מטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מטבעות ישראליים מודרניים המבוססים על מטבע השקל

למושג מטבע יש שני פירושים ושימושים נפוצים. האחד הוא המטבע המוחשי, בדרך כלל עגול ועשוי ממתכת כלשהי. במשמעות המופשטת יותר, מטבע הוא כל אמצעי התשלום (הכסף) הרשמיים במדינה מסוימת, הכוללים שטרות ומטבעות המוגדרים כהילך חוקי באותה מדינה.

בישראל המטבע נקרא שקל חדש והוא כולל את השטרות מנייר והמטבעות.

מהמושג מטבע נגזרים מושגים נוספים:

מטבע חוץ: מטבע של מדינה אחרת, שמשמש תיירים ועוסקים במסחר בינלאומי.
מטבע קשה: כסף המוכר בעולם ככסף השומר היטב על ערכו יחסית למטבעות אחרים. דוגמאות למטבעות קשים: האירו האירופי, הין היפני, הפרנק השוויצרי ועוד. בישראל נחשב גם הדולר אמריקאי למטבע קשה, אף ששערו נשחק בהתמדה יחסית למטבעות חזקים ממנו.
מטבע זכרון: מטבע ממתכת, אשר הוטבע במיוחד לצורך הנצחת מאורע מסוים או אישיות מסוימת.

[עריכה] מטבעות עתיקים

בעת העתיקה התחילו בפעם הראשונה בתולדות האנושות להשתמש במטבעות, בתחילה בלידיה, במאה ה-8 לפנה"ס, ומשם זה נפוץ בכל העולם המערבי. לא נעשה שימוש בשטרות כהילך חוקי במערב, אלא רק בסין. לכן שימשו המטבעות כהילך החוקי היחיד בזמנם.

ערכם של המטבעות העתיקים לא נגזר מהתחייבות בנקאית הניתנת נגדם כמו הכסף המודרני ("כסף סינתטי"), אלא משוויו האמיתי ("כסף טבעי"). לכן נטבעו המטבעות העתיקים בעיקר ממתכות אצילות שערכן היה גבוה במידה שאיפשרה לטבוע מטבעות קלים יחסית (גם כיום נהוג לטבוע את המטבעות מחומרים מתכתיים, אולם רק בשל עמידותם וחוזקם).

בזמננו יש למטבעות העתיקים, לעיתים, חשיבות היסטורית.

דוגמה למטבעות עתיקים:

דרכמה, דינר, אס