בורקינה פאסו

בורקינה פאסו היא מדינה מוקפת יבשה במערב אפריקה. היא גובלת עם מאלי בצפון-מערב, חוף השנהב בדרום-מערב, גאנה וטוגו בדרום, בנין בדרום-מזרח וניז'ר במזרח. בעבר נקראה המדינה רפובליקת וולטה עילית. ב-4 באוגוסט 1984 שונה שמה על ידי הנשיא תומאס סנקרה לשמה הנוכחי. פירוש שם זה הוא "ארץ האנשים ההגונים" או "הארץ ההגונה" בשפות המקומיות. המדינה קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960 ומאז התאפיינה באי יציבות פוליטית.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 פוליטיקה
3 גאוגרפיה
4 כלכלה
5 דמוגרפיה
6 קישורים חיצוניים
- 6.1 תרבות
- 6.2 ממשל

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של בורקינה פאסו

[עריכה] פרהיסטוריה

כמו רוב אזור מערב אפריקה, היו מתיישבים קדומים ביותר גם בבורקינה פאסו, ושבטי נוודים החלו לנדוד באזור החל מתקופת 12,000 לפנה"ס. ישובי קבע וחקלאות החלו להופיע בין 3,600 ל-2,600 לפנה"ס. בסביבות 1,500 לפנה"ס החלו התושבים המקומיים להשתמש בחימר וברזל וכן הופיעו הסימנים הראשונים (קברים אשר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות) לדת מבוססת.

[עריכה] ממושבה לעצמאות

בשנת 1896 הביסו הצרפתים את ממלכת אוגדוגו, אשר הפכה להיות מדינת חסות צרפתית. בשנת 1898 רוב האזור אשר כיום נקרא בורקינה פאסו, היה תחת כיבוש צרפתי. הצרפתים כינו את האזור בשם הוולטה העילית, על שם נהר הוולטה שזרם בו, ושילבו אותו לתוך מערב אפריקה הצרפתית כחלק מהמושבה הצרפתית חוף השנהב. בשנת 1919 וולטה עילית הוכרזה כמושבה בפני עצמה, אך פורקה ב-5 בספטמבר 1932 ושטחה חולק בין המושבות חוף השנהב, מאלי וניז'ר. המושבה נוסדה מחדש ב-4 בספטמבר 1947 בגבולותיה בעת פירוקה. ב-11 בדצמבר קיבלה המושבה שלטון ריבוני מידי הצרפתים ושנתיים לאחר מכן, בשנת 1960, עצמאות מלאה.

[עריכה] מהפכות

המהפכה הצבאית הראשונה במדינה התרחשה בשנת 1966 ושלטון הצבא נמשך 8 שנים, עד לשנת 1978. בשנה זו נבחר איש הצבא סנגולה לאמיזנה בבחירות דמוקרטיות, אך שנתיים בלבד לאחר מכן, ב-25 בנובמבר 1980, מהפכה נוספת הורידה את השלטון הקיים והחליפה אותו. מהפכה צבאית זו הייתה מהפכה שקטה ועברה ללא שפיכות דמים. השלטון הצבאי ביטל את הזכויות שהובטחו בחוקת הממשל הקודם משנת 1977. גם שלטון זה הורד בתורו, גם כן שנתיים לאחר עלייתו (ב-7 בנובמבר 1982), על ידי מהפכה צבאית נוספת.

השלטון הצבאי החדש המשיך לאסור זכויות דמוקרטיות אך הבטיח להקים ממשלת מעבר לשלטון אזרחי חדש. מריבות פנימיות בקרב מפלגת השלטון הובילו לעליית תומאס סנקרה לשלטון, אשר הוכרז כראש ממשלה בינואר 1983, נעצר ולבסוף שוחרר במהפכה צבאית נוספת, חמישית במספר עד כה, ב-4 באוגוסט 1983. סנקרה הוביל שלטון מרקסיסטי במדינה. הוא הפעיל מספר קבוצות ואגודות חשאיות שמטרתן הייתה לגרום למהפכה תרבותית. הוא אף שינה את שמה של המדינה מוולטה עילית לבורקינה פאסו במטרה לתת לה זהות חדשה. מאמציו של סנקרה הצליחו בהתחלה, אך הארגונים השונים שהקים הפכו אט-אט לכנופיות חמושות ופתחו בקרבות נגד קבוצות פועלים ברחבי המדינה.

לבסוף גם סנקרה נרצח במהפכה האחרונה (עד כה) במדינה, ב-15 באוקטובר 1987. השלטון החדש הבטיח להחזיר את המדינה ל"נתיב הנכון" ולתקן את טעויותיו של סנקרה. מפלגת השלטון, ה"חזית הפופולרית", נתנה את חסותה גם לארגונים לא מרקסיסטים. הדבר עורר כעס רב בקרב כמה מחבריה הקיצוניים יותר. ב-18 באוקטובר 1989 נעצרו והוצאו להורג מספר חברים במפלגה באשמת קשירת קשר להפלת המשטר הנוכחי. מעצרים דומים התרחשו גם בשנים לאחר מכן.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של בורקינה פאסו

החוקה אשר אומצה ב-2 ביוני 1991 הכריזה על ממשל נשיאותי בעל פרלמנט אשר ניתן לפיזור על ידי נשיא המדינה, הנבחר בבחירות דמוקרטיות. בתחילה כהונת הנשיאות הייתה 7 שנים אך תיקון החוקה בשנת 2000 הורידה ל-5 שנים בלבד, החל מהבחירות בשנת 2005. החל מהמפכה האחרונה במדינה ב1987 בלאיזה קומפאורה כיהן כנשיא המדינה, אך בעקבות התיקונים לחוקה הוא לא יכול להיבחר שוב לאחר בחירות אלה, בהן הוא אכן ניצח.

הפרלמנט מורכב משני בתים, עליון ותחתון. בנוסף, פועלות ועדת חוקה, ועדה מייעצת לענייני כלכלה וועדה מייעצת לענייני רווחה.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של בורקינה פאסו

מפת בורקינה פאסו

רוב שטחה של בורקינה פאסו מכוסה באדמת סחף, היוצרת מישורים גדולים ומעט גבעות מבודדות. דרום-מערב המדינה מכוסה ברכס הרי אבן חול, בהם הפסגה הגבוהה במדינה, בגובה 749 מטרים. למעשה, בורקינה פאסו היא מדינה מישורית בעיקר, מלבד מספר חריגות מקומיות.

שמה הקודם של בורקינה פאסו, וולטה עילית, בה משלושת פלגי נהר הוולטה העוברים במדינה: הוולטה השחור, הלבן והאדום, מתוכם רק השחור זורם כל השנה. ישנם מספר אגמים במדינה, בהם טינגרלה, אגם בַּם ואגם דֵם. בצורת היא בעיה קשה במדינה, במיוחד בצפון.

האקלים במדינה הוא בעיקרו אקלים טרופי.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בורקינה פאסו

כלכלת בורקינה פאסו היא מהעניות בעולם. דבר זה נובע מקצב גדילת האוכלוסייה המהיר ועונות הבצורת התכופות. חקלאות מהווה 32% מהתל"ג ומעסיקה 80% מכוח העבודה. רוב החקלאות מתבססת על בקר ועופות אבל גם על גידולים, כמו תירס, בוטנים, אורז וכותנה.

המחסור בעבודה גורם לגלי הגירה רבים מהמדינה. כ-3 מיליון מתושבי בורקינה פאסו גרים בחוף השנהב במטרה למצוא עבודה. בעבר כוח העבודה המהגר היה נודד לגאנה, אך בשנת 1967 זו סגרה את גבולה למהגרים מבורקינה פאסו וגירשה את אלו ששהו באותה העת בתחומה. גם כיום המדינות אליהן מהגרים העובדים חוששות מאוד מהמצב.

חלק גדול מהכלכלה הלאומית בבורקינה פאסו ממומן על ידי כספי צדקה בינלואמיים.

במדינה פועלים מכרות נחושת, ברזל, מגנזיום ובמיוחד זהב.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של בורקינה פאסו

אוכלוסיית המדינה מונה כ-11,946,000 נפשות. תוחלת החיים היא מעט מתחת ל-50 שנים. הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא מתחת ל-17 וקצב גדילת האוכלוסייה הוא 2.71% לשנה, עם 6.23 ילדים בממוצע לכל אישה. התמותה הגדולה נובעת בין השאר מתשתיות רווחה ורפואה לקויות, עונות בצורת תכופות וכן מהתפשטות מגפת האיידס.

רוב האוכלוסייה מתרכז בדרום ובמרכז המדינה. באזורים אלו צפיפות האוכלוסין מגיעה אף ל-48 נפשות לקמ"ר. תופעה זו גורמת לנדידה עונתית של האוכלוסייה, בחיפוש אחר עבודות עונתיות.

כמחצית מאוכלוסיית המדינה מאמינה באיסלם, 30% מאמינים בנצרות ו-20% הנותרים מאמינים בדתות ילידות מקומיות.

אחוז הבערות במדינה הוא 73.4%. החינוך בבורקינה פאסו הוא חינם וחובה עד לגיל 16, אך מעטים מהתושבים אכן קיבלו חינוך פורמלי.