כריסטופר קולומבוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכריסטופר קולומבוס, מגלה ארצות ידוע מהמאה ה-15. לערך העוסק בפירושים אחרים, ראו קולומבוס (פירושונים).
כריסטופר קולומבוס (איטלקית: Cristoforo Colombo, ספרדית:Cristóbal Colón, תאריך לא ידוע ב-1451 - 20 במאי 1506) היה יורד ים איטלקי בשירות ספרד, מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות.
קולומבוס לא היה האדם הראשון שהגיע לאמריקה, אף לא האירופאי הראשון שהגיע לשם, ולמעשה, מעולם לא ידע כי הגיע ליבשת זו וסבר עד מותו כי מצא את הנתיב הימי להודו. אולם, נחישותו להפליג אל הלא נודע גילתה לאירופה בעת ההיא את ה"עולם החדש" ופתחה פרק חדש בהיסטוריה של האדם.
תוכן עניינים |
ראשית חייו
מעט ידוע על מוצאו של קולומבוס. הוא נולד בשם כריסטופורו קולומבו, ככל הנראה בגנואה, שנת 1451. אביו, דומניקו קולומבו, היה אורג. השכלתו הייתה, כפי הנראה, חלקית בלבד. את דרכו כספן החל, כפי הנראה, בהיותו בן 14. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-15 הפליג תחת רנה הראשון מאנזו I במסע כושל לכבוש מחדש את ממלכת נפולי. בחודש מאי שנת 1476 השתתף קולומבוס בלווי של ספינות מגנואה לצפון אירופה. ב - 13 באוגוסט יורטה השיירה בידי פורטוגלים בסמוך לחופי פורטוגל. קולומבוס נפצע בקרב שהתחולל, אך הצליח לנחות על החוף.
רקע להפלגות מערבה
רקע מדעי וטכנולוגי
סחר חליפין בין אירופה לבין סין והודו התקיים זה מאות בשנים בדרך היבשה. אולם, עם כיבוש קונסטנטינופול בידי המוסלמים בשנת 1453 הפכה הגישה למחוזות אלו קשה ומסוכנת, שלה כבעבר תחת האימפריה המונגולית. היו אלו הפורטוגלים אשר החלו להרחיב את טווח היידע הימי האירופאי בהפליגם דרומה לאוך חופי אפריקה, במטרה למצוא את דרך הים להודו (כינוי כולל בפי האירופאים לדרום אסיה ולמזרחה).
הפלגה מערבה ללב האוקיינוס האטלנטי לא הייתה מהפכנית לחלוטין. בשנת 1427 גילו הפורטוגלים את האיים האזוריים, ארכיפלג הנמצא כ-1,500 ק"מ מערבית לליסבון, ויישבו אותם. יתרה על כך, משטר הרוחות בין האיים האזוריים ואירופה היווה זירת התנסות חשובה לנווטי התקופה, אשר למדו כי בקווי רוחב שונים נושבות הרוחות בכיוונים מנוגדים. גילוי זה איפשר את ההפלגה הנועזת מערבה מתוך השערה מבוססת כי בעת הצורך הפלגה צפונה תביא את הנוסעים לקו רוחב בו הרוחות נושבות מזרחה, חזרה לאירופה.
באותם ימים של המאה ה-15 כבר היה תיאורו של העולם ככדור עגול רווח למדי, לפחות בקרב מלומדים ונווטים, אך הנחתם הייתה מוטעית בקשר לגודלו. הם תיארו את כדור הארץ קטן בשליש לפחות מגודלו האמיתי. התאולוג ואיש המדע פייר מאיי והגאוגרף טוסקנלי, שהגו יומם ולילה במידותיו של הכוכב, הפריזו גם מאוד במידה שבה אסיה משתרעת מזרחה. בעקבות תלמי הניחו רוב בני הזמן כי יבשות אירו-אסיה ואפריקה משתרעות על פני כמחצית (180°) מהיקף כדור הארץ, כאשר המחצית השנייה אינה אלה אוקיינוס. אולם היו קיימים גם חישובים אחרים, כך, למשל, האמין קולומבוס כי חישובו של הפיניקי מרינוס מצור כי היבשת מכסה 225° ואילו הים 135° בלבד. לבסוף, טעויות בתרגום יחידות מידה, כמו זו שעשה קולומבוס בהמירו מבלי משים מיילים ימיים ערביים (1,830 מטרים) למיילים ימיים איטלקיים (1,238 מטרים) שהיו קצרים יותר, הוסיפו גם הם לחישובים שגויים בנוגע למרחק ההפלגה הצפוי מערבה.
על רקע זה חישב קולומבוס בשנות ה-80 של המאה ה-15 כי המרחק בין האיים הקנריים ליפן הוא כ- 3,700 קילומטרים, בעוד שהמרחק האמיתי גדול חמשת מונים (כ- 19,000 קילומטרים). על בסיס חישוב שגוי זה נראה לקולומבוס רעיון פתיחת נתיב שיט חדש להודו על ידי הפלגה מערבה מאירופה כאפשרי.
פיתוח טכנולוגי חשוב, אשר אפשר את מסעו של קולומבוס, היה הקרוולה. בחסותו של הנסיך הפורטוגלי, אנריקה ה"ספן", הומצאה על ידי מומחים שהעסיק, ספינה מסוג חדש, אשר הייתה קלה ומהירה, עשויה קורות עצי אורן ואלון. לעומת אוניות ששימשו למסחר בים התיכון, ספינות אלה יכלו בנוסף לסיור בסמוך לחופים, גם להפליג בקלות בלב ים, לשוט ברוחות הסערה ולעבור מרחקים גדולים וזאת בשל כושר התמרון הרב שניחנו והיכולת להפליג בזווית לכיוון הרוח. ביצועים אלה נתאפשרו בזכות מפרש משולש שבוני הקרוולה הוסיפו למפרשים המרובעים הרגילים. את הרעיון חיקו מן הסינים שנהגו להשתמש במפרש זה.
ארגון המסע ומימונו
על מנת לממש את רעיונו זקוק היה קולומבוס לפטרון למימון מסעו, וחשוב מכך, להסכם שיאפשר לו לקטוף את פירות תעוזתו. באופן טבעי פנה קולומבוס בראשונה לז'ואאו השני, מלך פורטוגל, האומה האירופית בעלת הניסיון הרב ביותר, והעניין הגדול ביותר בניווט באוקיינוס האטלנטי. אולם דווקא משום כך לא היה לפורטוגל עניין רב בהשקעה בהרפתקה בהפלגה מערבה, כאשר דרך הים מזרחה נראתה מבטיחה פי כמה והם התקדמו בבטחה לקראת פתיחתה. יתר על כן, מומחי הניווט הפורטוגלים סברו כי חישוביו של קולומבוס שגויים, כפי שאכן היו, וכי דרך הים המערבית ארוכה מכפי שטען קולומבוס. לאחר שבארתולומיאו דיאס, הקיף בשנת 1488 את כף התקווה הטובה והוכיח שניתן להקיף את אפריקה ולהגיע אל האוקיינוס ההודי, ההשקעה בתוכניתו של קולומבוס לא הייתה כדאית עוד לפורטוגל. התאריך המדוייק של הפנייה למלך פורטוגל אינה ידועה, אולם היא הייתה כנראה בין השנים 1483 - 1485.
לאחר דחייתו זו פנה קולומבוס לאיזבלה מקסטיליה, בשנת 1485. על רקע נישואיה עם פרננדו השני מאראגון ואיחוד מרבית ספרד תחת שליטתם, הצלחתם בכיבוש גרנדה, המעוז המוסלמי האחרון בחצי האי האיברי, הפיגור המדעי והטכנולוגי לעומת הפורטוגלים בדרך להודו, ולנוכח העובדה כי הים התיכון נשלט בידי האיטלקים וכי אפריקה נתונה בידי הפורטוגלים והמוסלמים, הסכימו הספרדים, לאחר מסע שכנועים ממושך בן כמה שנים, להשקיע במימון חלקי של המשלחת. שארית הממון הגיעה מסוחרים איטלקיים שונים. בנוסף, הצליח קולומבוס להבטיח כי בתמורה להצלחת מסעו יזכה בתואר "אדמירל הימים" וחשוב מכך, יקבל עשירית מכל רווחי המסע. במידה ויגלה קולומבוס איים חדשים לחופי הודו הובטח לו כי בנוסף לאמור לעיל הוא ימונה למשנה למלך ולמושל הטרויטוריות החדשות, יציע בלעדית מועמדים למשרות ממשל חדשות, ויקבל פריבילגיות מסוימות על הסחר עם האיים שיגלה. יש בידי חוזה זה לשפוך אור על התעקשותו של קולומבוס כי לא גילה יבשת חדשה אלא הגיע להודו, שאם לא כן, ההבטחות לו לא היו תקפות.
מסעות קולומבוס
המסע הראשון
ב-3 באוגוסט 1492 יצא קולומבוס מנמל פלוס בספרד למסע אל הבלתי נודע, עם שלוש ספינות בשם: פינטה, סנטה מריה וניניה, מאויישות בכ-90 איש, ובידיו מכתבים ממלכי ספרד הממוענים ל"חאן הגדול במזרח". בין האנשים היה נוכח גם אנוס שהובא עימם כדי שיוכל לשוחח בארמית ובעברית אם יתגלו להם עשרת השבטים האבודים. לאחר חניית ביניים באיים הקנריים להצטיידות במים ובמצרכים נוספים, המשיכו מערבה ב-6 בספטמבר. ההפלגה במרחבי האוקיינוס האטלנטי לוותה בחששות כבדים וכאשר השיט נמשך זמן רב וכל יבשה לא נראתה, עלתה דרישה מקרב המלחים לשוב לאחור, אל ספרד. מחשש להתמרמרות ומרדנות אצל אנשי הצוות, ניהל קולומבוס שני יומני מסע שתיארו את ההתקדמות היומית. בזה ששמר לעצמו רשם את המרחקים האמיתיים שעברו להערכתו, ובזה שהיה מיועד לעיני אנשי הצוות רשם קצב התקדמות איטי יותר.
ב-7 באוקטובר הבחינו אנשי הצוות בציפורים עפות מערבה, ושינו את כיוון מסעם בהתאם על מנת לאתר את היבשה. ב-12 באוקטובר, לאחר מסע של יותר מחודש ימים - תקופה שלא היו רגילים לשהות בה הרחק מן החוף – נשמעה בשעה שתיים אחר חצות צעקה רמה מראש התורן של "פינטה". רודריגו דה טריינה החל קורא: "יבשה! יבשה!". התרגשות עזה פקדה את כולם מסוג שרק בודדים חשו במהלך ההיסטוריה, הנה סברו כי המזרח הרחוק לפניהם, אולם למעשה התקדמו אל עולם חדש. העולם עמד להשתנות לנצח.
גילוי אמריקה
ברדתם ליבשה, למעשה באחד מאיי בהאמה הכריז קולומבוס כי סן סלבדור יקרא המקום (האי לא זוהה בוודאות עד היום). משם המשיך לאי קובה וב-28 באוקטובר עגנו מול חופיו. אחר פנה לאי היספניולה והגיעו לשם ב-8 בדצמבר. בליל ה-25 בדצמבר, מעט לפני חצות, עלתה "סנטה מריה" על שרטון ונטרפה בים הקריבי. בהיספניולה השאיר קולומבוס חלק מאנשיו ומיהר לשוב לספרד כדי לדווח על תגליותיו. כעדות להישגיו נטל מן האי תוכים ופירות והביא עימו מעט ילידים מתושבי המקום. למעשה, לא הייתה לקולומבוס אפשרות אחרת. לאחר עלייתה של ה"סנטה מריה" על שרטון, נותר ציו של קולומבוס עם שתי ספינות בלבד ולא היה בהן מקום לכולם וכמו כן נוספו להם הילידים (חטופים ככל הנראה). מקורות הספינה הטרופה בנה הצוות מחסה על האי וקולומבוס הציע שכמה יישארו שם להמתין להם עד שובם. 39 איש נשארו מאחור ביישוב החדש "לה נבידד" (La Navidad, ב:ספרדית: חג המולד) בהסכמתו של המנהיג האמרינדיאני המקומי, וב-4 בינואר ציווה קולומבוס להרים עוגן והחל להפליג בדרך חזרה.
המסע חזרה
ב-18 בפברואר עגנה "ניניה" באיים האזוריים לבדה אחר שהקשר עם "פינטה" אבד במהלך המסע. משם המשיכו לחצי האי האיברי. רוחות עזות שפקדו אותם אילצו את קולומבוס לעגון בליסבון לפני שהמשיך לספרד. בשעות הצהרים של ה-15 במרץ, 1493, שב קולומבוס לנמל פלוס, בתום מסע של 224 יום, שעודו המפורסם ביותר בתולדות הימים.
המסע השני
ב- 24 בספטמבר שנת 1493, הפליג קולומבוס למסעו השני מקדיס בראש 17 ספינות, נושאות עימן כ-1200 נוסעים ואנשי צוות, בהם "תושבים חדשים" שנשלחו ליישב את העולם החדש. לאחר חנייה באיים הקנריים, המשיכה המשלחת בדרכה ב- 13 באוקטובר. במסע זה נתגלו האיים ג'מייקה ופורטו ריקו. מששב לאי היספניולה גילה כי האנשים שהותיר שם נרצחו על ידי הילידים. קולומבוס הקים מושבה חדשה על חופו הצפוני של האי והמשיך לשוטט באיים הקריביים עד לשנת 1494 ושב לספרד.
הכתר הספרדי החל לאבד את אמונו בקולומבוס, ובמיוחד הטיל ספק אם אכן תגליותיו של קולומבוס יפתחו בפני ספרד את הדרך למזרח. מכיוון שכך לא מיהר הכתר לאשר לקולומבוס להפליג בשלישית, ומסעו השלישי אירע רק 4 שנים לאחר זה סיומו של זה השני.
בשנת 1497 גילה ג'ובני קבוטו, גם הוא בן גנואה את אמריקה הצפונית. במסעו תחת חסותו של הנרי השמיני הגיע קבוטו לנובה סקוטיה ותר את הארץ החדשה. באותה שנה מגלה וסקו דה גמה הפורטוגזי את דרך הים להודו.
המסע השלישי
ב- 30 במאי שנת 1498, יצא קולומבוס בראש 6 ספינות למסעו השלישי בו גילה את טרינידד, אי בקרבת ונצואלה. במסעו זה התתלווה אליו ברתולומיאו דה לאס קסאס. קולומבוס הבחין בערבוב המים המתוקים שמזרים נהר האורינוקו למרחבי האוקיינוס, וכגאוגרף היה צריך לנחש כי נהר עצום שכזה עובר ביבשת גדולה, אולם, קולומבוס לא האמין כי קיימת יבשת נוספת בחצי הכדור הדרומי ושב לסייר צפונה משם, מחמיץ למעשה את גילויה של אמריקה הדרומית, לאחר סיור קצר בחוף.
ב- 19 באוגוסט שב קולומבוס למושבה בהיספניולה, אותה הותיר על חופי האי חמש שנים קודם לכן. שנות הבידוד והניתוק מאירופה הביאו את בני המושבה להתלונן בפני מלכי ספרד על קולומבוס, ואלו האחרונים שלחו בשנת 1500 את פרנסיסקו דה בובאדייה (Bobadilla) כמושל למושבה במקומו של קולומבוס. בובדייה אסר את קולומבוס ואחיו ושלח אותם חזרה לספרד. במהלך המסע חיבר קולומבוס מכתב פנייה למלך, אשר עם התקבלו הביא לשחרורו ולשחרור אחיו ממאסר. יחד עם זאת סגרה הפרשה בפני קולומבוס את תקוותיו להיות מנהלן ומושל קולוניאלי.
המסע הרביעי
ב- 11 במאי שנת 1502 בעת מסעו הרביעי דרך קולומבוס לראשונה על אדמת מרכז אמריקה. תחילה הגיע להונדורס, אחר סייר בקוסטה ריקה ומשם לפנמה. מן הילידים שמע על ים גדול מעבר לארצות אלה, אך קולומבוס לא פנה לבדוק את טענתם ולא חשד מעולם בקיומו של האוקיינוס השקט, כ-20 קילומטרים משם. בפנמה איבד קולומבס שלוש מתוך ארבעת ספינותיו בהתקפת ילידים והפליג חזרה להיספניולה. סופה פגעה בספינתו היחידה והוא נאלץ לנחות על חופי ג'מייקה ב- 25 ביוני, 1503, שם התעכב כשנה. עזרה הגיעה ב- 29 ביוני שנת 1954 וב- 7 בנובמבר אותה השנה חזר קולומבוס לספרד.
הגילויים לא סיפקו את הכתר הספרדי, ולאור חוסר שביעות רצונם מהתמורה הכלכלית המיוחלת והמבוששת לבוא, להוציא את הפנינים מהים הקריבי, שוכנע הכתר כי קולומבוס לא מצא את הדרך להודו. למעשה, עד לכיבושו של הרנאן קורטס את האימפריה האצטקית לא הניבו גילויי ספרד באמריקות תמורה משמעותית.
ב-20 במאי 1506 מת כריסטופר קולומבוס בויאדוליד אשר בספרד.
פועלו של קולומבוס ומורשתו
היו מגלי ארצות כפרדיננד מגלן וג'יימס קוק, שהפליגו למרחקים גדולים יותר מקולומבוס בדרכם אל הלא נודע ואפשר שהיו נועזים ממנו. אולם אף אחד מהם אינו יכול להתחרות בקולומבוס מבחינת חשיבות תגליותיו. כחמש מאות שנה לפניו ביקר לייף אריקסון (Leif Ericsson) באמריקה הצפונית וקרא לה וינלנד, אולם בימיו של קולומבוס איש כבר לא ידע על קיומה של יבשת זו וקולומבוס הוא זה שגילה אותה מחדש לבני אירופה, אלפי שנים לאחר שנוודים אסייתים חצו משטחי קרח של ים קפוא במיצר ברינג והתיישבו בארץ חדשה.
עד יום מותו היה קולומבוס משוכנע כי גילה דרך ימית להודו וכמוהו סברו כולם. הוא דבק באמונתו זו וקרא לילידים "אינדיאנים", כלומר הודים (הודו היא אינדיה). רק בשנת 1501 הבין אמריגו וספוצ'י כי מדובר ביבשת חדשה. וספוצ'י הפליג לאורך חופי ברזיל בשליחות פורטוגל וכשהגיע לקווי רוחב דרומיים שאיש מעולם לא הגיע אליהם התגבשה דעתו שהיבשת שלפניו אינה אסיה. לפיכך זכה שאמריקה תיקרא על שמו, בעוד קולומבוס הלך ונשכח בעת ההיא. סיבה נוספת להדרתו של קולומבוס מהזיכרון הקולקטיבי הייתה מוצאו האיטלקי, שעמד לו לרועץ ברחבי האימפריה הספרדית, וכן העובדה כי בדבקותו בפרשנותו השגוייה של תגליותיו נמצא מטעה ומשקר למלכה.
שמו של קולומבוס זכה לבכורה מחודשת רק עם חגיגות 300 השנה לגילוי אמריקה בארצות הברית, עת קהילת המהגרים האיטלקיים והאיריים העלו את זכרו על נס כמקור סולידריות והזדהות. בראשית המאה ה-20 הוחלט בארצות הברית לרומם את שמו בחג לאומי, הוא יום קולומבוס, הנחגג ביום שני השני של חודש אוקטובר, בקירוב לתאריך המקורי שהוא ה-12 באוקטובר.
על שמו של קולומבוס נקראים: המדינה באמריקה הדרומית - קולומביה, המחוז בקנדה - קולומביה הבריטית, המחוז הפדרלי בו שוכנת וושינגטון בירת ארצות הברית, בירת מדינת אוהיו בארצות הברית ועוד ערים ואתרים גיאוגרפיים נוספים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כריסטופר קולומבוס |
- בדיקת אבהות תקבע היכן קבור קולומבוס, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
 |
ערך זה מוגן ויכולים לערוך אותו רק ויקיפדים בעלי ותק של ארבעה ימים לפחות. לפרטים וסיבות עיינו בדף הגרסאות הקודמות ובדף השיחה. אם אתם סבורים שיש לשנות את תוכן הערך, אנא ציינו זאת בדף השיחה. |
| ערך מומלץ |
