ציור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
הציור הוא תחום באמנות בו מבוטאת היצירה באופן גרפי על גבי משטח, באמצעות שינוי צבעיו.
יסודות הציור הם הקו והכתם אשר מהם הציור מרכיב את דמויותיו ואף מביע את רגשותיו ורעיונותיו. בעזרת הצורות, הצבע והקווים, הצייר יכול ליצור אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק; ואף להביע רגשות.
תוכן עניינים |
[עריכה] התפתחות הציור
הציורים הקדומים ביותר הידועים הם הציורים שהאדם הקדמון צייר על קירות המערות. הציורים הללו מעידים שהציירים הקדומים לא ידעו לצייר נפח או עומק באותה התקופה. הציורים היו חזיתיים, כלומר: נקודת המבט הייתה חזיתית.
במצרים העתיקה האמנות הייתה סמלית. הדמויות אשר הופיעו בה סיפרו על אירועים מסוימים. ברומא וביוון העתיקה הופיעו לראשונה ציורים תלת-ממדיים. אולם, לאחר חורבן האימפריה הרומית ועליית הנצרות מחד, וההשתלטות האסלאם בים התיכון מאידך - חזר הציור להיות דו-ממדי.
בימי הביניים שלטה באירופה אמנות גותית. הציור היה סימבולי, ומטרתו הייתה לפאר את הכנסייה. נוצרה אמנות הוויטראז', וויטראז'ים רבים עִטרו חלונות של כנסיות. הופיעו בהם, בדרך כלל, קדושים נוצריים. לעתים צויירו אף אנשים "פשוטים", כשהם עוסקים בפעילויות האופייניות לאותם הימים: מתפללים, עובדים את האדמה וכן הלאה. מכיוון שבאותם הימים ערך האדם היה פעוט לעומת זה של הכנסייה, לא הושקעה מחשבה רבה בדמויות ולרוב הן היו פשוטות מאוד.
בתחילת תקופת הרנסאנס, סגנון הציור באירופה הפך ריאליסטי וטבעי יותר. אמנים רבים הפכו את הטבע לנושא ציוריהם ואף הירבו לפתח תאוריות על תפקיד הטבע. בתקופת הרנסאנס, למעשה, הוחזרו כללי הפרופורציה שרווחו ביוון העתיקה, וגוף האדם שב להיות נושא מרכזי באמנות. הציירים של תקופת הרנסאנס, כמו ציירי יוון, נהגו להציג את גוף האדם כמושלם.
באמנות המזרח שלטו בציור קווים ברורים. הציורים היו צבעוניים עד מאוד. הסינים ציירו נוף עוד לפני המערב, אך החלל נפרש לגובה ולא לעומק. את הציור הסיני והיפני אפיינו משיחות מכחול מועטות. בפרס, הודו ותורכיה הציור הוגבל מטעמי דת לאמנות העיטור והאיור של מבנים.
בתקופת הבארוק, מטרה דומיננטית של הציור הייתה לעודד את האנשים לאמונה ולדבקות בכנסייה. ציירים רבים ציירו מאורעות מכתבי הקודש. אופי הציור בתקופה זו היה דרמטי ביותר: הציורים היו מלאי תנועה, התרחשות ורגש; היה שימוש מאסיבי בצבעים עזים ומשחקים רבים של אור וצל על מנת ליצור אשליה של עומק, וכן להבליט את הדמויות המרכזיות.
במאה ה-18 סגנון זה פינה את מקומו לטובת סגנון מעודן יותר, שהציג את חיי המותרות של האצולה באירופה - זהו סגנון הרוקוקו. בתקופה זו הציורים היו בהירים ועדינים ביותר, שהציגו דמויות אלגנטיות.
במאה ה-19 חלק מהאמנים הפסיקו לעבוד בסטודיו סגור והעדיפו לצייר בטבע. עניין זה ניכר בציורים אימפרסיוניסטיים.
בתחילת המאה ה-20 צרפת הייתה מרכז עולם הציור. רוב שיטות הציור החדשות פותחו בה.
[עריכה] טכניקות ציור
- שמן - צבעי השמן עשויים מפיגמנטים טהורים המעורבבים עם שמן (שמן פשתן בדרך כלל).
- גואש - צבע מים אטום. רוב צבעי המים נספגים בנייר, אך צבעי הגואש מתייבשים כשכבת צבע על הנייר. צבעי הגואש הם צבעים סמיכים ועזים.
- צבעי מים - פיגמנטים הנמסים בקלות במים, ויוצרים על הנייר מראה שקוף ועדין. ניתן ליצור מרקמים ויזואליים מיוחדים על ידי מריחת שכבות רבות של צבעי מים.
- רישום - זוהי שיטת ציור אשר התפתחה משיטות ששימשו לציור סקיצות, כהכנה לציור בצבע. רישומים נרשמים בעיקר בעפרונות או בדיו.
- פרסקו - ערבוב פיגמנטים במים בלבד. התערובת נמרחת על טיח לח אשר נמרח על הקיר באותו יום. הצבע הופך לחלק מן הקיר ולא ניתן למחקו.
- שעווה - ציור בשעווה הנו טכניקה עתיקה. הצבעים עורבבו בשעווה מותכת. השעווה הצבועה שימשה כצבע שנמרח על האבן או הטיח.
- אקוורל -צבע האקוורל מורכב מפיגמנט מעורב במים ובתמיסת דבק שרף. תהליך העבודה בצבע זה מהיר ואינו מאפשר תיקונים.
- איור ממוחשב - נעשה באמצעות מחשב או מעובד בעזרתו. מחליף במקרים רבים את שימושי האיור המסורתי, בעיקר באינטרנט, בעיתונים ובמגזינים, בטלוויזיה, על אריזות מוצרי צריכה ועוד.
- טמפרה - תערובת של פיגמנט עם חלמון ביצה מהול במים.
- אקריליק - ציור בצבע אטום שמורכב מפיגמנט המושקע בפולימר אקרילי. צבעי אקריליק משמשים חלופה לצבעי השמן, מפני שהם מתייבשים מהר מאוד - לעתים אף תוך שעה אחת. צבעי האקריליק מתייבשים כשם שהונחו על הבד, לכן הם יכולים ליצור מרקמים ובליטות המעניקים נדבך חדש ותלת ממדי לציור.
- פסטל - פיגמנטים טהורים שנטחנו למשחה ונדחסו לגושים, אשר מציירים ישירות באמצעותם; או מערבבים אותם עם חומרים שונים כמו צבעי מים או גואש.
- דיו - נוזל המכיל מספר פיגמנטים היוצרים צבע אחיד. משתמשים בדיו בעיקר ליצירת רישומים.
- גיר - האדם הקדמון צייר בעזרת גושים של צבע על קירות המערות. כיום מכינים את הגירים על ידי כבישת תערובת של צבען.
- קאזין - מצוי בחלב מוחמץ. מדללים את צבעי הקאזין במים. היתרון בהם הוא שהם מתייבשים מהר. הגוונים שניתן ליצור בהם הם בהירים.
- צלליות - צורות שנגזרות מנייר שחור ומודבקות על נייר לבן.
[עריכה] זרמים באמנות הציור
- יוון - הציורים צוירו בעיקר על כלי חימר והציגו מאורעות מיתולוגיים.
- רומי - לא נותרו שרידים רבים לציור הרומי; ידוע, אפוא, שאמנות רומא הושפעה מאוד הזו היוונית והאטרוסקית.
- ביזנטי - הציור הביזנטי התבטא בפסיפס, וכן ביצירת דמויות בעלות נפח וקוי מתאר מודגשים.
- גותיקה - האמנות הגותית פותחה על ידי הכנסייה. מטרתה הייתה לפאר ולשבח את הנצרות. לא היה דגש על יצירת דמויות ריאליסטיות - הציור היה סימבולי בעיקרו.
- רנסאנס - בזרם זה חשיבות רבה לסימטריה, פרספקטיבה וקומפוזיציה. הציירים שאפו לצייר ציורים ריאליסטיים ככל האפשר, בניגוד מוחלט לאמנות הסימבולית של ימי הביניים.
- מנייריזם - הגישה של אמנות הרנסאנס, המקפידה על פרספקטיבה, קומפוזיציה, ריאליזם ושלמות.
- בארוק - הזרם העיקרי של המאה ה-17. ציורים דרמטיים המתארים בדרך כלל התרחשויות תנ"כיות.
- רוקוקו - הזרם ששלט בחלקה העיקרי של המאה ה-18, והציג את חיי המותרות של האצולה.
- נאו קלאסיציזם - זרם מסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, שהושפע מאוד מהמהפכה הצרפתית.
- פרה-רפאליטים - אחווה של ציירים ומשוררים ששאפו לבטל את הגישה ה"מייפה" והאלגנטית של ציירים מנייריסטים כמו רפאל.
- אר-נובו - למעשה זהו זרם בעיצוב. זרם זה הראה את גוף האשה בשילוב עם מוטיבים מעולם החי והצומח, כמו נוצות טווס, עלי קיסוס וכו'.
- ריאליזם - זרם מהמאה ה-19 , הדוגל בהצגת האדם במצבים יום יומיים, כגון עבודה בשדה וכו'; או ציורי נוף. מטרת הזרם להציג את העולם כפי שהוא בלי לייפות את המציאות.
- אימפרסיוניזם - האימפרסיוניזם שואף להתנתק מן התיאור שבתווך הידיעה, וליצור תיאור הנאמן להתרשמות הכללית מן המראה.
- פוסט אימפרסיוניזם - זרם שנוצר לאחר האימפרסיוניזם והווה את תחילת הזרם האקספרסיוניסטי.
- פוינטיליזם - סגנון שבו כל גוון מפורק לנקודות של הצבעים הטהורים המרכיבים אותו. האמנים הבולטים בזרם זה היו סיניאק וסרה.
[עריכה] זרמים בציור במאה העשרים
- אמנות מופשטת
- קוביזם - סגנון אוונגרדי באמנות אשר אינו צופה באובייקט מנקודת מבט אחת, אלא מפרק את האובייקט לגורמיו ומציג גורמים אלה מנקודות מבט שונות באופן סימולטני.
- אקספרסיוניזם - זרם באמנות המעמיד במרכז היצירה את היוצר ואת ראייתו הפנימית.
- פוטוריזם - תנועה אומנותית שנוסדה באיטליה ואיננו נוגע רק לאמנות, אלא מדבר על ניצול הרגע ולא להסתמך בנאמנות עיוורת לעבר, אשר מנע מיוצרים ליצור אמנות מקורית וחדשה.
- קונסטרוקטיביזם - תנועה אמנותית שנוצרה ברוסיה לפני המהפכה הבולשביקית. מטרתה הייתה להזניח את האמנות ה"טהורה" לטובת אמנות המביאה תועלת לאדם ולחברה.
- סוריאליזם - כשמו כן הוא - ציור שאינו ריאליסטי, המציג מצבים בלתי הגיוניים, דמויות מופשטות, אובייקטים דמיוניים או הזויים וכיוצא בזה.
- אקספרסיוניזם מופשט - תנועה אמנותית שהתפתחה בשנות ה-40 של המאה ה-20 בניו יורק. אין זה סגנון אחיד ומוגדר, מטרתו היא לשחרר את האמן מהערכים האסתטיים המסורתיים.
- פוביזם - סגנון לא ריאליסטי, המורכב משימוש בצבעים עזים וטהורים ללא ערבוב ומשיחות מכחול נמרצות. בסגנון זה ניכרת בפשטות בצורות, בדמויות ובנופים.
- פופ-ארט - סגנון שהתפתח באנגליה וארצות הברית בשנות השישים ובמסגרתו ציירו האמנים דימויים ויזואלים מן התקשורת, המדיה ומעולם הפרסום, וכן השתמשו בטכניקות של אותה מדיה.
- אופ-ארט - סגנון המשתמש בצורות גאומטריות ואבסטרקטיות על מנת ליצור אשליות אופטיות. היה פופולרי יחד עם סגנון הפופ-ארט.
- נאו-גיאו - סגנון שהתפתח בארצות הברית בשנות השמונים ובמסגרתו הושם דגש על ציור מופשט גאומטרי אשר ניתנו לו משמעויות נוספות כאובייקטים מזוהים. בין האמנים בזרם זה ניתן לציין את הצייר פיטר האלי.
[עריכה] ראו גם
- ציירים
- ציירים ישראליים
- יצירות מפורסמות בתולדות האמנות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גלרית האומנות של הצייר מיכאל חונדיאשוילי: http://www.michael-arts.com
- גלרית רפרודוקציות הגדולה בעולם: http://www.1st-art-gallery.com/home_gallery.htm
- גלריית איורים:כולל איורים וציורים להורדה חופשית http://www.dyonisos.co.il/draws.html
