שירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק ביצירה הספרותית שירה. לערך העוסק בזמרה, ראו זמרה.

שירה היא צורה של אמנות בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה. שימוש זה עשוי לכלול כתיבה בשורות קצוצות (בניגוש לפרוזה); עיסוק במצלול, במשקל וחריזה; כתיבה בשפה ציורית (פיגורטיבית); וטכניקות נוספות שאינן נפוצות בפרוזה ובסוגים אחרים של ספרות.

[עריכה] הגדרות לשירה וגבולות התחום

לאורך השנים נעשו נסיונות רבים להגדיר בצורה מפורשת יותר מהי שירה, ולהבחין אותה מסוגים אחרים של ספרות, כגון פרוזה או מסה, שכן שירה אינה סוגה ספרותית במובן המקובל של המלה. קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, למצוא כללים פורמליים שכל היצירות המוגדרות כ"שירה" עונות עליהם, וקשה אף יותר למצוא תכנים תמטיים בהם "שירה" עוסקת.

נסיונות מוקדמים להגדיר את גבולות השירה, למשל בידי אריסטו בספרו פואטיקה, התמקדו בשימוש בדיבור ליצירת אפקטים דרמטיים, קומיים ורטוריים. מאוחר יותר התמקדו הנסיונות בהדגשת הגורמים הסגנוניים בשירה, כגון חריזה ומשקל כהבדלים בינה לבין פרוזה, אך בשירה מודרנית ננטשו רבים מגורמים אלו לטובת אחרים, כך שההבדלה בין שירה לפרוזה באופן זה אינה מספקת.

שירה אינה חייבת להיות קצרה (אם כי קיימים ז'אנרים של שירה קצרה כהייקו) או ארוכה. כיום אמנם מקובל לחשוב על שירה כעל יצירה קצרה בשורות קצוצות, אולם בתקופות אחרות נכתבה שירה בעלת היקף רחב יותר (למשל רפואות האהבה לאובידיוס) ואף שירה "בפרוזה" (כמו חלקים מסוימים בשירתם של דוד אבידן, שארל בודלר, ארתור רמבו ואחרים).

חוקרים מסוימים טוענים כיום כי המבדיל שירה מצורות ספרות אחרות הוא דווקא האופן בו אנו קוראים אותה. משמעות הדבר היא שאם נתקל ביצירה מסוימת, ונאמין שהיא שירה, אנו נקרא אותה ככזו. אם נקרא את אותה יצירה תחת הרושם שהיא פרוזה, למשל, אנו נקרא אותה אחרת. עם זאת, אין הסכמה עד היום לגבי אופיה של השירה, ואף לגבי השאלה האם ניתן בכלל להגדיר אופי זה נוכח מגוון השירים הקיים בתרבות האנושית.

מול האמור לעיל, ראוי לציין כי שירה נתפסת כיום כיצירה קצרה, בשורות קצוצות, שעושה שימוש הן בתכונותיה הצליליות של הלשון (על ידי מצלול, משקל וחריזה, למשל) והן בתכונותיה הפיגורטיביות (על ידי דימויים ומטאפורות וכן הלאה). הגדרה זו, כאמור, אינה ממצה, והיא מוציאה אל מחוץ לתחום השירה יצירות רבות הנחשבות "שיריות".

נהוג להבדיל בין שירה לפזמון. פזמון הנו שיר שנועד להיות מלווה על-ידי לחן ומהווה יצירה מוזיקלית שלמה והוא לרוב ברור לקורא מהקריאה הראשונה. שירה, לעומת זאת, כוללת רבדים רבים שניתן לנתחם ולגלות בהם כוונות ורבדים נוספים. ישנם גם שירים שהולחנו למרות שלא נועדו לכך.

[עריכה] פואמה

פואמה (Poiema) (מיוונית: "יצירה"), היא תבנית ספרותית המציינת שיר ארוך, על פי רוב בחרוזים.

מסוגי הפואמות:

פואמה אפית המספרת סיפור
פואמה לירית
פואמה דרמטית

משוררים עבריים כתבו בצורת הפואמה, בהם יהודה לייב גורדון, שאול טשרניחובסקי ויעקב כהן.

[עריכה] ז'אנרים של שירה

[עריכה] מונחים

[עריכה] מושגי יסוד

שיר - יצירה ששייכת לז'אנר השירה.
טור - שם לשורה בשיר.
רגל - היחידה הבסיסית בשיר, מורכבת מצירוף מסוים של הברות מוטעמות ולא-מוטעמות. בכל טור מספר רגליים.
בית - מספר שורות היוצרות יחד יחידה בשיר, בדרך כלל מופרדת מקודמותיה ומהבאות אחריה בשורה רווח.
חרוז - שתי מילים, אשר סופיהן נשמעים דומה ויוצרים אפקט של לשון נופל על לשון. דוגמה לחרוז: תָּפַל - נָפַל.
- חרוז זכרי - חרוז, שבו המילים החורזות הן בהטעמה מלרעית;
- חרוז נקבי - חרוז, שבו המילים החורזות הן בהטעמה מלעילית;
- חרוז פנימי - חריזה בין שתי מילים בתוך אותו טור, ולא בין שני טורים. לדוגמה: "מליצתי בדאגתי הדופה, ושמחתי באנחתי דחופה..." ("מליצתי" / שלמה אבן גבירול)
משקל - מאפיין חשוב של השירה, אשר היה קיים בה עוד מימים ימימה, ונוגע בשמירה על מבנה קבוע של הברות, הטעמות או שניהם בכל טור. בשיטות שונות יש לו משמעות שונה: בשיטה הסילבית יש להקפיד על מספר הברות שווה בכל טור בשיר, ואילו בשיטה הסילבו-טונית יש להקפיד בעיקר על סדר מסוים של הברות מוטעמות ולא-מוטעמות, והמשקל נקבע לפי סוגי הרגליים ולפי מספרן בכל טור.

[עריכה] אמצעים אמנותיים

[עריכה] אמצעים פיגורטיביים

דימוי - בדימוי משווים דבר אחד למשנהו באופן ישיר. לדוגמה: "המלך יושב בקריית דמפרלין / שותה את יינו האדום כדם" (מתוך הבלדה "סר פטריק ספנס")
מטאפורה (השאלה) - במטאפורה החשוב ביותר הוא ההשאלה, כלומר תכונה של חפץ אחד "מולבשת" על חפץ אחר. אנו משתמשים במטאפורה גם בחיי היום-יום, כמו בצירוף "לב שבור".
מטונימיה - ייצוג שלם על ידי חלק האופייני לו. הצירוף "רודף שמלות", כאשר "שמלות" מציינות נשים, הוא דוגמה מחיי היום-יום למטונימיה.
סינקדוכה - אמצעי אמנותי קרוב למטאפורה - דבר מיוצג על ידי פרט קטן ממנו ולהיפך. לדוגמה, כאשר "הבחור מבקש את ידה של הבחורה" - אמנם הוא מבקש את כולה, אך ידה היא סינקדוכה.
סינסתזיה - ערבוב שני חושים בביטוי אחד. לדוגמה, "אוויר מתוק", כאשר המילה "אוויר" קשורה לחוש הריח והמילה "מתוק" קשורה לחוש הטעם.
הגזמה (היפרבולה) - תיאור מופרז, מעבר לאמת הגלויה, שנועד להעצים את האובייקט המתואר, ובכך ליצור רושם על הקוראים/השומעים. משמש גם ביום-יום, למשל במשפט כמו 'אמרתי לך כבר מיליון פעם...'
אנטונומזיה - שם פרטי שמציין מושג כללי, כגון "ביאליק" במקום "המשורר הלאומי" במשפט: שייקספיר הוא הביאליק האנגלי.

[עריכה] אמצעים מצלוליים

אונומטופיה - מילה או צירוף מלים שצלילן מחקה את משמעותן. המילה 'רשרוש' מחקה את צליל הנייר המרשרש.
אליטרציה - חזרה על צליל או צירוף צלילים במספר מלים קרובות, כמו בצירוף 'גד גדוד יגודנו'.
אסוננס - חזרה על אותו מבנה תנועות עם עיצורים שונים.
קונסוננס - חזרה על אותו מבנה עיצורים עם תנועות שונות.

[עריכה] אמצעים אחרים

אוקסימורון - צירוף מילים שיש בו סתירה פנימית. לדוגמה: שתיקה רועמת, יין העצב, חתן גלמוד, סוהרת יפה וכד'.
אנאפורה - פתיחת מספר שורות באותה מילה.
אפיפורה - סיום מספר שורות באותה מילה.

[עריכה] מבני שירה

סונטה (שיר זה"ב) - שיר בן 14 שורות עם מבנה חריזה נוקשה.
אוקטבה - שיר או בית בן 8 שורות עם מבנה חריזה קבוע.
ססטינה - שיר של 39 שורות עם מבנה חריזה וסדר מילים נוקשה מאוד.
ססטט - שיר או בית בן שש שורות.
קטרן - בית בן ארבע שורות.
טרצינה - מבנה של שיר שבנוי בבתים בני שלוש שורות כל אחד עם שיטת חריזה ייחודית.
דיסטיכון - שתי שורות שחורזות.
חמשיר - שיר בן חמש שורות עם משקל וחריזה נוקשים.
אקרוסטיכון - שיר, שהאותיות הראשונות של שורותיו יוצרות מילה או אף משפט.
פנטום - שיר בעל מספר בלתי מוגבל של בתים בני ארבעה שורות, המאופיין בחזרה על שורות שלמות בין הבתים.
האיקו - שיר קצרצר המכיל שלוש שורות בנות 5, 7 ו-5 הברות (או יחידות זמן, במקור היפני).

[עריכה] שירה לפי תקופות, זרמים ומקומות

[עריכה] מבנים בשירה

[עריכה] צורות שיריות

[עריכה] לקריאה נוספת

מנחם בן, משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך - שיחות על שירה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שירה

אתר שירשת לקידום השירה בישראל
אתר שירונט מכיל בין השאר גם שירים עבריים שהולחנו
אתר ביכורים אתר ליוצרים בעלי אוריינטציה דתית

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A9/%D7%99/%D7%A8/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94.html

קטגוריות: ספרות | שירה