סופוקלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סופוקלס

סוֹפוֹקְלֵס (ביוונית: Σοφοκλης) היה מחזאי יווני נודע שחי במאה החמישית לפני הספירה באתונה. מבחינת גילו, הוא השני בין שלושת הטראגיקונים היווניים הגדולים; הוא היה צעיר מאייסכילוס בכמה עשורים, ומבוגר בכעשור מאוריפידס. סופוקלס התחרה מול שניהם בתחרויות דראמה רבות.

שנת הולדתו נתונה במחלוקת: יש גורסים שנולד בשנת 488 לפני הספירה, ויש גורסים שבשנת 495 או 496. על אף שהיה גם כהן ומדינאי, הוא ידוע בעיקר בזכות פועלו כמחזאי. סופוקלס חיבר 123 מחזות, וזכה בתחרויות הדראמה בחג דיוניסוס במסגרת הדיוניסיה העירונית (שבה כל מחבר הגיש ארבעה מחזות -- שלוש טראגדיות ומחזה סאטירים אחד) בפרס הראשון כעשרים פעמים, יותר מכל מחזאי אחר. לא ידוע שאי-פעם זכה בפחות מהמקום השני.

מלומדים רבים, ואריסטו ביניהם, החשיבו את סופוקלס לגדול המחזאים של התיאטרון היווני. ברם, ממאות היצירות שיצר בימי חייו, נשתמרו בשלמותן רק שבע טראגדיות, וכחצי מחזה סאטירים. ישנם שרידים (פראגמנטים) של כשבעים מחזות אחרים שלו. המפורסמות ביותר בין יצירותיו שנשתמרו הן שלוש טראגדיות תֵּבַּי, אשר עוסקות בסיפור אדיפוס ובתו אנטיגונה.

[עריכה] חייו

סופוקלס נולד כקילומטר וחצי מצפון מערב לאתונה, בדמוס הכפרי קולונוס של ארץ אטיקה. אם נולד בשנת 495 (ר' לעיל), הרי שנולד חמש שנים לפני קרב מרתון, וחמש-עשרה שנה לפני קרב סאלאמיס. אביו, סוֹפילוׁס, היה סוחר אמיד; חוקרים שונים סבורים שהיה בעסקי הנגרות, הנפחות, או בניית החרבות, אולם רוב החוקרים גורסים שהיה סוחר או יצרן נשק שהעסיק בעלי מלאכה שונים.

כנער, התחנך סופוקלס באמנויות והתאמן בפאלאיסטרה (בי"ס להיאבקות ואיגרוף). הוא זכה בפרסים בהיאבקות ובמוזיקה, והיה יפה-תואר וחינני. בגיל שש-עשרה בערך, נבחר להוביל את מקהלת הנערים העירומים בחגיגה האתונאית של הנצחון על הפרסים בקרב סאלאמיס בשנת 480 לפני הספירה.

בשנת 468 השתתף סופוקלס לראשונה בתחרויות הדרמטיות בחג דיוניסוס, והציג את המחזה טריפטולמוס. הוא זכה בפרס הראשון, והביס את אייסכילוס הותיק, יש אומרים בשל תרגיל פוליטי, מאחר וההצבעה הייתה בשנה זו בידי הצבא ולא בידי העם.

בשנת 440 נבחר סופוקלס לסטראטגוס (אחד מעשרה מצביאים שפיקדו על אתונה).

מענין הדבר שמחזהו המפורסם ביותר, אדיפוס המלך, זכה רק במקום השני בשנת הצגתו.

[עריכה] מחזותיו שנשמרו ותאריך הפקתם

במחזותיו של סופוקלס מסתובבת העלילה סביב דמותו של הגיבור, אשר שילוב של נסיבות יוצאות דופן, שבחלקן נובעות מאופיו, חורצות את גורלו הטראגי. העלילה סבוכה, ומתאפיינת בהרבה מתח ופעילות. דמות הגיבור המהווה את המוטיב המרכזי במחזה, היא נעלה ובעלת אופי הרואי, אשר היסוד ההרסני הקיים בה מביא לאובדנו. סופוקלס עושה שימוש גם בדמויות משנה רבות. סופוקלס אינו מאמין בגורל (בניגוד למקובל ביוון של ימיו). הוא מאמין בקיומה של בחירה חופשית ונותן להבין כי אלמלא הפגם באופי הגיבור הסיטואציה הטראגית הייתה נמנעת.

טראגדיות:

• איאס - בשנות ה-40 של המאה ה-5 לפנה"ס
• אנטיגונה - 442 לפנה"ס
• נשי טראכיס - 432 לפנה"ס
• אדיפוס המלך - 420 לפנה"ס
• אלקטרה - 416 לפנה"ס
• פילוקטטס - 409 לפנה"ס
• אדיפוס בקולונוס - 401 לפנה"ס, שהועלה על ידי נכדו סופוקלס השני לאחר מותו.

[עריכה] תרגומים והוצאות

כל מחזות סופוקלס תורגמו לעברית פעמיים: פעם בידי שלמה דיקמן, ופעם בידי אהרן שבתאי. ניתן למצוא את תרגומי שבתאי בסדרת המחזות בהוצאת שוקן, ואת תרגומי דיקמן בשני כרכים מרוכזים בהוצאת מוסד ביאליק, תשכ"ג, 1963. דיקמן הוסיף הערות לתרגומיו, ושבתאי הוסיף הערות לתרגומיו הוא, ואף תרגם כמה יצירות או קטעים רלבנטיים לכל מחזה בנספחים באותו ספר.

שתי טראגדיות של סופוקלס אף תורגמו בתחילת המאה העשרים בידי המלומד אהרן קמינקא, אך התרגום מיושן מאוד.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סופוקלס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סופוקלס