק במדע נקרא מדען.
המדע שונה מידע אחר, בכך שהוא ידע המתגבש ומצטבר תוך כדי תהליך מתמשך של ביקורת והוספה. לפיכך, המדע הוא תהליך מתחדש ומתפתח תדיר, ועל כל דור של מדענים, לאשר את הידע הנצבר עד אליהם. מסיבה זו, ידע שאין מטילים בו ספק ושאינו מתחדש עלול לאבד את תוקפו המדעי, ואף להפוך לאמונה טפלה. דוגמה טובה לכך נותנת האסטרולוגיה אשר החלה כענף מדעי רציני: רישום מסלולי הכוכבים, מה שאנו קוראים לו כיום אסטרונומיה. בשאלות ההיקף והתכולה של המדע והגדרת השיטה המדעית עוסקת הפילוסופיה של המדע.
למדע יש מוניטין של שיטה אמינה ומסודרת להשגת תובנות אמיתיות על העולם. ההתפתחות הטכנולוגית של מאות השנים האחרונות, הנובעת כולה מן ההתקדמות המדעית, מחזקת עוד יותר את מעמדו הייחודי בחברה. ההכרה ביתרונותיה של השיטה המדעית חזקה כל-כך, עד שאפילו תחומים רחוקים ממנה, כמו הסיינטולוגיה או "המדע הוֵדי", שייתכן ויותר דומים לדת, מכתירים את עצמם כמדע.
תוכן עניינים |
[עריכה] ערך המדע
ניתן להתייחס בשני מובנים לערך המדע - ערכו התכליתי ,כלומר התועלת שבמדע; וערכו המהותי, כלומר תיאור היחס הכללי בין המדע לאדם.
[עריכה] ערך תכליתי
המדע נפוץ ביותר משתי סיבות אפשריות עיקריות: הסקרנות הטבעית של האדם, למצוא את החוקיות בטבע, והתועלת שעשוי להביא המדע.
מכיוון שהמדע מסוגל לנבא את המציאות, יש בו ערך רב עבור היכולת של האדם לשפר את יכולות התגובה שלו למציאות הנתונה. בהתאם לכך, המדע הינו כוח פוטנציאלי, אותו יכול האדם להפעיל על מנת לקדם את מטרותיו.
לדוגמה: תחום הרפואה מתבסס לרוב על מחקר מדעי. המדע מצליח למצוא את הדרך היעילה ביותר (בהתאם למגבלותיו) על מנת לצמצם את מחלותיו ופגיעותו של האדם, ובכך מאפשר לרפואה למלא את מטרתה בצורה יעילה יותר.
ערך המדע, אשר נגזר מהסקרנות האנושית, בא לידי ביטוי בהנאה אינטלקטואלית אותה מפיק האדם המתעניין במדע, הן במחקר עצמו והן בלמידת תוצאות מחקר קודם.
תהליך נוסף אשר יוצר את ערכו של המדע, אשר נגזר מהמבנה של המחקר המדעי בפועל ולא מתכונותיו הטהורות, הוא אפשרות קיומה של מערכת המשרתת את החקר המדעי ואת השימוש בו בחברה. תהליך זה, בו נוצרות אקדמיות, מכוני מחקר וייעוץ, תקשורת המפרסמת מדע ועוד, מביא לשימוש במדע על-מנת לקדם אינטרסים של גורמים מסוימים בחברה.
[עריכה] ערך מהותי
מלבד ערכו התכליתי של המדע, כמשרת מטרה מוגדרת, המדע הינו חלק בלתי נפרד מיכולת החשיבה ועיצוב החברה האנושיות.
מכיוון שהמדע מסוגל לתאר מציאות, הוא משפיע בהכרח על תפיסת האדם מציאות זו. תוצאות החקר המדעי ועצם קיומו, גם אם תהליך זה לרוב אינו מכוון, מובילים לשינוי תפיסתי-פילוסופי ניכר.
לדוגמה: קיומו של הסוציולוגיה, כענף מדעי החוקר את התנהגות האדם, הביא במקרים רבים לקיום תפיסה תכליתית של האדם, כייצור שמטרתו שרידה וצבירת כוח בלבד. מסקנות אלו נבעו מעצם החקירה המדעית (המניחה כי קיימת סיבתיות שאינה נתונה לבחירה חופשית של האדם), וכן מהכיוון המסוים שאליו הובילו תוצאות המחקר הסוציולוגי.
דוגמה אחרת הינה תיאורם הפיזי של גרמי השמיים. כאשר נתגלה באופן מדעי כי כדור הארץ אינו שונה משאר כוכבי הלכת בתיאור תנועתו, נשמט בסיס מוצק להנחה הפילוסופית בדבר מרכזיותה של האנושות ביחס ליקום.
כמו כן, עצם קיומו של המחקר המדעי ותכונותיו, משפיע ביותר על אופן החשיבה האנושי. עקרונות המדע מאומצים על-ידי החשיבה האנושית, והופכים להיות הכללים המגדירים את תפיסתו.
האמונה באמת שאינה נגזרת מההכרה האנושית ואופייה סיבתי עשוייה ליצור דפוס חשיבה תואם אשר אינו מקבל את רעיון הבחירה החופשית. כך עשוי להיות מועמד עיקרון התועלתיות מעל עקרונות אחרים, המבוססים על הכרה המבצעת בחירה ערכית.
אפשרות השפעה נוספת הינה הפיכת המוסדות החברתיים למוחלטים בעיני הפרט. מוסדות כגון שימוש בכסף כאמצעי כלכלי או קיבוע של מעמד שליט, עשויים לקבל אישור חברתי כחלק מן האמת הבלתי ניתנת לערעור ולהשפעת בחירה ערכית.
כמו כן, החלוקה של המדע לתחומים משפיעה ביותר על עיצוב התודעה, על ידי יצירת חלוקה תפיסתית תואמת. לדוגמה, הפרדת תחום הפסיכולוגיה (חקר הנפש) מתחום הכלכלה, עשוייה ליצור תפיסה אשר אינה מחשיבה את השפעתם ההדדית של המבנה הנפשי והשיטה הכלכלית.
[עריכה] השיטה המדעית
המדע התפתח בתרבויות שונות באופנים שונים, ומקורותיו מצויים בעיתות קדומות ביותר. ידוע כי נעשה שימוש בחקירה מדעית בתרבויות עתיקות כגון הסינית, ההודית וכו'.
תחומי המדע השונים קשורים לרוב בפילוסופיה, שכן שני התחומים נוגעים בתפיסת המציאות. כל חקר מדעי מבוסס על תפיסה פילוסופית מסוימת, וכן תפיסות פילוסופיות רבות עשויות להיות מושפעות מתוצאות החקר המדעי.
גישה פילוסופית, הרואה במדע את המקור האמיתי היחיד לכל הידע האנושי, ורואה כל ידע מסוג שונה כבלתי-תקף עבור האדם, הינה המדענות. מרכיב חשוב בשיטה המדעית בימינו הוא ביקורת עמיתים.
[עריכה] מדע מודרני
בעולם המודרני למדע משקל רב בחברה, והוא נחשב למפותח ביותר.
תחומי המדע המודרני:
[עריכה] ראו גם
- היסטוריה של המדע
- סוציולוגיה של המדע
- תורה ומדע
- מדענות
- התפתחות המדע בעת העתיקה
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מדע |
||
 ציטוטים בוויקיציטוט: מדע |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדע |
