כסף (אמצעי תשלום)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך זה עוסק בהתפתחות הכסף כאמצעי תשלום. לערך העוסק בכסף בראייה המקרוכלכלית, ראו הכסף בראייה מקרוכלכלית.

כסף

כסף הוא המנגנון החברתי שמאפשר את חלוקת התפקידים בכלכלה והתמחות הפרטים בה במיומנויות ספציפיות, והוא עושה זאת בפעולה שנקראת "מערכת-מחירים", על ידי יצירת מטבע - אמת מידה תיקנית להשוואת ערכי חליפין בין תוצרים שברשותנו אותם מעוניינים פרטים אחרים לצרוך, לבין תוצרים המצויים אצל אחרים אותם אנו מעוניינים לצרוך.

הכסף התגבש בצורה אבולוציונית, כשהוא (כמו שפה ואסטטיקה) מתבסס על תכונות שהוטבעו בנו בצורה גנטית, כחלק מה"חבילה האנושית", ועל-כן צורה שלו תימצא בכל תרבות אנושית ללא קשר לבידודה או רמת התפתחותה, כשהגורם היחיד שמשפיע על היקף השימוש בו ומורכבות המערכת המנהלת אותו הוא כאמור היקף ההתמחות המתקיימת בכלכלת אותה החברה.

את הכסף אפשר למצוא במגוון רחב של צורות, החל מבעלי חיים וצמחים, דרך אבנים וצדפים, ועד לשטרות נייר ואפילו רישומים וירטואליים במדיה אלקטרונית בלבד, כשהתכונה המשותפת לכול אותו מגוון רחב הוא כאמור בהיקבעותם כנורמה חברתית המיעדת את אגירתם לא על מנת להפיק תועלת מצריכתם, אלא דווקא מהימנעות מצריכתם והפקת הנאה רק מהתמורה המתקבלת מול העברתם לזולת.

כתוצאה מהעובדה כי הכסף מועיל רק בעת מעברו הלאה, קיימת בכסף שאיפה לשימור עצמי, כך שבאופן תיאורטי בעוברו מיד ליד הוא אמור לנוע לנצח, במה שמכונה "מחזור הכסף".

[עריכה] כסף "טבעי" מול כסף "סינתטי"

את מגוון הכסף אפשר לחלק לשתי משפחות עקרוניות: הכסף "הטבעי", והכסף "הסינתטי". הכסף הטבעי כולל מגוון מוצרים בעלי ערך עצמי משלהם אשר עקב הסכמה חברתית ספונטנית נמנעים אנשים מלצרוך אותם ומתחילים לאגרם כדי להחליפם. מוצרים כמו מלח, צדפים, ואפילו, בתנאים מיוחדים (כמו במחנות שבויים), גם סיגריות ושוקולד. הידוע, הנפוץ, והחשוב שבין סוגי הכסף הטבעי הוא הזהב, אשר מילא תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת הכסף, ועד לשנות השבעים, הוא שימש גם כעוגן רישמי לכל מערכת המטבעות המערביים, והוא מילא תפקיד חשוב בהתפתחות הכסף הסינתטי- המטבע הרישמי.

משפחת הכסף השנייה, "הכסף הסינתטי", היא תולדה של הלאמת מערכות הכסף בידי השלטון המרכזי אשר יוצר מטבע רישמי ומחייב את השימוש הבלעדי בו במערכת המחירים. כסף זה נולד מתוך הכסף הטבעי, כשמתכות בעלות ערך עצמי הוטבעו על-ידי המלך בגודל, איכות וצורה קבועים, לשמש ככסף. הכסף הסינתטי פועל באופן שונה מהכסף הטבעי - על הכסף הסינתטי פועל "חוק גרישהם" (על שם מייסד הבורסה של לונדון מתקופת אליזבת הראשונה) הטוען כי "כסף רע" (כסף העשוי מחומר בעל ערך עצמי נמוך) נוטה לדחוק מהמחזור "כסף טוב" (כסף העשוי מחומר בעל ערך עצמי גבוה). האמונה הבסיסית הייתה כי האינפלציה הייתה תוצאה של חוק זה, ומאז שנקבע הוא שימש כטיעון במאבקים ציבוריים כנגד השליטים ששאפו תמיד לשחוק את איכות החומרים מהם יוצרו המטבעות. בסופו של דבר השלטון ניצח ובסוף המאה ה-19 החלו להיכנס למחזור שטרות הנייר.