תפוח אדמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תפוח אדמה
תפוחי אדמה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	סולניים
סוג:	סולניום
מין:	תפוח אדמה
שם מדעי
Solanum tuberosum

תפוח האדמה הוא צמח ממשפחת הסולניים שפקעותיו משמשות למאכל. הגידול השני בחשיבותו התזונתית אחרי הדגנים. לתפוח האדמה אין כל קשר בוטני לתפוח האדמה המתוק, המכונה גם בטטה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 זנים 3 תירבות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

מדענים מאמינים כי מקורו של צמח תפוח האדמה בהרי האנדים. חברות טרום-קולומביאניות באזור זה תרבתו את הצמח במקור, והוא התפשט משם לחברות ילידים אמריקאיים אחרות.

סיפור עם פופולרי מספר כי סר וולטר ראלי היה הראשון שהביא את תפוח האדמה לאנגליה; ההיסטוריה מספרת כי סיר פרנסיס דרייק עשה זאת. בשנת 1586, אחרי שנלחם בספרדים באיים הקריביים, דרייק עצר בקרטנגה שבקולומביה כדי להצטייד באספקת מזון, כולל טבק ופקעות תפוחי אדמה.

טרם שובו לאנגליה עצר באי רואנוק, בו ניסו מתיישבים אנגליים לייסד מושבה. החלוצים שבו לאנגליה עם דרייק, יחד עם תפוחי האדמה.

חקלאים מצאו את תפוחי האדמה נוחים יותר לגידול ולתרבות מאשר מזונות עמילניים אחרים כשיבולת שועל וכחיטה. ניתן להפיק מגידול תפוחי אדמה יותר אנרגית מזון לשטח אדמה נתון מאשר כל גידול אירופאי אחר, ודרוש רק את כדי לקוצרם. מסיבות אלו בשנת 1650 היו כבר תפוחי האדמה הגידול הפחמימתי העיקרי של אירלנד, והחלו להחליף את החיטה כגידול עיקרי במקומות אחרים באירופה, בשמשם כמזון לאדם ולבהמה גם יחד.

האזכור הראשון של תפוחי אדמה בצפון אמריקה מגיע מן המתיישבים האיריים בלונדונדרי, ניו המפשייר, ב-1719.

תפוח האדמה מקושר כיום אסוציאטיבית עם אירלנד, אך ההיסטוריה הקדומה שלו לוטה בערפל.

• לפי השערה אחת, נסחפו תפוחי אדמה לחוף האירי מגלאונים טבועים של הארמדה הספרדית (1588).
• לפי סיפור אחר, אחראי לכך סר וולטר ראלי: הוא מימן משלחות טרנס-אטלנטיות, שלפחות אחת מהן עגנה בסמרוויק, מחוז קרי, באוקטובר 1587. עם זאת, אין רישומים על הזנים הבוטניים שנשאה אותה ספינה או על שגשוגם באירלנד.
• לפי סיפורים אחרים, סר וולטר סקוט שתל את תפוח האדמה הראשון באחוזתו ליד קורק.

מקור מ-1699 (מאה שנה לאחר הארוע) מספר: "תפוח האדמה... הובא מוירג'יניה על ידי סר וולטר ראלי, והוא עצר באירלנד, חלק מהצמחים נשתל שם, היכן שהם שגשגו יפה ולמטרה טובה, כי בשלוש מלחמות עוקבות, כשכל התירס מעל פני הקרקע הושמד, זה תמך בהם. כי החיילים לא יכלו לשרשם, לולא חפרו את כל האדמה בה גודלו, וכמעט סיננו אותה." ^[1].

ללא חשיבות למקורו, תפוח האדמה הפך פופולרי באירלנד עקב תפוקתו הגבוהה ויכולתו להסתתר תחת פני האדמה. בעלי אחוזות אנגליים עודדו את אריסיהם לגדל תפוחי אדמה, כי הם רצו לייצר עוד חיטה - אם האירים יוכלו לשרוד על גידול שדרש פחות אדמה, זה ישחרר אדמה נוספת לגידול חיטה.

ארוע נורא קשור בתפוח האדמה - רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד. מחלה בתפוחי האדמה פגעה בשנות ה-40 של המאה ה-19 בכל רחבי אירופה בגידול, שכלכלת אירלנד נסמכה עליו. הרעב גרם מעל חצי מיליון מתים ולמיליוני מהגרים.

במאה ה-17 התמצב תפוח האדמה כמזונם העמילני של העניים, אף כי מצב זה השתנה בהדרגה עי כי בסוף המאה ה-18 הפך תפוח האדמה פופולרי בצרפת, הודות ליחסי הציבור שעשה לו אנטואן אוגוסטין פרמנטייה, מאנשי המלך לואי ה-15, על שמו קרוי מרק "פוטאז' פרמנטייה".

ברוסיה נתקלו תפוחי האדמה בחשד ונקראו "תפוחי השטן", בגלל מסורות עממיות הקשורות לדברים שהגיעו מתחת לאדמה או היו קשורים בעפר.

[עריכה] זנים

יש תפוחי אדמה חומים, צהובים, ורודים וסגולים (הקרויים לעיתים כחולים). תוכם עשוי להיות לבן או דומה לקליפתם. תפוחי אדמה גדולים יותר ניתנים לאחסון לזמן ארוך יותר. זני תפוחי האדמה נבדלים בעמידותם לתהליכי עיבוד שונים. יש שיחזיקו מעמד בצורה הקרובה למקורית תחת הרתחה, יש שישמרו על צורתם רק באפייה, יש שטעמם משופר כשהם נצלים בתנור, יש שמתאימים לסלט (זנים כאלה הם בדרך כלל קשיחים ומזכירים שעווה כאשר מרתיחים אותם) ויש אשר במחייה למחית יוצרים מחית אחידה, ללא סיבים או גושים.

[עריכה] תירבות

צמח תפוח האדמה גדל נמוך, ויש לו פרחים לבנים בעלי עלי צהוב. הוא מתאים לאקלים קר וגשום, כמו בלארוס, פולין, גרמניה ורוסיה, אך הוא מסתגל בקלות, וניתן לגדלו לייצור גם באקלים ממוזג.

ניצנים הקרויים "עיניים" מופיעים על פניהן של פקעות תפוח האדמה. מכיוון שזנים שונים של תפוח אדמה לא מפיקים זרעים (פרחיהם עקרים), מרבים את תפוח האדמה על ידי שתילת חתיכות של פקעות קיימות, שנחתכו כך שיכילו לפחות "עין" אחת בכל חתיכה.

הערך התזונתי של תפוח האדמה (ל-100 גרם)
אנרגיה בקילוקלוריות	חלבונים בגרמים	פחמימות בגרמים	שומנים בגרמים	כולסטרול במיליגרמים
79 קק"ל	2.0 גר'	18 גר'	0.1 גר'	0 מ"ג
הרכב הפחמימות		הרכב השומנים
פחמימות זמינות בגרמים	סיבים תזונתיים בגרמים	חומצות שומן רוויות באחוזים	חומצות שומן חד בלתי רוויות באחוזים	חומצות שומן רב בלתי רוויות באחוזים
17.5 גר'	0.5 גר'	-	-	-
מינרלים
מים בגרמים	סידן במיליגרמים	ברזל במיליגרמים	נתרן במיליגרמים	אשלגן במיליגרמים
77 גר'	7 מ"ג	0.8 מ"ג	6 מ"ג	543 מ"ג
ויטמינים
רטינול (ויטמין A) במיקרוגרמים	תיאמין (ויטמין B1) במיליגרמים	ריבופלאבין (ויטמין B2) במיליגרמים	ניאצין (ויטמין B3) במיליגרמים	חומצה אסקורבית (ויטמין C) במיליגרמים
0 מק"ג	0.1 מ"ג	0.04 מ"ג	1.9 מ"ג	20 מ"ג

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: מתכוני תפוח אדמה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפוח אדמה-חלק א
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תפוח אדמה-חלק ב