מלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מלט בקיר לבנים

מלט הוא חומר המשמש בבנייה למילוי הרווחים שבין הלבנים ולהדבקת הלבנים זו לזו. המלט הוא תערובת של חול, אבקת דבק ומים; לאחר יישומו הוא מתייבש והופך לקשיח.

המלט העתיק ביותר עליו ידוע לנו נוצר במצרים העתיקה והיה תערובת רכה של גבס וחול.

מלט סיד, המבוסס על סיד חי, $\!\, CaO$ , התגלה בשנת 4000 לפנה"ס, בערך בתקופה בה נבנו הפירמידות הגדולות. מלט סיד מתקבל על-ידי חימום אבן סיד, $\!\, CaCO_3$ , כך שמשתחרר ממנו גז פחמן דו-חמצני, $\!\, CO_2$ , ומתקבל $\!\, CaO$ . התוצאה מעורבת עם מים לקבלת סיד כבוי המשחרר חום ומתייבש לאיטו למוצק $\!\, Ca(OH)_2$ .

הסיד הכבוי גמיש למדי וקל לשימוש. במשך הזמן הוא מגיב עם הפחמן הדו-חמצני שבאוויר והופך שוב ל- $\!\, CaCO_3$ , תוך שחרור מים.

במלט סיד השתמשו ברחבי העולם כולו, בעיקר באימפריה הרומית ובאירופה ואפריקה.

כיום עדיין משתמשים במלט סיד בפרויקטים לשימור ושיחזור מבנים היסטוריים.

מלט מודרני (בעיקר צמנט פורטלנד) החליף לחלוטין את מלט הסיד רק ב-1930 לערך. מלט סיד התקשה לאט יותר, אך גמיש יותר, כך שהיה מתאים יותר לשימוש עם לבנים רכות, מהסוג בהן נעשה שימוש בעבר. הצמנט חדיר פחות למים, קשה יותר, ומתאים יותר לשימוש עם לבנים מודרניות.

מלט הוא המרכיב המקשר בייצור בטון.

בטון