פילוסופיה קדם-סוקרטית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראו גם:
|
פילוסופיה קדם-סוקרטית הוא השם הכולל שניתן להגותם של הפילוסופים היוונים שפעלו לפני תקופת סוקרטס, וכן להגותם של אלו שתקופת פעילותם חפפה לזו של סוקרטס או אף נמשכה לאחריה, אך במרוחק ממנו, כך שלא נודעה לו כל השפעה עליהם. הפילוסופיה הקדם סוקראטית הניחה בסיס למחקר המדעי השיטתי ולניתוק המדע מהדת.
תוכן עניינים |
[עריכה] חידושה של הפילוסופיה היוונית העתיקה על פני הוגי דיעות קדומים בעולם העתיק
ההיסטוריה של הפילוסופיה המערבית מתחילה עם הפילוסופים הקדם-סוקרטים. אמנם הוגי דיעות קדומים יותר קמו כבר בתרבויות העתיקות של מצרים ובבל, ובתרבויות עתיקות נוספות, אבל הפילוסופים היוונים נבדלו מהם בכך שלא הסתפקו רק בלהביע השקפות כלליות על טבע היקום, אלא ניסו גם לגבות אותם בטיעונים מנומקים וניתנים לבחינה. הפילוסופיים היוונים לא הסתפקו בהבנת עובדות לגבי העולם, אלא ביקשו למצוא את ההסבר להן.
כמעט כל ההסברים הקוסמולוגיים של הפילוסופיה היוונית העתיקה נדחו בהמשך על ידי מחקרים חדשים יותר, אך עובדה זו אינה גורעת מחשיבותם. גם אם ניתן לדחות את ההסברים לתופעות השונות, אי אפשר להתעלם מחשיבותן של השאלות אותן העלו:
- מהם החיים?
- איך הכול התחיל?
- ממה הדברים עשויים?
- איך יוסבר הגיוון הנמצא בטבע?
- ומנגד, איך תוסבר האחדות שבטבע, למשל- יכולתנו לתאר הכול על ידי תורה מתמטית אחת?
בנוסף, אין להקל ראש גם במתודה בה נקטו הפילוסופים הקדם-סוקרטים בחקירותיהם. בניגוד להסברים המסורתיים לשאלות אלו, שנסמכו על המיתולוגיה, הפילוסופים הקדם-סוקרטים השתמשו בטיעונים רציונליים כדי להסביר את תצפיותיהם, ודחו את ההסברים המיתולוגיים. הם גם השתמשו בטיעונים רציונליים כדי להנחיל את השקפתם לאנשים אחרים. למרות שהמשקל היחסי הראוי של התצפית והחשיבה הרציונלית בחקירה הפילוסופית נדון בהרחבה בדיונים פילוסופיים בהמשך, למעשה שימשו כלים אלו בחקירות בהמשך, לאורך כל תולדות הפילוסופיה.
[עריכה] בעיית המקורות
קשה להבין במדויק את רעיונותיהם של הפילוסופים הקדם–סוקרטים, בגלל מיעוט הכתבים וערפולם הסגנוני שנשאר בימינו מתקופה זו.
הפילוסופים עצמם כתבו כתבים רבים, אך אף אחד מתוכם לא נשתמר במלואו לימינו, וכיום נותרו מהם רק מקטעים וציטוטים שהופיעו בכתביהם של פילוסופים והיסטוריונים מאוחרים יותר, שלא מאפשרים הבנה מלאה של רעיונתיהם.
כמו כן, השפה העתיקה בה נכתבו המקטעים המצויים בידינו ועולם המושגים וההקשרים השונה שנקשרו בהם בתקופה בה נכתבו מהווים קושי נוסף להבנתם. גם קטעים שניתן להבין את משמעותם המילולית, עדיין קשה לעמוד על מובנם המלא, מכיוון שאין ביכולתנו להבין את ההקשר המלא והרקע התרבותי העומד מאחורי הביטויים והמילים בהם השתמשו.
המקורות עברו סינון, עיצוב ובחירה, לפי תחומי העניין של אלה שמסרו אותם, והגיעו אלינו בדרך כלל כדעות ללא הנמקה. קטעים אלה נקראים מקטעים (פרגמנטים). המקטעים השונים מאובחנים כמקטעים מסוג A, שהם ניסוח מחודש של דברי הפילוסופים, ומקטעים מסוג B, שהם ציטוטים מדויקים מדבריהם. לעתים קרובות קשה לזהות בוודאות את סוג המקטע.
[עריכה] תחומי עיסוק הפילוסופיה הקדם סוקרטית
הפילוסופים הקדם-סוקרטים עסקו בעיקר בחקר הטבע, כלומר בניסיון לספק הסברים לעולם החיצוני כפי שאנו פוגשים אותו בחושינו. כך הם עסקו למשל בתופעות החומריות, כמו מבנה החומר, מהותו והרכבו. רבים מהם הציגו תאוריות המציגות את העולם כמורכב מיסוד אחד, או ממספר יסודות מוגבל. מלבד העיסוק בקוסמולוגיה עסקו הפילוסופים בקדם-סוקרטים בקוסמוגוניה, כלומר בחקר ההיתהוות של העולם - כיצד הוא נוצר ומנין.
[עריכה] אסכולות בתוך הפילוסופיה הקדם סוקרטית
אסכולות בולטת מקרב הקדם-סוקרטים הן:
שלוש האסכולות הראשונות דיברו על יסוד אחד או על ראשית אחת. לעומת זאת שתי האסכולות האחרונות דיברו על מספר יסודות או ראשיות.
