יוון המינואית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יוון העתיקה | |
 Ελλάς |
|
| היסטוריה | |
| היסטוריה: · יוון המיקנית · תקופת המעבר · יוון הארכאית · יוון הקלאסית · יוון ההלניסטית מלחמות: המלחמה הפלופונסית · מלחמת יוון-פרס · כיבוש פרס · מלחמות הדיאדוכים |
|
| תחומי תרבות וחברה | |
| תרבות ודת ביוון הקלאסית · התרבות ההלניסטית | |
| צבא | |
| היסטוריה צבאית · בתקופה הקלאסית · הצבא הספרטני · בתקופה ההלניסטית · צבא אלכסנדר · טקטיקה ואסטרטגיה | |
| אישים | |
| משוררים · מחזאים · פילוסופים · יוונים לפני אלכסנדר · יוונים אחרי אלכסנדר · אלכסנדר הגדול · בית סלאוקוס · בית תלמי | |
| ערים ומקומות | |
| מיקנה · טרויה · חבל אטיקה · אתונה העתיקה · אולימפיה · ספרטה · מילטוס · דלפי · פרגמון · קורינתוס · תבאי · מוקדון · ארץ ישראל ההלניסטית |
|
| דת ביוון העתיקה | |
| אלי יוון העתיקה · מושגים ושמות במיתולוגיה · הפוליס · אקרופוליס · מקדש יווני
|
 מאמר זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של יוון |
היסטוריה של יוון העתיקה
יוון תחת שלטון ביזנטיון יוון העצמאית מהמאה ה-19 |
| יוון |
יוון המינואית או התקופה הכרתית היא תקופה שקדמה ליוון העתיקה אל שיש היסטוריונים הרואים בה כחלק מהרצף ההיסטורי שהמשיך גם לתקופות המרכזיות של יוון העתיקה. התקופה המתוארכת לאלף השני לפני הספירה בערך בשנים 2000 עד 1100 לפני הספירה. היא נקראת מינואית מלשון מינוס מלכה האגדי של כרתים.
נהוג לחלק את התקופה המינואית לשלש תקופות עיקריות: התקופה המינואית הקדומה(2000-1700 לפנה"ס), התקופה המינואית התיכונה (1700- 1580 לפנה"ס), והתקופה המינואית המאוחרת (1580-1100 לפנה"ס).
תרבות נוספת שהתפתחה בתקופה זו באזור יוון ידועה בתור "התרבות המיקנית" מלשון מיקנה - מרכז התרבות המינואית, ומאוחר יותר האיכאית בחצי האי פלופונס שביוון.
בעוד במהלך שתי התקופות הראשונות שלטה מדינת כרתים (שתושביה באותה עת היו ממוצא לא הלני שקרוב יותר למוצאם של המצרים) על יוון, בתקופה המיקנית החלו להיווצר מרכזי תרבות הלנים של שבטי האכאים בפלופונס, שהשתלטו על היישובים המינואים בחצי האי, ולבסוף אף השתלטו על שטחה של כרתים והאיים האגאים.
בתקופה הזו הייתה קיימת מדינה חזקה בכרתים, שהיוותה את המרכז השלטוני של חלקים נרחבים באגן המזרחי של הים התיכון. בני כרתים היו ימאים מעולים ובתקופתם היה מסחר מפותח ופורה בין חלקיו השונים של הים התיכון המזרחי. בני כרתים בנו מרכזים אדמיניסטרטיביים באדמת יוון. אחד החשובים ביותר הוא מיקנה. חשוב להבדיל בין המרכזים האלו לפוליס שבאו בתקופה יותר מאוחרת.
העדויות שנשארו כיום מתקופה זו הן מעטות. אחת הידועות היא שער האריות במיקנה.
הסיבות להרס התרבות המינואית אינן ידועות. אחת ההשערות היא שרעידת אדמה חזקה הרסה את כרתים, כנראה כתוצאה של התפרצות הר הגעש סנטוריני. השארה זו מתבססת על תיארוך זהה של השרידים על סנטוריני ועל כרתים. חוקרים אחרים חושבים שהיו אלו גויי הים.
התרבות המיקנית של האכאים בפלופונס נהרסה בסוף אלף השני לספירה בעקבות הפלישה הדורית שהביאה לחורבנם וכיבושם של מיקני ושאר ערי הפלופונס על ידי השבטים ההלנים של הדורים. בתנ"ך מיוחסים הפלשתים (כפתורים) ליוצאי כרתים (אם כי סביר יותר להניח שהם אחד מגויי הים).
בכרתים השתמרו מספר אתרים ארכיאולוגיים מהתקופה שמכילים ארמונות ומוזאיקות.
בתרבות המינואית היו שני כתבים בשימוש: שפה קוית ב (linear B) שפוענח בשנות ה50 ושפה קוית א (linear A)
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוון המינואית |
