סוקרטס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| סוקרטס | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 4 ביוני 470 לפנה"ס |
| תאריך פטירה | 7 במאי 399 לפנה"ס |
| תחומי עניין מרכזיים | אתיקה, לוגיקה, תורת ההכרה |
| הושפע על-ידי | אנקסגורס, פרמנידס, אספסיה |
| השפיע על | אפלטון, קסנופון, אריסטו, סרן קירקגור |
סוקרטס (ביוונית: Σωκράτης), פילוסוף יווני אשר חי בין 4 ביוני 470 - 7 במאי 399 לפנה"ס. הוא היה הוגה כה משמעותי מתקופתו והלאה עד כי את כל שאר הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים". הוא לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, וידיעותינו עליו מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר תיאוריו כפי שהוא מופיע ביצירותיו של תלמדיו, אפלטון וקסנופון.
למרות שדמותו כפי שמצטיירת אצל אפלטון היא המוכרת והמעניינת יותר, כנראה שתיאורו אצל קסנופון הוא הנאמן יותר למקור, זאת מכיוון שאפלטון לקח לעצמו מידה רבה ביותר של חירות אמנותית בתיאורו את סוקרטס, ולעתים קרובות מלביש עליו את דעותיו שלו-עצמו, במקום להציג את דעותיו המקוריות. במקרים רבים ברור בעליל שהדברים אותם הוא שם בפיו לא היו יכולים להאמר באמת על-ידי סוקרטס עצמו, כמו למשל, כאשר הוא מציג אותו מחווה דעה על מאורעות שלא נתרחשו אלא לאחר מותו. כך דווקא דמותו כפי שמתוארת אצל קסנופון, המרתקת והחיה פחות, היא האמינה יותר.
סוקרטס עסק בעיקר בתורת המידות ובענייני ניהול החברה והמדינה. לטענתו, כל אדם רוצה באושרו שלו, דהיינו כל מעשה נעשה בראש ובראשונה מתוך שאילת השאלה "באיזו מידה תורם המעשה להנאתי ומונע ממני את הסבל". סוקרטס ראה בסגולה הטובה ערך עליון, וחלק ממנה הוא החיפוש אחר ההגדרה הנכונה על מנת שנוכל לדון בנושאי מוסר. בהסתובבו ברחובות אתונה, הוא פונה אל אנשים ושואל אותם שאלות על טיב העולם. בכדי לברר את דעתם בנוגע לנושא מסוים, עליו לברר תחילה מהי הגדרתם את אותו נושא והאם הגדרה זו אכן אמיתית. סוקרטס משתמש בבליל שאלות, מעין חקירה צולבת הנקראת אלנכוס (ελενχος), תוך שהוא נמנע מלהכניס לדיון את דעותיו. את כל מסקנותיו, כביכול, מסיק סוקרטס מתשובותיו של בן שיחו, ואלו בתורן משמשות אותו בהמשך הדיון על מנת להפריך את דעותיו של זה האחרון. כך הוכיח בעצם שאין אנשים יודעים על מה הם מדברים כאשר הם טוענים טענות ערכיות.
שיטת דיון שכזו מכונה דו שיח דיאלקטי, דו שיח בו הטיעונים של סוקרטס נובעים מעמדותיו של בן שיחו מבלי שסוקרטס עצמו מתחייב לשום דעה משלו. סוקרטס פשוט מצליח להצביע על הסתירות הפנימיות בכל הגדרה שנותן בן שיחו ולפיכך מוכיח לו כי אינו באמת מבין את שהוא מתיימר להבין. סוקרטס אף לפעמים מציג דעה מסוימת כאילו הייתה זו דעתו, אך בעצם עושה הוא שימוש בדעתו של בן שיחו על מנת לצלוב את השקפתו. בשל כך הואשם סוקרטס באירוניה הסוקראטית המפורסמת, שכן נראה היה שידע את כל התשובות מראש ורק רצה להטיח את בורותם של אזרחי אתונה בפניהם.
בשנת 399 נשפט סוקרטס בן ה-70 על כפירה באלים והשחתת בני הנוער ונמצא אשם. סוקרטס ניהל בעצמו את הגנתו, ובדיון על גזר דינו, כשהתבקש להציע את העונש הראוי לו, הציע שתנתן לו הזכות לאכול ארוחת חינם בבית המועצה לכל ימי חייו (כבוד שהוענק לאזרחים שהעיר הכירה להם טובה). תשובתו זו הרגיזה את בית הדין עד כדי כך שדינו נגזר למוות ברוב גדול של כ-280 קולות נגד 220 קולות. יותר מאשר הרוב שבו נמצא אשם מלכתחילה, והוא נידון להוצאה להורג בשתיית רעל מסוג רוש. בעת שבתו בבית הכלא ניסו תלמידיו לשכנעו לברוח, אך סוקרטס טען כי אדם החי במדינה מקבל עליו את חוקיה רטרואקטיבית ולכן לא יברח. (דבריו של סוקרטס אל המושבעים - "אם אתם חושבים כי בהורגכם אותי תצליחו למנוע מישהו מלגנות את חייכם המושחתים, אינכם אלא טועים; אין זו דרך מילוט אפשרית או מכובדת").
כמה מן הדיאלוגים המפורסמים בהם מדבר סוקרטס הם הדיאלוגים המוקדמים והאמצעיים של אפלטון (לא לפי סדר): קריטון, אפולוגיה, אותיפרון, פיידון, פרוטאגוראס, המשתה, פוליטיאה, פידרוס.
סוקרטס נחשב לדמות מוערכת גם בקרב הוגים יהודים רבים, ביניהם הרמב"ם, רבי יוסף אלבו וריה"ל שכתב עליו בסיפרו הכוזרי: "...זאת היא מדרגת סוקרטס והדומים לו אבל אלה אינם כי אם יחידי סגלה שכיום אין תקוה להגיע למדרגתם".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: סוקרטס |
- מידע נוסף על סוקרטס מאתר אקרופוליס החדשה
- סוקרטס, באתר של בית ספר ממלכתי "יבנאלי", חיפה
- סוקרטס באתר הספרייה הוירטואלית של מט"ח.
- דאגלס לינדר, משפט סוקרטס
- גלעד שרביט, לסוקרטס לא הייתה בכלל דעה משל עצמו, דיון בשאלה למי יש לייחס את הרעיונות שמביע סוקרטס בדיאלוגים של אפלטון, הארץ
