פילוסופיה יוונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראו גם:
|
הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי. המדע והפילוסופיה המערבית המודרנית נשענים על יסודות רבים שהניחה הפילוסופיה היוונית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע לצמיחת הפילוסופיה היוונית
לפני היות הפילוסופיה היוונית, שהיא ראשיתה של הפילוסופיה בכלל, ההסברים שניתנו לתופעות העולם היו מיתיים. הפילוסופים הראשונים חיו באתוס של בני-זמנם, וככל שהשקפתם הייתה חלוצית, והאופן בו נבחרו מושאיה ונחקרו לא שאב השראה משיח קודם, היא נעשתה מבעד לאספקלריה של התפיסה המיתית.
ניתן לראות זאת בהצהרתו של תאלס לפיה "מקור כל הדברים במים", אשר היא כנראה ביטוי מושגי לרעיון מהמיתולוגיה המצרית והבבלית הקובע שמקור העולם באלי המים הקדומים (האלה נון והאלה אנכי או אאה, בהתאמה), ובהנחה המרכזית של ראשוני הפילוסופים בדבר עקביותו של העולם, אשר בבסיסו אחדות כלשהי על אף הריבוי הנצפה בו – הנחה שעוצבה על ידי המגמות הגנטיות-אנתרופומורפיות של המיתולוגיה המסורתית, למשל בתיאוגניה של הסיודוס המתארת את הקוסמולוגיה במונחים גנאלוגיים.
מאפייני הפילוסופיה, שראשיתם כבר בחקירותיהם של ראשוני הפילוסופים, הם המודעות, הכוללנות והרפלקסיביות, ובהם היא נבדלת הן מהתפיסה המיתולוגית שקדמה לה, והן ממסגרות החקירה המאוחרות יותר שנפרדו ממנה. מודעות פירושה חקירה מכוונת, בניגוד להסברים אד-הוקיים. כוללנות פירושה חקירת כל התופעות באשר הן תופעות, בניגוד לחקירת פרגמנטים מובחנים של המציאות או של עולם המושגים (כמו שנעשה למשל בדיסציפלינות המדעיות, כגון הפיזיקה והמתמטיקה). והרפלקסיביות פירושה שמהות החקירה הפילוסופית מהווה בעצמה מושא לחקירה פילוסופית.
מטבע הדברים, אף אילו היו היה בידנו תיעוד של כל הוגי העת העתיקה, היה קשה לקבוע בנחרצות היכן בדיוק החלה הפילוסופיה, ואכן בשאלה זו אין הסכמה גורפת בין החוקרים. יש המקדימים ומזכים בתואר "ראשון הפילוסופים" את הסיודוס ויש המאחרים עד פארמנידס. אך הרוב מקבלים את עמדתו של אריסטו, לפיו תאלס הוא הראוי לתואר. הוא היה הראשון לתת הסבר המשקף חיפוש אחר חוקיות ועקרונות מאחדים, וחשוב אף יותר, הסבר אימננטי לעולם (בניגוד לסיפורים מיתולוגיים, שמסבירים דברים באמצעות ישויות "שמחוץ לעולם").
[עריכה] הנחות היסוד של הפילוסופיה היוונית
בדברינו על הנחות יסוד אנו מתכוונים לעקרונות או רעיונות פילוסופיים המתקבלים בתחילה בלי שיהיו מודעים להם.
- העולם אינו כפי שהוא נראה, הנחה הקיימת מראשית הפילוסופיה היוונית.
- האדם והחברה אינם כפי שהם נראים. הנחה זו התחדשה על ידי סוקרטס, והיא הישגו הגדול.
- ניתן להבין את העולם בצורה מוחלטת, הנחה הקיימת מראשית הפילוסופיה היוונית. ביכולתנו להכיר את המציאות. ההכרה מובנת ומובטחת, והטעות היא שטעונה הסבר. הכלי המאפשר להבין את העולם הוא המחשבה הרציונלית, כלומר המחשבה האוניברסלית הפתוחה לויכוח ודורשת הנמקה ביחס לכל דבר. כך מתחילה המסורת הפילוסופית המלאה במחלוקות. הבנת העולם שעליה מדובר כאן היא ידיעה מדעית, כלומר ידיעת ההסבר (הלמה) ולא רק ידיעה מקצועית - ידיעת העובדות (המה). כאן יש חידוש על פני המצרים והבבלים שגילו תגליות שונות, אך הסתפקו בידיעה מקצועית בלבד.
[עריכה] פילוסופיה קדם סוקרטית
- ערך מורחב – פילוסופיה קדם-סוקרטית
פילוסופיה קדם-סוקראטית הוא השם הכולל שניתן לכלל הגותם של הפילוסופים היוונים שפעלו לפני תקופת סוקרטס, וכן לאלו שתקופת פעילותם חפפה לזו של סוקרטס או אף נמשכה לאחריה, אך במרוחק ממנו, כך שלא נודעה לו כל השפעה עליהם.
הפילוסופים הקדם-סוקרטים עסקו בעיקר בחקר הטבע והעולם (קוסמולוגיה), כלומר בניסיון לספק הסברים לעולם החיצוני כפי שאנו פוגשים אותו בחושינו. כך הם עסקו למשל בתופעות החומריות, כמו מבנה החומר, מהותו והרכבו. הם גם עסקו בשחזור תולדות הטבע עד הגיעו למצבו הנוכחי (קוסמוגוניה), אך לא במה שעתיד לבא. רבים מהם הציגו תאוריות המציגות את העולם כמורכב מיסוד אחד, או ממספר יסודות מוגבל.
לא נשתמרו כל כתבים שלמים מתקופת הקדם סוקראטים, אלא רק מקטעים בודדים וקטעים שצוטטו מדבריהם ביצירות מאוחרות יותר. המקורות עברו סינון, עיצוב ובחירה, לפי תחומי העניין של אלה שמסרו אותם, והגיעו אלינו בדרך כלל כדעות ללא הנמקה.
[עריכה] סוקרטס
- ערך מורחב – סוקרטס
הפילוסופיה הסוקראטית צמחה על רקע הסופיזם. הסופיסטים היו מורים פרטיים לרטוריקה. חלקם היו פילוסופים בעצמם (למשל פרוטגורס). המקור העיקרי למידע על הסופיסטים הם כתבי אפלטון, וכתבים נוספים של מתנגדיהם. מכתבים אלו עולה כי הסופיסטים ייחסו חשיבות מועטה לאמת, משום שלא חשבו שניתן להשיגה ומכיוון שלא הייתה לה משמעות פוליטית רבה.
סוקרטס פותח את התקופה הקלאסית בפילוסופיה היוונית. הוא היה פילוסוף אתונאי ומהדמויות הבולטות ביותר בתולדות הפילוסופיה המערבית. תרומתו הגדולה ביותר להגות המערבית היא שיטת החקירה שלו, המבוססת על העלאת השערות והפרכתן. סוקרטס היה מורם של פילוסופים יווניים חשובים אחרים, הבולט שבהם הוא אפלטון. בשל רעיונותיו הבלתי מקובלים, שפורשו כדברי כפירה וכגורמים להשחתת המידות, נידון סוקרטס למוות. סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים משלו. חלק מרעיונותיו הועלו על הכתב על ידי אפלטון, שאף הוסיף עליהם את פרשנותו שלו.
[עריכה] ציניקנים
- ערך מורחב – ציניקנים
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] אפלטון ואריסטו
אפלטון ואריסטו השאירו חותם בל ימחה, כל אחד בדרכו, על ההגות המערבית.
[עריכה] אפלטון
- ערך מורחב – אפלטון
בכתביו של אפלטון ניתן למצוא עשרות חיבורים פילוסופיים הבנויים בצורת שיחות מרובות משתתפים, כשהמשתתף הראשי הוא לרוב סוקרטס. בנוסף לכך נשתמרו כמה מאגרותיו. כתביו עוסקים בנושאים פילוסופיים מגוונים: אתיקה, מטאפיזיקה, פילוסופיה של המדע ועוד. עקרון חשוב ביצירתו הוא הרעיון שהמבט הישיר בעולם מטעה, ואילו הלימוד שאינו נסמך על התצפיות אלא על ההכרה, ועל הצורה הטהורה של הדברים - האידיאה - אליה הנפש לבדה יכולה להגיע, הוא הלימוד המוביל לאמת. אפשר למצוא באפלטון את שורשי הרציונליזם.
[עריכה] אריסטו
- ערך מורחב – אריסטו
אריסטו היה תלמידו של אפלטון. בניגוד לאפלטון הוא האמין כי מקור הידע הוא בחושים, בתצפיות והתנסויות, ובכך שרטט את יסודות המתודולוגיה המדעית. כמו אפלטון, אריסטו עסק בתחומים רבים של מקצועות: פיזיקה, מטאפיזיקה, אתיקה, מחשבה מדינית, ועוד. כמה מכתביו נשמרו לאורך הדורות.
[עריכה] אסכולות פילוסופיות מאוחרות
[עריכה] האסכולה הסטואית
- ערך מורחב – האסכולה הסטואית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] האסכולה האפיקוראית
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] נאופלאטוניזם
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- ערך מורחב – נאופלאטוניזם
פירוש השם הוא אפלטון החדש, במובן של שיבה להגות של אפלטון.
