Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
תאילנד - ויקיפדיה

תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממלכת תאילנד
תאילנד סמל תאילנד
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: Phleng Chat
מיקום תאילנד
יבשת אסיה
שפה רשמית תאית
עיר בירה בנגקוק
13°44′ צפון 100°30′ מזרח
העיר הגדולה ביותר בנגקוק
משטר משטר צבאי
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
פומיפון אדוניאדט
צ'ולנונט סוריוד
הקמה
- תאריך

1238
שטח
- סה"כ
- % מים
49 בעולם
514,000 קמ"ר
0.4%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
19 בעולם
65,444,371
127 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
20 בעולם
559,489 מיליון $
8,549 $
מטבע באט
אזור זמן UTC + 7
סיומת אינטרנט th
קידומת בינלאומית 66+

ממלכת תאילנד (תאית: ราชอาณาจักรไทย) היא מדינה בדרום מזרח אסיה. תאילנד ידועה גם כסיאם (כך היה שמה הרשמי עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים תאים, התאים עצמם קוראים למדינתם "פראטת תאי" (פראטת=מדינה, תאי=חופשיים כלומר מדינת האנשים החופשיים). הארופאים לקחו את שם העם והוסיפו לו את הסיומת לנד, ומכאן תאי-לנד.

תאילנד גובלת עם לאוס, קמבודיה, מלזיה ומיאנמר.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד

ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל מה שהיום קרוי תאילנד באלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וקְמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, כשהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוכותאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איות'איה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. הכוחות הקולוניאלים האירופאיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להמנע משלטון קולוניאלי. לאחר סיומה של המלוכה התאית האבסלוטית ב-1932, תאילנד הייתה תחת שלטון צבאי כמעט קבוע למשך שישים שנה עד לייסודה של שיטה דמוקרטית.

אירועים מרכזיים ותקופות בהיסטוריית תאילנד:

  • המאה ה-8 – Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית.
  • המאה ה-12 – פליטים מאזורי סין והודו מקימים את ממלכת סוקותאי.
  • 1350 – הקמתה של ממלכת איותיה אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי.
  • 1767 – לאחר מלחמה ארוכה איותיה נכבשת ונהרסת בידי הצבא הבורמזי.
  • המלך טקסין (Taksin) מייסד בירה בשם תונבורי(Thonburi) על גדות נהר הצ'או-פראיה. לאחר זמן קצר מעביר המלך רמה ה 1 את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קרונג טפ" (עיר המלאכים) המכונה על-ידי זרים בנגקוק.
  • 1932הפיכה צבאית "שקטה" ב-24 ביוני מובילה לשינוי המשטר למונרכיה חוקתית.
  • מלחמת העולם השנייה – תאילנד נכבשת על ידי היפנים.
  • 2006 - הפיכה צבאית במדינה - ראש הממשלה המכהן מודח ומוחלף במפקד הצבא.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד

צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית דמוקרטית. מלך תאילנד מאז 1946 הוא פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej המלך ראמה ה-9).

בעבר המלך שלט במדינה באופן מוחלט, אך לאחר הפיכה שקטה שהתרחשה בשנת 1932, הסכים המלך רמה ה 7 להעביר חלק מכוחו לממשלה. כיום תפקיד המלך הוא בעיקר סמלי ודומה לסמכות של נשיא המדינה בישראל. פומיפון אדוניאדט המלך הנוכחי אהוב ביותר על עמו ואת נוכחותו אפשר להרגיש דרך חגים הקשורים לבית המלוכה, דמותו שמוטבעת על כל שטרי הכסף וכדומה.

לתאילנד היסטוריה של הפיכות, השמינית שבהן התחילה ב-19 בספטמבר 2006. קודם לכן התרחשה הפיכה צבאית בשנת 1991 כאשר הפיכה צבאית הדיחה את הממשלה, אולם הפגנות עקובות מדם הובילו שנה אחר כך לבחירות ולממשלה אזרחית חדשה. בשנת 2001 נבחר תאקסין צ'ינאוואט ("תאקסין שינאוואטרה") מנהיג מפלגת "תאים אוהבים תאים" לראש הממשלה. מבין ראשי הממשלה של תאילנד, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, היה תאקסין לראשון אשר השלים כהונה בת 4 שנים, וזכה אף בכהונה שנייה (עד היום) בעקבות תוצאות בחירות 2005 לפרלמנט התאילנדי.

ניסיון ההפיכה של 2006

ב-19 בספטמבר 2006, נערכה הפיכה צבאית בתאילנד, במהלכה הצבא, אשר התנגד להמשך כהונתו של ראש הממשלה תאקסין שינאוואטרה, שנחשב למושחת שבמנהיגי תאילנד, החל בהפיכה צבאית שקטה - ראש הממשלה הודח והוחלף במפקד הצבא, מבלי שנורתה ירייה אחת. לאחר כשבועיים נמסר השלטון לידי ראש ממשלה זמני, הגנרל בדימוס צ'ולנונט סוריוד.

[עריכה] כלכלה

מקדש פו, בנגקוק (Wat Pho), צילום:יהל ר.
הגדל
מקדש פו, בנגקוק (Wat Pho), צילום:יהל ר.
ערך מורחב – כלכלת תאילנד

תאילנד, כמו שאר יבשת אסיה, ממשיכה לצמוח באופן מסחרר לאחר התאוששותה מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה בשנת 1997. הצמיחה בשנת 2003 מוערכת ב 6.3% ובשנת 2005 צפויה להגיע אף ל 10%. הצמיחה מושגת בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (מייצאת בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת (11 מיליון תיירים בשנת 2002).

רוב אזרחי תאילנד עדיין כפריים, כ-60% מכח העבודה מועסקים בענף החקלאות כאשר אורז הוא המרכיב העיקרי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים.

בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק, לצד תיירות ענפה וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות.

[עריכה] גאוגרפיה

חוף פארה-נאנג בתאילנד
הגדל
חוף פארה-נאנג בתאילנד
ערך מורחב – גאוגרפיה של תאילנד

בתאילנד מספר אזורים גאוגרפים מובחנים חלקית על ידי החלוקה לאזורים מנהלתיים.

אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,576 מ'). בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג. אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שזורם למפרץ תאילנד. באזור הדרום נמצאת קארו איסת'אמוס -- המתרחבת לתוך חצי האי המלזי. מצדה המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן. בדרום המדינה נמצאים גם מספר איים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט ופיפי. במפרץ תאילנד נמצאים האיים סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג. "קוֹ" או "קְגוֹ" הוא "אי" בשפה התאית.

[עריכה] אקלים

האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. התקופה שבין אמצע מאי עד ה-27 בספטמבר רואה מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. התקופה שבין נובמבר לאמצע מרס רואה מונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. רצועת קארו איסת'אמוס בדרום תמיד חמה ולחה.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של תאילנד

מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה כיום רבים מהאוכלוסייה מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדיר אחוזים מדויקים.

מבחינה דתית כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים יהיו נזירים למשך תקופה מסוימת מאחר ולפי הדת, זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.

[עריכה] שפה

בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה צלילית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים, התנועות ואורכן, אלא גם על פי שינוי הצליל (צליל עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.

[עריכה] תרבות

שרידי ממלכת איותיה
הגדל
שרידי ממלכת איותיה
ערך מורחב – תרבות תאית

התרבות התאית עתיקת יומין. מושגי כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב קריר") חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו.


[עריכה] ספורט

האגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא כדורעף-רגל (משחק הדומה לכדורעף אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאילנד

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com