פיתגורס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פיתגורס | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 582 לפנה"ס בקירוב |
| תאריך פטירה | 496 לפנה"ס בקירוב |
| זרם | האסכולה הפיתגוראית |
| תחומי עניין מרכזיים | מטאפיזיקה, תאולוגיה, מתמטיקה, תאוריית המוזיקה
|
| השפיע על | אמפדוקלס, ארכיטאס, פלוטינוס, ימבליכוס, ברטראנד ראסל |
פיתגורס (ביוונית: Πυθαγόρας), פילוסוף ומתמטיקאי יווני, חי כמשוער בין השנים 496-582 לפני הספירה.
מייסד האסכולה הפיתגוראית, שהייתה קהילה דתית-פילוסופית שהאמינה שאפשר לתאר את כל העולם ביחסים מתמטיים בין מספרים טבעיים, ודגלה באורח-חיים של פשטות המוקדש לעיון והתבוננות, ובצמחונות. בני אסכולה זו נמנים על הפילוסופים הקדם-אליאטים.
כיום זכור בעיקר על-פי משפט פיתגורס, הנקרא על שמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
פיתגורס נולד באי סאמוס, כבן לסוחר מצור בשם מנסכרוס ולאם ילידת המקום. בצעירותו עזב את עירו, כנראה מאימת הטיראן פוליקראטס, והחל במסעותיו ביוון, בהם ביקר בין השאר בכרתים ובספרטה. מקורות מסוימים מציינים שביקר גם בבבל ובמצרים, אך קשה לאמת טענה זו, שכן ביקורים במקומות אלה, שהיו מתקדמים מאוד במתמטיקה ואסטרונומיה, יוחסו למשכילים רבים.
לאחר שנות המסע חזר פיתגורס לאי מולדתו, סאמוס, והתכוון להקים שם בית ספר ללימודי פילוסופיה, בו יחקרו חוקים מתמטיים שונים. אולם הוא לא הצליח בכך. בית הספר אכן הוקם באופן זמני, אך בעקבות דעותיו הליברליות הוא אולץ לגלות מן המקום.
בשנת 529 לפנה"ס התישב בקרוטון, מושבה יוונית בדרום איטליה והקים סביבו אגודת תלמידים מבני האצולה המקומית, שבו למדו גברים ונשים כאחד - החלטה יוצאת דופן בתרבות היוונית, שבה נשים מועטות מאוד עסקו בלימודים גבוהים.
חברי האגודה הקפידו על סדר קבוע של תזונה, אימון גופני, קריאה ולימוד פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה, ומוזיקה. האגודה צברה השפעה רבה על קרוטון ועל סביבתה, אבל קנתה לה גם אויבים רבים, ובעקבות סכסוך עם מתנגדיה, שבו הוצת מקום המפגש של הקהילה הפתיגוראית, ורבים מחבריה נהרגו, נאלץ פיתגורס לגלות למטאפונטום, שם נשאר עד מותו.
לאחר מותו, אשתו, תיאנו, קיבלה לידיה את ניהול ענייני האסכולה.
[עריכה] משנתו
[עריכה] המקורות - אמרות וכתבים
לא ברור אם פיתגורס הותיר אחריו כתבים, אבל לא השתמרו כתבים שניתן ליחס לו. בעת העתיקה נפוצו כמה כתבים שיוחסו לו, אך הוגים כאריסטו, למשל, הטילו ספק במהימנותם. תלמידיו נהגו לצטט אמרות משלו, באופן הרומז על אופי של מסורת שבעל-פה.
שיטת הלימוד הפיתגוראית התבססה על שאלות ותשובות. חלק מדבריו של פיתגורס פשוטים ויומיומיים, כמו הנחיות להנחת הנעליים לפני השינה, או הדרך הנכונה להדליק אש. חלק מדבריו סתומים, כמו השאלה "מהו האוראקל של דלפי".
בחלק מהמקורות נטען שפיתגורס אסר על תלמידיו לאכול שעועית, בשל המשפט "הימנעו משעועית". ואולם, חלק מהחוקרים סבורים שפיתגורס לא התכוון לשעועית כפשוטה, אלא לשימוש שנעשה בה להצבעה בערים יווניות באיטליה. אם כך, הזהיר פיתגורס את תלמידיו להימנע מהצבעה, כלומר מעיסוק בפוליטיקה.
[עריכה] הקרבה לרעיונות האורפיים
בהרבה מתפיסותיו המיסטיות פיתגורס היה קרוב לכת האורפית, שהחלה להתפתח סמוך לתקופת חייו, ולא ברור אם הוא זה שספג השפעה ממנה, או להפך, הכת הושפעה מתורתו. ייתכן כי זיקת הגומלין הייתה הדדית.
[עריכה] העיון
רעיונו החשוב היה על הערך המוסרי של העיון - הסתכלות אינטלקטואלית המטהרת את הנשמה (שילוב של עיון בשל סקרנות ושל העיון במסתורין של אליוסיס). לדעתו הדומה מכיר את הדומה, מידמה ומתחבר אליו בהכרתו.
פיתגורס היה זה שטבע את המושג "פילוסוף". למרות שלא היה הפילוסוף הראשון, הוא היה הראשון שכונה בשם זה.
על-פי השקפתו, קיימות שלוש דרכי-חיים שאדם יכול לבחור בהן:
- החיפוש אחר התענוגות הגשמיים.
- החיפוש אחר הכבוד והתהילה.
- החיפוש אחר החוכמה.
צורת החיים האחרונה, הפילוסופיה (מילולית: אהבת-החוכמה), היא הראויה ביותר לחיות על-פיה, והמיטיבה ביותר עם הנפש. פיתגורס, אם כן, תפס את הפילוסופיה כדרך חיים. הפילוסוף בעיניו הוא איש דת, איש מדינה ואיש מדע.
[עריכה] העיון בעולם בקוסמוס
עיקר ההתבוננות היא בשמים המגלמים את הסדר (cosmos) של העולם. על ידו מידמה האדם לעולם, נעשה מסודר ונטמע באל.[1].
יש כאן בשלות של התאוריה הרואה בעולם סדר, המתבטאת בכינוי העולם בשם קוסמוס. תפיסת העולם כיצור אורגני רווחה מאוד בתקופה זו.
[עריכה] המספר
פיתגורס גילה שקיים יחס מספרי בין אורכי המיתרים ובין הצלילים המפיקים מהם, ושניתן לתרגם את תנועת הכוכבים לנוסחה מתמטית. מכאן הסיק שניתן לתרגם כל דבר למספרים ושכל דבר הוא התגלמות של מספר או נוסחה מספרית.[2].
הפיתגוראים לא ידעו להשתמש במילה יחס, ולכן אמרו שהמספר עומד מאחורי התופעות, כלומר הוא הראשית. היחס המספרי הבלתי חומרי והבלתי נראה מתגלם בחומר הנראה. הדברים עצמם הם מספרים. העולם אחדותי כי הוא מספרי, שכן המספר יוצר את ההרמוניה (-חיבור) בין הניגודים הקיימים בפועל (המילטים סברו שהניגודים הם רק למראית עין).
המספרים נמצאים בתוך הדברים כפי שהאל נמצא בתוך כהן בקכוס. מימזיס - חיקוי או זהות האחד עם האחר - הכהן עם האל, המספר עם התופעה.
"ההרמוניה של המספרים (או הספירות)" - תנועתם של הגלגלים היא הרמונית, ובתנועה זו הם מפיקים קול הרמוני. הפיתגוראים נתנו לכל דבר בעולם התופעות מספר, אולם עדיין אין זה מסביר את היחס בין החוקיות המספרית ובין עולם התופעות.
אריסטו טען שפיתגורס תפס את הדברים תפיסה צורנית ולא חומרית, בניגוד לקודמיו; אולם אין זה נכון, שכן בעיני פיתגורס גם המספר הוא חומרי.
[עריכה] הנפש וגילגוליה
פיתגורס ראה את הנפש כיישות נפרדת מהגוף, שעוזבת אותו לאחר המוות ועשויה להתגלגל בגופים אחרים, של בני אדם או בעלי חיים נוספים. בהתאם לכך, דגלו חברי הקהילה הפיתגוראית ביחס מתחשב כלפי בעלי חיים, והקפידו על תזונה צמחונית. בן זמנו, קסנופנס, מספר (במידה של לעג) שכשראה פיתגורס אדם מתעלל בגור כלבים הפציר בו להפסיק, בטענה שהוא מזהה בו את נשמתו של ידיד שנתגלגלה בו.
הלימוד, העיון, והחיים על-פי המידה הטובה נחשבו בעיני פיתגורס כדרכים לשיפור הנפש, ולהבטחת התגלגולתה במעמד טוב יותר, עד להגעתה לחיי-אלמוות.
[עריכה] משנתו לאחר מותו
לאחר מותו נחלקו הפיתגוראים לשני מחנות. האחד דבק בהוראותיו של פיתגורס, והמחנה האחר, המתמטיקאים, הרחיב את תחום לימודיו גם לגאומטריה, תאוריה של המוזיקה, אסטרונומיה, מכניקה ומדעים אחרים. המחלוקת בין תלמידיו עימעמה את דמותו ההיסטורית, שהוצגה מחד כאיש מדע ומנהיג פוליטי מעשי, ומאידך ככהן דת מיסטי. המציאות ההיסטורית כנראה נתונה באמצע בין שתי התפיסות.
[עריכה] הישגיו המדעיים
בעיסוקו באסטרונומיה ואסטרולוגיה עסק פיתגורס ביחסים המספריים שבין הפלנטות. לפי פיתגורס, היחסים המושלמים שבין הכוכבים מפיקים מוזיקה שמיימית. פיתגורס גם החזיק בדעה שכדור הארץ אינו נייח אלא נע. תפיסה זו השפיעה על אסטרונומים במשך אלפי שנים, ובהם על יוהנס קפלר, שהציג את מודל האליפטי לתנועת הכוכבים.
לפיתגורס מיוחסת גם ההבחנה הראשונה בכך שצלילים מוזיקליים שונים ניתנים לתיאור על ידי יחסים בין מספרים שלמים (ראו: גל עומד), ויצירת הסולם המוזיקלי וחלוקתו לאוקטבות.
פיתגורס ייחס חשיבות רבה ללימודי הגאומטריה, אך המסורת היוונית ייחסה את ראשיתה דווקא לתאלס. רק במסורת הרומית, המאוחרת יותר, זכה פיתגורס למעמד של ממציא המתמטיקה ומחבר לוח הכפל.
אגדות מסוימות מיחסות גם את גילוי המספרים האי רציונליים לפיתגורס, או לחליפין להיפאסוס, תלמידו שהושעה מהאגודה (ועל פי סיפור אחר, הוטבע בידי פיתגורס ותלמידיו), בשל פרסום התגלית. על פי הסיפור, דבר הגילוי נשמר בסוד, על-מנת שלא לסתור את הטענה שהעולם כולו ניתן לתיאור כיחסים בין מספרים טבעיים, אבל אין לסיפור זה סימוכין. קיומם של מספרים אי רציונליים מוזכר לראשונה אצל אפלטון, יותר ממאה שנים לאחר מותו של פיתגורס.
[עריכה] מורשתו
לפיתגורס ולתורתו הייתה השפעה רבה על המשך התפתחות הפילוסופיה היוונית לאחר מכן. האסכולה הפיתגוראית המשיכה להתקיים זמן רב לאחר מותו, והעמידה מתוכה הוגים משפיעים נוספים, כגון הפילוסוף והמשורר אמפדוקלס. גם אפלטון ספג ממנה רבים מרעיונותיו.
בתקופת האימפריה הרומית, לאחר שהאסכולה הפיתגוראית המקורית כבר חדלה להתקיים, קמו קהילות נאו-פיתגוראיות, שביקשו לחדש את מנהגי הפיתגוראים המקוריים, תוך שילובם ברעיונות אפלטוניים.
המשורר הרומאי הנודע אובידיוס שילב בשירו הגדול, "מטמורפוזות", רעיונות רבים שלקוחים ממשנתו של פיתגורס, ואף מציג את פיתגורס עצמו כדמות בחלקו האחרון של השיר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: פיתגורס |
- מידע נוסף על פיתגורס מאתר אקרופוליס החדשה
- צמחונות ביוון העתיקה- על אגודת הצמחונים של פיתגורס- מאתר הצמחונות הישראלי
- ביוגרפיה של פיתגורס באתר MacTutor
- על פיתגורס ב"המשפט האחרון של פרמה" (הוצאת "ידיעות ספרים")
[עריכה] הערות שוליים
- ^ האיונים סברו שלא ניתן כלל להדמות לעולם המסודר.
- ^ פרופוריוס (תלמידו המובהק של פלוטינוס, פילוסוף בן המאה ה-3) סבר שפיתגורס הסיק זאת מהסחר באמצעות מטבעות שבתקופה זו כבר רווח.
| תרבות יוון העתיקה | |||
|---|---|---|---|
|
תרבות יוון העתיקה: מיתולוגיה | אמנות | פיסול | קדרות | הומוסקסואליות | זנות | חקלאות | כלכלה | מטבח | משפט | עבדות | פדרסטיה | רפואה פילוסופיה ביוון העתיקה: פיתגורס | הרקליטוס | פארמנידס | פרוטגורס | אמפדוקלס | דמוקריטוס | סוקרטס | אפלטון | אריסטו | זנון מקיטיון | אפיקורוס מתמטיקה: ארכימדס | אוקלידס | תאלס | פיתגורס | דיופנטוס | ארתוסתנס | תלמי ספרות: הומרוס | האיליאדה | האודיסאה | הסיודוס | פינדרוס | הרודוטוס | תוקידידס | קסנופון | פוליביוס תיאטרון: אייסכילוס | סופוקלס | אוריפידס | אריסטופנס | מושגים ספורט: המשחקים האולימפיים | תרבות הגוף | המשחקים הפיתיים | המישחקים האיסתמיים | המשחקים הנמאיים | המשחקים הפאן-אתנאיים | גימנסיון אדריכלות: מקדש יווני | הסדרים הקלאסיים | הפרתנון | מקדש ארטמיס | אקרופוליס | האגורה | מקדש זאוס באולימפיה | מקדש הפייסטוס | מקדש ארטמיס
ראו גם: פורטל יוון העתיקה
|
